שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
תשעת הימים
כולנו בוכים
לא נשכחך ירושלים
עד מתי בחושך אימיםאסונות וצרות
כמה כבר אפשר
רוצים משיח כבר לראות
העם רוצה להיות מאושראבינו, מלכינו
רחם נא עלינו
כמהים אנו
לראות בגאולתינומבקשים ומתחננים
אנו לא מתייאשים
עם של עקשנים
לגאולה מוכנים! -
לא מאמינה שעשיתי את זה
איך כלכך השתנתי
איזה ניסיון שכזה
אולי בגלל החברה שהייתי
אף אחד לעולם לא ידע
מה אני באמת עוברת
אני אשמור הכל בליבי
לאף אחד לא מספרת
מתחילה חיים חדשים
כמו כל תקופה אחרת
מנסה לגבור על הקשיים
אבל יש פעמים שנופלת
לא יודעת איך לשמור על זה
לא יודעת איך לשמור על עצמי
כל היום במחשבות
מה באמת יהיה איתי
אף אחד באמת
לא מבין אותי
לא יודע עלי
לא מכיר אותי
וכנראה שכן יכול בלעדי
חושבים שקל לי בחיים
כי לא את הכל אומרת
חושבים שאני תמיד צוחקת
כי לא יודעים שאני גם בוכה
אף אחד לא מכיר אותי באמת
עד שבאמת יחיה איתי
אף אחד באמת לא ירצה אותי
שיגלה מי שאני באמת
כי הכל אפשר להסתיר במסיכה
ועם חיוך
ושהכל יורד
זה יהיה רק אני והלב שלי
שוב...
טוהר -
שיר שכתבתי על המסר של מאורעות הזמן
ועל השסע בעם - שבעצם כולנו באותה ספינה
ועל סילוקן של צדיקי הדורשלום לרחוק ולקרוב
בדור שהצרות שוטפות כנהר
תחכה לו היום
אולי מחר
יבוא האדון להיכלו פתאום ביום בהיר
אל עתיד חתום ונעלם
צריך לגדול
ליקוי מאורות
ואין את מי לשאול
רק הלב שנפתח מרגיש
את הרוח שעובר
ושומע קול שאומר
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו
באמצע היום
שעון החול נעצר
והעם שעוד עומד למרגלות ההר
מוצא תשובה לשאלות שמרחפות באויר
דור יתום סוער נסחף אל ים
בין גליו מכיר
את מי שאמר והיה עולם
כנשר יעיר קינו את גוזליו מעורר
ומשמיע קול שאומר
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו
מעבר לזמן לדמיון ולהגיון
מלך יושב על כסא רחמים
מחכה בארמון
השולחן ערוך פתוח לכל עובר ושב
הקרוב וגם הרחוק הם בניו
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו||יש לשיר הזה גם לחן - בנתיים סקיצה
אולי אשתף מתי הוא || -
ואולי אלך מכאן אל מקום רחוק ולא מוכר ואותם הקולות ההמומים ילחשו בליבי שוב
ואולי אתן לאותם ההפסדים הישנים לסלול לי דרכים חדשות אל אותם הניצחונות הנכספים
ואולי ואותה תחושה אותה ההרגשה ואותה הדרך הסלולה כבר הפכה היא שביל ללא מוצא
ואיך היקום וגלובוס שלם עולם כזה מושחת ואיך הכל איבד צורה והדרכים הפכו את התמונה
כי מה נשאר לנו כבר עוד לטעום
הרי בסוף הכל יחלוף ונישאר חסרי כל
ואחרי כבר מה יש לרדוף הרי האושר נמצא פה קרוב
אין עניין לצאת ולחפש אותו במקום כמו הרחוב
ויש עניין להשתנות להיבנות להתעלות מעל כל אותם הרגעים שאת ליבנו לפעמים שוברים
ולכולנו יש כנפים אבל לא כולם למדו לעוף ויש ונשברו כבר הכנפיים ואדם זורק את תקוותיו לתוך המים
וחלילה מתייאש ואל לו לפחד מאותם הרגעים שאת ליבו שובר
צריך הוא להרים עיניו אל השמים צריך הוא להשאיר בליבו תקווה ניצחית ואמונה שתחזיק אותו לעד -
זה לא עוד שיר השירים
זה לא שיר בלי חרוזים
זה שיר שמתוך הלב הקטן
שלפי כולם הוא לא מחסן
שאוגר בתוכו את כל הצרות
צריך למחוק אותו ואת כל הבעיות
ורק אז את תורתך ללמוד
בלי צרות ורדיפות ובלי מפחוד
