שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
רציתי לאהוב
את מי
שעמדה במראה
כלכך לא
בטוחה בעצמה
הרצון הזה
כאב יותר
מכל דבר אחר
הוא הראה לי
עד כמה
אני חלשה
שאפילו אהבה
לתת לעצמי
אני לא יכולה
הסתכלתי
למראה השבורה
ראיתי אותי
כלכך קטנה
רק רוצה
שיגידו לי
את טובה
אבל אני
לא מאמינה
מהמקום
השבור הזה
לא ראיתי
את השריטות
שנפצעתי
כדי להחזיר
תחיוך לפנים
אבל אני נשארתי
עם אותו
חיוך צבוע
מרוח על
כל השריטות
שרק הדגישו לי
מה יכולתי
להיות. -
הקשת שבי
שהאירה את הכל
אחרי המבול
וים של דמעות
אחרי הסערה
שהתחוללה אצלי בלב
אחרי השערה
שנתלשה ועשתה
לי כואב
ואחרי שכל הברקים
שהאירו בחשיכה
ואחרי השקט
שיש אחרי סערה
ושערות ראשי
מצטמררות
אחרי הלם בלי נשלט
אני שוחה בתוך
המבול של הדמעות שלי
בין ים הכאבים שבי
מחפשת בין העננים
קשת שהכל בי תאיר
ואז יבוא לחדר שלי
ואכתוב לי עוד שיר
שרושם טוב בי ישאיר
טוהר -
רציתי להגיד את האמת
לא חשבתי שזה כל כך יכאב
היום אני בשבילך מת
ואתה בשבילי הכוכברציתי לשתף את הכאב
בכאב שפוצע מבפנים
רציתי שתדע מי אני
בלי מסכה על הפניםאז תגיד לי
איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו ביחד מסעותאיך ימים שלמים היינו ביחד
עכשיו זה כל אחד בדרכו
איך לילות שלמים היינו בלי פחד
עכשיו זה איש איש בביתואז רק תגיד לי איך זה
שאתה כל כך בסדר
ואני שנשארתי רחוק
כולי כאב לב ואי סדראז רק תגיד לי
איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו מסעותאז רק תדע שאני אסתדר
ואז תבוא לבקש סליחה
וכמוך אני אגיד
ניפגש בגלגול הבא -
אור.
יום.
בחלום?
זריחה,שקיעה.
בין הערביים.
מנחה.
ושוב,שקיעה.
השמש שוקעת
אך לפני כן היא זורחת.
מאירה,מחייה
יום,יום את בני האדם.
שוקעת.
לילה.
רחובות העיר רקים.
כולם בבית נמצאים.
חיים ,מעבירים.
ונרדמים.
הבוקר עולה ,השמש זורחת.
מאירה אך גם קופחת.
ואז שוב,
שוקעת.
Avigail -
-
-לב נשבר-
הלב גדוש, כואב
כל פיסת כוח שואב
העיניים מתמלאות
דמעות ושוב דמעותאיך אפשר לצוות על הלב
לשמוח עם האחר וחיוך לשלב?
"וראך ושמח בליבו" ככהן הגדול
זהו דבר המסור ללב. קשה כשאול.לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד
לב נשבר יקר בעיניך במיוחד,
ושערי דמעות כי לא נשלבות
אתה שומע תפילות, בוחן לבבות.כן. אבא שלי, אבא אוהב
אני יודעת. גם כשבפנים כ"כ צורב,
ממך- הכל טוב, מדויק וכל כך מושלם
אני בת יחידה שלך. אדון העולם.אנא שמע תחינתי בעת הזאת
את שאלותיי ובקשותיי למלאות,
הרי לנו ידוע, מסור וברור
שאין דבר שלם מלב שבור.וגם אם אתאמץ בעצות ותחבולות
הכל רק ברצונך נורא תהילות,
ותמיד אתה שומע, מאזין ומקשיב
מודה לך על כל הטוב שלי עוד תיטיב. -
אוף אני שונאת את הלילות
אני שונאת את המחשבות
אחרי ימים שאני מרחפת על עצמיאני שונאת את השטויות
שונאת את הדיכאונות
את ההרגשה שאני משחקת על עצמיאני רוצה להתחבר
אבל משהו מפריע
וזה כבר קצת חופר
וגם הרבה מתריעמשהו בי ירד
מאז שהתחזקתי
הלב שלי לא שרד
את ההימורים שעליו הימרתי
כמה פעמים עוד אצטרך
לחשוב שאני בעליה
וכמה פעמים אני אסתבך
כי אקלוט שזה סתם אשליה?כמה צריך ליפול
כמה צריך לסבול
כדי לקלוט
שצריך כבר לעלות???אבאלה אני שונאת את זה
אני מרחפת מעל המציאות
הלב שלי כבר איבד את זה
נעלמה לי כל החיותאני חיה אבל בדיכאון
חיה במצב של שיגעון
אדישות שוברת שוויון
ואין לי בזה ניסיון -
הגוף שלי התכווץ ,
אבל אומרים שהוא גדל.
