שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[פונץ' בננה]

שוב רעידה?
שהתזוזה הזאת תהיה הצעד שמקדם אותנו לשינוי!!
חודש טוב, מבורך ושמח לכולם

---

אומרים משנכנס אדר מרבים בשמחה.
אבל אבא שלי, אלוקים, בכה.
אבא, מקרה? למה אתה מזיל דמעה?
אבא, אתה כועס עלינו?
האדמה הרעידה את כולנו.
איפה אנחנו צריכים לתקן?
שלח לנו שליח, שנדע מה מחיינו לסנן.
אנחנו רוצים אותך קרוב,
שמח בלי שוב מכאוב.
שלח כבר תגאולה!
נמאס לשמוע מכל מקרה שבא....

[מישהי מיוחדת]

אחותי את מעצבנת
ממה את מפחדת
מזה שאתן לך סטירה
שמגיעה לך ביושרה?
את חצית את כל הקווים
עיצבנת אותי בלי עיכובים
אני לא אחת רגזנית
אבל את הצלחת ועשית
לא חוכמה כזו גדולה
להיות מעצבנת דגולה
בואי אחותי נראה אותך
מנצחת את הרע שבך
ונותנת לי כבר שקט
מהשטויות שלך

[טותיייי]

השמחת חיים נעלמה
כאילו השקט שאחרי הסערה
כל השחור הגיע פתאום
הלב שלי הפסיק לחלום
מפחדת שיפסיק לפעום
בכולם רוצה לנקום
מרגישה כמו עלה שנתלש מהעץ
מרגישה חזק בלב את החץ
מי שאהבתי הפנה לי את הגב
תזכרו שמחמאות זה לניצול אגב
סוחבת מסע כבד על הגב
והכל בלי מילים נשאר בפנים
אין אמון כבר באנשים
מתחרטת על דברים שספרתי
בוכה על משפטים שאמרתי
צורחת על קשרים שהתחלתי
משתגעת עד שבעצמי פגעתי
ומתי אבין שחיים הם לא משחק
מתי אלמד שלא טוב שתמיד אצחק
שאתחיל לקחת את החיים ברצינות
ואנהג במילים שלי יותר בזהירות...
טוהר

[שיר 5]

איך רדפתי אחריה
והיא נעלמה
עדת מעריצות מכרכרות סביבה

רציתי לומר לה מילה
לתפוס חיוך, מבט עין
אבל היא אפילו לא הציצה בזווית של העין

לא אפשרי
רציתי לצרוח
הכאב אכל אותי
בלי שיכלתי לברוח

זו אני, החברה
איך את נוטשת
כל כך מהר שכחת אותי
מרגישה פה נבגדת

איך יתכן
הרי את רגישה
מכירה אותי
הכי עמוק שאפשר

נכנסת למיטה
לא רוצה לצאת
העולם הזה אכזר
ולי אין כוח להתמודד

מה עשית לי?
חברה שכמוך
צריכה עכשיו להשתקם
להרגיש, ולגדול

[הלל 1]

ים של דמעות
ים של דמעות
כאב צורב
לצאת מסרב
שהעולם יחרב

נשאר להלחם
ממאן להתנחם
על מה שהיה,
על העבר
שהרוע נגדי חבר
ואת ליבי שבר
איך הוא עלי גבר

ים של דמעות
שבדממה נשמעות
לנקמה הם צמאות
למלחמה הם כמהות
משמשות לי כקמיעות
והם יהי לי לאות
שניצחתי,
גם בלי קרב
נצחתי את היאוש
וזה מספיק,
למערכה אחת די.

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[נווד]

בס''ד

גשם

הגשם בא לקחת
את כל הליכלוך
לזכך את הנשמה
גם כשהיא בתוך הגוף

לנקות את האוויר
מכל טיפה של רגש שלילי דמיוני
פתאום אני מרגיש
שהגשם הוא גם ענין רעיוני

הטיפות אולי ממחישות
את הדמעות של אלוקים
הוא בוכה, מדי פעם עם קולות
על הקשיים של הילדים

זה בא בחורף כשבחוץ קר
החום, מבפנים עוד יבער
הרגשה של א*בה
תחושה של קירבה
רצון להקרבה

Spoiler

כל אחד והגשם שלו...

