שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
איזה דיכאון
התמכרתי לשעון
רק מחכה שהיום
יעלם פתאום
ובמקומו יפציע
יום טוב ומרגיע
שיעלים בי כל השריטות
ויחזיר אותי להיות מהטובותאני משוגעת
כמה שהתבגרתי
נמחקה לי הדעת
ואת הכל איבדתי
אני רודפת אחרי זה
וזה מחטיף לי בפרצוף
הלוואי שאלמד ש...
החיים הם לא אילוףאני כל היום שחקנית
נהייתי כמעט שקרנית
מאד חשובה לי התדמית
גם אם היא ריקנית
ובפנים אני בוכה
טועה בגן המבוכה
מחפשת את השלט
שיגיד היכן הדלת -
פוסט זה נמחק!
-
אט לאט התחלת לרדת
אף אחד לא ראה
אמא הייתה מוטרדת
הלב שלה לא טעה
הכיפה התקטנה
עד שנעלמה
התורה נשכחה
האייפון במקומה
נסגר הלב שלך
עד שנהיה אטום
הייתי עושה הכל בשבילך
רק חבל שלא אמרת כלום
ועכשיו אתה בצד השני
נגד כל העולם
כי מי שהכי הייתה צריך אותו
בשנייה נעלם
התחלת להבין
שיש דברים שזה לא הכל
ואני כאן מביטה שותקת
יש דברים שאפשר לומר ויבינו אותם
גם בלי קול...
טוהר -
@rpryd49 @ישעיה - לא מגיבים בשרשור זה תגובות שאינן שירים.
@rpryd49 מי שלא מתחבר לשיר מסויים - שלא ילייק וגם שלא יעיר הערות שאינן במקומם. וכן להפך כמובן.
@ישעיה הערה מיותרת לחלוטין. קהל היעד של האתר הוא גם בנים וגם בנות. זה לא שיש בעייה בזה שהשיר כתוב בלש' נקבה. ומי שלא מתאים לו - שפשוט יעביר לשיר הבא. הגיוני ומתקבל. רק הערות כאלה לכבול על כולם לא בא בחשבון.
-
כבד את אביך ואת אמך
כיבוד הורים
זה דבר חשוב
שצריך לעשותו שוב ושוב
טוב מאד לכבד את ההורה
כי לולי זאת, אף ה' חורה
גם אם אני באמצע לשחק במשחק
גם אם הגוף עייף ונשחק
צריך לכבד בכל מצב
ולזכור שה' עלינו תמיד ניצב
לא ללכת בצעדי צב
ובלב להתעצב
אלא מייד בשמחה להתייצב
לעשות תמיד את רצון האבא
לקבל קבלה מכאן ולהבא
לכבד תמיד את האמא
בין במעשים בין בקימה
בערב בבוקר ובצהריים
אתמול מחר ומחרתיים
גם אם זה דקה או דקותיים
וגם אם זה שעה ושעתיים
אחרי הכל, קצת הכרת הטוב
יש לנו כלפיהם חוב
הם שהביאונו לעולם
והם שתמיד נותנים לנו סולם -
פוסט זה נמחק!
-
חולם בדרך / כ.ו.
חולם להיות מוצלח
לא סתם מפוצלח
לא תופס ת'מהלך
למה בינתיים זה לא הלךמישהו בשמים יושב שוחק
מתבונן, מלווה, נותן לי לשחק
ואני צועד, רועד, מועד
ותמיד תמיד עובדעם העיניים לעתיד מביט
מתקרב ליגע בראש שרביט
והקשיים שבדרך
יתבררו כצורך
ועבודת הפרך
תבנה לי קיר תמךלא למרות הנסיונות
ולא על אף הכשלונות
זו הדרך אין בלתה
כך תגדל באורייתאאם חיבור אתה רוצה
חייב שתגיע לקצה
בייסורים של אהבה
ההמתנה הייתה שווהאל תבלע את העולם
ההוא לפניך כבר נעלם
לכל אחד יש את השביל
להיות אחר זה גם קבילאם תראה בכל אתגר
שבו טמון גם המחר
כשתסתובב שוב לאחור
תראה שלא הכל שחורנקודת האור תופיע
בלי להקדים ולהתריע
ואף אחד לא יודיע
שאותך ה' הושיע -
מתבלבלת בין עצמי
בין הטוב לאמיתי
בין הדברים שירדימו אותי
בין הדברים שיחזקו אותי
בין המציאות לשיגעון
בין הבתים אל הפזמון
בין השכל אל הרצון
בין האופטימיות לזיכרוןאני מידי מבולבלת
לכן אני גם מתבלבלת
ושוב אני נופלת
בונה ומפרקת
דורכת ביבלת
מתמכרת למחברת
לחלום להיות זמרת
לידיעה שאני מפגרתובין הכל אני יודעת
שאני בכלל לא קובעת
אז לא משנה מה אבחר
תמיד זה יהיה רע
ועכשיו פתאום הכל מותר
כי אין לי בכלל בחירה
ואני יודעת שזה שטויות
אבל התמכרתי לאשליות
וקצת קשה לי להתרומם
כי אני עסוקה בלחפות
אוי השם... -
כל תזוזה שלי ואני כמעט נופלת.
