שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
זה נכון שאני מתבגר
ולילות ארוכים שאני ער,
זה נכון שאני מתבגר
וגם אני כמוכם מקווה שזה יחלוף מהרזה נכון שקצת הטשטשה לי הראות
אבל זה לא אומר שזנחתי את המהות
זה נכון שאני מפגין עצמאות
ולעיתים קרובות נרשמת העדרותזה שאני בורח לעיתים קרובות
כי אני פשוט לא מצליח להכיל ת'אכזבות
אני רואה את העיניים שלכם כואבות
ואילו שלי פי שניים מתרטבותאבל אל תשכחו שאני רק תושב חדש
אז אל תכריזו עליי כל כך מהר נואש
אני אוהב אתכם הכי בעולם
אבל גם לא חרש לביקורות של כולם
אני מאוד משתדל לעשות רצון השם
אבל רק צריך קצת ת'אמון שלכם---||זה מכתב שכתבתי להורים שלי למרות שהם בחיים לא יראו את זה ||
-
איחורים| לבחורים שבינינו...
הוא רץ מהר
טרוף נשימה,
את זיעתו ניגר
במטלית לחה.הן גם כבר אתמול - לתפילת השחר -
את הרגעים זכר,
כשלא הגיע בזמן,
הראש ישיבה - מתחת לשפמו רטן.לא נעים להגיע ל"ובא לציון - אשרי",
הרהר הוא בבושה,
טוב שהוא כבר אחרי -
ניחם עצמו בתקווה.הנה- בשערי הישיבה הוא נכנס,
לאַחֶר - כבר נמאס.
את ההרגשה הטובה - שהיום קם הוא מוקדם,
לא ישכח לעולם. -
#anchor(אני מיוחד יותר מכל אחד)
יום אחד שישבתי לי לבד,
ולא היה לידי אף אחד.
ובלב לי התחילו לעלות,
מלא מחשבות לא טובות.וחשבתי שאני ממש לא אהוב,
והרגשתי שאני ממש כאוב .
ולא מוצא את עצמו בעולם ,
ומרגיש עם כל צעד זה לחצות ים.אז פתאום כח חדש אליי נשלח ,
ומרץ נעורים בי נזרק ומה שהיה נשכח.
ומתחיל מחדש לראות ת'עולם ,
וגם כשאני נופל אני תמיד קם ....||זה מה שיוצא שלא מצליחים שומדבר ומשמיים כח פתאום נשלח ||
-
תן לי לזכור-
תודה על הפנים המחייכות
על קרניים מלטפות
על זוג ידיים אוהבות
על כל הטובותפזמון
תן לי לזכור את הרגע
גם כשאתה מציף בחבלה או נגע
תמיד תראה לי שאתה נוגע
תמיד תיהיה לי אי של רוגעלזכור שלא כל החיים
הם חתיכת עצבים
שלרוב הם יפים
תן לי לזכור גם ברגעים קצת מעייפיםפזמון
תן לי לזכור את הרגע
גם כשאתה מציף בחבלה או נגע
תמיד תראה לי שאתה נוגע
תמיד תיהיה לי אי של רוגעכי אתה האבא הכי טוב!
גם בעת צרה ומכאוב
תן לי לזכור שאתה תמיד כאן קרובפזמון...
||את השיר הזה כתבתי היום שחזרתי מהסמינר קצת מצוברחת ובאוטובוס ישב מולי תינוק מתוק בערך בן שנה שלא הפסיק לחייך אליי ולא יכלתי שלא לחייך אליו חזרה ולנשק אותו באוויר והמצב רוח שלי נסק וכתבתי את זה כדיי לזכור שאם אני אגיע הבייתה והילדים יוהו עצבנים או הבית מבולגן אני אזכור איזה מלאך ה'שלח לי!
|| -
יש בחיים
רגעים מפתיעים
ישנם ימים
שלעד נשאריםיש דמיונות
שקורים במציאות
יש חוויות
שאורזים בעדינותיש איזו דקה
שמעצבת את היום
יש איזו שניה
שמביאה אל פי תהוםיש רגעים
שאני לא מבינה
יש רגעים
שלעצור לא מצליחהיש רגעים
שאני מבולבלת
יש רגעים
שאני מטורללתיש רגעים
להם אני מחכה
יש רגעים
אותם אני מכבהיש רגעים
בהם אני עומדת דמומה, המומה.
