שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[טותיייי]

אבא לפעמים
אני אומרת דברים
שלא באמת
עמוק נמצאים
אבא לפעמים
אני כותבת שירים
שלא באמת
מהלב יוצאים
אבא לפעמים
אני מתפללת אליך
אבל לא מרגישה
קרוב אליך
אבא לפעמים
אני מקבלת קבלות
עם דמעות
אבל לא באמת
מרגישה שהן עוזרות
אבא לפעמים
הכאב שלי בלב
ואני מרגישה שקשה לי
והכל לאט דועך
אבא לפעמים
אני חוטאת בך
ומרגישה אותך
בוכה איתי
אבא לפעמים
אני רוצה אותך
ללכת איתך
בדרך שלך
אבל בוכה בפנים
אבא לפעמים
אני יודעת שהכל ממך
אבל מכחישה
כדי לא להרגיש
מצפון לרגעים
אבא לפעמים
אני מאמינה שהכל לטובה
אבל בוכה בלי הפסקה
כי קשה לי האמונה
אבא לפעמים
אני צריכה הפסקה
להכיר את עצמי
ואך הדרך שלך
כדי שהכל יתחבר
וישאר בבטחה
אבא לפעמים
אני משקרת
שקל לי בחיים
אבא שקשה לי
אני צועקת בפנים
אבא אני
תמיד אוהבת אותך
ולפעמים אני
שוכחת שהכל ממך
ושאני צריכה
להודות לך
אבא לפעמים
אני חייבת להרגיש
אהבה רק ממך
לדעת שאתה אוהב אותי
לנצח
גם אם נפלתי
לזכור לבטח
שהכל
תמיד לטובה
טוהר

[יהודי זה הכי]

אני עייפה
אסור לי לישון
איזו מעמסה
אי אפשר לנשום
אני עסוקה
בלנסות לשרוד
לא מצליחה
כמעט לעמוד

והמורות
חושבות
שיש ימים פנויים
מביאות
עבודות
וטונות מבחנים

בבקשה
רחמים
זה נורא
אלוקים
עבודות מבחנים ושיעורים
כמה לימודיםםםם

והעומס
מורגש
והשכל
מותש
אבל הלימודים
ביתר שאת ממשיכים

והבנות
מקטרות
והמורות
מתרגזות
אבל ממשיכות
להביא עבודות

מורה יקרה
כשהיית תלמידה
האם נהנת
ממורות מעמיסות?
תנסי לחשוב
קצת על הבנות
שבקושי....
שורדות 🥴🥴🥴🥴

[נגינתי]

Spoiler

אולי לא כולם יבינו את השיר, מי שבסביבתו בחור מעוכב (או הוא בעצמו...) יתחבר לדעתי מאד.
נכתב בהשראת מקרה קרוב שנגע לליבי

עלים נושרים כבשלכת
עוד חתונה של חבר
קרקע מתחתך נשמטת
וקשה יותר להתגבר

להילחם כל בוקר
בעייפות ובייצר
ואם להגיד ביושר
גם בחברי החדר...

להמשיך לחייך
גם לזה שמִתְּחַתֵּך
יש לו היום פגישה
וההוא מביא לך הקדשה

ההוא עם אוזניות
"יום שלישי היום"
ההוא עם לבבות
עוד שלושים יום...

ואתה בודד
רווק בין חתנים
ממשיך להתמודד
"קשה כים סוף" אומרים
ולא יודעים עד כמה,
עד כמה הם צודקים

[פודרה 0]

ימין שמאל
קמתי היום על רגל שמאל
זה לא היה כמו אתמול
הלוך ושוב מרחתי את הזמן
ועכשיו אני מוכן ומזומן.

---

מה שהיה היה וכבר נגמר
לא אותר על מה שנשאר
מעכשיו אתחיל את היום מהרגע
לשניה לא מתבלבל אני רגוע.

---

כי כל שניה זה זמן נפרד
כל שניה היא עד בלי די
תסתכל קדימה וכך תצעד
בדרך הנכונה הכי כדאי.