הלב צריך שיפוץ,
חושבים שאני מודל,
הכאב שלי זמני,
הבטיחו לי שהוא יגמר,
אני רק קצת יתבגר.אני גדלה גם בלי ניצחון.
יש לי כישרון,
להיות בלי ביטחון.
אבל זה רק בגלל,
שאני צריכה לגדול.כי אני קטנה,
למרות שעברתי הרבה.
אני עדיין ילדה,
למרות ששורף לי בחזה.זה כאב של גדילה,
אבל אני איטית,
הילדות שלי בשמירה,
היא סתם מביאה,
לחלוחית של תקווה..
#גדלה אבל נשארת ילדה# -
אני לא מבינה
מה מעצמי אני רוצה
ואני חפצה
לברוח בסערההכל חשוך מסביבי
אין אף אחד שאיתי
ואני עומדת לבדי
מרגישה רחוקה מעצמיולמה את עצמי אני מכבה
בכל פעם שיש בערה
ואני בתוך תוכי כלואה
חזק חזק את עצמי מכניסהולמה בחטא יש הרבה זוהר
למה אני לא מתקרבת לטוהר
ואיפה הסביבה שהיה בה צוהר
ולמה אני מרגישה בבית סוהר....טוהר
-
שיר ש @טותיייי ואני בס"ד כתבנו-
בלילה שאתה לבד
שהכל חשוך ואין אף אחד
מחפש עידוד בין כל הפחד
בתוך השקט ששורטונכון שזה קשה
להחזיק חזק בכיסא
להתחיל כל פעם מהתחלה
ולא להיכנע לעבר הרעכי באמת עשיתי מה שאני יכול
החזקתי כל יום שלא ליפול
מה אני מבקש ממך, תן לי לגדול
תן בי הכוח רק בטוב לפעולולפעמים הלב שלי בי בוגד
ואני מרגיש פתאום בודד
מרים עיניים לעבר הכוכבים
מרגיש פתאום אותך, אלוקיםואחרי שאת הצד הרע הכרתי
ומכל החטאים נסתי
ומהי הדרך שלך הבנתי
פשוט ידעתי שזכיתי||בוא נראה אם מישהו יצליח לגלות איזה חלק אני כתבתי ואיזה חלק היא ..||
-
בחיים לכל אחד
יש משברים
הגדלות זה ביחד
את עצמנו להריםלא הכל זה שחור ולבן
ונכון שלפעמים הלב הוא סרבן
לכולם יש עליות וירידות
הכוח זה רק לעלותלא כל מה שאומרים
חייב לבפנים להכניס
כי לא כולם חברים
ולפעמים זה במטרה להכעיסצריך לדעת איפה להתחבר
כדי לא לעבור כל הזמן משבר
ולדעת מי יכול להרים
כמו המנגינה שבשיריםוהמילים שנכנסות הישאר לתוך הלב
כמו תרופה טובה לכאב
והמנגינה שפורטת על המיתרים
ומאחה ביחד את השבריםואני אל תוך העולם הזה נשאבת
ולפעמים מרגישה בתוך תפזורת
וחשבתי שאני ילדה לתפארת
עד שהבנתי שזאת אני ולא אחרת...טוהר
-
אחרי פגיעה בעין אחת זה מה שיצא לי לכתוב
מה שלומך אישון יקר
מסכן! הכל קרה לך בסמינר
וכאתה לא רואה זה כ"כ מר
והקושי שלך זה כמו לטפס הר
הנך חושב שהכל כ"כ חשוך וקראישון יקר דע שאתה תחזור לעצמך
הזהר אל תהפוך את הטשטוש להרגלך
לא צריך לחשוב על העתיד מה יהיה לך
אויה מה יהיה גורלךצריכים אנו לבקש מאבא בשמיים
לא להתייאש ולהרים את היידים
אלא להתפלל על העייניםכולנו יודעים שה עשה זאת לטובה
אנו מקבלים זאת באהבה
ועין יקרה שלי תדעי שאת תמיד שווה
ולה' לומר תמיד תודה רבה -
ליפול לקום
ואז לפסוע
לאסוף ת'שברים
לבדוק ת'אברים
להמשיך לטפס
לא להתייאש
לבטוח בהשם כי הוא זה ששומר
תרימו את העיניים
אל השמיים
תהיו בטוחים
שהוא שם והוא רואה
כל נפילה
הוא מכוון
דווקא לכל אחד
כי רק הוא יודע
מי מסוגל להתגבר ולקום -
שלח לי כח/הודיה
אני שלמה
ומרגישה
שבורה
אני שמורה
ומרגישה
פתוחה
אני איתך
ומרגישה
בלעדיך
מה קורה?
