שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[חכם_בלילה]

טוב אז אני לא כותב בכללי שירים (יצא לי לכתוב אבל זה למגירה )
אבל אני מעלה פה שיר אחד שעל העיקרון שלו חשבתי אתמול אחרי נפילה ענקית שהיתה לי ועכשיו כתבתי אותו רציני...
מקווה שתאהבו! (השיר מתאים קצת לסגנון ראפ....)
אבל למה?!
אני מנסה וזה לא עובד לי אני מתייאש בהתחלה
רוצה להשתדרג להיבנות להיות הכי טוב שאפשר
זה לא הולך אני מנסה ואני נדחק שוב לפינה
אני רואה את התקווה כמו שרואים ליקוי חמה
אני מרגיש שאני חיי בתוך עיגול אחד גדול
שאני רץ וזה לא נגמר חוזר תמיד שוב לאחור
אומרים לי תמיד "כל הכבוד התקדמת הרבה"
אבל אני מרגיש תמיד תקוע בתוך ההווה
רוצה לקרוע את כל המסכמות שלי
לחיות מחדש את כל מה שבתוכי
לפעמים אני אומר אבל למה זה רק לי?
למה רק אני סובל למה זה רק תמיד אצלי
כולם לומדים משקעים מבינים מצלחים ומתמודדים
ורק אני נדפק מאחור כמו ילד בין גדולים
צורח ובוכה כמו ילדה קטנה
שבטעות היא החליקה ונפלה לה הסוכריה
אני בוגר למען ה' למה אני לא מצליח?!
ושוב בורח למיטה לכרית ולשמיכה

Spoiler

זה שיר שנכתב על ניסיון ענק שאני ועוד המון בחורים עוברים, זה שיר ראשון שאני כותב לבד אבל אשמח להערות והארות...

שלכם
ישי משה

[אדמילים]

עדיין
ואיך קרח נשבר
על כל המילים
שעדיין לא נכתבו
וטיפות של מים
נשרו מהעין
שעדיין לא דמעה
ורסיסים קרים
נספגו באדמה
שעדיין לא הושקתה
ופרח מת שם
בין הקוצים
שעדיין לא נוכשו

[Anne]

הלב שלי
שביר
ולא חסרים לו
סיבות

להתנפץ אלי
קרקע
למליון
חתיכות

פעם זה
לאחר
פטפוט עם
שכנה

פעם בדרך
חזור
מחתונה

עד לא מזמן
בכיתי
בכל
התרסקות

הרגשתי
מרוקנת
חסרת
אישיות

אבל עכשיו
התחלתי
לאסוף את
עצמי

ולא מתכופפת
בכלל
אל עבר
שברי ליבי

שוקעת בתוך
ידיו
של אבא
גדול

מחכה שילקט
את שבריי
מתוך
החול

וכשאני מקבלת
את ליבי
הבנוי
מחדש

מיד אני
חשה
בברק
מקודש

כי אין דבר
שלם
יותר
מלב שבור

ואין דבר
זוהר יותר
מלב
שנבנה
שוב ושוב

Spoiler

מוקדש לכל אותם אלו(ואני בינהם... ) שלא נבהלים כשהלב שלהם יוצא לטייל,ורואים שתמיד בסוף הוא חוזר!

[אילן פ]

ים גלותם
וישקט כל גלגל ואופן
ואור חמה יחויר אל מולו
ינוסו צללי בין ערביים
יפנו מקומם לאורו
ולא יהיו בניו מאובקי דרכים
ולא יהא מרחוק מבטו
לא ישבו בדד עם של אחים
ולא תהא נסתרת מלכותו

ממקומך מלכנו תופיע
כי מחכים אנחנו לך
מר לבונה וקטרת סמים
יתנו עוז והדר למלכותך
כשתופיע מלכנו בלויית מלאכים
ויעלה אבק מרכבותיך
נהר דמעות של שמחה יקדם את פניך

רחם על עמך תרצה תפילתם
קול קדיש דופק בדלתיך
והדמעות שיורדות אל ים גלותם
חוזרות עולות עד כסא כבודך
מבעוד יום הדלת נפתח
בני מלכים אל בני אצולה
שלום ,שלום , שלום ינון ואליה

ממקומך וכ"ו
כשיבוא היום שתגיע גאולה
כשיבוא היום שתגיע גאולה

לשיר יש גם לחן וקליפ מילים שהועלה לפורום ולרשתות
למי שעדיין לא שמע -- אשמח לקבל תגובות גם ב youtube
https://miktzav.com/post/269192

[מרב]

עוד גל שיבוא
והחול המסרב
עוד חיוך של הון
ששובר את הלב

תשובה לשאלה
קושי ועזרה
בכי של עצבות
שמחה, התרגשות

עול של צביעות
רחוק מין המציאות
שונה ופשוט
הרי זה ברור.

