שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר שכתבתי לפני מלא זמן עכשיו לקראת סוף בין הזמנים אמרתי שאולי הזמן לעלות אותו.
-
א' ב' ג'
מי מילל מי פילל
ד' ה' ו'
נולד כוכב
ז' ח' ט'
הזמזום משוטט
י' כ' ל'
בכיתה זוכה להתלמד
מ' נ' ס'
אדם שת אנוש ולמך
ע' צ' ק'
החלומות הכיסוף
ר' ש' ת' -
הכל מתגשם עכשיו.
בסה"כ בו ארבע
יודע את כל הא-ב
בלי חַת ומורא
גדל והגיע לגיל שבע
והתחיל ללמוד חומִיש
מסים את החיידר כבר באחד ורבע
מפי זרעך ולא ימִיש
הילד גודל ולומד גמרא.
כיתה חי"ת וישיבה קטנה
לישיבה הכי טובה הלך
צמח גדל ופרח
עתידו לאילני רברבֶי
כך עלה על כל פֶה
ובישיבה הגדולה
לשם הלך וגלה
בשביל לגדול בתורה
אבל אז זה קרה!! -
"היצר היכה
עד עכשיו חיכה
כואבת המכה
התורה שקעה"
הצדיק פזל
אמרו עליו ז"ל
היה עמוד הישיבַה
ונפל ובירא עמיקתַא. -
היתה לו ברכה
בעִסקו כל היום ספר כספו
לא חסר מה לעשות
והרבה כאב ראש
אבל שווה לחכות
מיליון שתיים שלוש
בסוף כל חודש
לבנק נכנס.
אבל הבחור כל יום מחדש
בעצמו מכונס
איפה הייתי:
במעין עולם הבא
עוד מילה של גמרא
עוד סברא של אמורא
עוד פשט של רש"י
עוד תוס' של תקשי,
והיום מנהל מפעל ענק
כזה צעיר, והמצפון שתק. -
קם ממקומו וטרק את הדלת
"תכף אשוב" תלה שלט
נכנס לרכב ונסע
אל הבלתי נודע
בכה ודמע
אוי אבא רוצה לחזור בתשובה
לחזור לספסלי הישיבה
ולגמרא האהובה
נעצר ברמזור
רוצה לחזור
אבל...
דפיקה על החלון, בחור שואל
דבר ראשון לילה טוב מאחל
אבל אולי אתה מגיע לשם
או אולי לאזור שם
למרות שלא ענה שכן
ויקח את הבחור להיכן שמשתכן
והביאו אל הישיבה-
ששם ישב ולמד
לפני קצת יותר משנה-
והיה בטוח שישאר שם לעד
הבחור הלך ונעלם
והצדיק קם בעקבותיו
לראות האם מקומו עדין חי וקים
כל הדרך תפילה מילותיו
"ה' שמע תפילתי
והבאני לישיבתי"
נכנס לבית המדרש
מאוחר בלילה, שקט והאור חלש
אבל הפינה המוכרת
היתה כ"כ מוארת
ולא נפרד מהגמ' המחובקת
והכי קרובה
עד שהשחר עלה.
למחרת הוא כבר ידע
מקומו הוא אך ורק בישיבה!!!
מ.קילורין
||הנשמה היא חלק אלוקא ממעל-היא תמיד תחזור הביתה ||
-
-
שיר שכתבתי בעקבות שהייה מחוץ לכיתה בזמן שיעור כשהמסדרון היה ריק שקט וכייף...
זמן למחשבות
לרוץ
לתפוס
לעוף
לקפוץזמן לדקות
לחכות
לשהות
לעבורזמן לתהיות
לשוב
לחוש
לחוות
לתהות
לטעותזה הזמן
מאחורי הכיתה
אני התלמידה
מתארת בשירה
מנטרת בכתיבה
ואם לא עכשיו אז-
חבל על הזמן
... -
שואה סיפור -נקמה
אש עולה ,להבות
נשרפו כליל נשמות
דם כמים נשפך
שיעבוד מזמן נרקח
רשע רוקד בעיניים
חיוך מותח שפתיים
שטן בדמות אדם
ללא רגשות אשם
חומה גבוהה מבוצרת
מול עיר יפה ומעוצבת
ופנימה רעב שורר
וחיל רשע מורר
חוטי תיל מרתעים
לברוח משוועים
פחד עטוף עלטה
מהעתיד הנורא
מהלכים כצלליות אדם
ליבם טבול בדם
כפופים הם נהיו
אך גיבורים היו
נקמה ערבה
לצורר הנורא
לטפח השורשים
אנו לא שוכחים!️️️
||שיר שכתבתי על קודשי השואה
נזכור לעד ולא נשכח !
