שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אנה שיינר]

מי שנמאס לו מעצמו אולי צריך ת'אחרים
במקום לרוץ אחרי הרוח להציק ל...
חלף תוקעו כל פעם טריז אף בראשית הביכורים
לנסות ולהרגיז להחליף את הפנים
הוא לא צריך לרדוף אחרי הרוח לא לרפא את הפצעים
רק להפסיק ולא לברוח מהשמציק לו מבפנים
אין טוב מרגש רק במידה - כשהוא מתאים
לא לנסות נשמות לא ללטוש בו מבטים
לא להרעיד עולמות על כל שטות להניע הסיפים
לא פחד מהצל של עצמו לא לדוש בהבטים
היי רק לא לעשות שטויות לא לרוץ ברהטים
לא להחליף כל רגע צד לערב ת'חברים
לא להפסיק לבחור בטוב - גם לא לשסף את הקוצים
להפסיק להדס אחרי תינוקות לפטפט עם הפוצים
פה ומצפצפים ומה הם כבר יודעים
הרי אין להם ולו קימעא מהרגש של הניצים
הן רק בשל כך רבו נתקעו קצת בעצים
הרבה ואולי רק בגלל אחר - בשל אחיתופלי-יועצים
וכעת הם כבר רוצים על עצמם כה כועסים
איך הרסו כזה דבר איך שברו השמתאים
אוי זה כ"כ עצוב כה חסר במועדים
מה בכלל גרם לו להם למנוע זאת את עצמם הם שואלים
וכמו הד צועק להם עונה את שיודעים
אולי רק בגלל כמה מחבלי כרם שועלים מעט קטנים
שבאחת רגע הסירו רשת פרמו כל החוטים
טענו שאין כלום כי לא היה כלום רק שכבר ראינו את תיקי האלפים
וכמה תיקים מכך יצרו הם מה הם כ"כ אלופים
ומה בער להם ומה רצו מה הציק לנוספים
ורק צמרור קלוש שאריות של החיים
מתנשא אל-על מחכה לשירים
שרק יפנים הענינים ובתמים - ירים השנותרים
ילך אחרי הלב בשלטון בלי מצרים
נכון נסתרות דרכי הק-ל אך השאיר מקום לבוחרים
מי אם לא הוא הציע זאת פרם את הקשרים
מי אם לא הוא יציל מזאת ישיג השמתאים

ומידי דברי בו אנה אמצאהו
הזה הוא או השנעים
הו אין מתוק ממנו גדול שבא-לים

[מרב]

לפעמים הדרכים קשות,
לפעמים הם בכלל לא מובנות.
קשה לטפס,קשה להגיע.
אך הוא נותן לך סולם,
לפחות זה מרגיע!
אבל את,בעמדתך נישארת.
לא מנצלת,לא מתפללת.
הזמן יעבור,
יגיע זמנך השמיים לעלות.
ומה תגידי לו???
נצלי את זמנך,נצלי את ליבך.
אל אבא המשיכי להתקרב.
תפילותייך הוא תמיד יקבל
בכל זמן ובכל עת.
רק תתפללי,רק תבקשי.
והוא הכל יגשים
אל תתיאשי!
רק תתקרבי
הוא מחכה לך בזרועות פתוחות.
הוא אוהב אותך לא פחות.

[מאיר f]

פוסט זה נמחק!

[מרב]

פוסט זה נמחק!

[יאיא]

לתת לך

כמה פעמים הלכתי וחזרתי הרמתי מחשבות ותוכניות
ולא עלה דבר בכל נשבר
התאכזבתי לא קיבלתי הצצתי ונפגעתי שללתי וחדלתי מלעשות
חייתי בעבר רציתי אותו כאן

אבל עכשיו אולי קצת התפכחתי אולי כבר התעוררתי אולי את הזמן לנצל

לתת לך לנהל
להיות שלך לשחרר
בלי דאגה לפזר
את האפילה
תמיד אותך לחשב
וכל הזמן להתקרב
לא חשוב היכן
אני נמצא

כמה פעמים באף אחד לא האמנתי התייאשתי ולקחתי הפסקה
מלהיות בתנועה מלהדליק את הנשמה
על קצות האצבעות לא ידעתי לעשות מה להיות ולא להיות בלי מנגינה
וזה לא נגמר גם לא נשאר

אבל עכשיו...

