שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[המחבל המחופש]

~אתה~
שתמיד הייתה שם
כל כך רגוע
כל כך מושלם
תמיד עם חיוך המרגיע.

ממך נתת לאחרים
בלי לספר עשית דברים,
אנחנו פה ישבנו
בין השברים.

שמענו חלקים ממך
שהסתרת מכולם
בתוך כל הכאב
הבנו שהיתה מושלם.

מחכים לרגע
בוא תכנס בדלת
עם החיוך המרגיע
ותגיד בצחוק
זה היה חלום,
עם עיניים דומעות
זה נשמע חלום רחוק.

אך המשיח בפתח
ואיתו אתה תופיע
מחכים לך פה
תמיד,
לרגע הזה.

שיר שכתבתי על אח של חברה
אני ישמח אם יש לכם הערות איך לשפץ אותו
תודה

[שוהם]

כשקרוב
מחזיר את נשמתו
לבורא
אנחנו לא קולטים
שזה קורה
זה כואב,
זה שורף מבפנים את הלב
הוא נאכל,
הוא נשבר,
קשה מאוד להכיל את הכאב
כל הזמן
בוכים
אי אפשר לחשוב
איך מחר
קמים
ומתקדמים הלאה בחיים
באותו הרגע
הם כאילו נעצרים
מול הפנים
כשאת מבינה וקולטת
אז את עצמך שואלת
איך אפשר
מזה לקום?
לראות עולם
שלא אומר כלום
מחפשת נחמה
מחפשת את הישועה
תתפללי
שהיא תבוא במהרה
ושנשמע קולות שופר ברקע
שהנה משיח בפתח
הנה הוא מגיע
א.מ

[יהודי זה הכי]

לא מבינה כלום
לב הוא דבר מבלבל
שניה אחת הוא אטום
ושניה אחר כך פועל

ובא לי, כל בא לי פתאום
כמו שמש מפציעה לפתע
רק המחשבה מפיחה בי חום
נותנת תקווה לפצע

ואבא, אני מפחדת להתרסק
אני בכלל לא מצליחה להתאפק
והלב לזה כה משתוקק
תשמע אותו, איך הוא צועק

כי בא לי, כן בא לי, כבר
עברתי מידי הרבה זמן לבד
וחשוך, ואפל, ומסוכן, ומאוחר
ואני כבר לא יכולה להיות בצד

אבא תביא לי טוב
אבא תביא לי אושר
הפחד שלי זה לעזוב
ולהפסיד כך את הבוקר

אז אבא תביא טוב מהר
מהר, לפני שאספיק ללכת
בבקשה, אל תוותר!
תראה שהתקווה לעד קיימת.

בבקשה...

[נעמי ה]

היא רצתה
באמת ניסתה
חיכתה להצלחה
שממנה ברחה
היא יודעת
ובגלל זה דומעת
היא אכזבה
לא הייתה הטובה
לא עמדה בציפיות
הביאה רק כישלונות
התביישה להרים עיניים
רצתה להביט לשמיים
לבקש מאדון עולם
שיודע יותר מכולם
שיהיה לה לעד
על ניסיון שמועד
שתמיד אותה יחבק
וייתן תרופה ללב שיצטמק.

[STARS in sky]

(בחרתי בכותרת הזו, כי-בחרתי לנוח מהמחשבות ש'לא נותנות מנוח' מאשר להיאנח כל הזמן מהמחשבות...)

מנוחה או אנחה

משהו לא נותן לי מנוח
שקועה בתוך בועה
מחשבות קופצות ומרצדות
תופסות בראש כל פינה

מדברת עם עצמי
שיח שלו ישמע
שני הצדדים מתווכחים ביניהם
אולי זה היצר הטוב והיצר הרע?!

עד שמגיע הקץ
ואמא אותי מעירה
מה קורה לך? איפה השמחה?
ואז התעוררתי כמו משינה עמוקה.

