שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[Music breathes]

שיר שכתבתי בעקבות שהייה מחוץ לכיתה בזמן שיעור כשהמסדרון היה ריק שקט וכייף...

זמן למחשבות
לרוץ
לתפוס
לעוף
לקפוץ

זמן לדקות
לחכות
לשהות
לעבור

זמן לתהיות
לשוב
לחוש
לחוות
לתהות
לטעות

זה הזמן
מאחורי הכיתה
אני התלמידה
מתארת בשירה
מנטרת בכתיבה
ואם לא עכשיו אז-
חבל על הזמן
...

[שריוש]

שואה סיפור -נקמה
אש עולה ,להבות
נשרפו כליל נשמות
דם כמים נשפך
שיעבוד מזמן נרקח
רשע רוקד בעיניים
חיוך מותח שפתיים
שטן בדמות אדם
ללא רגשות אשם
חומה גבוהה מבוצרת
מול עיר יפה ומעוצבת
ופנימה רעב שורר
וחיל רשע מורר
חוטי תיל מרתעים
לברוח משוועים
פחד עטוף עלטה
מהעתיד הנורא
מהלכים כצלליות אדם
ליבם טבול בדם
כפופים הם נהיו
אך גיבורים היו
נקמה ערבה
לצורר הנורא
לטפח השורשים
אנו לא שוכחים!

️️️

Spoiler

שיר שכתבתי על קודשי השואה
נזכור לעד ולא נשכח !
אור נשמתם לא יכבה לעולם !

[ברוריה]

שיר לזכר שש מליון יהודים הי"ד

ללא צלם אנוש
ללא מלבוש ראוי לשמו
השתדלו על יהדות לשמור
להניח תפילין
למול בנים

ללא עתיד והווה
העבר כבר רחוק
ללא תקווה
אין במה להאחז

בלב שממה
אין קול דממה
אין תקווה או נחמה
התהיה תקומה?

ללא מילים ללא דמעות
יבשו השפתיים
כי לא באו מים
שוכבים על דרגשים ללא כוח
איך נצא מכאן והאם?

רואים את הסוף
בבנין עם ארובה גבוהה
יודעים מה שם מחכה
לא חושבים שיהיה אחרת

אך ה' רצה
ואודים עם מספר על היד
עם תקווה שסוף סוף יגאלו
אוספים כוחות
הרגליים כושלות
אבל עם רצון לחיות

[.why not]

פוסט זה נמחק!

[יהודה התותח כותב ומלחין]

תאמין בעצמך!

מתהפך לי במיטה בלילות
כל החיים שלי הם רצף כישלונות
את היצר לא מצליח להכות
כל כולי נאבד לי במחשבות

שוב צועד לי ונתקל
איך חשבתי לתומי שהמסע הזה הוא קל
העולם הזה הוא כמו גלגל
והכל פה מבולבל

פזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמך

הגלים מכים ולא מרפים
מנסה לשחות והמים כה קרים
הימים ארוכים לא נגמרים
עננים אפורים מאיימים

חושב להתייאש להרים ידיים
לעזוב הכל ליפול על הרגליים
אבל מחזיק בכל כחי בינתיים
מפחד ליפול עמוק לתוך המים

פזמון:
אבל קול קורא לי מהדממה
אל תיפול אל תיכנע
החיים עוד לפניך
קול קורא לי בדממה
שולח לי עוצמה
תאמין בעצמך

ממשיך לעלות אפילו שקשה
צעקתי ונפלתי אבל עדיין מנסה
לא ליפול כשבוי בשדה
ולראות את האור בכל מה שקורה

כל הזכויות שמורות

[מחפשת מקום]

פוסט זה נמחק!

[ארי גולד]

זה שיר שכתבתי על המיתולוגיות הרבות שקיימות ועל כל האלים שלהם, כמובן שלא סיכמתי כאן את כל האלים או את כל המיתולגיות... כי יש אלפים...
אגב מי שזה מעניין אותו כדי לקרוא קצת על המיתולגיות שלהם, זה פשוט לייצנותא דעבודה זרה גמורה, זה ממש יחזק לכם את האמונה לראות את השטויות שהם חשבו...

עם ישראל חי!

