שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
למה אני חייבת לפרק
למה הטוב תמיד הוא פייק
למה הכל אצלי ספק
ואין לי על מה להתרפק
למה הרע שבי צועק
ואי אפשר כשהכל דופק
הכל חייב להתרסק
והרע הזה שוב ממרפק
מה הטוב הזה שותק
הוא לא רואה שהיצר צועק
אבאלה הכל... חונק!!!אני שונאת את הרע הזה
אני שונאת את העולם הזה
למה אני כאן, למה???
כמה אצטרך לבכות, כמה???אני מנסה להתנתק
מהכל להתרחק
הרע אותי שוחק
הדיכאון אותי מוחק
אני מנסה להישאר
כן מנסה להתגבר
אבל משהו פה סוער
ואף אחד לי לא עוזר
אני לבד וזה גומר
אבא, שהטוב כבר יתעורר!אני שונאת את הדור
אני שונאת את החור השחור
למה אני כאן ,למה???
כמה אצטרך לבכות, כמה???אבאלה תעלה אותי
תנקה את מה שלכלכתי
תתקן את מה שפירקתי
העולם הזה-תרחיק אותו ממניאבאלה תשמע אותי
אני רק רוצה לתקן אותי
אבל היצר הוא תופס אותי
את הטוב שהבאתי הופך לרע, כמוני. -
ניסיתי ללחוש
שמעתי צעקה
רציתי לכתוב
קיבלתי מחיקהניסיתי לשאול
ראיתי פרצוף
רציתי לנסות
קיבלתי ייאושמה שאני אעשה
לא יצלח
כל מה שאנסה
בסוף יברחאין לי סיכוי
אני יודעת
בלי שום דימוי
אני טובעתידיים שמאליות
כבדות וקושי
תגובות שליליות
לא לוקחת אישיאבל לב זהב לי
לב רגיש ואוהב
ממש אצילי
לכולם מהבהברוצה לחבק את כל העולם
ומקווה שיחזיר לי אה^בה מכולם. -
והלב שלי נהיה סגור
כל מה שהיה שבור
נהפך עכשיו לטוב
מרגישה סוף סוף קרוב
רוצה רק להתקרב
להסיר את מה שכואב
לאהוב את עצמי עוד יותר
ולעצמי לעולם לא לוותר
מרגישה אותך איתי
תמיד בתוך ליבי
גם אם לא מראה מבחוץ
אתה תמיד איתי בפנים
לפעמים שיש משהו לחוץ
מסתירה את הפנים
את עצמי מחבקת
שרה מלטפת
מרגישה את ידייך
אותי מחבקות
מתפללת אליך
עם הדמעות
אתה מרים אותי תמיד
מכל רגעי משבר
מתפללת שתמיד
לא אשבר
מחזיקה באמונה
שאותי מעלה
ובלעדיה
לא הייתי מצליחה לחיות
כי האמונה
היא המפתח
שאפשר בעולם הזה
להיות
טוהר -
אני הולכת לי ככה
בדרך של כולם
בגן ההצלחה
של היצר בעולםאני הולכת לי ככה
ללא שום תעוזה
רגלי נגררות על המדרכה
מאשרות ברמיזההיה לי היום יום טוב
אבל כנראה שאסור לי לחשוב
כי זה גומר לי את השמחה
זה גומר אותי מבטיחהאני הולכת לי עם כלום
הריק הזה כל כך אטום
הוא ממלא את כל המח
ואין לי לאן לברוח -
פוסט זה נמחק!
-
בס"ד
א'
זה הזמן שלך לצמוח,
דווקא בגלל שאין לך כוח.
תנצל תזמן אל תוותר,
תשכח הכל, כי יש בך יותר.רק תרים מבט קטן לשמיים,
תגיד לו, אבא, אני נלחם עכשיו לשם שמיים.
גם אם הלב אומר שקשה,
תשחרר ותראה לו שזה ירפה .
פ'
כל קושי מתנמס עם הזמן,
רק תבקש איזה סימן.
גם אם אין לך שום ברירות,
לעולם אל תשכח את התפילות.כי רק אחד מבין ושומע,
רק אחד יכול להושיע.
אז אל תתייאש,
בלב שלך בוערת אש.
ב'
לא צריך להצטער על הנפילות.
הם לקחו אותך לעבר החלום,
הבנאדם שתמיד חלמת להיות.
תשמח בחיים, גם אם הם לפעמים מאתגרים.אז תן חיוך, אל תאמר אוף.
