שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
||מתקרבים לל"ג בעומר , להילולת ר' שמעון בר יוחאי והיום שבו קרה האסון הגדול ... שמחה ועצב מעורבבים יחד . שיר קצר מהזיכרונות שנשארו ....הכאב , השינוי והאחדות של עמ"י. ||
לא יאמן שעברה שנה,
מהאסון שבהר קרה.
לחזור לאותם רגעים ,
למראות הקשים,
הרגשנו בסרטים של סיוטים .
לילדים הקטנים שנהיו באותו
לילה יתומים .
אלו שאיבדו אחים,
חברים , בנים, אבל תמיד
נשארים איתנו, בלב, חרוטים.
השם לקח ת'טובים,
רצה אותם אליו קרובים.
לנו זה כאב בפנים,
קיבלנו באותם רגעים
מכה חזקה לפנים.
לא עיכלנו ...
ו-ואי
כמה קבלות קיבלנו .
כמה יצרים כבשנו .
כדי להיות יותר טובים ,
להתחזק באמת מבפנים
לחיות חיים אמיתיים ,
שלמים ומאוחדים. -
כמו כולם גם אני,
שורד.
עוד תמונה על קיר,
עובד, מורד.כמו שמש גם אני,
שורף.
ועוד ענן שעובר,
מסתיר, דוחף.לא יכל עוד לחכות,
יש רכבת, נוסעת...
נשבר לי משתיקות,
וממילה ששוסעת...יום נגמר ואני סוגר,
ת'מחברת.
שורט, בועט בשורות,
שומר למזכרת.מנסה לתפוס בתמונה,
שאבדה.
מחפש אחר תשובות,
למציאות שבגדה.ואם יש טיפה של כוח,
תראה לי סימן.
נמאס לי ממך לברוח,
כבר לא'ידע לאן... -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
סתם
כי לא חשבתי
סתם
כי לא נשארתי
סתם
יושבת ואוכלת ת'לב
סתם
מבזבזת דמעות וכאב
סתם
בגלל החלטה שגויה
סתם
בגלל מחשבה פזיזה
סתם
בפספוס של החיים
סתם
רק מתוך הרגלים.זה לא סתם,
כי אתה את דרכי מכוון
זה לא סתם,
מאמינה שאפשר לתקן. -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
תג שוטרת:
פוסעת לאיטי
במורדות הררי שלכת
עלים יבשים מתנפצים
תחת רגשותי המגואלות במתכתשוכחת את עצמי
במורדות שמי תכלת
גלים מתים מופיעים
מול עיני המתקדרות עם אשמורתמסתנוורת מדמותי
במורדות שמש סוררת
ימים כעננים עפים
ועודני בתום- בתקווה מתנחמתמסתגרת בשלמותי
במורדות חיי עופרת
מחפשת שוב עדים
לאותם תגי כתובתושוב צועדת לתומי
במורדות דמויות שותקת
מאתרת את כל אותם נעדרים
בסריקת עין מתמודדתמוצאת אותם בדרכי
במורדות אותה מערבולת
אח, הלוואי ויכולתי
לעצור אותם בצד ולהוציא תג שוטרת---
יעל#
-
הכי מתאים לקרוא לשיר הזה
ניצול זמן...
כך,
עובר לו עוד יום
נמוג אל אלפי אתמולים
שאבדו.כך,
מסתובב השעון
מחוג אל מחוג משלימים
שישים.כך,
מתפוגג לו חלום
מתאבך בעקבי נעליים
נקיות.כך,
מגיע זמן פירעון
בוהה בשק המונח בידיי
ריקני. -
פוסט זה נמחק!
-
א אייצ'ית התייחס לנושא זה ב
-
אני ליברלית-
מקבלת את כולםאני ימנית-
רוצה להפוך את העולםאני שחקנית-
עובדת על כולםאני פרפקציוניסטית-
חייבת הכל מושלםאבל מעל הכל,
אני יהודית-
אוהבת את בורא עולם!!! -
פוסט זה נמחק!