אור נשמתם לא יכבה לעולם !|| -
שיר לזכר שש מליון יהודים הי"ד
ללא צלם אנוש
ללא מלבוש ראוי לשמו
השתדלו על יהדות לשמור
להניח תפילין
למול בניםללא עתיד והווה
העבר כבר רחוק
ללא תקווה
אין במה להאחזבלב שממה
אין קול דממה
אין תקווה או נחמה
התהיה תקומה?ללא מילים ללא דמעות
יבשו השפתיים
כי לא באו מים
שוכבים על דרגשים ללא כוח
איך נצא מכאן והאם?רואים את הסוף
בבנין עם ארובה גבוהה
יודעים מה שם מחכה
לא חושבים שיהיה אחרתאך ה' רצה
ואודים עם מספר על היד
עם תקווה שסוף סוף יגאלו
אוספים כוחות
הרגליים כושלות
אבל עם רצון לחיות -
תאמין בעצמך!
מתהפך לי במיטה בלילות
כל החיים שלי הם רצף כישלונות
את היצר לא מצליח להכות
כל כולי נאבד לי במחשבותשוב צועד לי ונתקל
איך חשבתי לתומי שהמסע הזה הוא קל
העולם הזה הוא כמו גלגל
והכל פה מבולבלפזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמךהגלים מכים ולא מרפים
מנסה לשחות והמים כה קרים
הימים ארוכים לא נגמרים
עננים אפורים מאיימיםחושב להתייאש להרים ידיים
לעזוב הכל ליפול על הרגליים
אבל מחזיק בכל כחי בינתיים
מפחד ליפול עמוק לתוך המיםפזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמךממשיך לעלות אפילו שקשה
צעקתי ונפלתי אבל עדיין מנסה
לא ליפול כשבוי בשדה
ולראות את האור בכל מה שקורהכל הזכויות שמורות
-
פוסט זה נמחק!
-
זה שיר שכתבתי על המיתולוגיות הרבות שקיימות ועל כל האלים שלהם, כמובן שלא סיכמתי כאן את כל האלים או את כל המיתולגיות... כי יש אלפים...
אגב מי שזה מעניין אותו כדי לקרוא קצת על המיתולגיות שלהם, זה פשוט לייצנותא דעבודה זרה גמורה, זה ממש יחזק לכם את האמונה לראות את השטויות שהם חשבו...|-עם ישראל חי!-|
זה התחיל מהמצרים
מהחרטומים המהוללים
אשר האמינו בהכל
חוץ ממנו כל יכול,מרע אל השמש רב העוצמה
עד להורוס אל המלחמה,
להם וכדומיהם סגדו
ולכוחתיהם ייחלו והתפללו,משם זה עבר אל היוונים
את זאוס המליכו על כל האלים
וכן העריצו גם את פוסידון
אשר האמינו שעל הים הוא אדון,ואחריהם הרומאים המשיכו לטעות
וסגדו לאותם האלים בשינוי שמות,
יופיטר את מקומו של זאוס החליף
ונפטון לפוסידון היה כתחליף,ובל נשכח את המיתולגיה המוזרה
שהנורדים האמינו באמונה תמימה,
עוד שמונה עולמות יש ביקום
ועליהם אודין ות'ור שולטים... אוי איזה טימטום,אבל היה שם עוד אומה מוזרה
קטנטנה כל כך כלל לא נספרה,
אך צאו וראו מה לבסוף היה
אומתינו ואמונתינו היחידה ששרדה,אם היום תנסו קצת לברר
אין מי שאותם כמעט זוכר,
אין הרבה שמות שתוכל לנקוב
אולי אחד שניים אם אתה ממש טוב,והיה אלפים
אם רק תבדקו בספרים
תביטו בהלם במספרים,
ויש עוד המון אחרים
שאפילו ההסטוריונים
לא יודעים ומכירים,מכל האימפריות האדירות לא נותר מאומה
אפילו שהיה להם ''אלים רבים ועוצמה'',
רק אומתינו הקטנה במרוצת הימים שרדה
בזכות א-ל אחד ויחיד כביר גדול ונורא, -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