עשיתי חשבון עם עצמי
תהיתי למה, מה קורה לי
ואז, הבנתי למה ואיך
ושזה לא סתם,
מזה למדתי משהו חשוב
שאקח כצידה לדרך, לעולם

אז, אמרתי בלב:
אני מודעת לעצמי
ומכירה בכל צד טוב שלי
אני מעריכה את עצמי
ואת הביטחון שבי
היצר לא יפרשן לי פרשנויות משלו
כי ממילא לא אשמע לו!

בתוכי להיות ענווה שכחתי
ומכאן את הלקח הכי חשוב למדתי
להאמין בעצמי לא בזכות אחרים
אין אדם מושלם, לכן צריך להיות ענווים
להודות לאבא שברא אותי כמו שאני
עם התואר והכבוד והחיסרון שבי

כך אוכל לתקן את עצמי
להעריך כל מי שסביבי
להאמין שהוא יותר ממני...
כי מי אני הקטנה שאחשוב
אני או הוא- מי יותר טוב?!

[איבקי]

למפרע

איך שלפעמים
אין לי לב
ורק למפרֶע
הוא בא,
ובוכה ומיצר
על שהֶרֶע,
על שאיחר.

שמתי לב שלא ממש מגיבים פה על כל שיר
שיתפתי כדי לקבל ביקורת
אז תרגישו בנח להעיר ולהאיר

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[אפרת גלבוע]

הבנתי שלהיות עצמאי זה לא פשוט
צריך הרבה ניווט שילוט
כדי שיתחיל הירוט
וישנה את המציאות
ותיהיה לי חרות

[אפרת גלבוע]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

אמצע הלילה

עוד מחשבות
אל תוך הלילה
שירים שקטים מתנגנים
והזמן כלכך מוזר
השמש מתכוננת
ליום חדש למעלה
והירח מקבל
את פניו של המחר

אמצע הלילה
זה זמן לחלומות
אמצע הלילה
עולים בי זכרונות

וקול פנימי לוחש בשקט

" אם אתה ער
באמצע הלילה
אז יש לך זמן
לדבר עם עצמך
לחשוב על עתיד
ועל השעה
לה חיכית תמיד
ואולי היא ...עכשיו מולך

כי אין לך אדם שאין לו שעה
ובסוף ההמתנה יש מתנה

[נווד]

בס"ד

אחר

השקט שמגיע ועוטף בבדידות
לוקח אותי אליו לעולמו
הרחק מהישג ידם של ילדים
אך כמוני הוא בשלו

והעייפות שמאיימת כל יום
מביאה אותי למקום אחר
כשאשכב לישון היא תתלבש
וכשאקום מחר היא תוותר

[אפרת גלבוע]

בס''ד
שיר קצר
''שויתי ה' לנגדי תמיד ''
זכור זאת שוב ושוב תגיד
כשהבורא אותך מעמיד
בניסיון כל כך מפחיד
אתה לעולם לא תפסיד.

[רחלי.ג.]

לב

מי ישים לב ללב שנשבר?
אם הלב נשבר
הוא צריך.
לב אחר.
שישים את ליבו עליו.
אליו.

[רחלי.ג.]

בנאדם

בנאדם הוא כמו ים
פעם עולה.
פעם יורד.

בנאדם זקוק לעוגן.
ותמיד מחכה
לספינה שתבוא..

בנאדם הוא ים.
מדוזות . צדפים . פנינים.

בנאדם = ים
חיצונית מים , בפנים מערבולת.

...

בנאדם הוא לא ים.
לא תולה דגל
לא אדום.
לא שחור..
ומי מדבר על לבן...

הלוואי והיה תולה
היינו יודעים מתי להיכנס,
מתי לצאת,
מתי להישאר.

לא ים!
אנשים נכנסים לליבו,
לעולם לא יוצאים.

...

אולי בנאדם ים
אולי לא
מה שבטוח -
נס שיש מציל.

