שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איבקי]

למפרע

איך שלפעמים
אין לי לב
ורק למפרֶע
הוא בא,
ובוכה ומיצר
על שהֶרֶע,
על שאיחר.

שמתי לב שלא ממש מגיבים פה על כל שיר
שיתפתי כדי לקבל ביקורת
אז תרגישו בנח להעיר ולהאיר

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[אפרת גלבוע]

הבנתי שלהיות עצמאי זה לא פשוט
צריך הרבה ניווט שילוט
כדי שיתחיל הירוט
וישנה את המציאות
ותיהיה לי חרות

[אפרת גלבוע]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

אמצע הלילה

עוד מחשבות
אל תוך הלילה
שירים שקטים מתנגנים
והזמן כלכך מוזר
השמש מתכוננת
ליום חדש למעלה
והירח מקבל
את פניו של המחר

אמצע הלילה
זה זמן לחלומות
אמצע הלילה
עולים בי זכרונות

וקול פנימי לוחש בשקט

" אם אתה ער
באמצע הלילה
אז יש לך זמן
לדבר עם עצמך
לחשוב על עתיד
ועל השעה
לה חיכית תמיד
ואולי היא ...עכשיו מולך

כי אין לך אדם שאין לו שעה
ובסוף ההמתנה יש מתנה

[נווד]

בס"ד

אחר

השקט שמגיע ועוטף בבדידות
לוקח אותי אליו לעולמו
הרחק מהישג ידם של ילדים
אך כמוני הוא בשלו

והעייפות שמאיימת כל יום
מביאה אותי למקום אחר
כשאשכב לישון היא תתלבש
וכשאקום מחר היא תוותר

[אפרת גלבוע]

בס''ד
שיר קצר
''שויתי ה' לנגדי תמיד ''
זכור זאת שוב ושוב תגיד
כשהבורא אותך מעמיד
בניסיון כל כך מפחיד
אתה לעולם לא תפסיד.

[רחלי.ג.]

לב

מי ישים לב ללב שנשבר?
אם הלב נשבר
הוא צריך.
לב אחר.
שישים את ליבו עליו.
אליו.

[רחלי.ג.]

בנאדם

בנאדם הוא כמו ים
פעם עולה.
פעם יורד.

בנאדם זקוק לעוגן.
ותמיד מחכה
לספינה שתבוא..

בנאדם הוא ים.
מדוזות . צדפים . פנינים.

בנאדם = ים
חיצונית מים , בפנים מערבולת.

...

בנאדם הוא לא ים.
לא תולה דגל
לא אדום.
לא שחור..
ומי מדבר על לבן...

הלוואי והיה תולה
היינו יודעים מתי להיכנס,
מתי לצאת,
מתי להישאר.

לא ים!
אנשים נכנסים לליבו,
לעולם לא יוצאים.

...

אולי בנאדם ים
אולי לא
מה שבטוח -
נס שיש מציל.

[כוכב לכת]

מתחת לריצוף
מסתתר שם בור חשוך
נתכסה בטלאי חתוך
מעבר להרגשת הגוף
הנשמה עברה ריתוך
האמונה עברה זיכוך
עם עצמות ודם שפוך
הכאב בנה חיפוי
הנפש נשלחה לטיפול
לנעשה אין תיקון

מאחורי שכבת הזוהר שבוי
בור עמוק ללא כסוי
שמחה שנבנתה באילוץ
זרימה שנחנכה כחילוץ
הם לא באו בטעות
ולא מתוך קלות
באו מעמקות
של הכאב

[חולמת לחיות]

שפת הכאב
יש שפה משותפת לאנשים פצועים
שפה של לבבות שבורים
שבורים
מרוסקים
מנופצים
מלאים חתכים עמוקים
שותתים דם
דמעות
כאב.
יש שפה לאנשים שנלחמים
שחורקים שן על עוד בוקר
על עוד חיוך
מילה
מבט
לב.

[שלום לכם]

חששתי, פחדתי,
הלכתי בדקתי,
וקיבלתי,
את התשובה...

נהיה לי שחור,
אין כבר למה לחיות,
רציתי חלמתי,
והתנפץ לי,

בשביל החלום נלחמתי,
מהרצון חייתי, ועכשיו...?

אמרו לי לא להתיאש,
שאפשר לנסות לטפל,
אבל יש לי תחושה שאומרים כדי לעודד,

אבא, אבא,
בבקשה תעזור ושלח לי נחמה,
תוציא מאפלה לאורה,

אבא אני מתחננת רק לך,
שתשלח, תשלח רפואה,
כי רק אתה כל יכול,
ואוהב למרות הכל...:(

[מישהי מאמי]

"כי האדם עץ השדה"
כתבתי מהמקום שלי,
לא פשוט לי בתקופה הזו,
אבל רציתי לשתף אתכם,מקווה שתאהבו!!

תלחשו לי, תגידו
תצעקו או תשירו
כואב לי בלב
שורף וצורב

תעזרו, תתחילו
תעברו, תכילו
אין מי שאוהב
הראש כבר כואב.

