שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
בני אדם מדברים
שופטים
והיא לבד
עם אלוקים
היא טועה
מטעה אחרים
עוברת עבירות
עוברת חטאיםאבל איך אפשר לשפוט
מי יודע איך היא בפנים
ומה קוראים לה לעשות
והיא לא תעשה בחיים
בגלל אלוקים
כי זה ממש אסור אצלו
והיא מתגברת-בשבילו?וגם היא גדלה כך
וזאת הסביבה שלה
היא פשוט לא יודעת
על אפשרות שונה
וגם אם שומעת
זה בצורה עקומה
ואיך אוכל לשפוט אותה?היא חוטאת
בחיים לא אהיה כמותה
אני שונאת
את מה שהיא עושה
אבל לא שופטת
כי היא יהודיה
והיא גם לא רעה
מטבעהאז אני לגמרי בטוחה
שיש פה משהו מתחת
ואיך אני בכלל יכולה
לשפוט מה שאני לא יודעת?||כואב לי הלב עליה
באמת שאני מרחמת
איך היא ככה חיה
ואיך היא לא מתחזקת
איך הם בכללי שורדים
ואיך היא במיוחד
ומה קרה לה אלוקים
האם זה קשור לסיפור המופסד?
ולמה אני כל כך מתעניינת בה
אני בכלל לא קשורה אליה
ולמה אני כואבת בשבילה
אם בכלל לא בטוח שנ'לא טועה?
וכמה היא מחטיאה
יואו איזה מסכנה
וכמה עכשיו היא סובלת
כי אני בטוחה
ולמה אני מדמיינת
ואין לי שום הוכחה
ובכל זאת מרחמת
כי היא נראית לי מוכרחה?|| -
פוסט זה נמחק!
-
קיבלנו פנייה, הקשורה לנושא זה, ואני רוצה להגיב עליה. נא לקרוא עד הסוף, זה חשוב מאד.
שלום אני אחת שכותבת שירים ורציתי להגיד שבנוגע לפוסט של הכתיבה נראלי קצת הגזמתם עם הכללים...
ואני יסביר יש כאן המון כותבים ואני בטוחה שאתם מודעים לכמות יותר ממני... ואני חושבת שלמחוק שירים בגלל שהם אולי "רדודים", לא כולם כותבים ברמה והפוך זה שיש פה באתר מקום לכתיבה, מעודד יותר לפתח את זה ולאט לאט הכותבים עולים ברמת הכתיבה,ולמחוק שירים בגלל רמה רדודה?! זה לא כלכך נעים ואפילו מזלזל בכותבים.כי כל שיר שנכתב, נכתב ממקום מאוד פנימי וגם אם זה אולי לא ברמה הכי גבוה אני לא חושבת שזה נכון למחוק... כי בכל זאת זה פוסט של כתיבה ואנשים אוהבים להעלות תשירים ולראות הזדהות.
בנוסף העובדה שיש כלכך הרבה כללים בפוסט הזה מוריד את היצירתיות שבכתיבה... וכבר פחות שירים נכתבים, כי אין יד חופשית בכתיבה, כמו כן בתור כותבת אני יכולה להגיד לכם שאני אישית (ואני בטוחה שעוד מלא משתמשים) כבר לא יודעת איזה שירים כן עונים על הקטגוריה,ואוטומטית אני לא מעלה כי לא נעים שמוחקים לך שיר...
תראו אני לא באה חס וחלילה נגד הכללים ואני מבינה מאוד את הצורך בכללים כדי שהאתר ישאר יעיל ולא יסטה לנושאים אחרים מלבד מוזיקה, אבל עדיין כתיבה כל שהי זה עדיין כתיבה וגם אם אין לחן זה לא סותר את הנושא של האתר וזה לא צודק שדווקא את הפוסט של הכתיבה נועלים וכו...
אשמח להסבר מצוות ההנהלה או אחד מאנשי הפיקוח
תודה מראש.
