שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
תאמין בעצמך!
מתהפך לי במיטה בלילות
כל החיים שלי הם רצף כישלונות
את היצר לא מצליח להכות
כל כולי נאבד לי במחשבותשוב צועד לי ונתקל
איך חשבתי לתומי שהמסע הזה הוא קל
העולם הזה הוא כמו גלגל
והכל פה מבולבלפזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמךהגלים מכים ולא מרפים
מנסה לשחות והמים כה קרים
הימים ארוכים לא נגמרים
עננים אפורים מאיימיםחושב להתייאש להרים ידיים
לעזוב הכל ליפול על הרגליים
אבל מחזיק בכל כחי בינתיים
מפחד ליפול עמוק לתוך המיםפזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמךממשיך לעלות אפילו שקשה
צעקתי ונפלתי אבל עדיין מנסה
לא ליפול כשבוי בשדה
ולראות את האור בכל מה שקורהכל הזכויות שמורות
-
פוסט זה נמחק!
-
זה שיר שכתבתי על המיתולוגיות הרבות שקיימות ועל כל האלים שלהם, כמובן שלא סיכמתי כאן את כל האלים או את כל המיתולגיות... כי יש אלפים...
אגב מי שזה מעניין אותו כדי לקרוא קצת על המיתולגיות שלהם, זה פשוט לייצנותא דעבודה זרה גמורה, זה ממש יחזק לכם את האמונה לראות את השטויות שהם חשבו...|-עם ישראל חי!-|
זה התחיל מהמצרים
מהחרטומים המהוללים
אשר האמינו בהכל
חוץ ממנו כל יכול,מרע אל השמש רב העוצמה
עד להורוס אל המלחמה,
להם וכדומיהם סגדו
ולכוחתיהם ייחלו והתפללו,משם זה עבר אל היוונים
את זאוס המליכו על כל האלים
וכן העריצו גם את פוסידון
אשר האמינו שעל הים הוא אדון,ואחריהם הרומאים המשיכו לטעות
וסגדו לאותם האלים בשינוי שמות,
יופיטר את מקומו של זאוס החליף
ונפטון לפוסידון היה כתחליף,ובל נשכח את המיתולגיה המוזרה
שהנורדים האמינו באמונה תמימה,
עוד שמונה עולמות יש ביקום
ועליהם אודין ות'ור שולטים... אוי איזה טימטום,אבל היה שם עוד אומה מוזרה
קטנטנה כל כך כלל לא נספרה,
אך צאו וראו מה לבסוף היה
אומתינו ואמונתינו היחידה ששרדה,אם היום תנסו קצת לברר
אין מי שאותם כמעט זוכר,
אין הרבה שמות שתוכל לנקוב
אולי אחד שניים אם אתה ממש טוב,והיה אלפים
אם רק תבדקו בספרים
תביטו בהלם במספרים,
ויש עוד המון אחרים
שאפילו ההסטוריונים
לא יודעים ומכירים,מכל האימפריות האדירות לא נותר מאומה
אפילו שהיה להם ''אלים רבים ועוצמה'',
רק אומתינו הקטנה במרוצת הימים שרדה
בזכות א-ל אחד ויחיד כביר גדול ונורא, -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
לא שלי
גם אנו כך
מתרוצצים
בעקבות
שאיפהבלי נשימה
אצים רצים
אל על
בתעופהחלומותינו
מתאמצים
לקטוף
בשמי קטיפהרגע קט
וכבר עולצים
הרקיע
כחופהזה בידינו
הנה פורצים
רגשותינו
כמניפהבתוך ידינו
כבר נוצצים
ההשגים
בעטיפהאך לו נביט
בשעת השקט
על חלומות
שכן הגשמנועל שאיפות
שאל הסל
במרוצה
אסוף אספנוולואי
לא נעמוד
מול שוקת
אין בה מיםנדהמים
מול בועות
מתפוגגות
אל שמי שמיםכי רדפנו
בחפזון
