שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[זברה]

עוד מעט-
אאסוף את עצמי,
חתיכה חתיכה, לתמונה שיצרתם.
אאסוף את עצמי,
בדיחה חרוכה, לחלום שציירתם...
אאסוף את עצמי,
לשק חבטות, ההוא שמרוט מפעם.
אאסוף את עצמי,
עם יומן חרטות, מילים חסרות טעם.

עוד מעט-
אשוב אל הבוקר,
עייפה מעוד קרב ואין מקום מנוחה.
אשוב אל הבוקר,
והכאב שצרב, עדיין מבקש סליחה.
אשוב אל הבוקר,
כמו חייל בתבוסה עם שקית של דמעות.
אשוב אל הבוקר,
ילדה במנוסה, ראש מורכן ועיניים כהות.

עוד מעט-
אחזור מהמדבר,
ריקה.
וכל רוח חולפת תצא בשריקה.
אחזור אל עצמי,
שותקת.
וצלילים ישנים ישחקו בי תופסת...

עוד מעט---

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

אלו החיים שלי
אותם אני בוחרת בעצמי
בוחרת להיות טובה
או מאלוקים רחוקה
אלו החיים שלי
הבחירות שלי
הנסיונות שלי
אפחד לא יכול
להתגבר במקומי
ואפילו...
לא לעזור לי
כי סיכמתי עם עצמי
שאני לא צריכה עזרה
ואני יודעת מה מעצמי אני רוצה
זאת טעות המחשבה...
אבל זה כבר נהפך לאמונה
שאם אני מקבלת עזרה
מאחרים...
אז אני לא חזקה
מבפנים....
אילה

[margalit]

Spoiler

קורה לכם שאתם לא יודעים מה אתם רוצים?
זאת אומרת אתם כן יודעים שאתם רוצים
ובעצם אתם יודעים שאתם לא רוצים...
זה שיר על התקופות המבולבלות האלו

לא יודעת למה
לפעמים אני רוצה עוד
לא יודעת למה
כבר לא רוצה לצעוד
לא יודעת למה
זה גורם לי לרעוד
לא יודעת למה
רוצה את זה מאוד

לא יודעת איך
לפעמים אני דומעת
לא יודעת איך
לפעמים גם לא שומעת
לא יודעת איך
לפעמים אני פוגעת
לא יודעת איך
זה מרגיש כבר כמו צרעת

[חסידייה אוטנטית]

הכיף בלראות את מה שחסר
הפחד בלראות את מה שיש
התענוג בלשקוע הכי עמוק
הפחד המצמית שאין לאן לחזור

המיטה שעוטפת אותי בחום
עד שכל קימה ממנה הופכת לגיהנום
מיתה ששורפת מרוב חום
חיבוק צבוע מפיל ברשת של תום

הידיעה שיש לי את עצמי
הפחד הנורא שהידיעה הזאת נותנת לי
העיניים שראו הכל
אבל לא ראו כלום

צמאות לטיפת אהבה
הביצה שקוראת לי לשקוע
הולכת אחריה כמאופנטת
אל המקום אותו רציתי לקרוע

השמיים שמשום מה אצל כולם תכולים
אצלי שחורים, אולי הפכתי לעיוורת צבעים
שונאת את השם עצם שנקרא עצמי
מנסה בכל דרך קצת להאמין

מצליחה קצת להקטין את הבור
מגלה שרק פערתי עוד חור
מחפשת מקום שיהיה לי בו טוב
שמכל מה שהרחקתי יהיה לי קצת קרוב

אבל מרחיקים אותי
מחפשת קצת אמת בתוך ים של שקר
מגלה שאני שקועה עמוק בפנים
פשוט קוראת לך אבא-

תאיר את דרכי---

[טותיייי]