[כוכב לכת]

מתחת לריצוף
מסתתר שם בור חשוך
נתכסה בטלאי חתוך
מעבר להרגשת הגוף
הנשמה עברה ריתוך
האמונה עברה זיכוך
עם עצמות ודם שפוך
הכאב בנה חיפוי
הנפש נשלחה לטיפול
לנעשה אין תיקון

מאחורי שכבת הזוהר שבוי
בור עמוק ללא כסוי
שמחה שנבנתה באילוץ
זרימה שנחנכה כחילוץ
הם לא באו בטעות
ולא מתוך קלות
באו מעמקות
של הכאב

[חולמת לחיות]

שפת הכאב
יש שפה משותפת לאנשים פצועים
שפה של לבבות שבורים
שבורים
מרוסקים
מנופצים
מלאים חתכים עמוקים
שותתים דם
דמעות
כאב.
יש שפה לאנשים שנלחמים
שחורקים שן על עוד בוקר
על עוד חיוך
מילה
מבט
לב.

[שלום לכם]

חששתי, פחדתי,
הלכתי בדקתי,
וקיבלתי,
את התשובה...

נהיה לי שחור,
אין כבר למה לחיות,
רציתי חלמתי,
והתנפץ לי,

בשביל החלום נלחמתי,
מהרצון חייתי, ועכשיו...?

אמרו לי לא להתיאש,
שאפשר לנסות לטפל,
אבל יש לי תחושה שאומרים כדי לעודד,

אבא, אבא,
בבקשה תעזור ושלח לי נחמה,
תוציא מאפלה לאורה,

אבא אני מתחננת רק לך,
שתשלח, תשלח רפואה,
כי רק אתה כל יכול,
ואוהב למרות הכל...:(

[מישהי מאמי]

"כי האדם עץ השדה"
כתבתי מהמקום שלי,
לא פשוט לי בתקופה הזו,
אבל רציתי לשתף אתכם,מקווה שתאהבו!!

תלחשו לי, תגידו
תצעקו או תשירו
כואב לי בלב
שורף וצורב

תעזרו, תתחילו
תעברו, תכילו
אין מי שאוהב
הראש כבר כואב.

לטפל? להאמין?
לקבל? להבין?
תחושה מבלבלת,
נשאבת לדלת

לסרב? לשמוע?
לתקן? לשמוח?
הלילה חשוך,
מבין הענפים מחפש לי חיוך.

עץ דקל, תפוזים
קקטוס, שזיפים
אדמה שונה קיבל כל עץ,
מישהו יודע לתרץ?

האחד קיבל סלעית,
השני גרגירית.
האחד חלקה,
והשני בביצה.

ראשון בחורף פורח,
שני מהרוח בורח.
אחד מהשמש צונח,
חברו מחום דווקא צומח.

הגנן הגדול יודע לשתול,
איתו כל אילן הופך לגדול.
את האדמה משקה ומטפח
עודר, מנכש, אך אף פעם לא שוכח.

פעמים זה כואב,
אבל הכי הכי אוהב!!

[טותיייי]

הלחץ בלב שלי דופק
הוא לא מבין שהוא לא עושה לי טוב
אני מרגישה שעוד שנייה
והלב שלי לא נושם
אבל אין לי כלכך מה לעשות
הדמעות הן תקועות
וכמעט לא יוצאות
מנסה את הכל לדחוק
לשים בצד את הדאגות
להמשיך להילחם
כאילו כלום לא קורה
לא מראה לאף אחד
שכלכך לי קשה
מחייכת מבחוץ
אבל בוכה מבפנים
טוב שקיים
בעולם הזה איפור
אבל חבל שאין
גם לקשיים
טוהר

[מרב]

מראות קשים
רובים ומוקשים
מיד על ההדק
נפער עוד סדק

נילחם על אחיו
על עוד בכי מכאיב
נילחם על חייו
הרי הוא חייב

להישאר בחיים
בשביל הורים
בשביל מכרים

דם זב מגופה יתומה
השרועה על אדמה
אדמת ארצינו
אדמת מולדתינו

אדמה שבוייה
בקול בכייה
של נפש הומייה
מי ייתן שישוב במהרה
וינצל מכל צרה.

עטרה.כ