Spoiler

המבין יבין...

[אליה ב]

שלום לכולם! שיר שכתבתי, כדאי לראות גם את ההקדמה.
[מירוץ החיים. כולנו רצים במרוץ סביב עצמנו, ואין לנו זמן לעצמינו. לנשמה. להביט לאיפה אנחנו רצים. לפעמים טוב לקחת רגע של שקט ולהתבונן. ההבנה כבר תגיע.]

רגע של שקט
מצאתי רגע של שקט
לקחתי קצת מנוחה
לפתוח ללב את הדלת
לנסות להכניס קצת שמחה

לחשוב על מה שעבר היום
לעצור את השגרה
לנסות למצוא בחיים מקום
להכניס את הנשמה

[פזמון]
לשפוך שיחה, לבקש סליחה
בתוך מירוץ, מתוך הבוץ
לגלות כוחות, להתחיל לחיות
רחוק מהחטא, קרוב לאמת

בית:
חיים שלמים עוברים ברגע
מה עשית כל הזמן
אנשים רצים, עובדים ביגע
להשקיע בעצמם

אז יצאתי לעצמי
לחשוב מעט יותר פנימי
לחפש קצת משמעות
להבין את המהות
[פיזמון]
(הזכויות שמורות)
(לשיר יש לחן וביצוע שלי ביוטיוב, מי שרוצה לשמוע) למי שביקש,
זה הקישור https://youtu.be/ogw-HM769FQ
תודה רבה לכל המפרגנים!!! מצטער, אני לא מצליח להעלות קובץ אם פי 3, זה כותב לי שאין לי הרשאה...

[יאיא]

תפסתי מרחק

A בלי להתכוון תפסתי מרחק
ממך ממני ומכל מה שנשכח
חיפשתי את הכאב קראתי לצער
שיבוא ילטף רק עוד פעם

מכל מה שפחדתי ברחתי כמו מאש
הזמן כבר יחדש הכל אז אין סיבה להתאושש

B אבל חולם לרוץ
להגיע הביתה
גם בעיניים עצומות
לראות אותך איתי
ורק רוצה לשוט
בראש נקי מרעש
על מי מנוחות
למצוא את עצמי

A בלי להתכוון תפסתי מרחק
על חבל דק נאבק בדיבורים אני חזק
קראתי מחשבות ונסחפתי בזרם
והאמת אין הרבה ברירות אבל מרגיש לבד כמו חרם

את כל מה שלא הבנתי שרפתי כמו האש
הזמן עושה אותי עייף אז אין סיבה להתאושש

B אבל חולם לרוץ
להגיע הביתה
גם בעיניים עצומות
לראות אותך איתי
ורק רוצה לשוט
בראש נקי מרעש
על מי מנוחות
למצוא את עצמי

[עופר האיילים]

פוסט זה נמחק!

[פונץ' בננה]

בס"ד
אבא, אדון הסליחות 
קם לפניך כל יום בחצות
לשיר ולהללך 
לבקש סליחתך
תמיד חשוך שניה לפני הזריחה
והנה אני רגע לפני שעת הנעילה 
מתוודה על חטאים
על מעשים לא ראויים 
של שנה שעברה במהרה
ועל רצון להתקרב מהתחלה
כי, מודה, הלכתי נגד הרוח
רציתי להרגיש, להיות פתוח
אבל זה לא נתן בי שום כוח
הלב שלי התחיל לצרוח
הנשמה שבי רצתה לברוח
אז, חוזר אלייך, לקבל מאורך
לשוב בחזרה, כבתחילה.
עזור לי לא לפזול, ליפול, 
תן לי רק לגדול
להבקיע לך עוד גול
של עליה, 
של התקרבות מתוך בחירה ואהבה!

[אליש]

אדון הסליחות
שומע התפילות
שולח לי אותות
שם מתוך הערפל

גם כשלא ברור
והלב שלי שבור
שירתי שירת ברבור
אין עיקר הכל תפל

הוא יודע מה קורה
את דרכי שלי מורה
והקול שלי קורא
עכשיו אליו

שיקבל אותי היום
גם כשאין פה הגיון
כי הילד שנמצא בי
הביתה שב

[בינינו לא משנה]

||ספויילר||
היה לי ממש קשה לכתוב את הסיפור הזה בתור שיר כי הוא דיי סיפור חיים שלי מה שהייתי רוצה להיות למרות, ואני חושבת שלמרות זאת שאין בשיר הזה חרוזים סדירים זה שיר עם מסר מאוד עמוק. נראלי שזה השיר שהכי הרבה עבדתי עליו מכל השירים שכתבתי אי פעם, וכתבתי אז תעשו לייק ותגיבו מה אמר לכם השיר ומה הוא בעיינכם..