תדבר איתו בלילות, בבקרים,
כל שניה שיש בחיים.
תודה למלך מלכי המלכים..כל קושי מתנמס עם הזמן....
-
שמישהו יעצור אותי
ויראה אותי בכל מצב
הרגשה של משהו אמיתי
בכל מצב אפנה אליואומרים שיש מישהו
שהוא כזה
ומחנכים מגיל 0
להאמין בזהלמה מגיל ההתפגרות
אבד התום של הילדות
נראה שמישהו שם שכח אותי
אני לא רוצה להתרחק
רק רוצה שיחבק
ישמור אותי הכי קרוב אליואני כבר 16 שנים כאן בעולם
איכשהו נראה לי שהזמן תם
עכשיו הזמן שלי להיות כבר בת 100
ניסיון חיים עשיר אבל לבד לנצחלא ביקשתי מאומה מלבדך
שתראה לי את הדרך חזרה
אף אחד לא מאמין שיאמינו בי
לפני שאתרסק,
זה לא אמיתי!!! -
פוסט זה נמחק!
-
יושב וכותב לי כמה מילים
שיחדירו בי כוחות עצומים
כוחות של התעלות פנימית
כוחות שיביאו אותי להכרה עצמיתרוצה לקרוע את כל השגיאות
לצאת, לברוח מכל ההפגנות
לשקוע לתוך ים של דממה
לתת לשקט לשטוף את התקופהרוצה שיראו נקודה של אור
שלא יחזרו להביט לאחור
שהלבד לא יתפוס לי מקום
ושלהיות שייך לא יהיה רק חלוםרוצה לשבור סטיגמות וניגודים
לחיות בעולם ללא שונאים
להביט קדימה אל העתיד שמתקרב
ולהמשיך ללכת בעקבות הלב. -
השיר נקרא
'רק אתה' (אשמח לקבל תגובות על השיר, כמובן במקום המתאים לכך)(בית א)
גם כש..
כולם נגדי
תמיד תמיד אתה איתי
אותך אני, אוהב
רק אתה אצלי, בלב
ובשמך אני, קורא
למרות כל מה, שקורה(בית ב')
גם מול גלים ועשן
לא ינום לא יישן
תמיד תמיד היית איתי
וכשקראתי
שמעת(פזמון)
רק אתה מרים
כשאני נופל
רק אתה מציל
כשאני טובע
רק אתה יודע את ליבי
גם כשאני ישן
רק אתה שומע את קולי
גם כשאני שותק(בית ג')
תודה על חיים
מלך מלכי המלכים
לא אפסיק להודות לך
על כל רגע בעולמך -
רציתי לאהוב
את מי
שעמדה במראה
כלכך לא
בטוחה בעצמה
הרצון הזה
כאב יותר
מכל דבר אחר
הוא הראה לי
עד כמה
אני חלשה
שאפילו אהבה
לתת לעצמי
אני לא יכולה
הסתכלתי
למראה השבורה
ראיתי אותי
כלכך קטנה
רק רוצה
שיגידו לי
את טובה
אבל אני
לא מאמינה
מהמקום
השבור הזה
לא ראיתי
את השריטות
שנפצעתי
כדי להחזיר
תחיוך לפנים
אבל אני נשארתי
עם אותו
חיוך צבוע
מרוח על
כל השריטות
שרק הדגישו לי
מה יכולתי
להיות. -
הקשת שבי
שהאירה את הכל
אחרי המבול
וים של דמעות
אחרי הסערה
שהתחוללה אצלי בלב
אחרי השערה
שנתלשה ועשתה
לי כואב
ואחרי שכל הברקים
שהאירו בחשיכה
ואחרי השקט
שיש אחרי סערה
ושערות ראשי
מצטמררות
אחרי הלם בלי נשלט
אני שוחה בתוך
המבול של הדמעות שלי
בין ים הכאבים שבי
מחפשת בין העננים
קשת שהכל בי תאיר
ואז יבוא לחדר שלי
ואכתוב לי עוד שיר
שרושם טוב בי ישאיר
טוהר -
רציתי להגיד את האמת
לא חשבתי שזה כל כך יכאב
היום אני בשבילך מת
ואתה בשבילי הכוכברציתי לשתף את הכאב
בכאב שפוצע מבפנים
רציתי שתדע מי אני
בלי מסכה על הפניםאז תגיד לי
איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו ביחד מסעותאיך ימים שלמים היינו ביחד
עכשיו זה כל אחד בדרכו
איך לילות שלמים היינו בלי פחד
עכשיו זה איש איש בביתואז רק תגיד לי איך זה
שאתה כל כך בסדר
ואני שנשארתי רחוק
כולי כאב לב ואי סדראז רק תגיד לי
איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו מסעותאז רק תדע שאני אסתדר
ואז תבוא לבקש סליחה
וכמוך אני אגיד
ניפגש בגלגול הבא -
אור.