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

אבא שלי---

ברחתי מהטוב שלך.
היה לי קשה להפנים.
שאתה,-"אוהב אותי".
אז, בחרתי בדרך הקלה.
לחיות בלי אה*בה.

שנאתי את הטוב.
ולא באשמתך.
אתה היית קרוב.
זה אני שהתכחשתי,
לקיום שלך---

למדתי לחיות בלי חיוך.
ללכת בצד ההפוך.
לחיות בלי אף אחד.
פשוט-התמכרתי ללבד.

ועכשיו---
אני מנסה. להתחיל מהתחלה.
להרוס, חומות של הגנה.
להתקרב אליך מאה*בה.
אתה תרפא אותי, אני מאמינה.

[מוכשרת על]

היא לא חיפשה מותרות,
ולא ניסתה לעשות בעיות.
לא חיפשה אוצרות,
ולא טיול חוצה יבשות.

לא טיפוס על האוורסט,
או שיגור אל הירח,
להצמיח קרניים,
או טיסה בכדור פורח.

לא לקפוץ טנגו,
או להסתובב במעגלים.
לאכול ולאכול ולאכול,
או לשכב כל היום מול הגלים.

היא לא חיפשה חופש,
וגם לא עבודה ושיעבוד.
לא בריחה מאחריות,
או להישאר שם ברָדוּד.

מה היא כבר חיפשה?
מהי המשאלה?
בכנות כזאת ביקשה -
לקרוע את הים שלה!

[משורר מבולבל]

רגעים קטנים

רגע קטן
רגע קטן מאושר
להקפיא לרגעי השטן
להוציא ולהגיש מופשר

שניה ראשונה
לגמוע עד תום רביעית
ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה
אחת משישים אז נעבור לשלישית

דקה ואהבה
מרחיבה מוציאה מצרה
שמחה לנפש משיבה
מקלקלת- מתקנת את השורה

שעה ארוכה
שעה של קורת רוח בעולם הבא
מימד הזמן צועק שתיקה
אין לך אדם שאין לו שעה

[טותיייי]

די נמאס להיות מכורה
כל היום במחשב שקועה
מחפשת דברים
שאסור בחיים
נהייתי מכורה
למילים לסרטונים
מפחדת להיות
מכורה לאנשים
רוצה כבר לחיות באמת
לא זוכרת תחיים של לפני
תאמת,
רוצה כבר להרגיש
מזה משחוררת
מרגישה שלכאן
תמיד נשאבת
מתי אהיה
באמת מי שאני
לעצמי
ולא ירוץ לדברים שאסורים
את עצמי
לא מכירה
מרגישה מכורה
וזה הרגשה נוראה
למה לא מכורה
לדברים שמותרים
למה לא מכורה
לרוץ אחרי אלוקים
למה מכורה
אחרי דברים שאסורים
מתי אהיה מכורה
לדברים האמייתים!
טוהר

[אפרת גלבוע]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[אנה שיינר]

פוסט זה נמחק!

[עופר האיילים]

Spoiler

המשחק סנייק במשל.

השקר
הוא כמו סנייק
בתוך עצמו הולך ומסתבך
הוא מתנפח וגדל
את עצמו אוכל
המקום שבלב נגמר ונשחק
וכך לבסוף מסתיים המשחק
עדיף מראש לחשבן צעדים
לא לחתוך מהצד כמו טיפשים
אולי בתחילה זה נראה שווה
אבל בסוף כנראה תתקע בקצה.
בין הטיפות נסה לזחול
למרות הקושי וערמות החול
רק ככה בלי לחפש קיצורים
תגיע במשחק לשיאים חדשים.

[אנה]

אציין שמדובר פה בפורום מהמם שבתור מתחילים מדרבן אותנו רק להתקדם!

Spoiler

שיר שמסתתר מאחוריו הרבה עומק-בתחושה שהוא נכתב ..
כל אחד יקח אותו לפי תחושתו!!

---

חיפשתי השראה לעצמי -
מתחושות, וממילים.

חיפשתי תבונה בעצמי-
מהרגשות ומהרורים.

חיפשתי לגדול, ולפרוח -
מניסיונות וממעשים.

חיפשתי להספיק לברוח -
מחסרונות ומכעסים.

חיפשתי רוגע נפשי -
בסערה וברעשים.

חיפשתי להרגיש חופשי -
בכבלים, ובאזיקים.

חיפשתי ולא מצאתי,
ניסיתי ורק שאפתי,
התאמצתי ולא התעצלתי,
האמנתי ורק קיוויתי!!!!