את איתי
באש ובמים
את איתי
נגיע לשמיים
אני אוהבת אותך
ולא יודעת למה
אני חייבת אותך
את לא מבינה כמה
את חשובה לי
יותר מימה שאני לעצמי
אני רוצה אותך
שתהיי תמיד לידי
שארגיש לבד
חושבת ישר עליך
שאהיה בדד
ישר אבוא אליך
כל זה
מדמיינת בראשי
שאת אומרת לי
ואז מגיע המציאות
שאת בכלל נטשת אותי
שחכת
ברחת
סיננת
בלי סיבה
וכל לילה אני במחשבה
למה זה קרה
והחרטה
של למה בכלל
אני עדיין אוהבת אותך
ומחכה ליום
שנחזור להיות חברות
אבל אז
מגיעות הדמעות
ששוטפות
את כל החלומות
והאכזבות...
טוהר

[יאיא]

פוסט זה נמחק!

[יאיא]

מהו השיר שלך?

מהו השיר שמתנגן לך בראש שכשתשמע תוכל לפרוס כנפיים
שכל המילים יושבות במקום והזמן עצר בינתיים
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב
איתו תהיה מוכרח לזוז

עוד לילה יורד
על מי אתה חושב
באורות פנסים את החושך מאירים את הקשיים כל הזכרונות של החיים
והנה היום עולה

גשם מתחיל לשטוף את הרחובות והשיר עדיין מזמר
תמיד במילים גבוהות או נמוכות הוא יקנה הוא ידבר
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב קצת עלוב אל תיתן לו להיגמר
בשעה מאוחרת אתה לבד בדרך עוד תשמע אותו מתנגן

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

דיי לקטלג! ..
לפי מספר עוקבים
כמות המיליונים
מספר בניינים
וואי כמה לייקים
ואי איזה סלב
אף סולד
מצח יורד
גוף של דוגמן
שפתיים מהיצרן
ואי איזה פוזה
תפס לו ת'גובה
רולדס חדיש
מושלם.. בלי להכפיש
ואי כמה גולים
כשרונות מנוצלים
איזה בעיטה
שיחקתה אותה
מתי כבר נפסיק
ללב נקשיב
נבחן את הלב
נבין שהמפורסם יכול להיות גם כלב
והוא שיש לנו ממנו פרפרים
יכול לתקוע לנו סכינים
ההוא ששר ומרגש לנו תבפנים
עושה אתזה נטו בשביל הכספים
גם ההוא הפסיכאטר
או שקוראים לו מאסטר
אין דבר שהוא לא יכול
בשניה הוא מביא תמליון
הוא כן הוא בוכה בלילות
נמאס לו לחיות
ואנחנו מתים עליו
מקנאים בו
במהה בדכאונות שלו
במה בנפילות שלו
סתכלו על עצמיכם אתם גדולים
גם אם אין לכם עוקבים
אתם חזקים
בדחית סיפוקים
אתם חזקים
לא כי אתם לא נופלים
אלה כי אתם לא שוכחים
לקום
כל פעם מחדש
בלי לאבד
את התחושה
של ההתחלה
תזכרו תמיד
שאתם הכי מפורסמים
אצל אלוקים
אתם אהובים
רק מעצם היותכם בנים
אל תשכחו בשביל מה אתם חיים
אצל אלוקים אתם סופרמנים
כי לקחתם ת'צמכם בידיים
מכל התגברות שלכם
בשמיים מוחאים לכם כפיים
אז תתגאו
כן ישלכם אבא למעלה
שלא מפסיק לחשוב עליכם
ועושה רק מה שטוב לכם
תסמכו עליו
הוא מאמין בכם.....
עובדה שהוא החזיר לכם
תנשמה
אבאאא תודה על כל נשימה
אילה

[TALY]

בדרך אל האור
לפעמים יש הרים
דרושים מאמצים לטפס לראש
לפעמים יש בקעות
דרושים סולמות כדי לעלות
לפעמים יש מנהרות
דרושים פנסים שיובילו אל הפתח

וכל זאת ואני שליו
יש לי ליווי אני לא לבד
אני עם אבא אוהב
הוא הולך איתי יד ביד
ומרגיע
בסוף אל האור נגיע....