בתקווה להבנה
קודם כל - אני הכי מבינה בעולם מהיכן זה נובע. כמובן. אין ספק. אולם אני רוצה להסביר קצת יותר את הכוונה ב'שירים רדודים'.
שירים רדודים הינם הכוונה לשירים הכתובים בצורה רדודה, הלא מתאימה לעלות לפורום חרדי. ומה הכוונה?כאשר משתמש כותב על:
שנאה עצמית, [למה שונאים אותי וכו']
כוונות התאבדות, [נמאס לי לחיות, באלי למות]
מכתב אהבה, [אין מה לפרט, תבינו לבד]
פוסט של תלמידה השונאת את המורה [אני לא אביא דוגמא כי זה ספציפי]ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שאני לא אפרט אותן כן מבחינת שהן לא ראויות להעלאה בכתב והן את אלה שאני לא זוכרת.
תסכימו איתי שזה לא מתאים?!
נוסף על כך -
עליכם לזכור שהרבה אנשים קוראים את השיר שלכם. אתם מייצגים משהו בפורום. ועל כן - הוא צריך להיות ראוי להעלאה. מאיזה בחינה?מבנה, וחריזה.
חיבור לא אמור להיראות לקוח כמתוך יומן אישי וצפון, הכתוב שורום ארוכות מאד ואז חלקן קצרות מאד. או זיג-זג. כי עם כל היופי שיכול להיות שהוא כתוב [והיו כאן ממש יפהיפיים כאלה] אם היה בו מבנה אחיד, הוא היה פי כמה וכמה.
כתבה כאן הפונה [אני מאד מעריכה את הפנייה, אגב] ש'אין יד חופשית בכתיבה'. אז נכון. לפעמים לא טוב שתהייה יד חופשית בכתיבה, כאשר מדובר בפורום עם הרבה אנשים. אני אישית לא מעלה את כל השירים שלי שלעיתים כתבתי עם יד חופשית. למה? כיוון שהם מדיי אישיים, ואני לא חושבת שראוי שכל כך הרבה אנישם יקראו אותם.
וכך גם אצלכם. ותנסו להפנים על מנת להבין, כיוון שהגדרים והחוקים הללו הם לטובת כולנו.
%(#ff0000)[ואני רוצה להדגיש:] אנחנו חס וחלילה לא באים לזלזל, להוריד מערך השני, ולהרים לעצמינו. אנחנו מעריכים את כולם באותה מידה, ואני מבקשת סליחה אם איי-מי נפגע ממני בדרך הזו. שום דבר לא היה מכוון או ספציפי.
||מי שמכירה אותי ורוצה לחסוך תהיות אני מסכימה לחפור לי באישי על שירים שהיא רוצה להעלות ואני אגיד לה אם זה כיוון שמתאים לאתר או לא. בכיף גדול.
נ.ב
חוקי הקטגורייה ירועננו ויחודשו בקרוב על מנת שיהיה לכם ברור יותר מה מותר ומה עדיף שלא.||
בהצלחה לכולנו, ובאמת שמחכים לחומרים של כל אחד ואחת מכם!!!!!!!
-
M MMI התייחס לנושא זה ב
-
כ כ.פ. התייחס לנושא זה ב
-
ע עדי 3 התייחס לנושא זה ב
-
כ כמעט מפורסמת התייחס לנושא זה ב
-
מ מחפשת מקום התייחס לנושא זה ב
-
א ארי גולד התייחס לנושא זה ב
-
השרשור נפתח.
שימו לב להערות של צוות הפיקוח למעלה.אם מחקו לכם שירים, תבדקו למה.
-
אין להעלות פה שירים שיכולים להשתמע לשני פנים- כשצד אחד מהם הוא אהבה מכל סוג שהוא.......