---

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[באה בלילות]

פוסט זה נמחק!

[באה בלילות]

תפסיקי כבר לחפש תאמת
את משוגעת ואת יודעת
בסוף הלב גם ככה יתחרט
האמת פה אל תהיי משוגעת
את חולה בדם ובנשמה שלך
קחי תגלולה ותיעלמי מהנוף שלך
טוב לך שמח סבבה
רק מהמיטה את לא קמה
מסתובבת סביב עצמך
מחפשת דמעות שירטיבו אותך
הלב שלך מתהפך מסתבך
בתוך כל השטויות שלך
יאלה תרגיעי את רק בנאדם
עוד אחד כאן בעולם
וזה נטו צומי אז קחי זאת לתשומת
אל תעשי שטויות שם בצומת
זה מטופש להשתנות בגלל אחרים
שגם ככה לא יגשימו תרצון
תאספי מהר את השברים
ותפוצצי את הבלון
שלום

[באה בלילות]

פוסט זה נמחק!

[מא1]

בס"ד

כמו על ים סוף-
ים מלפנים, פרעה וחילו מאחור
הייאוש מחלחל ובלב אימה ומגור,
היו שרצו אל מצרים לחזור
עבדים נישאר לנצח שום דבר כבר לא יעזור.

כמו על ים סוף-
אין שום פתח הצלה, סכנה בכפלים
היו שרצו לקפוץ, למות במים,
אין מה לעשות, יבכו גם השמים
נכנסו למרה שחורה, הרימו ידיים.

כמו על ים סוף-
היו שביקשו, התפללו
מכל ליבם צעקו, גם שאלו,
ידעו ששערי דמעה לא ננעלו
ואל ה' התפילות עלו גם עלו.

כמו על ים סוף-
היו שרצו לפתוח במלחמה
לשנות את המצב את כל המהומה,
אי אפשר לעמוד מבלי לעשות מאומה
בכוח שלנו תושלם המשימה!

כמו על ים סוף, כך בחיים-
ממתינים. מצפים. לישועת ה' מייחלים,

יש פעמים שמרגישים ייאוש, אין בקצה אור
חלפה עוד שנה, האם יש סיכוי שגם זה יעבור???...

ויש פעמים שמרגישים עצבות, בלב יגון ודמעות כמים,
מה יהיה? אין כבר טעם, עוד פעם, גם פעמיים...

יש פעמים שמרגישים תשוקה לזעוק אל יוצר הכל-
אבא שלנו, שיגאל, יושיע והכל ייהפך כבר למחול.

ויש פעמים שמרגישים רצון בוער, להילחם במציאות
לעשות השתדלות, ללא סוף, ללא לאות....

כמו על ים סוף-
מה עוד נצרך כעת, כל אחד שואל
ומה אתה ה', ממני שואל??
"וייסעו"
להמשיך ללכת, לצעוד במסע
להרפות, לתת לו לנהל, להרים לי המשא,
כי גם אם הוא כבד, מעיק וקשה
זה הוא, אבא, שעל כפיו נושא.

אז אנא, עזור לי,
להיאחז חזק באומנות אבותיי
באמונה, גם כשלא יודעים איך ואימתי?
כי לכל אחד הכנת מסע מדויק
מתוכנן לפרטים, לטובה רק.

זכה אותי-
שאמשיך לצעוד במסע בביטחון בך
לשחרר, לשמוח ולהאמין, לקבל רצונך,
כי הנני כחומר בידך.
שאאמין בשינוי שהרגע עוד יגיע
שלא אתייאש, כן, השחר עוד יעלה ויפציע...
שאשתדל, אך אזכור ולא אשכח,
ש-
"השתדלו והרבו תחינה" הנך חפץ בעיקר בכך.

כי, כמו על ים סוף-
הצמחת ישועה יש מאין
הבאת פתרון שעוד לא ראתה עין,
כך כימי קדם, כימי צאתנו
דרכים רבות לך להושיענו...

והים-
עוד יבקע,
עוד ישמע!!!

Spoiler

ולסיום,
משפט קטן עם מסר גדול-
"בלי הקב"ה אי אפשר לעבור את מפתן הדלת,
ועם הקב"ה אפשר לקרוע את הים..."
בתפילה,
שה' יקרע לכל אחד מעמ"י את הים סוף האישי שלו
בקרוב,
אמן!!!

[חצי הכוס המלאה]

פוסט זה נמחק!