שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איציק דדיה 0]

זה לא עוד שיר השירים

זה לא שיר בלי חרוזים

זה שיר שמתוך הלב הקטן

שלפי כולם הוא לא מחסן

שאוגר בתוכו את כל הצרות

צריך למחוק אותו ואת כל הבעיות

ורק אז את תורתך ללמוד

בלי צרות ורדיפות ובלי מפחוד

*זה שיר שנכתב לכל אלה שחושבים שהלב הוא מחסן אז תדעו בשביל להצליח למלות מחסן ביהלומים צריך לרוקן את האשפה קודם כל זאת אומרת בשביל ללמוד תורה ולזכור אותה צריך את כל הדברים הרעים לזר
וק

יהיה רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ורק אהבת חינם*

[בינינו לא משנה]

מה שבינהם:

חברות זה דבר שלא מוצאים כל יום,
אבל בסוף כולם מוצאים,
אז למה אצלי זה רק חלום,
למצוא במקום את עצמי,

רבינו אמר לא להתיאש,
אז אני מחזקת את האני שלי,
ומנסה לשמוח במה שיש,
אבל,
תעזור גם לי,
בסוף למצוא ולהתרגש,

אומרים ששורש אהבה נתינה,
ואני כל הזמן רק נותנת,
אז תחדד בתוכי את ההבנה,
ועזור לי למצוא,

כי אני צריכה,
אהבה,
נתינה,
חברות,
וכל מה שבינהם.

[שריוש]

היא יושבת בדד,
איך כל פעם היא לבד,
סיוטים על מלחמות,
חלומות על נחמות ,

שועלים  סובבים ,
צרחות וכאבים ,
ואין יד ולב
להרגיע את הכאב ,

עד מתי תצרחי בדממה,
תמיד את פה לעצה,
מתבוססת לך בשממה ,
מול כל עם ועדה,

כי שנים שהיא דומעת,
מחכה לישועה ,
לבניה מתגעגעת ,
עוד תקיים את השבועה.

[אליש]

ימים עייפים
והשמש קופחת
גיצים עפים
דוקרים כמחט

יש קרע בעם
ואין תופר
ואם יישפך דם
מי עוד סופר

הבית נחרב פעמיים
בגלל שנאת חינם
ואיבה? יש פה כמים
כל יום חורצים להם דינם

כל דור שלא נבנה
כאילו נחרב
ואם עוד לא תקנה
עוונו נצרב

כי נחרב בגלל שנאה
ואיך ייבנה?
אם לא על ידי אהבה
בזכותה המצב ישתנה.

Spoiler

נכתב בעקבות המצב הנורא הזה, שבו כל אחד בטוח שהצד השני רק מושחת.

[ויווש]

השמש בחוץ לא מרחמת
עליי כל היום כאם מסוככת
ביום בלילה בכל שעות היום
השמש מחממת אותי בחום

לפעמים אני טוענת
למה לי לסבול?
לפעמים אני רוטנת
למה זו המצווה החשובה מכל?

אבל בסוף אני יודעת
שאני לא סתם איזה הלך
ולחישה באוזןן שומעת
'היי,את בת של מלך'

בזכות אותם אגלים
בזכות אותם התגברויות על הקשיים
תזכי להעמיד דור ישרים
שבדרך התורה הולכים

כל מצווה הכי קטנה
כל קושי או ניסיון בגולה
כמו שהגננת אמרה
עוד לבנה לבית המקדש מוסיפה

Spoiler

שיר שאחותי הקטנה כתבה אשמח שתגיבו לה

[חסידייה אוטנטית]

בוכה בחולשה
מצפה שתביני
ואת- רק בורחת מהבושה
-חשבתי שתכילי

החטפת לי ת'כאפה
הכי כואבת בעולם
כל החיים רק הגנתי עליך
וככה הכל נעלם?