לא שלי
גם אנו כך
מתרוצצים
בעקבות
שאיפהבלי נשימה
אצים רצים
אל על
בתעופהחלומותינו
מתאמצים
לקטוף
בשמי קטיפהרגע קט
וכבר עולצים
הרקיע
כחופהזה בידינו
הנה פורצים
רגשותינו
כמניפהבתוך ידינו
כבר נוצצים
ההשגים
בעטיפהאך לו נביט
בשעת השקט
על חלומות
שכן הגשמנועל שאיפות
שאל הסל
במרוצה
אסוף אספנוולואי
לא נעמוד
מול שוקת
אין בה מיםנדהמים
מול בועות
מתפוגגות
אל שמי שמיםכי רדפנו
בחפזון
דולקים
בלי נשימהאצנו רצנו
כדי לקטוף
אך בלי דעת
אחרי מה||קשור יותר לפסח אבל החפזון ....||
-
כל מה שידעתי בעבר
נהיה סגור לא נשאר
איפה המפתח ללב שלי
שיחזור אלי להכיר את עצמילמה הדלתות נסגרו בפנים
למה מרגישה ריקה מבפנים
איפה האושר שהיה ונעלם
מרגישה לבד שאני עם כולםפזמון:
הלוואי והחלומות יתגשמו
שהכישרונות שלי לא ייעלמו
אדע תמיד לאן ללכת
לא ארגיש כמו עלה בשלכתבלב שלי היו סדקים
הם נעלמו שכתבתי שירים
בלילה הגיעו הפחדים
הם נעלמו שהבטתי בכוכביםהסתובבתי שעות בין הקירות
חיפשתי תקוות בין הדמעות
ורק רציתי להמשיך לחיות
וכמו שאני תמיד להיותטוהר
-
איך אין יום פנוי
הכל כל כך עמוס
בשכל לכאורה אין שום שינוי
אבל החומר-כבר לעוסאין חופשים
לא היעדרויות
שום פיקשושים
בלי בעיות
חייבים ללמוד
להעמיס עוד ועוד
אחרת לא נשרוד
וב"חוץ" לא נעמוד...יאללה הגזימו
מה כבר רצינו
יכולת ללמוד נורמלי למבחן!
בלי שיעורים נוספים
לא ביקשתי שחרור קטן
רק יכולת להשלים!!להשלים חומר שהחסרתי
להבין דברים שלא הבנתי
ולהצליח גם לעזור בבית-
בלי שיגידו לי שאנ'לא נורמלית...טוב הכל לטובה
תמיד ידעתי
שבשנה הקרובה
החומר יהיה בעייתי
השכל יפגין יכולות מרשימות
שלא יעזרו מול כל ההשלמות
שיאלץ להשלים ולדחוס
עד שהחוץ אותו יתפוסזו תהיה תקופה קשה
ממש מלחמת התשה-
כי התהליך יהיה פרך
ללא תוצאה כמעט בדרךיורדים עד לעמקי הטירוף
ואז עושים חוץ חצוף
אח"כ מנסים להשתקם
ופתאום החוץ הבא מתפרסם...
אוי השםםםם!!!!השם ישמור
ויעזור
לי בתוך כל עמך בנות יעקב
להצליח אחרי כל החומר לעקוב
ולהצליח
בטירוף המגיח...||טוב תכל'ס אני יודעת שסתם הגזמתי אבל.... מה לעשות שזה התחושה???||
-
שיר שידוכים במנגינת 'עומד לו עץ בצדי דרכים' (אברהם פריד) שהגיע אליי ואין לי מושג מי המחבר.תהנו!
מסמינר לסינר
יושב לו בחור בין דפי ספרים,
משניות, גמרות ומפרשים,
ולפתע ביום בהיר נפגש
ומשם לחתונה גלש.עומד לו שם צדיק ומתפלא,
ואל החתן הצעיר פונה.
אמור נא, מדוע ועל מה
הושלכת לחתונה?והחתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אבי לפתע פתאום נלחץ,
ובנישואי מאד חפץ.אבי החתן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע לפתע אתה נלחץ,
ולחתונה כבר רץ?ואבי החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אשתי לפתע פתאום חשבה,
ואותי היא סחבה.אמא, אמא הממונה,
אולי מענה תתני לי נא.
