שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אריה 93]

הַנַּחַל שֶׁלִּי
אַכְזָב,
בָּאתִי לְהַבִּיט בּוֹ
אֲבָל הוּא
יָבֵשׁ עַכְשָׁו,
לוּ הָיָה נוֹבֵעַ
הָיִיתִי זוֹרֵם אִתּוֹ
וְשׁוֹטֵף מִמֶּנִּי
הַכֹּל,
אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ
וְרַק אֲבָנִים כְּבֵדוֹת
הִשְׁאִיר
וּבַת קוֹל,
וְהִיא
מְהַדְהֶדֶת אֶת
זַעֲקָתִי,
וְהָרוּחַ
לוֹחֶשֶׁת
אֶת תְּפִלָּתִי,
שֶׁיִּשְׁטֹף שׁוּב
פָּנִים יְגֵעוֹת
מַעְיַן פְּלָאִים
מְקוֹר הַדְּמָעוֹת

Spoiler

יש לי איזה מחסום כתיבה בימים האחרונים, השיר הזה שכתבתי בעבר מבטא את ההרגשה הזאת. מעניין אם תזדהו

[איזה קטע]

הי חברתי האהובה
סורי על הבוטות
את חיה בבועה
זאת המציאות

אין לי בעיה שתעופי
אם זה טוב לך אז שתיהני
אבל בא לי להגיד לך דוגרי
את חיה בסרט אחותי

בנית לך עתיד לוהט
הדמיון עלייך מזמן שולט
את בטוחה שאת סופר נחשקת
רק יוצאת לשוק ומיד נחטפת

אוי נו באמת, תגבירי הגיון
את מותק, אבל זה לא קשור
את חיה את חייך רק בדמיון
אל חייך יש לך בקושי קישור

תצאי מהסרט נשמה
את נתקעת בגללו במקום
אולי תתחילי לעבוד ובהתאמה
תצבעי לך עתיד וחלום?

Spoiler

זה שיר לאלה שחיות בסרט ולא משקיעות מאומה בחיים האמיתיים

[צ'רלס פייפר]

נפש של אמן
מבולבלת
חי עם שטן
מכורבלת
משורבטת
על לב חצוי
רגשות מעיקים
חלומות שהתגשמו
מול זכרונות ביעותים
נפש אמן
נפש מיוחדת
חיה כאן
במציאות אחרת
רגישה
מרגישה
בקיצוניות
את האיזון
בין הנורמלי
לשפיות

[Avital 2]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

מחר יש חג
וכולם מכינים
מאכלי חלב
כל כך טעימים

ואני שואלת
למה משקיעים
כל כך הרבה בהלת
ומאכלים מורכבים

איזה מוזרים כולם
סך הכל, אפשר לחשוב
החג כולה יום אחד
מתכונננים כאילו הוא-"שבועות"

Spoiler

בדיחה,
למי שלא הבין...

[שיר 5]

שמעתי הרצאות הקשבתי לשיעורים
כאלו שמדברים על קדושת החיים
שאבין, שאדע, והעיקר שאפנים
שחיי כאן לא סתם שווים
הלב לא מרגיש את מה ששומעים
השכל לא מבין את מה שמרגישים
ואני בתווך כמו בת תשעים
לא מצליחה שום דבר להגשים
מכינה תוכנית כותבת לי תרשים
כזה שיגרום לי מחר להשכים
לנסות לקום עם כוחות מחודשים
להצליח לנסוק, להגיע למרומים
אבל החיים מורכבים כפליים
מוצאת את עצמי מתנהלת בעצלתיים
אח"כ יורדת שלב או שניים
מנסה להחזיק, נאחזת בשיניים
מבינה שאין סיכוי, מקפלת ברכיים
אבל הלב צועק, שורט בציפורניים
רוצה לעלות, לא מצליח בינתיים
וה' שולח לי אז מלאכים
שאותי מחזקים, מרימים ואוהבים
את דימויי העצמי מחזקים
נותנים לי יד ולוחשים
את נמצאת בצבא מילואים
ממש בקרב על החיים
יש לך כוחות לנצח אויבים
כי המפקד לא בחר בסתם חיילים
רק בכאלה שבסוף חוזרים
וכתפיהם במדליות של זהב מעוטרים.