---

[ברוריה]

פוסט זה נמחק!

[ש.ש. 0]

Spoiler

חלק מהשיר בהשראת הפיוט "יגדל אלוקים" מתפילת שחרית.

איה מקום כבודו
שאלתי את כולם
הסבירו לי הודו
שכבודו מלא עולם
נמצא -כן אמת
אך למציאותו אין עת
אין סוף לאחדותו, נעלם
לכל נוצר הינו אדון העולם
מביט לסוף דבר בקדמתו
ואנו מחכי הקץ - לישועתו
בטוחים אנו שישלח משיחנו
אשר יבוא ויגאלנו...

[טותיייי]

האור שלי
שהיה בעולם
התחיל להיכבות
אט אט
ואני רואה
את הצל של עצמי
מאחורי השמש
שבלב שלי
אחרי תקופה ארוכה
שהדמעות כבר התחילו
להתייבש
אני כל כולי
התחלתי להתבייש
איך ראיתי שחורות
איך לא ראיתי כלום
מכמות הדמעות
למה הכאב שבי
עוד ממשיך להדהד
איך הלב שלי
ממשיך לנדנד
אחרי שראיתי את האור
וראיתי גם הוא
מתחילה להיכבות שוב
הבנתי שלכאב שלי
יש אפשרות שוב לשוב
החלטתי החלטה
מקווה שהיא טובה
לשים את
השמש שלי
בתוך צנצנת
שאחרי שהיא תתחמם
היא תתפוצץ
כל השברים יעופו
אני אתחיל לאסוף
אחד אחד
לתוך הלב שלי
לכאב שבי
עם הידיים שלי
עם השריטות שלי
עם האמון באור
שהיה ונשבר
ואני אבין
שאם יש שמש בצנצנת
אז גם הוא
יום אחד
היה ונגמר...
טוהר

[מישהי מיוחדת]

הפלאפון ריק
כך גם המח
לחצתי על השתק
וניסיתי לברוח
ברחתי לחולות
נאבקתי ברוחות
נלחמתי בכלום
כדי לא לסבול

אני על מצב טיסה
המח נכנס להשתקה
הלב פועל על רטט
את הציפורניים כוססת
מחכה לזמן הטוב
שיגרום לי לעזוב
שיבוא בבום
ויצור הכל

שום היגיון לא חודר למח
הלב גם מתקשה לצלוח
אני לא מנסה לשכוח
רק קצת לצרוח
כי רע לי ורע לי ורע לי
וכבר לא אכפת לי
שאסבול
וכמה שיותר
ושאפול
נמאס לי להתגבר
ושאצנח
לתוך התהום של עצמי
ושאצרח
ושלא ישמעו אותי

לא רוצה להיות חזקה
זאת תוצאה של הדחקה
של שכל שפעל יותר מידי
של לב שנאמר לו ביי
של חלום שלא מצליח להיגנז
ודלת שלא הצלחתי להיכנס

[הודיה 1]

לך אבא שלי
תודה רבה על
כל הקשיים והפיתויים
תודה רבה על
כל הכוחות והתקווה
בפי מלא שבח
והלל לפניך
תודה אבא שלי
תודה לך!
מלבדך אני
אפס אפסים
ואיתך אני מרגישה
אלפים ומאות
תודה לך!
על כל הטובות
שאתה מביא עלי
תודה על הכל!
אין לי מילים
להודות לך
ולשבח אותך
אתה כל עולמי
ואין עוד מלבדך
תודה על הכל
מבתך האוהבת
אחת קטנה מכל
מאות בנות ישראל
שאתה מחזיק
לנו אצבעות
תודה!

[ב. ב.]

בהמשך לשיר של @נגינתי

איך שהתקרבתי
כולן בלמו
גם כשהתרחקתי
עליי חמלו
הרגשתי תמיד
מחוץ למעגלים
אחזתי מאחור
בכמה שלבים
לרגעים חשבתי
מה שיבוא - אקח
אך מיד התעשתתי
למה מה אני, פח?
אמרו לי תתפשרי
את כבר לא צעירה
רציתי לצעוק
אבל מה עשיתי רע?
היו שאמרו
הַמְתָּנָה היא מַתָּנָה
רציתי לצעוק
קחו אותה בחזרה!