*זה שיר שנכתב לכל אלה שחושבים שהלב הוא מחסן אז תדעו בשביל להצליח למלות מחסן ביהלומים צריך לרוקן את האשפה קודם כל זאת אומרת בשביל ללמוד תורה ולזכור אותה צריך את כל הדברים הרעים לזר
וקיהיה רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ורק אהבת חינם*
-
מה שבינהם:
חברות זה דבר שלא מוצאים כל יום,
אבל בסוף כולם מוצאים,
אז למה אצלי זה רק חלום,
למצוא במקום את עצמי,רבינו אמר לא להתיאש,
אז אני מחזקת את האני שלי,
ומנסה לשמוח במה שיש,
אבל,
תעזור גם לי,
בסוף למצוא ולהתרגש,אומרים ששורש אהבה נתינה,
ואני כל הזמן רק נותנת,
אז תחדד בתוכי את ההבנה,
ועזור לי למצוא,כי אני צריכה,
אהבה,
נתינה,
חברות,
וכל מה שבינהם. -
היא יושבת בדד,
איך כל פעם היא לבד,
סיוטים על מלחמות,
חלומות על נחמות ,שועלים סובבים ,
צרחות וכאבים ,
ואין יד ולב
להרגיע את הכאב ,עד מתי תצרחי בדממה,
תמיד את פה לעצה,
מתבוססת לך בשממה ,
מול כל עם ועדה,כי שנים שהיא דומעת,
מחכה לישועה ,
לבניה מתגעגעת ,
עוד תקיים את השבועה. -
ימים עייפים
והשמש קופחת
גיצים עפים
דוקרים כמחטיש קרע בעם
ואין תופר
ואם יישפך דם
מי עוד סופרהבית נחרב פעמיים
בגלל שנאת חינם
ואיבה? יש פה כמים
כל יום חורצים להם דינםכל דור שלא נבנה
כאילו נחרב
ואם עוד לא תקנה
עוונו נצרבכי נחרב בגלל שנאה
ואיך ייבנה?
אם לא על ידי אהבה
בזכותה המצב ישתנה.||נכתב בעקבות המצב הנורא הזה, שבו כל אחד בטוח שהצד השני רק מושחת.||
-
השמש בחוץ לא מרחמת
עליי כל היום כאם מסוככת
ביום בלילה בכל שעות היום
השמש מחממת אותי בחוםלפעמים אני טוענת
למה לי לסבול?
לפעמים אני רוטנת
למה זו המצווה החשובה מכל?אבל בסוף אני יודעת
שאני לא סתם איזה הלך
ולחישה באוזןן שומעת
'היי,את בת של מלך'בזכות אותם אגלים
בזכות אותם התגברויות על הקשיים
תזכי להעמיד דור ישרים
שבדרך התורה הולכיםכל מצווה הכי קטנה
כל קושי או ניסיון בגולה
כמו שהגננת אמרה
עוד לבנה לבית המקדש מוסיפה||שיר שאחותי הקטנה כתבה אשמח שתגיבו לה||
-
בוכה בחולשה
מצפה שתביני
ואת- רק בורחת מהבושה
-חשבתי שתכיליהחטפת לי ת'כאפה
הכי כואבת בעולם
כל החיים רק הגנתי עליך
וככה הכל נעלם?נקמתי בעצמי
בל להרגיש
חשבתי שתחבקי
גיליתי שהלב שלך כבר לא כל כך רגישכעסת עליי
למה אני עושה שטויות
התרסתי לך
הלוואי ולא היו לי בעיותבכיתי ת'נשמה
ולא היית מסוגלת לנחם
עם אצבע מאשימה
התאכזבת בלי יכולת לרחםרבתי איתך הבוקר
כמו כל הבקרים האחרונים
אמרת שיעלה לי ביוקר
ואני- צחקתי לך בפניםחשבת שזה צחוק
לא ראית את הבכי
פגועה עזבתי
כאילו סטרת לי בלחילמה את מתעלמת?
כל החיים דאגתי לך!
למה את לא שואלת?
אדישה מול הדמעות שלי!אני מתגעגעת אלייך
את לא????? -
בס"ד
גם אם כלום לא מצליח-
קום להמשיך, אל תנסה לברוח.
תתפלל לאלוקים שיתן לך כוח..תיזכר באנשים גדולים.
שבעבר עברו קשיים,
שנתקעו במיליון ואחת צמתים..משם צומחים לגבהים.
אם מהנפילה יודעים להרים,
עם הזמן עושים דברים גדולים...המשבר, האכזבה, משפיעה-
ואם תלמד להתבגר, תראה תתוצאה.
תרגיש בתוך תוכך את ההצלחה..אתה תצליח.
תשאר בעולם ותוכיח!
כי לא סתם נבחרת -
יבוא יום שתודה על זה שנלחמת... -
להתחיל מחדש
נפרטים המיתרים
מתמזגים הקולות
מתנגנים השירים
באלפי מנגינות,
צליל עונג נשמע
מתוך הכינורות
צליל של עבר שכולו נגמר
צליל של תקופה יפה שעכשיו נגמרהוכי דומה הדבר למנגינת חליל
רצונך להפיק ממנו צליל
מי שתעמוד תבחין בדף תמים-
פה לא תימצא דבר מלבד צורות ושירטוטים...