זה התחיל מהמצרים
מהחרטומים המהוללים
אשר האמינו בהכל
חוץ ממנו כל יכול,

מרע אל השמש רב העוצמה
עד להורוס אל המלחמה,
להם וכדומיהם סגדו
ולכוחתיהם ייחלו והתפללו,

משם זה עבר אל היוונים
את זאוס המליכו על כל האלים
וכן העריצו גם את פוסידון
אשר האמינו שעל הים הוא אדון,

ואחריהם הרומאים המשיכו לטעות
וסגדו לאותם האלים בשינוי שמות,
יופיטר את מקומו של זאוס החליף
ונפטון לפוסידון היה כתחליף,

ובל נשכח את המיתולגיה המוזרה
שהנורדים האמינו באמונה תמימה,
עוד שמונה עולמות יש ביקום
ועליהם אודין ות'ור שולטים... אוי איזה טימטום,

אבל היה שם עוד אומה מוזרה
קטנטנה כל כך כלל לא נספרה,
אך צאו וראו מה לבסוף היה
אומתינו ואמונתינו היחידה ששרדה,

אם היום תנסו קצת לברר
אין מי שאותם כמעט זוכר,
אין הרבה שמות שתוכל לנקוב
אולי אחד שניים אם אתה ממש טוב,

והיה אלפים
אם רק תבדקו בספרים
תביטו בהלם במספרים,
ויש עוד המון אחרים
שאפילו ההסטוריונים
לא יודעים ומכירים,

מכל האימפריות האדירות לא נותר מאומה
אפילו שהיה להם ''אלים רבים ועוצמה'',
רק אומתינו הקטנה במרוצת הימים שרדה
בזכות א-ל אחד ויחיד כביר גדול ונורא,

[אפרת גלבוע]

פוסט זה נמחק!

[Music breathes]

פוסט זה נמחק!

[אריה 93]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

לא שלי

גם אנו כך
מתרוצצים
בעקבות
שאיפה

בלי נשימה
אצים רצים
אל על
בתעופה

חלומותינו
מתאמצים
לקטוף
בשמי קטיפה

רגע קט
וכבר עולצים
הרקיע
כחופה

זה בידינו
הנה פורצים
רגשותינו
כמניפה

בתוך ידינו
כבר נוצצים
ההשגים
בעטיפה

אך לו נביט
בשעת השקט
על חלומות
שכן הגשמנו

על שאיפות
שאל הסל
במרוצה
אסוף אספנו

ולואי
לא נעמוד
מול שוקת
אין בה מים

נדהמים
מול בועות
מתפוגגות
אל שמי שמים

כי רדפנו
בחפזון
דולקים
בלי נשימה

אצנו רצנו
כדי לקטוף
אך בלי דעת
אחרי מה

Spoiler

קשור יותר לפסח אבל החפזון ....

[טותיייי]

כל מה שידעתי בעבר
נהיה סגור לא נשאר
איפה המפתח ללב שלי
שיחזור אלי להכיר את עצמי

למה הדלתות נסגרו בפנים
למה מרגישה ריקה מבפנים
איפה האושר שהיה ונעלם
מרגישה לבד שאני עם כולם

פזמון:
הלוואי והחלומות יתגשמו
שהכישרונות שלי לא ייעלמו
אדע תמיד לאן ללכת
לא ארגיש כמו עלה בשלכת

בלב שלי היו סדקים
הם נעלמו שכתבתי שירים
בלילה הגיעו הפחדים
הם נעלמו שהבטתי בכוכבים

הסתובבתי שעות בין הקירות
חיפשתי תקוות בין הדמעות
ורק רציתי להמשיך לחיות
וכמו שאני תמיד להיות

טוהר

[מישהי מיוחדת]

איך אין יום פנוי
הכל כל כך עמוס
בשכל לכאורה אין שום שינוי
אבל החומר-כבר לעוס

אין חופשים
לא היעדרויות
שום פיקשושים
בלי בעיות
חייבים ללמוד
להעמיס עוד ועוד
אחרת לא נשרוד
וב"חוץ" לא נעמוד...

יאללה הגזימו
מה כבר רצינו
יכולת ללמוד נורמלי למבחן!
בלי שיעורים נוספים
לא ביקשתי שחרור קטן
רק יכולת להשלים!!