....

המשכתי להתעקש
רציתי לי את הטוב
וזה הוכיח את עצמו
קיבלתי את הטופ!!!

אז לכל אלו
שעדיין מחכים
מבכים
ומיואשים
תדעו שההמתנה שווה את זה!
כי אין כמו לקבל משהו שמחכים לו כל כך!!!!!!
תעריכו מה שיש לכם, ותנצלו את הרגע, כי הז לא חוזר!!
מחזיקה לכם אצבעות

[טותיייי]

לפעמים כואב הלב
מאכזבה על החיים
לפעמים הלב צורב
מהקשיים שאורבים
לפעמים ממי שהכי אוהבים
הם מתגלים כאויבים
לפעמים הכאב מחפש לו חברים
ולפעמים החברים
מחפשים את הכאב
וזה הכי כואב
כמו חץ היישאר
לתוך הלב
טוהר

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

ורציתי ליפול
בשביל לקום
ככה מתוך בלבול
הלב שלי צריך שיקום

תגידו איך קמים מרצון
בלי ליפול
איך אני יהפך
לחוזרת בתשובה
אם אני חרדית מלידה

ואיך אהיה לאבא דבוקה
גם בלי לעשות לי ממנו הפסקה
ואיך אני אתגעגע לתורה
בלי להתרחק ממנה

ואיך אני אדע
שיהיה בי כח לחזור
ואיך אדע
שיהיה בי אומץ לעזוב

אז אולי פשוט
אני ישאר באותו מקום
בלי ליפול
לאותו תהום

כי משם אין דרך חזרה
זו סתם הבטחה אפלה
של כניסה ללא יציאה

אילה):

Spoiler

"ירידה לצורך עליה"

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[orly]

מבט לילה..../#ORLY#
חַיִּים
שְׁלֵמִים
שֶׁמִּתְנַהֲלִים

גָּלָקְסְיוֹת
עֲצוּמוֹת
שֶׁרוֹחֲשׁוֹת

יְקוּם
עָמוּם
עָלוּם

כָּל זֹאת
אֵלָי נִבָּט
בְּרֶגַע אֶחָד
שֶׁל מַבָּט
שֶׁחוֹנַנְתִּי בּוֹ⁠
אֶת הַלַּיְלָה

[מישהי מיוחדת]

מי אני?

לא יכולה עם זה
מחריש לי ת'אוזניים
כמה שאני עושה את זה
עם אחרים זה כפליים
וקשה לי וקשה לי
זה מוריד לי ת'מורל
כי כשככה כולם מסביבי
אז מי אני בכלל?

ובאמת שאני רוצה
להיות ילדה טובה
אבל ביננו איך אפשר
הכל נהיה כל כך מוזר
ואני לא יכולה לשמוע
זה משגע לי ת'מח
כמה זה מפריע
מתחשק לי לברוח

ואבאלה זה לא אני
ככה כולם מסביבי
ואני מבטיחה שאני מנסה
משתדלת להיות חזקה
אבל כמה זמן אבא
נגמרה לי הסוללה
וככה כולם מסביבי
ובאמת, מי אני?

[טותיייי]

עוד דלת בלב שלי
נחסמה
אף אחד לא יבין לעולם
אבל למה
מה קורה לי
שואלת את עצמי
רק רציתי
להבין אותו
את הלב שלי
שמבלבל אותי
שגורם לי לחשיבה מוטעית
הלב זה איבר חשוב
זה כל החיים עליו
אבל באמת
קשה לי בלעדיו
אומרים שהראש קודם ללב
אני חושבת ההפך
בלי הלב אין חיים
בלי הלב אין אנשים
בלי לב בני אדם הם חיות
בלי לב כבר
לא שווה לחיות...
טוהר

[אנונימית]

תפתח את הלב
תשחרר
תפתח את הראש
תתעורר
תדע שכל יום שעובר
לא חוזר....

