שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
הבנתי שלהיות עצמאי זה לא פשוט
צריך הרבה ניווט שילוט
כדי שיתחיל הירוט
וישנה את המציאות
ותיהיה לי חרות -
פוסט זה נמחק!
-
אמצע הלילה
עוד מחשבות
אל תוך הלילה
שירים שקטים מתנגנים
והזמן כלכך מוזר
השמש מתכוננת
ליום חדש למעלה
והירח מקבל
את פניו של המחראמצע הלילה
זה זמן לחלומות
אמצע הלילה
עולים בי זכרונותוקול פנימי לוחש בשקט
" אם אתה ער
באמצע הלילה
אז יש לך זמן
לדבר עם עצמך
לחשוב על עתיד
ועל השעה
לה חיכית תמיד
ואולי היא ...עכשיו מולךכי אין לך אדם שאין לו שעה
ובסוף ההמתנה יש מתנה -
בס''ד
שיר קצר
''שויתי ה' לנגדי תמיד ''
זכור זאת שוב ושוב תגיד
כשהבורא אותך מעמיד
בניסיון כל כך מפחיד
אתה לעולם לא תפסיד. -
בנאדם
בנאדם הוא כמו ים
פעם עולה.
פעם יורד.בנאדם זקוק לעוגן.
ותמיד מחכה
לספינה שתבוא..בנאדם הוא ים.
מדוזות . צדפים . פנינים.בנאדם = ים
חיצונית מים , בפנים מערבולת....
בנאדם הוא לא ים.
לא תולה דגל
לא אדום.
לא שחור..
ומי מדבר על לבן...הלוואי והיה תולה
היינו יודעים מתי להיכנס,
מתי לצאת,
מתי להישאר.לא ים!
אנשים נכנסים לליבו,
לעולם לא יוצאים....
אולי בנאדם ים
אולי לא
מה שבטוח -
נס שיש מציל. -
מתחת לריצוף
מסתתר שם בור חשוך
נתכסה בטלאי חתוך
מעבר להרגשת הגוף
הנשמה עברה ריתוך
האמונה עברה זיכוך
עם עצמות ודם שפוך
הכאב בנה חיפוי
הנפש נשלחה לטיפול
לנעשה אין תיקוןמאחורי שכבת הזוהר שבוי
בור עמוק ללא כסוי
שמחה שנבנתה באילוץ
זרימה שנחנכה כחילוץ
הם לא באו בטעות
ולא מתוך קלות
באו מעמקות
של הכאב -
שפת הכאב
יש שפה משותפת לאנשים פצועים
שפה של לבבות שבורים
שבורים
מרוסקים
מנופצים
מלאים חתכים עמוקים
שותתים דם
דמעות
כאב.
יש שפה לאנשים שנלחמים
שחורקים שן על עוד בוקר
על עוד חיוך
מילה
מבט
לב. -
חששתי, פחדתי,
הלכתי בדקתי,
וקיבלתי,
את התשובה...נהיה לי שחור,
אין כבר למה לחיות,
רציתי חלמתי,
והתנפץ לי,בשביל החלום נלחמתי,
מהרצון חייתי, ועכשיו...?אמרו לי לא להתיאש,
שאפשר לנסות לטפל,
אבל יש לי תחושה שאומרים כדי לעודד,אבא, אבא,
בבקשה תעזור ושלח לי נחמה,
תוציא מאפלה לאורה,אבא אני מתחננת רק לך,
שתשלח, תשלח רפואה,
כי רק אתה כל יכול,
ואוהב למרות הכל...:( -
"כי האדם עץ השדה"
כתבתי מהמקום שלי,
לא פשוט לי בתקופה הזו,
אבל רציתי לשתף אתכם,מקווה שתאהבו!!תלחשו לי, תגידו
תצעקו או תשירו
כואב לי בלב
שורף וצורבתעזרו, תתחילו
תעברו, תכילו
אין מי שאוהב
הראש כבר כואב.לטפל? להאמין?
לקבל? להבין?
תחושה מבלבלת,
נשאבת לדלתלסרב? לשמוע?
לתקן? לשמוח?
הלילה חשוך,
מבין הענפים מחפש לי חיוך.עץ דקל, תפוזים
קקטוס, שזיפים
אדמה שונה קיבל כל עץ,
מישהו יודע לתרץ?האחד קיבל סלעית,
השני גרגירית.