איפה אתה?
למה אתה נעלם
אני פה
כל כך קטנה
אבל עם רצון
ענק
להיות איתך
ולהרגיש
בקרבתך
שלח לי כח
כי זה כל מה
שנשאר
רגע לפני
הקריסה
צריכה אותך
איתי
יד ביד
בכל צעד
מלווה אותי
בדרכי
עם כוחך
ביחד עם כוחי
שאצליח
להתגבר
על הכל! -
#החיים שלי בחלום#
.יום אחד,
שעצמתי את העיניים,
גילתי שכיף לחיות בחלום.הלב התחיל לפחד,
שכחתי שיש שמיים לכאב,
החיוך שלי כבר לא נהיה עקום.למדתי ללכת,
למרות שכן רציתי לרוץ.
חסמתי ת'כניסה שלא ישמעו צרחות.נכנסתי למערכת,
של משחק בשביל בחוץ,
שרפתי את השיבר של הדמעות.אז--
חשבו שאני מדומיינת,
טרקו עלי בחוזקה את הדלת,טוב,
הם לא משקרים
כי אני כן--דמיינתי,
את החיבוק שלו משתיק ,
את הכאב שתפס לעצמו לעצמו פינה.דמיינתי,
את הלב שלו מזריק,
חומר הרדמה לאותה ההדחקה.אבל --
הכאב הזה,-
לקח לי את השלווה.
וכיסה אותה בתואר של "מטרידה".||לוידעת עד כמה זה ראוי להעלות אתזה לפה. יצא מבולבל רצח.||
-
שיעורים,מבחנים.
לימודים.
אך הידיעה איננה נפלה לנו,
שבסוף אחרי כל מה שעברנו.
זוהי רק חתיכת בריסטול.
צבועה,כחולה.
עים עיטורים מיוחדים המלווים אותה.
מגרים.
נכון זה טוב.
אך אנו לא יודעים מהו זה מבחן החיים!
המבחן האמיתי,הקיים.
חבל.
שזהו המצב.||כתבתי את המילים האלו באמצע שיעור מתמטיקה...
אני בטוחה שיש פה בנות בנות גילי בערך.
ותזכרו את זה תמיד !!!
מה המבחן הכי הכי חשוב!!!
(מבחן החיים )
בהצלחה|| -
-
איזה כיף לי
איזה נעים לי
הכל מותר לי
הכל אפשרי לי
העולם נברא בשבילי
מותר לי הכל, כי זה שלי...איזה כיף לקום בבוקר
עם תחושה קלה של אושר
העצב והקושי עולה לי ביוקר
אבל מסוכן יותר הג'וקר
אני מול עצמי-בלי יושר
חיה ת'חיים שלי באוברוהאמת, אני סתם מקשקשת
את השטויות שלי אני מטשטשת
ילדה באריזה חדשה מרשרשת
חתיכת צבועה ובלי קשר חרשתאין לי כח לכללים
אני חותכת תמיד את הכבלים
שוחה במים מסוכנים
קונה הכל בלי מסננים
רוצה ליפול לפעמים
וגם מתאדשת בפנים
והכל מסוכן ומיותר
אבל מה זה משנה? הכל מותר...זה שיר בלי משקל וקצב
אבל השיר הזה ימצא אצלי קשב
הוא לא נברא אצלי מהעצב
אבל הוא לא פחות בגלל זהזה שיר שנברא בספונטניות
מכל מה שבא אלי בניטרליות
בונה ומפרק בנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת
וכבר חפר לי הלופ הזה||איך זה מתאים לי עכשיו... זה שיר שכתבתי פעם:
זה לא שהיה לי טוב פעם
זה כן שרע לי עכשיו
הלב שלי מלא בזעם
כי אני עדיין באותו המצב||לקרוא שירים ישנים
להיזכר בימים שחלפו
להיזכר בכל הפעמים
שרציתי טוב והם הסתבכו
לחלום בלי עתיד ובלי עבר
ולדעת שהמשהו שלא הייתי, נגמר. -
בס"ד
הכל בסוף עובר
רק תלמד להתגבר
החיים הם מסלול לא קל
עם הזמן אתה תהיה מורגלגלים שעולים עליך
ואתה נאבק
גשמים שיורדים עליך
ואתה נחנקתדע שאם לא עכשיו אין מתי
קום ותתחיל לכבוש תיעד
לך בדרך שתחזיק אותך לעד
אל תתנגד תחזיק מעמדוגם אם הדרך מפותלת
תזכור, אתה הגיבור בסרט
תרים עניים לאבא
הוא יעזור לך הלאה..