דולקים
בלי נשימהאצנו רצנו
כדי לקטוף
אך בלי דעת
אחרי מה||קשור יותר לפסח אבל החפזון ....||
-
כל מה שידעתי בעבר
נהיה סגור לא נשאר
איפה המפתח ללב שלי
שיחזור אלי להכיר את עצמילמה הדלתות נסגרו בפנים
למה מרגישה ריקה מבפנים
איפה האושר שהיה ונעלם
מרגישה לבד שאני עם כולםפזמון:
הלוואי והחלומות יתגשמו
שהכישרונות שלי לא ייעלמו
אדע תמיד לאן ללכת
לא ארגיש כמו עלה בשלכתבלב שלי היו סדקים
הם נעלמו שכתבתי שירים
בלילה הגיעו הפחדים
הם נעלמו שהבטתי בכוכביםהסתובבתי שעות בין הקירות
חיפשתי תקוות בין הדמעות
ורק רציתי להמשיך לחיות
וכמו שאני תמיד להיותטוהר
-
איך אין יום פנוי
הכל כל כך עמוס
בשכל לכאורה אין שום שינוי
אבל החומר-כבר לעוסאין חופשים
לא היעדרויות
שום פיקשושים
בלי בעיות
חייבים ללמוד
להעמיס עוד ועוד
אחרת לא נשרוד
וב"חוץ" לא נעמוד...יאללה הגזימו
מה כבר רצינו
יכולת ללמוד נורמלי למבחן!
בלי שיעורים נוספים
לא ביקשתי שחרור קטן
רק יכולת להשלים!!להשלים חומר שהחסרתי
להבין דברים שלא הבנתי
ולהצליח גם לעזור בבית-
בלי שיגידו לי שאנ'לא נורמלית...טוב הכל לטובה
תמיד ידעתי
שבשנה הקרובה
החומר יהיה בעייתי
השכל יפגין יכולות מרשימות
שלא יעזרו מול כל ההשלמות
שיאלץ להשלים ולדחוס
עד שהחוץ אותו יתפוסזו תהיה תקופה קשה
ממש מלחמת התשה-
כי התהליך יהיה פרך
ללא תוצאה כמעט בדרךיורדים עד לעמקי הטירוף
ואז עושים חוץ חצוף
אח"כ מנסים להשתקם
ופתאום החוץ הבא מתפרסם...
אוי השםםםם!!!!השם ישמור
ויעזור
לי בתוך כל עמך בנות יעקב
להצליח אחרי כל החומר לעקוב
ולהצליח
בטירוף המגיח...||טוב תכל'ס אני יודעת שסתם הגזמתי אבל.... מה לעשות שזה התחושה???||
-
שיר שידוכים במנגינת 'עומד לו עץ בצדי דרכים' (אברהם פריד) שהגיע אליי ואין לי מושג מי המחבר.תהנו!
מסמינר לסינר
יושב לו בחור בין דפי ספרים,
משניות, גמרות ומפרשים,
ולפתע ביום בהיר נפגש
ומשם לחתונה גלש.עומד לו שם צדיק ומתפלא,
ואל החתן הצעיר פונה.
אמור נא, מדוע ועל מה
הושלכת לחתונה?והחתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אבי לפתע פתאום נלחץ,
ובנישואי מאד חפץ.אבי החתן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע לפתע אתה נלחץ,
ולחתונה כבר רץ?ואבי החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אשתי לפתע פתאום חשבה,
ואותי היא סחבה.אמא, אמא הממונה,
אולי מענה תתני לי נא.
מדוע לפתע פתאום חשבת,
ואת בעלך סחבת?והאמא לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
השדכן הציע הצעה,
לא עיכבתי את התשובה.שדכן, שדכן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע על אמא תצווה,
לבנות לבנה נווה?והשדכן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
בורא העולם, הגדול והנורא,
לעשות זאת לי הורה.בורא עולם, שליט עליון,
אולי תסביר לי בהגיון.