[שיר 5]

איזה נס שיורד גשם
אף אחד לא רואה את הכאב שנוגע עד העצם
הדמעות שיורדות ללא הפסקה
מתמזגות יפה בסופה החזקה
הלב שלי סוער ובחוץ קפוא
אני לבד עם עצמי והרגש כלוא
הגשם לא עוצר אפילו לדקה
ואני נשארת במצב רוח מדוכא
מפחדת שככה יישאר לעולם
אין מצב לשרוד כך האמון נעלם
במי אבטח אחרי הבגידה
למי אספר שאני בודדה
איך נפלתי בזו הרשת
איך לא הרגשתי שאני מתרוששת

ואחרי הגשם הפציעה השמש
כמו חלום. אני מתרגשת
העולם לא כזה אכזר כך זה נראה
לכל ענין יש פתרון רק צריך לחפש
והשמש ממשיכה לחמם ללטף
הצמחים גדלים לגובה מעלף
דווקא אחרי הכפור והקושי
צמחו לנו בחצר פרחים ליופי
אני מסתכלת ממש בקנאה
איך שרדו את החורף הנורא
מאיפה הכוחות לצוץ שוב
אני חייבת למצוא אותם
בשבילי זה הכי חשוב.

[AVITAL 1]

ככה פתאום,
באמצע סתם יום,
הופיע מישהו חדש.
אמר שלום,
פינה לו מקום,
חדר אצלי הוא ירש.

הסתכל לצדדים,
זרק מבטים,
בדק מסביב ת'גבולות.
קוראים לו 'רצון',
לפעמים קצת קיצון,
נעים להכיר (או שלא...).

מאז כבר שנים,
נמצא הוא בפנים,
חלק ממני ממש.
מעורב בחיי,
משפיע עלי,
כל יום במשהו חדש.

רוצה להרגיש,
רוצה להמחיש,
ככה, חופשי, לבכות.
רוצה להתחיל,
רוצה להכיל,
רוצה, רוצה לרצות!

[מישהי מיוחדת]

איזה דיכאון
התמכרתי לשעון
רק מחכה שהיום
יעלם פתאום
ובמקומו יפציע
יום טוב ומרגיע
שיעלים בי כל השריטות
ויחזיר אותי להיות מהטובות

אני משוגעת
כמה שהתבגרתי
נמחקה לי הדעת
ואת הכל איבדתי
אני רודפת אחרי זה
וזה מחטיף לי בפרצוף
הלוואי שאלמד ש...
החיים הם לא אילוף

אני כל היום שחקנית
נהייתי כמעט שקרנית
מאד חשובה לי התדמית
גם אם היא ריקנית
ובפנים אני בוכה
טועה בגן המבוכה
מחפשת את השלט
שיגיד היכן הדלת

[ישעיה]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

אט לאט התחלת לרדת
אף אחד לא ראה
אמא הייתה מוטרדת
הלב שלה לא טעה
הכיפה התקטנה
עד שנעלמה
התורה נשכחה
האייפון במקומה
נסגר הלב שלך
עד שנהיה אטום
הייתי עושה הכל בשבילך
רק חבל שלא אמרת כלום
ועכשיו אתה בצד השני
נגד כל העולם
כי מי שהכי הייתה צריך אותו
בשנייה נעלם
התחלת להבין
שיש דברים שזה לא הכל
ואני כאן מביטה שותקת
יש דברים שאפשר לומר ויבינו אותם
גם בלי קול...
טוהר

[rpryd49]

פוסט זה נמחק!

[רבקה]

@rpryd49 @ישעיה - לא מגיבים בשרשור זה תגובות שאינן שירים.

---

@rpryd49 מי שלא מתחבר לשיר מסויים - שלא ילייק וגם שלא יעיר הערות שאינן במקומם. וכן להפך כמובן.

@ישעיה הערה מיותרת לחלוטין. קהל היעד של האתר הוא גם בנים וגם בנות. זה לא שיש בעייה בזה שהשיר כתוב בלש' נקבה. ומי שלא מתאים לו - שפשוט יעביר לשיר הבא. הגיוני ומתקבל. רק הערות כאלה לכבול על כולם לא בא בחשבון.