מדוע לפתע פתאום חשבת,
ואת בעלך סחבת?והאמא לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
השדכן הציע הצעה,
לא עיכבתי את התשובה.שדכן, שדכן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע על אמא תצווה,
לבנות לבנה נווה?והשדכן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
בורא העולם, הגדול והנורא,
לעשות זאת לי הורה.בורא עולם, שליט עליון,
אולי תסביר לי בהגיון.
בחור צעיר זה מפני מה,
הושלך לחתונה?והבורא הוא בכבודו,
מסביר לצדיק ברוב חסדו.
לסמינר מיד עלה,
ומה ששם תגלה...תלמידה יושבת מול המורה,
לחוצה מהמבחנים נורא.
ספרים, דפים ומחברות,
בראשה מסתחררות.סיימה כבר הר של ספרים,
אך נותרו עוד מבחנים.
אז, קראה אלי: בורא רחמן,
שלח לי במהירות חתן.מיד הורתי לשדכן,
את הבחור בעיניו בחן.
את האם שיתף במחשבה,
ואת בעלה היא סחבה.והבחור לפגישה הלך,
כי אביו אותו שלח.
וכשחזר מיד ענה,
אני הולך לחתונה.את הכלה הציגו לכולם,
וכבר הזמינו את האולם.
ואת הלימודים בסמינר,
החליפה בסינר.... -
-
איזה מוזר
העולם הזה קר
וכמה בא לי
לשכוח טוטלי
מכל מה שהכאיב
שהציק והרטיב
לי את הכרית
שם בצד בזוויתלא אני לא יודעת
מה קורה לי לפעמים
כמו חצי משוגעת
אני הורסת לעצמי בפנים
גם אם טכנית אני לא משתנה
הרי שהתחושה כבר ירדה
ואין לי כח ואין עצבים
להשקיע עוד מאמציםלא אני לא סתומה
אבל משהו נדפק בשכל
ואין הכל קרה
מתי ששחררתי החבל
מתי שכחתי לרצות
והתמכרתי רק לחשוב
מתי עזבתי את ההנאות
ולאן בחרתי לשובאוף זה מעצבן
זה סתםםםם
משהו שמונע להתקדם
תוקע אותי שםםםם
ולא איך זה לא בבחירה
ואפילו שזה קצת מביש
אני חוזרת על עקבותי בחזרה
חוזרת למקום המתיש
מול עולם אדיש
אני אהיה כריש -
אם רק הייתי רואה את הסוף
הייתי נעצר קצת להנות מהנוףאם רק הייתי יודע מתי זה ייגמר
הייתי מפסיק ללכת כל כך מהראבל מי יודע, מה יילד היום הבא
ומי יודע, מה מחכה לי מעבר לפינהלא עוצר גם לרגע, אחרי הזמן רודף
רץ אחרי הרוח, כמו סוס במלחמה שוטףגם כשבחוץ סוער וקודר, לא מחכה שיתבהר
וגם אם חמה תצא מנרתיקה, לא אמתין שיתקרראבל ה' אתה יודע, מה יילד היום הבא
ה', רק אתה יודע מה מחכה מעבר לפינהאז נשכב על הדשא, בשלווה
מסדיר את הנשימה, הטרופה
הרי גם אני בידך, אלוקי כל נשמה -
התחלה חדשה
איזו שמחה
חודש עבר
הגעגוע ניכר
נמחק העבר
פנים לעתיד
ההתרגשות בשיאה
בכותל תפילה
שיהיה בהצלחה
חוזרים לישיבה
הגמרא פתוחה
והייצר הרע
אוי כמה הוא רע
ההתמוגגות ניכרת
ואיתה החשש
מה יהיה
כל פעם מחדש
ואלוקים גדול
רואה הכול
שולח ניסיון
ואיתו גם פיתרון
התמדה רצופה
זה סוד ההצלחה
וגם אם נראה שזה קשה
בסוף תמיד זה שווה
אבא תרחם אלינו
שנצליח כולנו
וגם אם יש ירידה
תמיד תייצר לנו גם עליה
||מוקדש לכול הבחורי ישיבות שחוזרים היום לזמן שיהיה בהצלחה||