נקמתי בעצמי
בל להרגיש
חשבתי שתחבקי
גיליתי שהלב שלך כבר לא כל כך רגיש

כעסת עליי
למה אני עושה שטויות
התרסתי לך
הלוואי ולא היו לי בעיות

בכיתי ת'נשמה
ולא היית מסוגלת לנחם
עם אצבע מאשימה
התאכזבת בלי יכולת לרחם

רבתי איתך הבוקר
כמו כל הבקרים האחרונים
אמרת שיעלה לי ביוקר
ואני- צחקתי לך בפנים

חשבת שזה צחוק
לא ראית את הבכי
פגועה עזבתי
כאילו סטרת לי בלחי

למה את מתעלמת?
כל החיים דאגתי לך!
למה את לא שואלת?
אדישה מול הדמעות שלי!

אני מתגעגעת אלייך
את לא?????

[כוכב לכת]

עורר את
הלב,
להתאבל
ולבכות
על בנין
שחרב
בגלל חטא אבות,
עורר את
הלב,
לחכות, לקוות,
שמזער מהטוב
לא יפגע
בצפיות,
עורר את
הלב,
להבין,
לאהוב,
לעשות,
להפוך את האבל,
ליום של שמחות.

[פונץ' בננה]

בס"ד
גם אם כלום לא מצליח-
קום להמשיך, אל תנסה לברוח.
תתפלל לאלוקים שיתן לך כוח..

תיזכר באנשים גדולים.
שבעבר עברו קשיים,
שנתקעו במיליון ואחת צמתים..

משם צומחים לגבהים.
אם מהנפילה יודעים להרים,
עם הזמן עושים דברים גדולים...

המשבר, האכזבה, משפיעה-
ואם תלמד להתבגר, תראה תתוצאה.
תרגיש בתוך תוכך את ההצלחה..

אתה תצליח.
תשאר בעולם ותוכיח!
כי לא סתם נבחרת -
יבוא יום שתודה על זה שנלחמת...

[הדרי]

להתחיל מחדש
נפרטים המיתרים
מתמזגים הקולות
מתנגנים השירים
באלפי מנגינות,

צליל עונג נשמע
מתוך הכינורות
צליל של עבר שכולו נגמר
צליל של תקופה יפה שעכשיו נגמרה

וכי דומה הדבר למנגינת חליל
רצונך להפיק ממנו צליל
מי שתעמוד תבחין בדף תמים-
פה לא תימצא דבר מלבד צורות ושירטוטים...
סולם התוים ניראה לך ארוך ומרתיע
לרגע לא תצליח, לשווא היא תתיגע

כי אם לא תחברי תו אל תו
מנגינה של צלילים לאוזנך לעולם לא תישמע...

כך עלינו לרקום יחדיו את העבר והעתיד
כי "אדם שאין לו עבר אין לא עתיד"
כך משפט זה מעיד...
עליך לזכור את עבר השנים
ותהא דרכך סוגה בשושנים!
@הדרי

[אפרת גלבוע]

שיר שאחותי כתבה על תשעה באב.... אמנם תשעה באב כבר עבר- אבל אצלי הוא תמיד נשאר בלב...

דמעות חסרות
חסר לב
חסרה נשמה
מה שווה גוף כזה?
בלי רגש ואהבה.

שנכסף לרע
מתרחק מהטוב
עושה מעשים בלי לחשוב

איך יוכל להינצל
איך יוכל לחוש את השכינה
איכה ישבה בדד העיר רבתי
בלי מקור אור ובלי תקווה...

[אדמילים]

יזכור
אם אשכחך ירושלים
ואיך אפשר שלא לזכור
כשדם נשפך ברחובותייך
כשאש פגעה בנו קור

אם לא אעלה את ירושלים
היא תעלה את עצמה
לכותרת ראשית בעיתון
אותיות מוצפות באימה

אם לא אזכרך ירושלים
תעזרי לנו שלא נשכח
אבל בלי כאב, ריח מוות
תזכירי לנו רק... אותך

[Anne]

ירושלים

אף פעם לא העמקתי
חקור אודותייך
אף פעם לא התרגשתי
מצעידה ברחובותייך
אף פעם לא התעניינתי
בעברך הרחוק
וכלפייך, אף פעם לא חשתי
צער עמוק

אבל פתאום
ליבי נעור
מתאוריים היפים

ואליך
בת ציון
מלאתי כיסופים

ואיני יודעת שקט
על עולם שהיה
ואין לי פיסת רוגע
על עולמך שנגדע

מחכה אני לרגע
בו
יבקע כשחר אורך

ומשמיים תרדי אלינו
תתגלי
במלא הדרך

נעמוד אז כולנו
נהיה כחולמים
ואת
ירושלים
תנוחי מנוחת עולמים

Spoiler

הלוואי ונזכה בקרוב!