אולי עדיף אחרת
היא חיה באשליה,
שאוהבים אותה כולם,
שהיא מועדפת ראשונה,
מוערצת של העולם,

וכולם מדברים,
על ההיא המוזרה,
ומה היא בכלל חושבת לעצמה,
כשרואה בתוכה,
כל מה שהיתה רוצה שיהיה בה,

והיא חושבת,
אם טוב לי עם עצמי,
בעייני אני מושלמת,
ואז לא אכפת לי
מ...

מי שישתוק ולא ידבר,
מי שילחם ולא יוותר,
מי שילחש ולא יספר,
מי שיאמר ת'אמת או ישקר,

אז שילכו כל האנשים,
עם הסיפורים,
על האגו שמתגבר,
על הגאווה שלא מפסיקה לספר

כי לא עדיף שאשב,
ואמצא את חסרונותיי,
אז לא יהיה לי אפילו לב,
ויהיה אכפת לי,

מכל מי ומי,
מה יחשבו,
מה יגידו,
מה יספרו,
ומה יבליגו,
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למקצב על הבמה הטובה שהם נותנים לכל הכותבים

[המחבל המחופש]

ישש גיל כזה
שאתה מרגיש בוגר כזה
מסתכל על כולם בגרתי
מה אני כבר גדלתי
כבר לא קטן
בגיל הגן.

הגיל הזה שאתה מרגיש
שנימאס לך ליהות רגיש
לאנשים שלא יעזרו לך
אלה רק יזיקו לך.

ישש גיל כזה שהחברים
זה לא ה א,ב בחיים
יש דברים קודמים.

יש גיל כזה
ששאתה מתחיל לחתוך עם אנשים
שלא מוסיפים לך בחיים כלום.

הגיל הזה שאתה בטוח
שכל החברים שלך
מתנהגים כמו בגן איטה
ואתה כבר מרגיש בכיתה א'.

הגיל הזה מגיע
אחרי שאתה כבר יגע
אחרי שחשבת שעברת את גיל
הטיפש עשרה
אז רק לומר לך
שזה עוד תסמין של הגיל.

Spoiler

סתם זה לא תסמין של הגיל
זה רק מראה שגדלת באמת!

[חינדיקיקי]

קאבר לשיריו של יואלי דיקמן...

שוב מתעורר מתןך אותו חלום
אני עומד צופה מהחלון
זולגות להן הדמעות לאט
על חיים של בערך
על עוד יום שאבד
לאן הולכים כשהלב נסגר
הרחק באופק לא רואים דבר
בלב יש ת'תחושה שזה נגמר
אספר תאמת שהסתרתי תמיד
איך חיכיתי לך אין מילה שתגיד
כבר שנים שאני מייחל
ובלילות בוכה ומתפלל
תן לי את הכוח
מכל האכזבות עכשיו לשכוח
רוצה להתנתק לנוח
נכון עכשיו הלב קצת מאחר
אבל יבוא היום הוא ישתחרר ויתחבר
כי אתה נותן לנו תקווה
תקווה ועוד תקווה הלאה
כשכלום לא נראה
וגבר הכאב
לא נותרה לי ברירה
רק לגדול מהלב
כנגד כל סיכוי שוב נעמד
בקול גדול קורא ה' אחד!

Spoiler

זה מה שיוצא כשמשעמם לי... אבל כשקוראים את זה - בלי המנגינה - דווקא זה יוצא שיר ממש נחמד, לדעתי

[אייל גלבוע 4]

מקווים מחכים
לימים יפים ומאושרים
שנראה לווים מנגנים
ממתקים על עצים כמו בסיפורים

נהפוך העולם
נגשים החלום
לא ניתן שיעבור עוד יום
רוצים שזה יקרה עוד היום

הגאולה עוד מחכה
עוד פעולה
אחת קטנה
והנה הוא כבר בא

[בינינו לא משנה]

פוסט זה נמחק!

[רות רפפורט]

מילים של כאב
זה שיר שכתבתי ב3:30 בלילה אז אני מקווה שהוא יצה יפה(זה שיר עם מנגינה והכול)

הי אני כאן רוצה לומר לכם כמה מילים קטנות
שיספרו לכם עלי כי לי הם קצת קשות

פזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאב

אני כבר לא רוצה לקבל מחמאה
כי אני יודעת שהכול זה המצאה
אולי אם אקבל מאדם שלא אכיר
אז אולי אקבל והעריך

פזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאב

לפעמים עובר לי מחשבה בראש
שאולי עדיף כבר לא לחיות(ח"ס)
אין לי מה לעשות פה בעולם כשכולם מתייחסים אלי כלא בן אדם

פזמון: אני יודעת שיש לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאב

אולי אם אהיה שונה או אדמה אל האחר
אז יקבלו אותי כמו את האחר
דייייייי נמאס לי להיות שונה
רוצה שיקבלו אותי כמתנה

פזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאב

נכון אולי אני כזאת לפעמים
אבל יש גם פעמים שמשתנים

פזמון סופי:(להאט קצב)
עכשיו יש לב רגיש
ואולי תקבלו אותי כבן אדם רגיל
את הכאב יותר לא האכיל
כי בדברים שמחים את הלב נאכיל

[יאיא]

אחר השיטפון

A כמו ארמון בחול שהתפורר ונסוג אל המים
אחר השיטפון נשאר רק זיכרון בידיים
לבנות את הכל לצאת במחול ולשכוח
לא להביט לאחור לשחות אל החום יש לך כח

B כי הנשמה מחכה
תבקש ותמצא היא שלך
כל המרחקים שגמעת לא אבדו לא נותרת לבד
אל תדאג

A שוב החיפזון אל השיגעון בעיניים
ניסית כבר הכל אולי אין פיתרון אולי בינתיים
תופס רגעים קטנים ושמחים, משתנה
עבודת החיים פטנט של שנים, מתמלא

B כי הנשמה מחכה
תבקש ותמצא היא שלך
כל המרחקים שגמעת לא אבדו לא נותרת לבד
אל תדאג

[טותיייי]

השיר הזה נכתב בהשראת ילד מטרייה

רציתי חברה ביסודי
רק שלא תהיה כמו כולם
לא תהיה יפה
אבל שהלב שלה יהיה חכם

שלא תצחק עלי עם חברות
שלא תשקר לי
שלא יהיה צלקות
שתשאל-
מה ישלך?
מה קורה לך?
אני כאן איתך

שתשב לידי סתם כך רק לפטפט
שלא תרכל עלי בהפסקה
שתכתוב איתי על דף ועט
שתהיה לידי שאני זקוקה

שתצחק איתי ביחד על העולם
שלא תהיה צבועה כמו כולם
שתשב לידי לא רק שהמורה אומרת
שתרצה אותי שתגיד שאותי אוהבת

שתכעס המורה
כי אין ברירה
עד שסוף סוף אנלא מוזרה

שגם אם בשיעור אדבר
סוף סוף לחברה אחת אתחבר
שלא בגלל זה עליה אוותר

וככה נשב לנו ביחד בסוף של הכיתה
ילדה עם מחברת ילדה עם שכמייה
לאט לאט נהיה חברות
חברות יפה בלי שום צלקות

בחוץ כולם משחקים
מדברים אחד עם השנ
ישרים שירים
בפנים זאת אני עם עצמי

וחשבתי שיהיה מוזר
לדבר לעצמי
למה העולם הזה אכזר
כל אחד כזר

ואני רק בוכה
מחבקת את עצמי
וחשבתי שכולם
יהיו לצידי
שקרתי שאמרתי
שאוהבת אותי
אבל אם אף אחדלא לידי
אז מתחילה לאט לאט
לשנוא את עצמי

למה כשאף אחד לא אוהב
מרגישה כאב
חושבת שזה קל
לזה להתרגל

העולם הזה לימד אותי
לא לסמוך על אף אחד
נשארת לבדי
עם היומן שלי
כותבת לעצמי
כי זה מה שנשאר לי

היומן והלב
לא רוצה להתאכזב
להאמין ושוב ליפול
מנסה מהכאב לגדול
אבל יודעת
שזה לא הכל...

טוהר

[בינינו לא משנה]

|| שיר על חברה, ולמה אין סוף טוב תשאלו, כי אצלה הוא עוד לא קיים ||
היא בוכה בלילה
ככה רק לכרית
צעקה שלא נשמעת
גם אם תנסה להביט

כי מבחוץ הכל בסדר
ילדה טובה שטוב- לה
מבפנים משועבדת לשקר
ורק מרגישה שרע לה

כי היא מפחדת לספר
מה יקרה אם יגלו
לא רוצה להשבר
ולא רוצה שישמעו

מרגישה עם עצמה רע
כי יודעת שזה לא טוב
עובדת על העולם ועל עצמה
שהאושר יבוא בקרוב

כי מבפנים היא במלכודת
הפחד
שאותה הוא לופת
ממה שיקרה
ההרגל
שאותה הוא שופט מה יבוא אם תשנה
השקר
שורף אותה באש תופת
וכל זה לא אני
אז מה יהיה?!
אם כל זה חלק ממני

אחרי השיר: אני יודעת החרוזים לא משהו אבל בכל זאת אי חושבת שזה שיש סיפור מאחורי השיר מאוד משפיע עליו...

[אדמילים]

ולא
ולו היה
ניתן לשמוע
את השתיקות
ולו היו
הדמעות
הוגות מילים
ולו היינו
יודעים מה
צופנים הקירות
ולו היה
הלילה מתחלף
עם היום

ולו הייתי