[הלל 1]

כבד את אביך ואת אמך
כיבוד הורים
זה דבר חשוב
שצריך לעשותו שוב ושוב
טוב מאד לכבד את ההורה
כי לולי זאת, אף ה' חורה
גם אם אני באמצע לשחק במשחק
גם אם הגוף עייף ונשחק
צריך לכבד בכל מצב
ולזכור שה' עלינו תמיד ניצב
לא ללכת בצעדי צב
ובלב להתעצב
אלא מייד בשמחה להתייצב
לעשות תמיד את רצון האבא
לקבל קבלה מכאן ולהבא
לכבד תמיד את האמא
בין במעשים בין בקימה
בערב בבוקר ובצהריים
אתמול מחר ומחרתיים
גם אם זה דקה או דקותיים
וגם אם זה שעה ושעתיים
אחרי הכל, קצת הכרת הטוב
יש לנו כלפיהם חוב
הם שהביאונו לעולם
והם שתמיד נותנים לנו סולם

[כאן ועכשיו]

פוסט זה נמחק!

[כאן ועכשיו]

חולם בדרך / כ.ו.

חולם להיות מוצלח
לא סתם מפוצלח
לא תופס ת'מהלך
למה בינתיים זה לא הלך

מישהו בשמים יושב שוחק
מתבונן, מלווה, נותן לי לשחק
ואני צועד, רועד, מועד
ותמיד תמיד עובד

עם העיניים לעתיד מביט
מתקרב ליגע בראש שרביט
והקשיים שבדרך
יתבררו כצורך
ועבודת הפרך
תבנה לי קיר תמך

לא למרות הנסיונות
ולא על אף הכשלונות
זו הדרך אין בלתה
כך תגדל באורייתא

אם חיבור אתה רוצה
חייב שתגיע לקצה
בייסורים של אהבה
ההמתנה הייתה שווה

אל תבלע את העולם
ההוא לפניך כבר נעלם
לכל אחד יש את השביל
להיות אחר זה גם קביל

אם תראה בכל אתגר
שבו טמון גם המחר
כשתסתובב שוב לאחור
תראה שלא הכל שחור

נקודת האור תופיע
בלי להקדים ולהתריע
ואף אחד לא יודיע
שאותך ה' הושיע

[מישהי מיוחדת]

מתבלבלת בין עצמי
בין הטוב לאמיתי
בין הדברים שירדימו אותי
בין הדברים שיחזקו אותי
בין המציאות לשיגעון
בין הבתים אל הפזמון
בין השכל אל הרצון
בין האופטימיות לזיכרון

אני מידי מבולבלת
לכן אני גם מתבלבלת
ושוב אני נופלת
בונה ומפרקת
דורכת ביבלת
מתמכרת למחברת
לחלום להיות זמרת
לידיעה שאני מפגרת

ובין הכל אני יודעת
שאני בכלל לא קובעת
אז לא משנה מה אבחר
תמיד זה יהיה רע
ועכשיו פתאום הכל מותר
כי אין לי בכלל בחירה
ואני יודעת שזה שטויות
אבל התמכרתי לאשליות
וקצת קשה לי להתרומם
כי אני עסוקה בלחפות
אוי השם...

[הודיה 1]

כל תזוזה שלי ואני כמעט נופלת.
קשה לי להחזיק מעמד,
מול הרגשות שלא נותנות לי רוגע.
מול הדאגה שלא מפסיקה.
מול הקשיים שרק הולכים ומתגברים.
מול הכעס שבא ולא עוזב.
מול העומס של מרוץ החיים.
מול כל האנשים שאני פוגשת מדי יום.
מול כל דיבור שלא במקום.
מול הבילבול בתוכי שלא נותן לי מנוח.
מול המשפחה שרק מקשה עלי,
בזמנים שלא רואים כלום עלי ולא יודעים,
מה אני עוברת בכלל...
מול החברה שכל היום מצפה ממני.
ואני תלויה רק בה'.
בכל תזוזה שהוא מוזיז אותי,
מתייאשת ונאלצת לקום מחדש לחיים,
ושוב נופלת ושוב נאלצת לקום.
אנא אבא תיתן לי גם את הכוחות,
לעמוד בניסיונות שאתה מביא לי.
אני אוהבת אותך מאוד,
ורוצה להרגיש שגם אתה אוהב אותי.
תביא לנו את הגאולה במהרה.
נמאס לנו לחכות, לצפות, ולסבול....
אוהבת אותך בלי גבול ומידה,
ממני הבת הקטנה שלך שמחכה לך!