להשלים חומר שהחסרתי
להבין דברים שלא הבנתי
ולהצליח גם לעזור בבית-
בלי שיגידו לי שאנ'לא נורמלית...

טוב הכל לטובה
תמיד ידעתי
שבשנה הקרובה
החומר יהיה בעייתי
השכל יפגין יכולות מרשימות
שלא יעזרו מול כל ההשלמות
שיאלץ להשלים ולדחוס
עד שהחוץ אותו יתפוס

זו תהיה תקופה קשה
ממש מלחמת התשה-
כי התהליך יהיה פרך
ללא תוצאה כמעט בדרך

יורדים עד לעמקי הטירוף
ואז עושים חוץ חצוף
אח"כ מנסים להשתקם
ופתאום החוץ הבא מתפרסם...
אוי השםםםם!!!!

השם ישמור
ויעזור
לי בתוך כל עמך בנות יעקב
להצליח אחרי כל החומר לעקוב
ולהצליח
בטירוף המגיח...

Spoiler

טוב תכל'ס אני יודעת שסתם הגזמתי אבל.... מה לעשות שזה התחושה???

[shoval]

שיר שידוכים במנגינת 'עומד לו עץ בצדי דרכים' (אברהם פריד) שהגיע אליי ואין לי מושג מי המחבר.תהנו!

מסמינר לסינר

יושב לו בחור בין דפי ספרים,
משניות, גמרות ומפרשים,
ולפתע ביום בהיר נפגש
ומשם לחתונה גלש.

עומד לו שם צדיק ומתפלא,
ואל החתן הצעיר פונה.
אמור נא, מדוע ועל מה
הושלכת לחתונה?

והחתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אבי לפתע פתאום נלחץ,
ובנישואי מאד חפץ.

אבי החתן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע לפתע אתה נלחץ,
ולחתונה כבר רץ?

ואבי החתן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
אשתי לפתע פתאום חשבה,
ואותי היא סחבה.

אמא, אמא הממונה,
אולי מענה תתני לי נא.
מדוע לפתע פתאום חשבת,
ואת בעלך סחבת?

והאמא לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
השדכן הציע הצעה,
לא עיכבתי את התשובה.

שדכן, שדכן הממונה,
אולי תתן לי מענה.
מדוע על אמא תצווה,
לבנות לבנה נווה?

והשדכן לצדיק עונה,
לא אני כאן הממונה.
בורא העולם, הגדול והנורא,
לעשות זאת לי הורה.

בורא עולם, שליט עליון,
אולי תסביר לי בהגיון.
בחור צעיר זה מפני מה,
הושלך לחתונה?

והבורא הוא בכבודו,
מסביר לצדיק ברוב חסדו.
לסמינר מיד עלה,
ומה ששם תגלה...

תלמידה יושבת מול המורה,
לחוצה מהמבחנים נורא.
ספרים, דפים ומחברות,
בראשה מסתחררות.

סיימה כבר הר של ספרים,
אך נותרו עוד מבחנים.
אז, קראה אלי: בורא רחמן,
שלח לי במהירות חתן.

מיד הורתי לשדכן,
את הבחור בעיניו בחן.
את האם שיתף במחשבה,
ואת בעלה היא סחבה.

והבחור לפגישה הלך,
כי אביו אותו שלח.
וכשחזר מיד ענה,
אני הולך לחתונה.

את הכלה הציגו לכולם,
וכבר הזמינו את האולם.
ואת הלימודים בסמינר,
החליפה בסינר....

[orly]

נפש. רוח./#ORLY#
ונפשי יחפה.
הולכת.
ברגליים חשופות.
על כל השברים.

ונפשי עייפה.
צועדת.
ללא כוחות.
בשבילים מפותלים.

ונפשי שטופה.
בדם. ויזע.
אחרי מסע.
ללא סוף.

ונפשי טובעת.
במערבולת.
שניה לפני.
שהגיעה לחוף.