[מא1]

בס"ד

אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת-

את-
אִמָּהּ של מלכות,
הנחלת לכולם שייכות
בחובה שהיא זכות,
לנישא גם לפָּחוּת.

היטבת-
מראשון ועד אחרון- חסדך
נתת את נפשך וכל מאודך,
"אל אשר תלכי אלך"
לא חשבת כלל על עצמך.

וזכית-
בשרשרת של דורות מלוכה
ולצדו של מלך בימי המנוחה,
כן, על פני המים- שלח לחמך
הכל חוזר, תיווכח בעצמך!!!

Spoiler

"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית"
שנזכה לעשות רק טוב!

[שבור אור]

שיר שנאה לעולם

עולם דפוק עולם מקולל
היש בך אדם שנגאל
עולם עכור עולם מקולקל
אם היה בטח לא שרד

ראיתי פעם אדם שמח
הוא נראה כשיכור מוכה סנוורים
עף עם בלון שהלך והתנפח
עד שהתפוצץ והתנפץ לרסיסים

ראיתי גם אדם שלו
לא בורח לא רודף
חשב לבלות כך את ימיו
אך גם הוא במערבולת נשטף

עולם דפוק עולם מקולל
אי אפשר לחיות איתך בכלל
עולם עכור עולם מקולקל
אני עוזב אותך וטס לחלל

אולי ראיתי פעם שמחה אמיתית
במצהלות השמחה של ילדים
ושבתי והבנתי הסיבה היחידית
הם איתך עולם רק קצת שנים

אין קיום לתום אצלך
אין קיום לאמת
רק שהאדם חייב לו חברה
לכן נפש כל נהרסת

עולם דפוק עולם מקולל
מתי תשתנה אם בכלל תוכל
עולם עכור עולם מקולקל
תפסיק להוליך עצמך שולל

[הראל 1]

הסתכלתי סביבי
ראיתי עולם
עולם יפה
עולם שיש בו בני אדם
בני אדם שרוצים
נופלים
קמים
לא הבנתי שהם רק מנסים
להיות אותו דבר
להיות חלק מכולם
רציתי להיות כמוהם
כמו כולם
חשבתי כך
אני אשאר
לא אשתנה
חשבתי למה לי
לנסות להתחדש
להיות אחר
שונה
אבל כשחשבתי
הבנתי
ראיתי עולם של פחדנים
של חקיניים
עולם שבו האנשים
לא מתאמצים
לא מנסים
להיות עצמם
מי שהם באמת
הולכים עיוורים
החלטתי אני לא יהיה כמוהם
כמו כולם
אני אשתנה
אני אתאמץ
להיות עצמי
להיות אמיתי

[אריה 93]

פוסט זה נמחק!

[כ.פ.]

פוסט זה נמחק!

[ברוריה]

עקרת הבית
מלהטטת כעט
בין הבשרי לחלבי
בין הגבינות ולבשרים
לדאוג לבנות לבנים
לכל האורחים
לתלמידי החכמים
שהולכים ללמוד בלילה
לא לישון חלילה
חג לבן ומלבלב
שיהיה רק שמח בלב
תמיד!

Spoiler

הייתי חייבת לקחת פסק זמן ולשחרר משהו לחג

[יואלי דיקמן]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

לחשתי לעצמי זה עוד יעבור
מחדירה ללב שלי אתה גיבור
עוד רגע קטן והכל ייגמר
תחזיק חזק אל תישבר

את עצמי ניסיתי לנחם
עם הייצר הפסקתי להילחם
ידעתי שהכל לזיכרון יישאר
בטוחה שעוד אגיד שזה עבר מהר

שומעת מוזיקה כדי לגבור על הפעימות
מנחמת את הלב עם עוד כמה מנגינות
יודעת שרק דבר אחד יעזור- התפילות
ומה שישטוף את הכאב מהלב- הדמעות

ומביטה לעצמי לעבר הכוכבים
יודעת ששום דבר לא יעזור אולי המילים
מחזיקה חזק בפנים כדי לא ליפול
מאמינה שעוד יהיה טוב כי הלב שלי גדול!