האחד חלקה,
והשני בביצה.ראשון בחורף פורח,
שני מהרוח בורח.
אחד מהשמש צונח,
חברו מחום דווקא צומח.הגנן הגדול יודע לשתול,
איתו כל אילן הופך לגדול.
את האדמה משקה ומטפח
עודר, מנכש, אך אף פעם לא שוכח.פעמים זה כואב,
אבל הכי הכי אוהב!! -
הלחץ בלב שלי דופק
הוא לא מבין שהוא לא עושה לי טוב
אני מרגישה שעוד שנייה
והלב שלי לא נושם
אבל אין לי כלכך מה לעשות
הדמעות הן תקועות
וכמעט לא יוצאות
מנסה את הכל לדחוק
לשים בצד את הדאגות
להמשיך להילחם
כאילו כלום לא קורה
לא מראה לאף אחד
שכלכך לי קשה
מחייכת מבחוץ
אבל בוכה מבפנים
טוב שקיים
בעולם הזה איפור
אבל חבל שאין
גם לקשיים
טוהר -
מראות קשים
רובים ומוקשים
מיד על ההדק
נפער עוד סדקנילחם על אחיו
על עוד בכי מכאיב
נילחם על חייו
הרי הוא חייבלהישאר בחיים
בשביל הורים
בשביל מכריםדם זב מגופה יתומה
השרועה על אדמה
אדמת ארצינו
אדמת מולדתינואדמה שבוייה
בקול בכייה
של נפש הומייה
מי ייתן שישוב במהרה
וינצל מכל צרה.עטרה.כ
-
שקט מסתתר בלב
מבחוץ נראית הילדה הכי חזקה
אך בפנים הלב מחפש תקווה
ילדה יתומה משני כיוונים
איך עם המצב מתמודדים
מנסה לאסוף את שברי הלב
ואת כולם ללב אחד להאחד
אף אחד לא מרגיש את הכאב הזה
כי אף אחד לא מסתכל על שברי הלב
ילדה חזקה וגיבורה
עם המצב משלימה
באמונה היא דבקה
ובהשם מאמינה
שבעז"ה הכול
יהפוך לטוב -
אני לא רוצה לפול
להישאב שוב לחור השחורמחזיקה בכל הכוח
מכריחה את עצמי לשמוח
משקרת עם חיוך זורח
יודעת הוא לא בטוחשמה מוזיקה בקול
באמת מוכנה לעשות הכול
רק לא להיות שם שוב
לא להיפגש בסיבובידיי כבר רועדות, ברצונותיי בוגדות
כמעט מועדות,
נלחמת בדמעות שעולות
שאותי לא שואלות,
הודפת מחשבות
שללא הפסקה תוקפותלא מתייאשת
את חזקה את עצמי מעודדת
מישו בתוכי צוחק
לפינה אותי דוחקרוצה בכל כוחי לצרוח
לאטום אוזניים ולברוח
לא, אני מוכרחה הפעם לנצח
לא אתן את דעתי להסיחכשכל גופי כבר דואב, כואב
נותנת צעקה מהלב
אבא תן לי ת'כוחות
שלא אשקע במצולות
שאת אותו הרגע אצלח
וממנו רק אגדל. -
מפוזר מסביב
כולם דברו
החדר נסתם
בסתם
מילים נבובות .....
בסוף התעיפתי
התפזרתי
נשארתי
עם עצמי
מרחף בין דימיונותכולם דברו ,,,, ודברו
לא אחד מוכן לשמוע
לנסות להבין
את מה שיש לי להגיד
אז נשארתי עם עצמי
קושר חוטים
ושותק תמידרוצה לחזור להיות דף חלק
רוצה להיות חזק
ברוח להשאר יציב
אבל לפעמים מרגיש
מחוק .....
וקרוע ,,,
מפוזר מסביב -
וגם לנפש יש פיצול עונות/@שריוש
פעם אני מזדקק לאחרים ,
כשאני צמא ואין תקווה,
תמיד מעניק לאנשים,
והנפש נשברת ובוכה,והוא רוצה שלום,
ומהחברים אין מוצא ,
מתנדפים ונושרים,
ולא תמיד זה רע ,ההיא שמחה,
הכל פורח לה ,
ואין אף אדם,
שירקוד איתה,וזאת מכסה עצמה ,
שאף אדם לא ישאל,
אבל בפנים היא חסרה,
שמישהו פשוט יגאל.