תסתכל למציאות
בעיניים
תרים את הראש
מהמים
תזכור תמיד שיש לך אבא
בשמיים....

תקשיב לקולות
מבפנים
תביט לאמת
בפנים
לא תמיד הכל
אנחנו מבינים....

תחלום, תנסה
תאמין
תפעל, תעשה
ותבין
שזה רק בידיים שלך...

תראה את הטוב
הוא כבר כאן
מחכה לך,
תכף מוכן
רק עוד צעד אחד קטן...

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

ונגמר לי הכוח
מרב שחלמתי
ונשבר לי המוח
כי לא השתמשתי

יושבת בפינה
מחכה לנחמה
אולי היא תבוא
תרפא לי ת'נשמה

ולמה אני בוכה
בגלל שהייתי חזקה
או שנלחמתי
עד הטיפה האחרונה

הלב צריך החייאה
אבל אין צוות רפואה
ואני יורקת פה דם
ומי כבר רואה
שאני לא לצידם

אמרו שהכאב
עובר עם משקפת
שמתיימרת
להיות ורודה
אבל היא אבדה

ואני מנסה לחפש
בתוך כל החושך
לראות את מה שיש
וגם עם יותר מושך
להסתכל על החסר

בסוף אני יראה
הכל היה שווה

כי המלחמות
לימדו אותי
מזה לנצח
מהנפילות למדתי
שמותר גם לנוח

אני בנסיגה
זה כמו גומיה
של לנסוג אחורה
כדי לעוף קדימה

מותר לי ליפול
זה לא ביטול
על כל הנצחונות
וההתגברויות

ועם זה קשה
זה קטן עלי
כי אני חזקה
נולדתי כדי
להיות במלחמה

אילה@🤨

[המחבל המחופש]

אחרי שיחה עם אמא
ליבי נישבר רוצה הביתה
מרגיש ילד קטן
שרוצה רק אמא.

בלילה הכרית כולה עם דמעות
לא יכול עוד מרגיש תקביעות
כל לילה זה קורה אחרי יום קשה
אני נישבר.

מעביר בראשי את מרוץ היום
וכמה פעמים ניזכרתי באמא.

כל החברים משחקים שהכול טוב
התחלנו בקושי וזה עבר
אבל אני יודע
שבלילה לא אני היחיד שבוכה
כולם רוצים הביתה
מתגעגעים לאוכל של אמא לבית.

אני לא יכול עוד ליבכות
כי אני ממש מרגיש תינוק
רוצה להרגיש כבר גדול
אבל שוב ניזכר בבית
והדמעות מתחילות לעלות.

מתגעגע לאוכל של אמא
לפינוק של אמא
לריח הכביסה של אמא
לכל דבר שקשור לאמא.

אמא תדעי שזה קשה
עד כמה שלך זה קשה
שעזבתי תבית וגדלתי
תדעי שלי זה פי שתיים

מכווה לעבור תתקופה הקשה
ולהודות לך שלא שכחת אותי
שלחת לי אוכל
וניסת לפנק מרחוק
תודה רבה לך אמא

Spoiler

ניסתי להיכנס לראש של בחור שאני מכירה שהוא ילד כימעט הכי קטן מפונק של אמא
שכל שבת כימעט היה חוזר הביתה מרוב שהתגעגע הביתה
וניסתי לחשוב מה הולך להם שם בישיבות גדולות בתחילת דרכם
איך הם מרגישים וגם אם קשה להם אסור לבטעות את זה בבכי
כי הרי אסור ליבכות מכווה שקלעתי נכון וזה תחושה נכונה לשיעור א ישיבה גדולה
זה קצת מאוחר מתחילת שנה אבל לא כולם יסתדרו בישיבה ויש עדין שבוכים וקשה להם וזה בסדר
האמת פעם ראשונה שאני כותבת אז אשמח לתגובות
ותצליחו בישיבה מעריכה כל דימעה ודימע שלכם