-
אין להעלות שירים עם תוכן חשוף מידי על חייכם הפרטיים, ולא על של אחרים---
-
אין להעלות שירים שהם סיפורים או חיבורים- רק שירים עם מבנה של שיר!!, לא דרשנו כאן רמת כתיבה גבוהה, אבל מינימום של חריזה או משקלים.
זה לא נושא להחלפת מסריים יומיים. -
אין להעלות הרבה שירים, זה בשבילכם. מי שמעלה הרבה שירים ברצף מוריד מערך שיריו.
זכרו שיהלום לא מקבלים כל יום..... -
יש להעלות שירים ברמה!! עם משמעת!! או מסר!! לא סתם שירים חסרי רמה!
בהצלחה!
||נ.ב
מומלץ שכל אחד הכותב בקטגוריה זו יקרא את כללי הקטגוריה מחדש לריענון. [בהודעה הראשונה בנושא].|| -
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
סליחה
זה להוריד מעצמך
בשביל האחר
סליחה
זה לנסות לרפא
את רגעי המשבר
סליחה
זה לתת את הלב
לאדם שפגע
סליחה
זה מילה שיכולה
לחבר שוב את הא*הבה
סליחה
יכולה לבנות עולמות
אחרי שהתפרקו
סליחה
כוחה לשמר חברות
גם אם נשברו
סליחה
ששווה המון
סליחה
זה לנסות לבנות
שוב את האמון
טוהר -
חשבתי שהתגברתי
אבל אז גיליתי
עוד לא השתניתי
עוד לא עליתיחשבתי שהתבגרתי
אבל אז תפסתי
שקצת התבזבזתי
ופיספסתינהיה לי חשוך
התקרר לי העולם
העבר נהיה חרוך
והעתיד נעלםאז בחרתי לברוח
הצלחתי לשכוח
נהניתי מהבטוח
ממקום של כחוקצת נסחפתי
ממש שכחתי
למה באתי
ולאן הגעתי -
את חזקה
גם אם את נופלת
את לביאה
גם אם את נשברתעמוק בפנים את יודעת
למי את שייכת
עמוק בלב את זוכרת
את מי את אוהבתאת אלופה
גם אם לא מריעים לך
את מלכה
גם אם מורידים לךתזכרי אבא כאן
תמיד איתך
ולא מפסיק
להאמין בך
אילה@#
-
א אריה 93 התייחס לנושא זה ב
-
ע עדי 3 התייחס לנושא זה ב
-
ע עדי 3 התייחס לנושא זה ב
-
הילדה הזאת…
את זוכרת אותה?
את הילדה הזאת,
עם המבט העייף הזה,
הילדה הזאת,
עם התמימות הזאת,
את זוכרת?
שהיא היתה בטוחה שזה הסוף?
שזה ענין של ימים,
את זוכרת את הרגעים אלה?
שהיא כמעט הרימה ידיים
את את הצרחות שלה?
כשההיתה לבד,
זוכרת את הדמעות האלה?
שאז עוד לא נגמרו כמעט
את זוכרת?
את הלילות האלה?
את הימים האלה
את זוכרת, נכון?
אז הילדה הזאת,
הצליחה לשרוד,
היא לא ויתרה על החלומות שלה,
היא המשיכה,להילחם יום יום,
המשיכה ליפול, ולקום.
את זוכרת איך היא נראית, נכון?
אז לכי, תני לה חיבוק
יש לה עוד דרך ארוכה
היא מחכה לך, במראה -
פוסט זה נמחק!
-
עוד לילה, היא שוכבת
ביום החולף היא נזכרת
כמה התקדמה היא בודקת
האם אני מרוצה? היא שואלתלא היא בכלל בכלל לא מרוצה
עוד פעם היא ברחה, מעצמה
עוד יום היא התעסקה בשטויות
וברחה מכל המחשבות, השאלותהבכי בנשמה יוצא אל הכרית
מרטיב כולה, היא זזה בעווית
מה שווים חיים בלי תכלית
חייה ריקים, היא חצי סופניתאיפה היא עצמה ממקמת
לאן היא באמת הולכת
במה היא בפועל בוחרת
ומה היא מול זה חושבתעל מיטה לבדה, היא שוכבת
החלטה נחושה, היא חותכת
מפסיקה לברוח, מתמודדת
לא שומעת לפחד, מתגברת -
פעם אהבתי את חנוכה.