[דוד 33]

פוסט זה נמחק!

[מא1]

בס"ד
זה שיר שכתבתי, על רקע שיר שכתבתי בגיל 12- שהוא מצורף בספוילר.

התעוררי,
כי בא אורך
התנערי,
כי שלמו ימי אבלך.

וזה תמוה-
דורות ראשונים לא זכו לה,
אז מדוע-
דווקא אנו נזכה לקבלה?!

ענק וננס-
רצו לראות את המלך
אבל אין נכנס-
כי חומה ניצבת בדרך...

מה לעשות???
הבזיק רעיון במוחם,
אפשר לנסות-
יעלה הננס על הענק הרם!!

דורות קודמים-
ענקים בתורה בחוכמה ולא רק,
אנו כננסים-
בדור כה נחות, מבולבל ומפורק.

ודווקא ועל אף-
כל מעשה קטן מצטרף אל דור דעה,
והוא יכריע הכף-
כי המלאכה, נקראת על שם גומרה.

נחמו עמי-
אחרון, אחרון צולח
מעפר קומי-
ינון ואליה אני שולח!!

Spoiler

דורנו הוא דור אחרון לגולה
אך מדוע דווקא בו תבוא הגאולה?

שאלה זו נשאלת בפי רבים
וגדולים משל עליה נותנים:

משל לננס וענק שרצו לראות את פני המלך
אבל באמצע ראו חומה שחוסמת את הדרך

אבל רק אחד מהם יכל לראותו
וזהו הענק כמובן בזכות גובהו

אך פתאום רעיון הבזיק במוחו
לעזור לננס לעלות על כתפו

ןהנה הננס הורם
על כתפיו של הענק הרם

וכך יכל לראותו
יותר טוב מהענק חברו

ולכן אנחנו עם הזכויות של האבות
ועם זכויותינו המועטות

נזכה לקבל את הגאולה
כי
"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!"

[מרב]

שוני כואב
סוג של הרגל
הפרדה כמחיצה
עד לכאן, איש
זה גבולך!

אבא?!
מתי זה יעצור
מתי סוף למצור
שחורק על הלב
שמדמם ללא כאב
על דם שנשפך
ועל לב שנשבר

אבא?!
מתי תרד אותה לבנה
שתשלים את החור
שתשבור כאב על
אם ובנה.

מתי?...

אני אבא הנחתי
את האבן, ולשני
הייתי לו לעזר
שגם הוא יזכה
וכך הכל יראה אחרת....

לאהוב באמת,
זה לאהוב מהלב!

Spoiler

אני לא יודעת מה אתכם אבל אני עדיין בתוך עמוק כואבת את כאב החורבן והאבל.
לא זכינו השנה לראות את הגאולה,
אך מקווים ומאמינים כל יום שהוא יבוא!
ושנזכה לאהוב באמת! כל אחד ולקבל את השוני של כול אחד.
אשכנזים, ספרדים, חילוניים, שמאלנים...
כולם כאחד!!!!
אמן!!!!!!

[ארי גולד]

קינה על חורבן הבית

איכה בדד גוועתי,
דרשתי המיתי ואין זוכר חסדי,
טרפוני ידידי כשונאים,
לעוסה מעונה נהייתי,
סבלי עוד פושט צועקת,
קוני רחם שוועתי תשמע.

Spoiler

קינה שכתבתי על החורבן בהשראת הקינות שאמרנו אתמול... ע"פ סדר האב'

[טותיייי]

אתם חושבים שאני חזקה
כי לידכם לא נשברת
אתם חושבים שאני צדיקה
כי את הקשיים לא מספרת
אתם חושבים שאני מצחיקה
כי לידכם לא בוכה
אתם חושבים שאני מלאכית
כי לא ראיתם אותי במציאות
אתם חושבים שאני מלכה
כי לא ראיתם אותי עובדת
אתם חושבים שאני בעלייה
כי אתם לא יודעים שאני נופלת
אתם חושבים שאני חזקה
אבל בכל לילה נשברת...
טוהר