קשה לי להחזיק מעמד,
מול הרגשות שלא נותנות לי רוגע.
מול הדאגה שלא מפסיקה.
מול הקשיים שרק הולכים ומתגברים.
מול הכעס שבא ולא עוזב.
מול העומס של מרוץ החיים.
מול כל האנשים שאני פוגשת מדי יום.
מול כל דיבור שלא במקום.
מול הבילבול בתוכי שלא נותן לי מנוח.
מול המשפחה שרק מקשה עלי,
בזמנים שלא רואים כלום עלי ולא יודעים,
מה אני עוברת בכלל...
מול החברה שכל היום מצפה ממני.
ואני תלויה רק בה'.
בכל תזוזה שהוא מוזיז אותי,
מתייאשת ונאלצת לקום מחדש לחיים,
ושוב נופלת ושוב נאלצת לקום.
אנא אבא תיתן לי גם את הכוחות,
לעמוד בניסיונות שאתה מביא לי.
אני אוהבת אותך מאוד,
ורוצה להרגיש שגם אתה אוהב אותי.
תביא לנו את הגאולה במהרה.
נמאס לנו לחכות, לצפות, ולסבול....
אוהבת אותך בלי גבול ומידה,
ממני הבת הקטנה שלך שמחכה לך! -
התרחקתי מכולם
הלב שלי נאטם
האמון שלי נרדם
הרגש כבר נדםכשצריך את כולם
הם נעלמים
כשקמים לעולם
תמשמעות לא מביניםשחייב לדבר
אז צריך על רצון לוותר
כי אף אחד לא יכול
ואז נשארים בלי קולצריך חזקים להישאר
וגם מה שנשאר זה להתפלל
למצוא את האנשים הנכונים
שתמיד יהיו לצידך כל החייםההרגשה הנוראה זה הבדידות
שלפעמים שורפת את הלב
אך צריך לנהוג בזהירות
שבסוף לא יהיה כואב...טוהר
-
צומת דרכים,
עומדת
לאיפה לפנות?
מפחדת
מחליטה כי צריך,
מתמודדת
מרימה את עיני
מתעודדתמאמינה בעצמי,
מתגברת
לוקחת אחריות
בוחרת
את כל הפחדים
שוברת
שוב לעצמי
אומרתזה בידיים שלך
תביני
הכל זה בראש
תפנימי
ואת לא לבד
תאמיניובסוף..גם תגיעי
-
||מקווה שיובן ולא יוחטא למטרה. זה שיר ביקורת.||
דרך הישר עקומת הדרכים.
הילכו יחד אהבה ושנאה?
בהמות עדינות בדמות מלאכים.
טוב, עונג, ללא רגשות קנאה.מתיקות עילאית צפונה בכל מילה.
שקר מתבשל כקרבן על מזבח.
רגש התעלות בסיום כל תפילה.
ציפייה ''הוא יבוא'' עלינו לשבח.קרבת אלוקים על אף המרחק.
עוד נידנוד בשביל עליה.
עולם פנימי פנימה נדחק.
בריחה ממציאות זו הכרייה.עצב חבוי בעיני מורי שמחה.
ריק מפי מלאים ממלא.
עליה בסולם זו סתם טירחה.
ולי עוד אומרים עלה במעלה.||לא פלא שיש הרבה נושרים, יש הרבה שונאי שקר...||
-
אם תקבלו אותו כמו שהוא
הוא יחזור
אם תאהבו אותו איך שהוא
הוא יחזור
אם תביאו לו פתח לחזור
הוא יחזור
אם תתנו לי חיבוק מלא באור
הוא יחזור
אם תביאו לא אהבה בלי מילים
הוא יחזור
אם תגידו לו שיש לב גם בלי לבן ושחור
הוא יחזור
אם תתעלמו מהחיצוני ותראו את הפנימי
הוא יחזור
אם תביאו לו יד שירגיש את הלב
הוא יחזור
אם אף פעם אל תזכירו את הכאב
הוא יחזור
וכשהוא יחזור הוא יחזור באמת
אבל תביאו לי
פתח לרצות לחזור...