את הלביבות.
את הריבה.
ואת הסופגניות.
שאכלנו בצוותא.פעם אהבתי את חנוכה.
את המסיבה.
את הסביבון.
וערב הלביבות .
אצל סבתא.היום אני אוהבת את חנוכה.
את הדמעות.
שזורמות כמו מעצמן.
מול הנרות.
הדולקים.אוהבת את חנוכה.
את הלב.
שמתרחב.
מול נחת.
וריבה.
וילדים מלקקים.
נסטיה -
פוסט זה נמחק!
-
לפעמים לא רואה
את הטוב שיש
לפעמים כבר נמאס לי
רק לבכות ולבקשהכל משמיים
גם אם לא יודעים
הכל ממרומים
גם אם לא רואיםהאמונה מחזיקה
אותי בחיים
התקווה מרפאה
את הלב שלי מהשבריםאני צריכה לדעת
ותמיד לזכור
שהכל לטובה
והכל רק טובאם לא הידיעה
והחיים באמונה
כל יום של נפילה
מרחיק אותי מהשכינהלכן כדאי לזכור ולהתמיד
להודות על הכל
לזכור שאנחנו בתפקיד
והוא כאן הכל יכולהכל תמיד לטובה
גם אם לא רואים
כל יום זה מתנה
תודה רבה לאלוקיםטוהר
-
תנו לי השראה
אבל לא דיכאונית
העולם כל כך נפלא
ואני אפרוריתלא מוצאת את עצמי
בין כל האורות
חנוכה זה החג שלי
עד הדיכאונותתנו לי קצת שקט
בין כל הרעשים
תנו לי ללכת
להתבודד עם אלוקיםלא מוצאת את עצמי
בין כל האנשים
חנוכה זה החג שלי
אבל כולם מפריעיםתנו לי קצת מקום
בתוך הלבבות
תנו שמחה עד המרום
בלי שום גבולותלא מוצאת את עצמי
בתוך הבדידות
מחפשת את הצל שלי
מחוץ לשפיות -
אחרי 603 ימים שעברו, כולם כבר שכחו חוץ מ-
43 משפחות שחיות כל שניה את השכול,
ועוד עשרות רבות (אם לא מאות) של אנשים שאף אחד לא חולם מה הם עוברים.
אז כן, אסון מירון לא הלך לשום מקום,
אנשים עדין מתמודדים עם זכרונות, חרדות וטראומה נוראית.
מוקדש למתמודדים באהבהאֲנִי מַבְטִיחַ בְּהֵן צִדְקִי
לֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיפֹה זֶה יִפּוֹל עָלַי
וְיָשַׁבְתִּי בְּחֶרְדַּת מָוֶת
וְחִכִּיתִי
וְנִדְרַכְתִּי עַד הַקָּצֶה
וְהִשְׁלַמְתִּי
וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לְהַשְׁלִים
עִם הָעֻבְדָּה
שֶׁהִיא תּוֹפִיעַ פִּתְאוֹם שׁוּב
וְתַשְׁמִיד בִּי כָּל חֶלְקָה טוֹבָהאַבָל בַּסוֹף הִיא בָּאָה
הַחַרָדָה
וְהִפְתִּיעָה אַפִלּוּ אֶת הַחֵלֶק הַפֵּסִימִי שֶׁהָיָה בִּי
וְזָרְעָה הֶרֶס וְחֻרְבָּן
(כִּמְעַט) כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בִּזְמַן
שֶׁפָּחַדְתִּי מִמֶּנָּה