בחור צעיר זה מפני מה,
הושלך לחתונה?והבורא הוא בכבודו,
מסביר לצדיק ברוב חסדו.
לסמינר מיד עלה,
ומה ששם תגלה...תלמידה יושבת מול המורה,
לחוצה מהמבחנים נורא.
ספרים, דפים ומחברות,
בראשה מסתחררות.סיימה כבר הר של ספרים,
אך נותרו עוד מבחנים.
אז, קראה אלי: בורא רחמן,
שלח לי במהירות חתן.מיד הורתי לשדכן,
את הבחור בעיניו בחן.
את האם שיתף במחשבה,
ואת בעלה היא סחבה.והבחור לפגישה הלך,
כי אביו אותו שלח.
וכשחזר מיד ענה,
אני הולך לחתונה.את הכלה הציגו לכולם,
וכבר הזמינו את האולם.
ואת הלימודים בסמינר,
החליפה בסינר.... -
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
איזה מוזר
העולם הזה קר
וכמה בא לי
לשכוח טוטלי
מכל מה שהכאיב
שהציק והרטיב
לי את הכרית
שם בצד בזוויתלא אני לא יודעת
מה קורה לי לפעמים
כמו חצי משוגעת
אני הורסת לעצמי בפנים
גם אם טכנית אני לא משתנה
הרי שהתחושה כבר ירדה
ואין לי כח ואין עצבים
להשקיע עוד מאמציםלא אני לא סתומה
אבל משהו נדפק בשכל
ואין הכל קרה
מתי ששחררתי החבל
מתי שכחתי לרצות
והתמכרתי רק לחשוב
מתי עזבתי את ההנאות
ולאן בחרתי לשובאוף זה מעצבן
זה סתםםםם
משהו שמונע להתקדם
תוקע אותי שםםםם
ולא איך זה לא בבחירה
ואפילו שזה קצת מביש
אני חוזרת על עקבותי בחזרה
חוזרת למקום המתיש
מול עולם אדיש
אני אהיה כריש -
אם רק הייתי רואה את הסוף
הייתי נעצר קצת להנות מהנוףאם רק הייתי יודע מתי זה ייגמר
הייתי מפסיק ללכת כל כך מהראבל מי יודע, מה יילד היום הבא
ומי יודע, מה מחכה לי מעבר לפינהלא עוצר גם לרגע, אחרי הזמן רודף
רץ אחרי הרוח, כמו סוס במלחמה שוטףגם כשבחוץ סוער וקודר, לא מחכה שיתבהר
וגם אם חמה תצא מנרתיקה, לא אמתין שיתקרראבל ה' אתה יודע, מה יילד היום הבא
ה', רק אתה יודע מה מחכה מעבר לפינהאז נשכב על הדשא, בשלווה
מסדיר את הנשימה, הטרופה
הרי גם אני בידך, אלוקי כל נשמה -
התחלה חדשה
איזו שמחה
חודש עבר
הגעגוע ניכר
נמחק העבר
פנים לעתיד
ההתרגשות בשיאה
בכותל תפילה
שיהיה בהצלחה
חוזרים לישיבה
הגמרא פתוחה
והייצר הרע
אוי כמה הוא רע
ההתמוגגות ניכרת
ואיתה החשש
מה יהיה
כל פעם מחדש
ואלוקים גדול
רואה הכול
שולח ניסיון
ואיתו גם פיתרון
התמדה רצופה
זה סוד ההצלחה
וגם אם נראה שזה קשה
בסוף תמיד זה שווה
אבא תרחם אלינו
שנצליח כולנו
וגם אם יש ירידה
תמיד תייצר לנו גם עליה
||מוקדש לכול הבחורי ישיבות שחוזרים היום לזמן שיהיה בהצלחה|| -
||אני חוזר היום לישיבה אז יקח עוד זמן לעוד שירים||
|-נגמר בינהזמנים-|
אוף זה נגמר
חושב בתוגה,
מדי מהר עבר
מהרהר בערגה,הנה היום בערב
מזווה נעמיס
מכנס חליפה וגרב
לשם נכניס,זהו! נגמרה הבטלה
סתם לשבת במיטה
לקרוא איזה מילה
ולזייף לי מנגינה,היום זה קורה
כולם מתחילים
ולעזרת הבורא
כולנו מייחלים,ריח של התחלה
לוחשים הבריות
ריח של התחלה
נישא בישיבות,ריח של התחלה
כולי תפילות
ריח של התחלה
זה הזמן להשתנות!||מוקדש לעולם הישיבות שפותח היום את שעריו להתחלה חדשה||
-
אני לא כאן,
אני לא שם.