ובפי אין אף מילה כתגובהיש רגעים
שאני לא יודעת מאיפה להביט
ואיך להמשיך, לא יודעת להחליטיש רגעים
ויש
יש רגעים
שהם אשואש היא טובה
ואש היא רעה
וצריך לגלות בכל פעם מה. -
פוסט זה נמחק!
-
גם אתה יכול
אתה גדול
צא לכבושש
תראה לכולם
שאתה יכול
נלחמת כבר
בהכל
אתה גיבור
יש לך כוח
תראה לכולם
שאחרי הכל
אפשר גם
לשמוח -
זה קורה לי שוב
חוזר אלי בגדול
שוב אותו חלום
שמנפץ את הכלאולי כל מה שעכשיו
זה רק תחילת הדרך
ואין כאן בערך
שחור או לבן
לא ידוע לאן.||
לימודים מפרכים, כל היום ללא הפסקה, גם שכולם בחופש...אבל החלום,אותו חלום ממשיך לפעום ולהזכיר את קיומו. כי הוא רוצה לפרוץ ולהתגשם!
מקווה להמשיך את השיר...
|| -
פוסט זה נמחק!
-
**************כובש שטח פרטי **************
הוא התחיל לגור אצלי תדיר
לחדור כמו קוץ ולא לתת מנוס
מרגיש חופשי להיות חלק מנפשי
מריץ אותי במדרונות סמויים, אפלים וחשוכים
ובכול זאת מוזר לי ששם נמאכים
נמאכים למוות, נעלמים לעולם
אין נצח, אין עתיד
יש גלגל שמתגלגל בלי מטרה, בלי שום תמורה
מתגלגל במהירות לא נותן זמן לראות
להבין את האות
שחינו חיי חיות!!
שהחיים למען לחיות
ואין למען מה להיות !!!!!!!!!!!!מי אני ??????
-
ט טיטו התייחס לנושא זה ב
-
השיר כובש שטח פרטי מדבר על היצר הנלחם בנו
נשמתנו המתקטנת
מה אפשר לעשות כדי למצות?
למצות תימים העוברים, החולפים
נעלמים, כלא נבראים
כלא קימים ,בלי רוח וחיים
רק הולכים ובאים
פוסעים הימים, החודשים, השנים
אנו רדומים, אנו ישנים
ישנים ולא חווים, תימים הנעלמים,
החולפים המדפדפים
ופוסעים לימים לא מתוקנים, לימים ריקנים
לעבודה מצטברת,
למהירות מסחררת
והרכבת ממהרת ,דוהרת ,דוהרת
הנשמה הבוערת מאחורה מזדחלת
ומהממת שוב ושוב שימו לב אני מאחרת!!!!!! -
האם ידעתם
כמה ילדים
לומדים בבתי ספר
ממלכתיים?כמה ילדים
מנותקים מהמסורת
מלמדים אותם בקושי
מיהו אלוקים?הידעתם כמה ילדים
יושבים שעות על מסכים
סובלים ומחפשים
מחפשים וסובלים?למה ניתקו אותם מהיהדות?
למה גורמים להם לחשוב שזה עול?
למה לא נותנים להם הזדמנות
לדעת יותר ולשאול?יש ארגונים נהדרים
שעוסקים בקירוב רחוקים
אבל עדיין יש עוד המוני ילדים
שהם עדיין מנותקים -
גיבור:
אחד הרואה את השני
הוא המנמיך עצמו להראות נופו לאחרים
אחד המביא לשני משלו
כזה שכוסו מלאה כדי למלות אחרים
גיבור זה אחד שגם אם לא רואים את פניו רואים את ליבו
הוא המביא את חכתו לאחרים
גיבור הוא מי שיכול לבכות בלילה כדי לקבל ביום. -
שיר שחברתי ואני כתבנו על נערה מתמודדת שקשה לה...