סולם התוים ניראה לך ארוך ומרתיע
לרגע לא תצליח, לשווא היא תתיגעכי אם לא תחברי תו אל תו
מנגינה של צלילים לאוזנך לעולם לא תישמע...כך עלינו לרקום יחדיו את העבר והעתיד
כי "אדם שאין לו עבר אין לא עתיד"
כך משפט זה מעיד...
עליך לזכור את עבר השנים
ותהא דרכך סוגה בשושנים!
@הדרי
-
שיר שאחותי כתבה על תשעה באב.... אמנם תשעה באב כבר עבר- אבל אצלי הוא תמיד נשאר בלב...
דמעות חסרות
חסר לב
חסרה נשמה
מה שווה גוף כזה?
בלי רגש ואהבה.שנכסף לרע
מתרחק מהטוב
עושה מעשים בלי לחשובאיך יוכל להינצל
איך יוכל לחוש את השכינה
איכה ישבה בדד העיר רבתי
בלי מקור אור ובלי תקווה... -
ירושלים
אף פעם לא העמקתי
חקור אודותייך
אף פעם לא התרגשתי
מצעידה ברחובותייך
אף פעם לא התעניינתי
בעברך הרחוק
וכלפייך, אף פעם לא חשתי
צער עמוקאבל פתאום
ליבי נעור
מתאוריים היפיםואליך
בת ציון
מלאתי כיסופיםואיני יודעת שקט
על עולם שהיה
ואין לי פיסת רוגע
על עולמך שנגדעמחכה אני לרגע
בו
יבקע כשחר אורךומשמיים תרדי אלינו
תתגלי
במלא הדרךנעמוד אז כולנו
נהיה כחולמים
ואת
ירושלים
תנוחי מנוחת עולמים||הלוואי ונזכה בקרוב!||
-
בס"ד
זה שיר שכתבתי, על רקע שיר שכתבתי בגיל 12- שהוא מצורף בספוילר.התעוררי,
כי בא אורך
התנערי,
כי שלמו ימי אבלך.וזה תמוה-
דורות ראשונים לא זכו לה,
אז מדוע-
דווקא אנו נזכה לקבלה?!ענק וננס-
רצו לראות את המלך
אבל אין נכנס-
כי חומה ניצבת בדרך...מה לעשות???
הבזיק רעיון במוחם,
אפשר לנסות-
יעלה הננס על הענק הרם!!דורות קודמים-
ענקים בתורה בחוכמה ולא רק,
אנו כננסים-
בדור כה נחות, מבולבל ומפורק.ודווקא ועל אף-
כל מעשה קטן מצטרף אל דור דעה,
והוא יכריע הכף-
כי המלאכה, נקראת על שם גומרה.נחמו עמי-
אחרון, אחרון צולח
מעפר קומי-
ינון ואליה אני שולח!!||דורנו הוא דור אחרון לגולה
אך מדוע דווקא בו תבוא הגאולה?שאלה זו נשאלת בפי רבים
וגדולים משל עליה נותנים:משל לננס וענק שרצו לראות את פני המלך
אבל באמצע ראו חומה שחוסמת את הדרךאבל רק אחד מהם יכל לראותו
וזהו הענק כמובן בזכות גובהואך פתאום רעיון הבזיק במוחו
לעזור לננס לעלות על כתפוןהנה הננס הורם
על כתפיו של הענק הרםוכך יכל לראותו
יותר טוב מהענק חברוולכן אנחנו עם הזכויות של האבות
ועם זכויותינו המועטותנזכה לקבל את הגאולה
כי
"אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה!!"|| -
שוני כואב
סוג של הרגל
הפרדה כמחיצה
עד לכאן, איש
זה גבולך!אבא?!
מתי זה יעצור
מתי סוף למצור
שחורק על הלב
שמדמם ללא כאב
על דם שנשפך
ועל לב שנשבראבא?!
מתי תרד אותה לבנה
שתשלים את החור
שתשבור כאב על
אם ובנה.מתי?...
אני אבא הנחתי
את האבן, ולשני
הייתי לו לעזר
שגם הוא יזכה
וכך הכל יראה אחרת....לאהוב באמת,
זה לאהוב מהלב!||אני לא יודעת מה אתכם אבל אני עדיין בתוך עמוק כואבת את כאב החורבן והאבל.
לא זכינו השנה לראות את הגאולה,
אך מקווים ומאמינים כל יום שהוא יבוא!
ושנזכה לאהוב באמת! כל אחד ולקבל את השוני של כול אחד.
אשכנזים, ספרדים, חילוניים, שמאלנים...
כולם כאחד!!!!
אמן!!!!!!||