היכן אני?
אני בסוף העולם?
מסיטה הוילון,בוהה בחלון,
האיך הגעתי הלום?
מקום לא צפוי,מקום לא שמור
השקעתי שוב בכלוב?
המיקום הוא טעות?
חושך שררה הודף את העולם,
ואני עדיין מחוץ לעם,
בודדה בצד,דומעת דימעה.
מי יעזור לי בעת צרה?
מרגישה בלב את החסר.
חיבוק אני נוטלת מאת האל
כי הוא בטוח אוהב,
ולך זה לא ניראה.
כי את עדיין בכלוב שקועה.||לפעמים זה מעצבן כי אני אפילו לא שמה לב שאני שוקעת אבל אני שוקעת...||
-
כאן בונים // אריה
וְכֻלָּם יוֹדְעִים
שֶׁכְּלוּם לֹא יִשְׁתַּנֶּה
וּלְכֻלָּם בָּרוּר
שֶׁכָּכָה יִשָּׁאֵר
וּמָה הַסִּכּוּי
שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִבָּנֶה
עַל יְסוֹדוֹת שֶׁאַתָּה
דּוֹאֵג לְעַרְעֵר
מְנַסֶּה לְהָקִים
חֲדוּר מַטָּרָה
גּוֹרֵד שְׁחָקִים
תָּלוּי בְּשַׂעֲרָה
חֲזֹר לַמָּקוֹר
לַבּוֹר
תַּקֵּן אֶת הַקֵּן
כֵּן,
חֲשֹׁב מָה נִתָּן
לַעֲקֹר
מָה חָשׁוּב, מָה אֶפְשָׁר
לְסַכֵּן
עֲבוֹדַת שָׁרָשִׁים
הַכְּנִיסָה לְמֻרְשִׁים
כָּאן בּוֹנִים מֵחָדָשׁ
אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים -
-
געגועים לאחות שהלכה שולל,
הלב שלי כואב עליה כל יום.
היא הייתה פעם אשת סודי וחברה שלי,
אבל עכשיו נראה שהקשר שלנו ניהיה חלוםאני זוכרת את הימים שבהם היינו צעירות,
משחקות ביחד, צוחקות ונהנות.
אבל ככל שהתבגרנו, דברים התחילו להשתנות,
ועכשיו מערכת היחסים שלנו אחרת ממה שרגילים לראות.היא הלכה בדרך שלא יכולתי ללכת בה,
ועכשיו היא נראית כל כך מרוחקת וחלולה.
אני מתגעגעת לאיך שהיא הייתה פעם,
מלאת חיים וכה עמוקה.אני משתוקקת לראות אותה מחייכת ולשמוע את קולה,
להרגיש את החיבוק שלה ולדעת שעדיין יש לנו ברירה.
אבל היא אבודה בעולם אפל ועמוק,
וזה מרגיש כאילו היא חומקת בשנתה.אני מתפללת עבורה כל לילה,
בתקווה שהיא תמצא את דרכה אל האור.
ולמרות שהקשר שלנו אולי נשבר לעת עתה,
אני תמיד אחזיק בתקווה איכשהו.שיום אחד היא תחזור אליי,
ושוב נחזור להיות אחיות, שמחות וחופשיות.
עד אז, אמשיך להשתוקק לחזרתה,
בקיצור יפית אני אוהבת אותך.