[LOVE ME]

הטעות שלי
היום עשיתי טעות,
מבלי לבקש מעצמי או מאחרים רשות.
טעות מצערת וכואבת,
ואותכם אני ממש שואלת.
האם יש לי אפשרות,
אולי תתנו לי רשות?
ואתם כנראה עונים בנחישות
רשות?
מה? ואיך?
ואני אנא אני באה,
רוצה לדעת אם יש דרך חזרה.
ולכם אני עונה : חשבתי שאני את הכל יודעת,
ועכשיו גליתי שאיני יודעת אפילו לא קצת.
אגיד לכם את אשר על ליבי,
ואולי תראו, תעידו בעדי.
כל אחד הוא בן אדם,
ולטעות מותר מדי פעם,
ושטועים לתקן צריך לדעת,
כי אני ברת דעת.
ואני עם דמעות בעיניים,
מסתכלת לשמיים.
אמנם טעות גשמית טעיתי,
ומה עם אותם דברים אותם עשיתי
כלפיך אבא?
התסלח? תמחל?
ואנחנו יודעים שאתה רחום,
ומקבל שבים במבטך החנון.
והוא כל דמעה שלי ושלכם יאסוף,
ואל תשובתינו ותפילתינו יכסוף.
שלך הילדה הקטנה והטועה

[טותיייי]

אבא הלוואי שתאהב אותי ככה
אבא אמן שתמיד תהיה איתי כמו שהבטחת
אבא הלוואי שתמיד אהיה מאושרת
אבא אמן שאשאר אני ולא אחרת

אבא תדע שתמיד אני מתפללת
אבא תאמין בי שבדרך שלך אני בוחרת
אבא תדע שלפעמים אני נופלת
אבא תאמין בי גם כשאני מושפלת

אבא אני אותך אוהבת
אבא פעמים אני משקרת
אבא הכל מאהבה
אבא הכל מרצון להיות קרובה

אבא פעמים מרגישה מעט רחוק
אבא פעמים מרגישה לא טוב
אבא לפעמים לעבירה יש טעם מתוק
אבא לפעמים יודעת גם לשתוק

אבא אני יודעת שאתה שומע
אבא שאני בוכה אני מרגישה שאתה דומע
אבא אני יודעת שאתה הוא זה שקובע
אבא לפעמים הרגש בי מתעתע

אבא ברגעים שהכל שחור
אבא לפעמים רוצה מעט אור
אבא תמיד תחזיק את ידי
אבא אתה תמיד בתוך ליבי!

טוהר

[תחדש אותנו באמת]

מתי אעמוד?

מול עיני בחלון העץ מתנודד
גם ראשי בחלום בסחרור מתמודד
בין לילה ליום, בין מים לאש
מתנדנד מתפתל, רק לא להתייאש

בין חושך לאור, מתנדנד מְדַמֵם
בין אוקיינוס מטביע ללפיד מתרומם
שוב רצון מתנפץ כגלים אל החוף
שוב גלים מאיימים אותי לסחוף

הם מלטפים, מחבקים, וקוראים לי: בוא
מבלבול ולֵאוּת נמציא לך מחבוא
ואני ממלמל, מנסה בקול לקרוא
האם בשביל זה היה צריך אותי לברוא?

האם בשביל ליפול לעולם הזה באתי?
האם בשביל זה מרחם אמי יצאתי?
האם בשביל זה, יש יעד בסוף?
או שמשביל זה, הרוח אותי תאסוף?

הרוח אותי תאסוף לשמים
עת אני אשתוקק, שוב לשקוע במים
ואז בי יטיחו כל כוכבי לילה
את מה שדחקתי כשחלף הלילה

מדוע נשארת כשאנחנו הלכנו?
מדוע ישנת כשאנחנו עבדנו?
ולמה נותרת, מתפלש בשלולית?
האם לא ידעת שיש לך תכלית?