-
רגע מרגיז
כשאתה מתוערר בבוקר מאוחר
וקם מהמיטה ככמעט מגיע המחר
אבל באותו מצב אני לא נשאר
לא נותן לו ליאוש שעלי יגבררגעים מרגיזים כל יום קורים
כשנאבדים לי חפצים
מפתחות וחומרים חשובים
דברים מעצבנים כל היום קורים
אבל להשתלט עלינו להם לא נותנים -
פוסט זה נמחק!
-
א אייצ'ית ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
לפעמים אני רק רוצה
לברוח מעצמי
לפעמים אני לא מוצא
את עצמי
מחפש נואש
אחר תקווה נסתרת
בלב נרגש
מביט על הרכבת
איך פספסתי
את התחנה
התרחקתי
ולא נותרה תקווה קטנה
איך כל מה שרציתי
זה רק להתקרב
כמה שמחיתי
נשאר לי פצע עמוק בלב
שהולך ומדמם
לא מצליח להרפות
רק אתה השם
יכול לרפאות
מנסה בכל כוחי
לגרש את המחשבות
מדחיק בעל כורחי
אלף לבבות
שרק רוצים לקרב
אבל בפנים עמוק בלב
נותרה התקווה
שאולי הכל כבה
ונשארה האהבה
רק איתך השם אני הולך
לא רוצה להיות לבד
כי אתה השם המלך
נשאר תמיד לעד -
שיר שכתבתי כשנודע לי סיפור ממש מצער על אחד מקרובי. וא"א היה להאמין, הכל היה נראה כ"כ חלק ויפה מבחוץ---
מציאות שקטה מתנפצת
אל חוף של אשליות
ומי יודע מה היא משפצת
וכמה מערבולות מסתתרות.האדמה תמיד נראית בטוחה
ולא סתם חול שמתפורר
ותחתיה משנים הלוחות תנוחה
ורק מחכים את הלחץ לשחרר.כלפי חוץ – החיים הם תותים
וההצגה יפה ומושלמת.
רק לפעמים לכלוך פתאום מכתים
שולח אצבע ומטביע חותמת.כן, כי זה תמיד יכול לקרות
פתאום כל המציאות מתערערת
חיים שהשתנו, סטייה מהשורות
וכבר הכל נראה אחרת. -
סוג של מחזמר שכתבתי כשנחה עלי ההשראה, תגידו מה דעתכם.
מול שדה עטוף קוצים
ניצבים מספר אנשים
מסתכלים, שוקלים,
האם השדה מתאים?שלושה הם האנשים
לכל אחד תפקיד מתאים:
השזוף חקלאי וותיק
מכל שדה את המירב מפיק
הגבוה הינו איש נדל"ן
אלוף בקרקעות כמובן
והצעיר הינו סתם לא מוכר
עוד אחד, נראה קצת זר.שתי השועלים בוחנים
ואז מחליטים ומתווכחים
כל אחד רוצה ת'קרקע
היא ממש ממש טובהוהצעיר, מעשי, שולף טלפון
ומיד מסדר את הזיכיון
הקרקע הינה שלו, הוא זכה
ומה הוא יעשה בה? הוא לא ידעהשניים שראו את התפנית
רצו אליו כאחוזי תזזית
ביקשו שימכור להם את השדה
והמחיר לא מהווה שיקול בזההם הלכו לעורך דין,
ויצאו מרוצים
כל אחד קיבל חצי
והצעיר קיבל הכי -
הוא ניצב כאן למולם
במסע.
זה אין סופי
ומיגע,
אולי בסוף הוא יגיע.לפעמים זה מייאש,
הדרך ארכה.
הם נוטשים
אחד אחד,
ירדה החשיכה.השאירו אותו לבד,
לדאוג רק
לעצמו.
לאסוף את השברים,
בלי עזרה
של אף אחד.כמעט נשבר,
מרוקן.
אזלו המים,
בקנקן.
כך במבוכה,
עקב בצד אגודל.זה קשה,
הוא אומר.
נצעד לאט,
לא מותר.
כבר רואים אור בקצה
המנהרה,
הוא הגיע לסוף,
כבהתחלה.