לטפל? להאמין?
לקבל? להבין?
תחושה מבלבלת,
נשאבת לדלת

לסרב? לשמוע?
לתקן? לשמוח?
הלילה חשוך,
מבין הענפים מחפש לי חיוך.

עץ דקל, תפוזים
קקטוס, שזיפים
אדמה שונה קיבל כל עץ,
מישהו יודע לתרץ?

האחד קיבל סלעית,
השני גרגירית.
האחד חלקה,
והשני בביצה.

ראשון בחורף פורח,
שני מהרוח בורח.
אחד מהשמש צונח,
חברו מחום דווקא צומח.

הגנן הגדול יודע לשתול,
איתו כל אילן הופך לגדול.
את האדמה משקה ומטפח
עודר, מנכש, אך אף פעם לא שוכח.

פעמים זה כואב,
אבל הכי הכי אוהב!!

[טותיייי]

הלחץ בלב שלי דופק
הוא לא מבין שהוא לא עושה לי טוב
אני מרגישה שעוד שנייה
והלב שלי לא נושם
אבל אין לי כלכך מה לעשות
הדמעות הן תקועות
וכמעט לא יוצאות
מנסה את הכל לדחוק
לשים בצד את הדאגות
להמשיך להילחם
כאילו כלום לא קורה
לא מראה לאף אחד
שכלכך לי קשה
מחייכת מבחוץ
אבל בוכה מבפנים
טוב שקיים
בעולם הזה איפור
אבל חבל שאין
גם לקשיים
טוהר

[מרב]

מראות קשים
רובים ומוקשים
מיד על ההדק
נפער עוד סדק

נילחם על אחיו
על עוד בכי מכאיב
נילחם על חייו
הרי הוא חייב

להישאר בחיים
בשביל הורים
בשביל מכרים

דם זב מגופה יתומה
השרועה על אדמה
אדמת ארצינו
אדמת מולדתינו

אדמה שבוייה
בקול בכייה
של נפש הומייה
מי ייתן שישוב במהרה
וינצל מכל צרה.

עטרה.כ

[רות רפפורט]

שקט מסתתר בלב

מבחוץ נראית הילדה הכי חזקה
אך בפנים הלב מחפש תקווה
ילדה יתומה משני כיוונים
איך עם המצב מתמודדים
מנסה לאסוף את שברי הלב
ואת כולם ללב אחד להאחד
אף אחד לא מרגיש את הכאב הזה
כי אף אחד לא מסתכל על שברי הלב
ילדה חזקה וגיבורה
עם המצב משלימה
באמונה היא דבקה
ובהשם מאמינה
שבעז"ה הכול
יהפוך לטוב

[אדמילים]

יש
איפה יש פטיש,
ששובר גושים,
שתקועים בגרון,
שמנפץ אותם,
לרסיסים,
שהופכים לדמעות?

[נעמי ה]

אני לא רוצה לפול
להישאב שוב לחור השחור

מחזיקה בכל הכוח
מכריחה את עצמי לשמוח
משקרת עם חיוך זורח
יודעת הוא לא בטוח

שמה מוזיקה בקול
באמת מוכנה לעשות הכול
רק לא להיות שם שוב
לא להיפגש בסיבוב

ידיי כבר רועדות, ברצונותיי בוגדות
כמעט מועדות,
נלחמת בדמעות שעולות
שאותי לא שואלות,
הודפת מחשבות
שללא הפסקה תוקפות

לא מתייאשת
את חזקה את עצמי מעודדת
מישו בתוכי צוחק
לפינה אותי דוחק

רוצה בכל כוחי לצרוח
לאטום אוזניים ולברוח
לא, אני מוכרחה הפעם לנצח
לא אתן את דעתי להסיח

כשכל גופי כבר דואב, כואב
נותנת צעקה מהלב
אבא תן לי ת'כוחות
שלא אשקע במצולות
שאת אותו הרגע אצלח
וממנו רק אגדל.

[אילן פ]

מפוזר מסביב

כולם דברו
החדר נסתם
בסתם
מילים נבובות .....
בסוף התעיפתי
התפזרתי
נשארתי
עם עצמי
מרחף בין דימיונות

כולם דברו ,,,, ודברו
לא אחד מוכן לשמוע
לנסות להבין
את מה שיש לי להגיד
אז נשארתי עם עצמי
קושר חוטים
ושותק תמיד

רוצה לחזור להיות דף חלק
רוצה להיות חזק
ברוח להשאר יציב
אבל לפעמים מרגיש
מחוק .....
וקרוע ,,,
מפוזר מסביב

[שריוש]

וגם לנפש יש פיצול עונות/@שריוש

פעם אני מזדקק לאחרים , 
כשאני צמא ואין תקווה,
תמיד מעניק לאנשים, 
והנפש נשברת  ובוכה,

והוא רוצה שלום,
ומהחברים אין מוצא ,
מתנדפים ונושרים, 
 ולא תמיד זה רע ,

 ההיא שמחה,
 הכל פורח לה ,
ואין אף אדם, 
שירקוד איתה, 

וזאת מכסה עצמה ,
שאף אדם לא ישאל,
אבל בפנים היא חסרה,
שמישהו פשוט יגאל.