יום.
בחלום?
זריחה,שקיעה.
בין הערביים.
מנחה.
ושוב,שקיעה.
השמש שוקעת
אך לפני כן היא זורחת.
מאירה,מחייה
יום,יום את בני האדם.
שוקעת.
לילה.
רחובות העיר רקים.
כולם בבית נמצאים.
חיים ,מעבירים.
ונרדמים.
הבוקר עולה ,השמש זורחת.
מאירה אך גם קופחת.
ואז שוב,
שוקעת.
Avigail -
ה המחבל המחופש התייחס לנושא זה ב
-
-לב נשבר-
הלב גדוש, כואב
כל פיסת כוח שואב
העיניים מתמלאות
דמעות ושוב דמעותאיך אפשר לצוות על הלב
לשמוח עם האחר וחיוך לשלב?
"וראך ושמח בליבו" ככהן הגדול
זהו דבר המסור ללב. קשה כשאול.לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד
לב נשבר יקר בעיניך במיוחד,
ושערי דמעות כי לא נשלבות
אתה שומע תפילות, בוחן לבבות.כן. אבא שלי, אבא אוהב
אני יודעת. גם כשבפנים כ"כ צורב,
ממך- הכל טוב, מדויק וכל כך מושלם
אני בת יחידה שלך. אדון העולם.אנא שמע תחינתי בעת הזאת
את שאלותיי ובקשותיי למלאות,
הרי לנו ידוע, מסור וברור
שאין דבר שלם מלב שבור.וגם אם אתאמץ בעצות ותחבולות
הכל רק ברצונך נורא תהילות,
ותמיד אתה שומע, מאזין ומקשיב
מודה לך על כל הטוב שלי עוד תיטיב. -
אוף אני שונאת את הלילות
אני שונאת את המחשבות
אחרי ימים שאני מרחפת על עצמיאני שונאת את השטויות
שונאת את הדיכאונות
את ההרגשה שאני משחקת על עצמיאני רוצה להתחבר
אבל משהו מפריע
וזה כבר קצת חופר
וגם הרבה מתריעמשהו בי ירד
מאז שהתחזקתי
הלב שלי לא שרד
את ההימורים שעליו הימרתי
כמה פעמים עוד אצטרך
לחשוב שאני בעליה
וכמה פעמים אני אסתבך
כי אקלוט שזה סתם אשליה?כמה צריך ליפול
כמה צריך לסבול
כדי לקלוט
שצריך כבר לעלות???אבאלה אני שונאת את זה
אני מרחפת מעל המציאות
הלב שלי כבר איבד את זה
נעלמה לי כל החיותאני חיה אבל בדיכאון
חיה במצב של שיגעון
אדישות שוברת שוויון
ואין לי בזה ניסיון -
הגוף שלי התכווץ ,
אבל אומרים שהוא גדל.
הלב צריך שיפוץ,
חושבים שאני מודל,
הכאב שלי זמני,
הבטיחו לי שהוא יגמר,
אני רק קצת יתבגר.אני גדלה גם בלי ניצחון.
יש לי כישרון,
להיות בלי ביטחון.
אבל זה רק בגלל,
שאני צריכה לגדול.כי אני קטנה,
למרות שעברתי הרבה.
אני עדיין ילדה,
למרות ששורף לי בחזה.זה כאב של גדילה,
אבל אני איטית,
הילדות שלי בשמירה,
היא סתם מביאה,
לחלוחית של תקווה..
#גדלה אבל נשארת ילדה# -
אני לא מבינה
מה מעצמי אני רוצה
ואני חפצה
לברוח בסערההכל חשוך מסביבי
אין אף אחד שאיתי
ואני עומדת לבדי
מרגישה רחוקה מעצמיולמה את עצמי אני מכבה
בכל פעם שיש בערה
ואני בתוך תוכי כלואה
חזק חזק את עצמי מכניסהולמה בחטא יש הרבה זוהר
למה אני לא מתקרבת לטוהר
ואיפה הסביבה שהיה בה צוהר
ולמה אני מרגישה בבית סוהר....טוהר