[יהודי זה הכי]

איזה מוזר
העולם הזה קר
וכמה בא לי
לשכוח טוטלי
מכל מה שהכאיב
שהציק והרטיב
לי את הכרית
שם בצד בזווית

לא אני לא יודעת
מה קורה לי לפעמים
כמו חצי משוגעת
אני הורסת לעצמי בפנים
גם אם טכנית אני לא משתנה
הרי שהתחושה כבר ירדה
ואין לי כח ואין עצבים
להשקיע עוד מאמצים

לא אני לא סתומה
אבל משהו נדפק בשכל
ואין הכל קרה
מתי ששחררתי החבל
מתי שכחתי לרצות
והתמכרתי רק לחשוב
מתי עזבתי את ההנאות
ולאן בחרתי לשוב

אוף זה מעצבן
זה סתםםםם
משהו שמונע להתקדם
תוקע אותי שםםםם
ולא איך זה לא בבחירה
ואפילו שזה קצת מביש
אני חוזרת על עקבותי בחזרה
חוזרת למקום המתיש
מול עולם אדיש
אני אהיה כריש

[ארי רוזנבלט]

אם רק הייתי רואה את הסוף
הייתי נעצר קצת להנות מהנוף

אם רק הייתי יודע מתי זה ייגמר
הייתי מפסיק ללכת כל כך מהר

אבל מי יודע, מה יילד היום הבא
ומי יודע, מה מחכה לי מעבר לפינה

לא עוצר גם לרגע, אחרי הזמן רודף
רץ אחרי הרוח, כמו סוס במלחמה שוטף

גם כשבחוץ סוער וקודר, לא מחכה שיתבהר
וגם אם חמה תצא מנרתיקה, לא אמתין שיתקרר

אבל ה' אתה יודע, מה יילד היום הבא
ה', רק אתה יודע מה מחכה מעבר לפינה

אז נשכב על הדשא, בשלווה
מסדיר את הנשימה, הטרופה
הרי גם אני בידך, אלוקי כל נשמה

[דוד ירושלמי בנשמה]

התחלה חדשה
איזו שמחה
חודש עבר
הגעגוע ניכר
נמחק העבר
פנים לעתיד
ההתרגשות בשיאה
בכותל תפילה
שיהיה בהצלחה
חוזרים לישיבה
הגמרא פתוחה
והייצר הרע
אוי כמה הוא רע
ההתמוגגות ניכרת
ואיתה החשש
מה יהיה
כל פעם מחדש
ואלוקים גדול
רואה הכול
שולח ניסיון
ואיתו גם פיתרון
התמדה רצופה
זה סוד ההצלחה
וגם אם נראה שזה קשה
בסוף תמיד זה שווה
אבא תרחם אלינו
שנצליח כולנו
וגם אם יש ירידה
תמיד תייצר לנו גם עליה
||מוקדש לכול הבחורי ישיבות שחוזרים היום לזמן שיהיה בהצלחה||

[ארי גולד]

Spoiler

אני חוזר היום לישיבה אז יקח עוד זמן לעוד שירים

נגמר בינהזמנים

אוף זה נגמר
חושב בתוגה,
מדי מהר עבר
מהרהר בערגה,

הנה היום בערב
מזווה נעמיס
מכנס חליפה וגרב
לשם נכניס,

זהו! נגמרה הבטלה
סתם לשבת במיטה
לקרוא איזה מילה
ולזייף לי מנגינה,

היום זה קורה
כולם מתחילים
ולעזרת הבורא
כולנו מייחלים,

ריח של התחלה
לוחשים הבריות
ריח של התחלה
נישא בישיבות,

ריח של התחלה
כולי תפילות
ריח של התחלה
זה הזמן להשתנות!

Spoiler

מוקדש לעולם הישיבות שפותח היום את שעריו להתחלה חדשה

[מרב]

אני לא כאן,
אני לא שם.
היכן אני?
אני בסוף העולם?
מסיטה הוילון,בוהה בחלון,
האיך הגעתי הלום?
מקום לא צפוי,מקום לא שמור
השקעתי שוב בכלוב?
המיקום הוא טעות?
חושך שררה הודף את העולם,
ואני עדיין מחוץ לעם,
בודדה בצד,דומעת דימעה.
מי יעזור לי בעת צרה?
מרגישה בלב את החסר.
חיבוק אני נוטלת מאת האל
כי הוא בטוח אוהב,
ולך זה לא ניראה.
כי את עדיין בכלוב שקועה.

Spoiler

לפעמים זה מעצבן כי אני אפילו לא שמה לב שאני שוקעת אבל אני שוקעת...