טוהר

[התאומה]

נפש מדממת
מחשבת את קיצה
חושבת מה כעת
מתי תמצא היציאה

נפש מצולקת
פצועה מרוב קרבות
חושבת אולי לסגת
לא רוצה עוד מלחמות

שלוםם
שלוםם
שלוםםםםםםםםםםםםםם
הוא מופיע בחלום
שורף אותו כל יום
הוא מייחל כבר לשלום
אולי יבוא היום?

[יואלי דיקמן]

השיר הזה יעיף תרחבה

מי שלא רוקד עף מהמסיבה

תרימו לחתן ידים גבוה

ולכלה תרימו קולהלה

זה עכשיו עלה לי בראש

יצא יפה?

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[שרה 99]

לחץ חזק משדר למח
חרוט כל מה שצורח
אל תדחה את הכתיבה
פן תברח ההשראה

מנסה לכתוב ערטילאי
אך הלב רוצה רק ישיר
לא מוכן להצטחצח במילים
אלא להעביר מסרים מציאותיים

כופה עליו מטאפורות
לא עובד באלגוריות
חייב רק רגשות צולפים
כותבים את האמת בפנים

בשעות לא שעות
כשהמוד מסרב לפרוש
רק לרשום חיים שלמים
מקופלים בתוך שירים

חפצה להנציח עוד מתנות
שאלוקים שולח בדמות נסיונות
זוכרת שהנשמה התחננה למירוק
שהפגמים ימחקו בלי להותיר סימון

[ארי גולד]

תפארת המליצה

אכתוב זאת המליצה,
כדי לתת נעיצה,
ברגשי גיל ודיצה,
אשר מתוך ליבי פצעה,

בלשון פיוטית ונרגשת,
בשפה מלוטשת,
אשר בי מרחשת,
אתאר כל צבעי הקשת,

אשר יחדיו מרכיבים,
בצישטול מהווים,
חיים מלבבים,
של אחד היצורים השווים,

בשעות הקטנות, רוחש-
פעילויות, מקושש-
חוויות, מתרגש-
משטויות, עליו מילחש-
ילד מסתורי אש,

רעיונותיו מוזרים,
משובותיו נעורים,
מדבר לשיעורים,
מאכילנו מרורים,

אתן לך דוגמא,
של מעשה גוזמא,
שתיתן לך טעימה,
למציאות העגומה,

באיזה יום בהיר,
נכנסתי לחדרי הזעיר,
ואני קולט במבט מהיר,
דבר מה שאינו נהיר,

בלגן אדיר, סיגרייתי-
מפורקת, לעומתי-
מחייכת, נשמתי-
מתעופפת, והוא תכליתי-
זוז יש כאן משהו בעייתי,

ברגים ברינה יגילו,
חוטים לשיר יחלו,
וכמובן אלו ואלו,
מעגלים על הריצפה ינהלו,

אללי לי, יאוש מוחלט,
ליבי באחת,
לרצפה נחת,
קריסה רבתי לזמן מועט,

arigold

Spoiler

זה שיר שכתבתי פעם לחבר שמתאר את אישיותו, אבל גם מי שלא מכיר אותו יהנה לקרוא את זה, לא?

[כמה קל להיכנע]

והילד ההוא
שאהב
אקשן מלחמה
טילים ועשן
וכל מיני משחקים
בחרבות

פתאום הוא גדל
ומתפקח,

ואז בעצם יש סדקים
בכל הסיפור הזה
שהוא מתחיל
לשאול את עצמו
מי הוא

והוא יודע
שזה משהו גדול
אבל לא מעבר
למציאות שלו

והבמה היא
כולה שלו
והוא מפה יתחיל
לאט לאט לבנות
אמת אמיתית

ולהודות
באותה המילה
שקוראים לה
-טעיתי-