ואיך לא לחמת על הכיוון של חייך
לא שברת שינים, לא מסרת נפשך
לא חתרת בעוז ברגע המכריע
והנחת למים אותך להטביע

לא נולדת כך סתם, גם אתה ידעת
רק לעבוד את קונך, לשם כך נולדת
אך כשבאה העת, מטרתך למלא
נרדמת, שכחת כל ערך נעלה

הם ישימו לְפָנַי דברים שידעתי
ובכל זאת נטשתי, כאילו שכחתי
ואני לא אדע מה להם להשיב
גם אותם לא אוכל אחור להשיב

נאלמים הגלים, המייתם עוד רועשת
כמו דוב לחבקני, כמו דג ברשת
אומרים לי עזוב, הוא אבוד, המאבק
כמונו ידעת, כבר נדבק בך האבק

וגם אם תצליח לעמוד זה עתה
זה יהיה רק עתה, ולא אתה
אתה תישאר מתבוסס בבוץ
לא תוכל להפריד לעולם את המוץ

בפעם הבאה שוב תשכח את הכל
תיסחף, תיגרף, תיפלט אל החול
ומשם הגלים ישטפוך חזרה
שוב תיפול, תידרדר, לארץ גזרה

ואני מתדרדר, מתנדנד, נאבק
מתאמץ להשליך מעלי האבק
מנסה עוד ללחום על חירותי לעמוד
מתי לא אפול, מתי אעמוד?

ורק אתה המכיר מי הוא הטועה
וחומל ושומר על בנך התועה
ואני מטלטל בלב ים שוב ושוב
ומרגיש לפעמים כמו עבד עלוב

מתי אעבוד רק אותך לבדך
מתי אהיה רק שלך, עבדך
את המיית הגלים אשתיק, לא אקשיב
ותמיד אדע מה להם להשיב

ואתה הקובע להיכן יש לחתור
ואתה היודע שאלותי לפתור
אז תשמור ותגן, תעזור ותושיע
מגלים מאיימים שוב אותי להטביע

[אין על מוזיקה]

מאבק עיקש

אין לי כוח להמשיך להילחם-
בעצמי
צועקת ומוכיחה בלי סוף את-
עצמי
מתאכזבת עד אין קץ-
מעצמי
ונשברת כל פעם מחדש-
מעצמי

מלראות שכל מה שבניתי
קורס כמו מגדל רעוע של קלפים
מלראות את הכל מתפורר
כאילו לא עמלתי חודשים...

אני ניצבת באותה נקודת התחלה
עם יאוש בעיניים, וחולשה
בלי כוח להמציא תחבולות
הלב עייף ומותש ממלחמות
עם אפס רצון לעוד קבלות
למה אין קיצור דרך לעלות ??

אבל למרות הכל, אני לא אתיאש
אמשיך להתמיד, לבקש
לא אשבר ואלחם בכל הכוח
אזכור הכל ולא אנסה לשכוח
כי גם אם כואב, אני מקריבה
וגם אם קשה, אני מוכנה
לשנס מותניים ולהתחיל לבנות הכל מהתחלה...

Spoiler

אממ יצא לי קצת מבנה מוזר של שיר, מצטערת, תאלצו לסבול אותי גם ככה

[טותיייי]

לשאול מה קורה
ומה נשמע
יכול לעשות
טוב לנשמה
לראות התעניינות
ודאגה
שאני כן חשובה לך
אפילו לשנייה
לעזור במקצת
יכול להועיל
אפילו קצת
אולי להכיל
אולי אני סתם
חולמת שזה יקרה
אני רק מפנטזת
שזה יקרה
אבל משהו אחד
אני חייבת להגיד
שמתי יבוא היום ותביני
שאהבה זה דבר
שלא חייב לומר
טוהר

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

מיואשת מהחיים
מתוסכלת מבפנים
אבא
למה קשה לי
למה שורף לי
למה כל מה שאני עושה
יוצא דפוק
כולי שורדת בלי סיפוק
נמאס ממחשבות
שתלב מטרידות
הורסות לי תשלוה
תמנוחה
קשה כבר לתפוס תטוב
בתוך כל המכאוב
מסביב
שמציף
תשברם של הלב הוא מעיף
לכל הרוחות
ואפחד לא מקשיב לצרחות
כל אחד עסוק בעצמו
חושב על מה יעשה טוב לו
והלב שלי
נקרע
מלראות תטעויות
אל מול עיני
צפות
אילה

[משורר מבולבל]

Spoiler

מוקדש לכל אלה שאף אחד לא חולם שהם חשים בודדים
"הוא? אין סיכוי! כל כך הרבה נמצאים סביבו... האחרון שיהיה בודד"...