טוהר -
משנכנס אדר מרבים בשמחה
ואני מרגישה ממש נבוכה
העולם לא מראה לי פנים מחייכות
ואיך אראה לו פנים שוחקות?
כולם אבלים מבכים את החורבן
השושנים נקטפו כמו פרח רענן
השדה שלנו אבל וקודר
שממה וריקנות הוא עכשיו משדר
מי ייתן תמורת הילדים
מי יחזיר שמחה ללבבות השבורים
עלו בסערה השמיימה כעולה
לכפר בעדנו, לקרב הגאולה
איך אפשר לחזור לשגרה
כאילו מאום לא קרה
לשכוח מכולם להתרכז בעצמי
להתנהל כרגיל באופן יומיומי
אני צריכה ניעור בזק
לצעוק לה' ממש חזק
לבקש גאולה לכל העולם
שנזכה לראות את הבית מושלם
שנזכה לאור, לתחיית המתים
לראות עבודת לוויים וכוהנים
לשמחה אמיתית ללא שמץ עצבות
באחדות אמיתית והמון רחבות.||נכון שעבר זמן, אבל הילדים הטהורים הללו לא יוצאים לי מהראש. כמו מלאכים הם הלכו כדי לכפר עלינו!
אין סיכוי שנחזור כ"כ מהר לשיגרה... || -
||יצא לי קצת מוזר, אולי יהיה לי זמן מתישהוא לסדר אתזה.||
זרקי תמחשבות שלך,
אפחד לא מתעניין.
שמרי על הלב שלך,
אין למה להתבכיין?את לא עמוקה,
את אוהבת להסתבך.
את לא רגישה.
את אגואיסטית לעצמך.אבל
ככה--
אני אוהבת אותך.
עם דם נשפך,משריטות.עם ים של דמעות.
כאב שנוצר,מחרטות.
רצון נואש, -לחיות.רק ככה--
עם חלומות,
להיות נורמלית.
עם תמימות,
שתהיי אי פעם,
אחרת.המראה מולך,
שבורה.
זה לא את,
שדפוקה. -
את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלתחושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלומה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...||למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.
|| -
@פושפוש אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלתחושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלומה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...||למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.
||ניסיתי להמשיך תגידי אם אהבת
ואז היום שיפציע
שיאיר לי את הלב
ארים את השמיכה
שריפתה לי את הכאבואז אראה את האור
אסלק את השחור
אבדיל בין חום לקור
ולא אתן לשום דבר
את הלב שלי לדקור! -
קצת באיחור…
נכתב בעקבות הפיגוע בצומת רמותעוד פעם לילה,
אותו חושך, אותו חדר,
החום כמו תמיד והקור מבפנים.
עוד פעם לילה,
הצמרמורות, הפחד, האבל הזה שעומד באוויר,
הדמעות הרותחות,מנסות לבטא את השרפה בפנים.
עוד פעם לילה,
אחרי שבת מבולבלת, אחרי שעות של מחשבות,
אחרי כמויות פרקי תהילים,אחרי תפילות בצרחות,
אחרי עוד בשורה קשה,
הנפש כמעט קורסת,
עם ישראל אחים, מרגישים את זה ממש,
צורחים למשיח, בלי מילים
אבא תמיד שומע,
עוד פעם לילה,
החושך הסמיך הזה שמזכיר לנו שאנחנו בגלות
הכאב האדיר הזה,
הפחד, האדמה פתאום מאבדת יציבות,
איפה אנחנו ואיפה ביטחון, לא יודעים מה יהיה מחר,
דבר אחד ברור,
ה׳ אחד. -
כולם משתתקים
כשהמצפון מדבר
אנשים משתפים
והלב מספרהכאב מסרב
להאמין לאנשים
העולם מתחשב
רק כשבוכיםהאינטרס חוזר
והלב פועם
המוח דוקר
והחטא טועםהזיכרון המתוק
נהפך למר
התחלתי לשתוק
כי אין מה לומר...
טוהר
פוסט 1736 מתוך 3093