[רות רפפורט]

תקראו את הספויילר זה חשוב

בתשעה באב אנו מתאבלים
על בית המקדש בוכים
על שחרב לנו פעמיים
מרגישים שטבענו במים
זה קשה ועצוב
הזמן של הגלות ממש קצוב
אנו בדרך אל האור
את הימים כבר לא נספור
הנה בנינו לבנה ועוד לבנה
כבר מרגישים את השכינה
בית המקדש לתפארה בנינו
ועכשיו נגור בבית מקדשנו
גם אם קשה זה לא נורא
כי אנו בדרך אל הגאולה

ירושלים את זהב
נשאר איתך לעד
לעולם לא נעזוב
נשאר תמיד קרוב

Spoiler

מרגישים שטבענו במים-הכוונה היא שאין לנו כבר אוויר לנשום=כמו במים

[אייל גלבוע 4]

נערה אחת כמעט ילדה
עברה תקופה לא פשוטה
ללא הורים לצדה
ללא חמלה,ללא פרוטה

לרבי כתבה בדמעות
וקיבלה תשובה כנה
ואז כל כמה שבועות
התייעצה ועידכנה

באחת הפעמים תמהה במכתבה
דרש בני ישראל,מנהיג רומה באהבה
איך מוצא זמן לנערה לא חשובה?!

עונה הרבי בנוסחה מרטיטה
אם מרגישה כאב ילדה
גם אבינו רוענו עלי מביט
כל צרה שלה בלבו נראתה

[יוס yos]

בית עתיק

צועד לאיטי מהורהר,
עיני צדה שלט מוזר,
אל תוך עצמך כתוב שם; מצחיק,
פונה אחריו יש שם בית עתיק.
דפקתי בדלת,
תגובה מהמהמת,
דורך על יבלת,
בא פעם אחרת.

כי בעל הבית לא נמצא זה כמה חודשים,
יצא לטיול מחפש ריגושים,
עומד שם המום אבדו המילים,
אתם לא מבינים שאני בעלים??
עשיתי סיבוב לכניסת הסתרים,
היא נועדה למילוט ברגעים אבודים,
רוח פרצים וצירים חלודים,
חבר'ה, ניצחתי! אני כאן בפנים!
הגיע זמן לסיור בביתי החמים,
נתחיל במטבח פה כותבים מתכונים,
רגשות מתבשלים זה מקור הפחדים,
אני ממליץ לך לפרוש זה נעשה לא נעים...

נכנס לסלון,
בוהה בשאון,
עוטה השריון,
הצילו! דמון!
(אה, זה כולה הפחדים שלי...)
תופס את הרגליים בורח,
המראה הוא עגום, והריח...
ברקע יש מישהו צורח,
מה זה?! לא הזמנתי אורח?!

פיו, זה אתה,
ידידי חרדה,
לא תצא לשעה,
לקפה בספה?
הוא פוחד לענות,
פן אחשוב הוא צרות,
הוא רדוף מחשבות,
של הפסד מלחמות.

חרדה דפקה בדלת די מזמן ביקשה לישון,
סידרתי לה חדר מיטה יפה וגם עיתון,
זה נראה שנחמד וכיף לה שם, היא לא יצאה,
אני מפחד להידבק מהפחד שלה, מה זה אם לא חרדה?
הגעתי למצב שזה או אני או היא,
לא הסכימה לצאת ובחרתי לצאת לדרכי,
הייתי צריך לבקש עזרה לנקות את ביתי,
הבעיה שפחדתי לתקשר, מי זה? אני או היא?!

עכשיו חזרתי במרץ לזירת הקרבות,
לא מטהר שוב השרץ בא נשחיז חרבות,
היא ברחה לה לחדר הגיפה תריסים,
אין אומץ לתקוף, היא עדיין בפנים...
ביקשתי עזרה מהחדר ליד,
שם נמצאת השנאה היא חיה לבד,
שונאת הסביבה ולפעמים גם אותי,
מקיפה את עצמה במעטה דוקרני.
אני שונא את התגובה זה מכעיס שם בפנים,
סוף סוף זה אני אלו היצורים,
אלו ועוד שעכשיו רגועים,
אני לא מעיר דובים ישנים.