"בודד? תדבודד"

במרכז ההמולה בפסגת המעמד
בין הלצה להמלצה יושב בדד
האזור גועש הכל רועש הלב אבַד
האירוניה במיטבה מעמדו נכבד
אך בַּד בּבַד מרגיש כנווד
אין בעולמו אלא ד' אמות של לבד

מהרהור למחשבה הוא נודד
סביבו עדיין ממשיכים להתגודד
מאמץ את האימרה "בודד- תתבודד"
להתבודד? או שמא מפחד להתמודד
את זכרונות העבר הוא מודד
אין ברירה לבסוף מצדד.

[צופה מהצד]

פוסט זה נמחק!

[פונץ' בננה]

Spoiler

אני בטוחה שכל מי שקורא תקטע מכיר לפחות אחד או יותר מקרים כאלו קרובים
וזה כואב נורא לראות את זה בעיניים.  יצא לי היום לפגוש שוב את המקרה ...
ודיי קרוב אליי, אותי זה שבר.
מי שרואה את תחילת דרכם של אותם נערים\ות במצבים האלו.. תנסו הכל כדי להיות שם, להקשיב ולעזור להם 
תודה ענקית ל @זברה

כואב לראות תשנאה בעיניים,
ת'ריחוק מהשם, כפליים.
אבא, למה זה קורה?
הוא היה טוב,
עכשיו הכל נפל לו, נעלם.
הלך בלי לחשוב.
כאילו לא היה פה מעולם...
שכח בבום את מה שהיה,
עילוי של הישיבה,
במקום את עצמו לא מצא,
חיפש קצת אהבה...
אבא, למה זה קרה?
בבקשה, תהפוך את הכל,
שיהיה כמו בהתחלה
בחור חזק, עם עמוד שדרה,
או אפילו ...
שיחזור לשים רק כיפה.....

[צופיה ג.]

פוסט זה נמחק!

[צופיה ג.]

שלום לילד התמים בגינה
שלום לילד שמשחק בשמחה
שלום לילד שאט אט הפך לנער
שלום לילד שליבו נשבר

אומר שלום לכל הילדות
של בית כנסת ויהדות
של חיי תורה רוחניים
של שמחות, שבתות וחגים

זורק את הכל, כל מה שספג
ומוצא את עצמו בוכה בעליית הגג
מראה לכולם שהוא בסדר
אך את האמת הוא משאיר בסתר

הכעס בוער לו מהעניים
והוא רק רוצה להתרחק כפליים
להיות רחוק ממה שלמד בילדותו
ולהפוך להיות אחר שונה מאישיותו

אז הוא התמכר לאלכוהול וסמים
וחשב שחי את החיים הטובים
ברח מהמציאות במועדונים ומסיבות
ולבסוף מצא את עצמו זרוק בין השמיכות

הוא מרגיש נורא, מרגיש דחוי
מנסה להתעלם ולהרגיש רצוי
כולם עליו מרחמים
יש כאלה שאת הקשר מנתקים

רק בגלל שהוא השתנה
רק בגלל שעבר טלטלה
הוא נשאר בלי אף אחד
עם הרגשות הכואבים בלבד

אך אותו נער ישאר לנצח אותו הילד
התמים בגינה ולא היה בודד
אותו הילד שזכר בית כנסת
שבתות, חגים ותורה מתמשכת

השינוי הגדול משפיע על החיצוניות
רק כדי לברוח מהרוחניות
אופי ולב טוב לא משתנים במהירות
ואם תסתכלו טוב תראו בו עדינות
...
ואני מאמינה שבאותו ילד נשארה הפנימיות