#(מכתב מאבא)
מעל כל העננים
אני מלא ברחמים
לוחש לך, ביתי,
אותי על תעזביהן גם נשמתך
בוכה למענך
מסכנה, נקרעת
רוצה בי לגעתביתי, חמדתי,
שלי את לעד
רק אל תשכחי
מהו היעדאת הרי אהובה
לי כה חשובה
אז בת, התקרבי
שאי עינייך, ראילא סתם נולדת
לתוך הבלבול
לא סתם את כאן
בתוך המבול
הן יש רבבות
בנות בכל העולם
שקרבה הן רוצות
אבל נבחרת מכולן
זכית, שלך הכתר
ראוי לך השרביט
את כה מיוחדת
נשמתך יוקרתית
ואין לך אף דומה
להיות במקומך
בדרכי בדממה
זה הוא תיקונך
בך בחרתי-הוכיחי לי!
||עם לחן זה כמובן יותר יפה...||
-
הלוואי
שהפחד יעדר
הטוב יתבהר
השקר יגמרהלוואי
שתיעלם כבר העצבות
נעזוב את הגשמיות
ונתמכר לרוחניותהלוואי....
-
הן תראה כוונותיי
אך תמימות הן וודאי
רק את קרבתך אני רוצה.הן ראית וויתוריי
גם חזית כשלונותיי
אך תמיד הלכתי בדרכך.התגברתי על הכסיל
התבגרתי עם הגיל
וחיכיתי, חיכיתי לאורך.פתאום שמחה מאוד
כי לא יפול רוחי עוד
אני חיה, נושמת בעולמך.כל כך הרבה טוב..
הרעפת גם משוב
מה הייתי בלעדייך?עכשיו אני מחפשת
ת'דובדבן שבקצפת
אבל רוצה שיהיה גם משובח:)כי חשוב לי הבניין
בסה"כ גם לעניין..
הלוואי נו הלוואי, יהא זה מבורך! -
אַף פַּעַם בְּחַיַּי לֹא נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי
אַף פַּעַם בְּחַיַּי לֹא עָזַבְתָּ אוֹתִי
גַּם כְּשֶׁנָּפַלְתִּי מְעַט גַּם כְּשֶׁהֶעֱדַפְתִּי מוֹתִי
כְּשֶׁיָּרְדוּ לִי הַדְּמָעוֹת עַל לְבָבִיתָּמִיד אַהֲבַת תַּ'פְּנִימִיּוּת שֶׁלִּי
תָּמִיד דַּאֲגַת שֶׁאֲקַבֵּל מָה שֶׁטּוֹב לִיוַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי
וַאֲנִי כְּפוּי טוֹבָה כְּמוֹ עֶבֶד נִרְצָע לַתַּאֲווֹת שֶׁלִּי
וַאֲנִי בֶּן סוֹרֵר שֶׁבָּעַט בְּאַבָּא שֶׁשָּׁם בִּשְׁבִילִי
שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַכֹּחַ לִהְיוֹת
מָה שֶׁאֲנִי וְכָכָה לִחְיוֹת
עָשִׂיתִי שְׁטוּיוֹת
וְלֹא עוֹדבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ אָמְרָה כְּבָר דַּי
שָׁמַעְתָּ אֶת הַקּוֹל שֶׁצּוֹעֵק מִבִּפְנִים
כְּשֶׁהָעוֹלָם שֶׁלִּי נִשְׁבַּר וְנָפַל עַל כְּתֵפִי
הַחְזָקַת אֶת יָדַי מֵעַל רֹאשִׁיאֵיךְ שֶׁלִּטַּפְתָּ אֶת הַנְשָׁמָה שֶׁלִּי
אֵיךְ שֶׁרָצִיתָ לִרְאוֹת שֶׁטּוֹב לִיוַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי
וַאֲנִי כְּפוּי טוֹבָה כְּמוֹ עֶבֶד...
