שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[כאן ועכשיו]

פוסט זה נמחק!

[כאן ועכשיו]

חולם בדרך / כ.ו.

חולם להיות מוצלח
לא סתם מפוצלח
לא תופס ת'מהלך
למה בינתיים זה לא הלך

מישהו בשמים יושב שוחק
מתבונן, מלווה, נותן לי לשחק
ואני צועד, רועד, מועד
ותמיד תמיד עובד

עם העיניים לעתיד מביט
מתקרב ליגע בראש שרביט
והקשיים שבדרך
יתבררו כצורך
ועבודת הפרך
תבנה לי קיר תמך

לא למרות הנסיונות
ולא על אף הכשלונות
זו הדרך אין בלתה
כך תגדל באורייתא

אם חיבור אתה רוצה
חייב שתגיע לקצה
בייסורים של אהבה
ההמתנה הייתה שווה

אל תבלע את העולם
ההוא לפניך כבר נעלם
לכל אחד יש את השביל
להיות אחר זה גם קביל

אם תראה בכל אתגר
שבו טמון גם המחר
כשתסתובב שוב לאחור
תראה שלא הכל שחור

נקודת האור תופיע
בלי להקדים ולהתריע
ואף אחד לא יודיע
שאותך ה' הושיע

[מישהי מיוחדת]

מתבלבלת בין עצמי
בין הטוב לאמיתי
בין הדברים שירדימו אותי
בין הדברים שיחזקו אותי
בין המציאות לשיגעון
בין הבתים אל הפזמון
בין השכל אל הרצון
בין האופטימיות לזיכרון

אני מידי מבולבלת
לכן אני גם מתבלבלת
ושוב אני נופלת
בונה ומפרקת
דורכת ביבלת
מתמכרת למחברת
לחלום להיות זמרת
לידיעה שאני מפגרת

ובין הכל אני יודעת
שאני בכלל לא קובעת
אז לא משנה מה אבחר
תמיד זה יהיה רע
ועכשיו פתאום הכל מותר
כי אין לי בכלל בחירה
ואני יודעת שזה שטויות
אבל התמכרתי לאשליות
וקצת קשה לי להתרומם
כי אני עסוקה בלחפות
אוי השם...

[הודיה 1]

כל תזוזה שלי ואני כמעט נופלת.
קשה לי להחזיק מעמד,
מול הרגשות שלא נותנות לי רוגע.
מול הדאגה שלא מפסיקה.
מול הקשיים שרק הולכים ומתגברים.
מול הכעס שבא ולא עוזב.
מול העומס של מרוץ החיים.
מול כל האנשים שאני פוגשת מדי יום.
מול כל דיבור שלא במקום.
מול הבילבול בתוכי שלא נותן לי מנוח.
מול המשפחה שרק מקשה עלי,
בזמנים שלא רואים כלום עלי ולא יודעים,
מה אני עוברת בכלל...
מול החברה שכל היום מצפה ממני.
ואני תלויה רק בה'.
בכל תזוזה שהוא מוזיז אותי,
מתייאשת ונאלצת לקום מחדש לחיים,
ושוב נופלת ושוב נאלצת לקום.
אנא אבא תיתן לי גם את הכוחות,
לעמוד בניסיונות שאתה מביא לי.
אני אוהבת אותך מאוד,
ורוצה להרגיש שגם אתה אוהב אותי.
תביא לנו את הגאולה במהרה.
נמאס לנו לחכות, לצפות, ולסבול....
אוהבת אותך בלי גבול ומידה,
ממני הבת הקטנה שלך שמחכה לך!

[טותיייי]

התרחקתי מכולם
הלב שלי נאטם
האמון שלי נרדם
הרגש כבר נדם

כשצריך את כולם
הם נעלמים
כשקמים לעולם
תמשמעות לא מבינים

שחייב לדבר
אז צריך על רצון לוותר
כי אף אחד לא יכול
ואז נשארים בלי קול

צריך חזקים להישאר
וגם מה שנשאר זה להתפלל
למצוא את האנשים הנכונים
שתמיד יהיו לצידך כל החיים

ההרגשה הנוראה זה הבדידות
שלפעמים שורפת את הלב
אך צריך לנהוג בזהירות
שבסוף לא יהיה כואב...

טוהר

[אנונימית]

צומת דרכים,
עומדת
לאיפה לפנות?
מפחדת
מחליטה כי צריך,
מתמודדת
מרימה את עיני
מתעודדת

מאמינה בעצמי,
מתגברת
לוקחת אחריות
בוחרת
את כל הפחדים
שוברת
שוב לעצמי
אומרת

זה בידיים שלך
תביני
הכל זה בראש
תפנימי
ואת לא לבד
תאמיני

ובסוף..גם תגיעי

[נווד]

Spoiler

מקווה שיובן ולא יוחטא למטרה. זה שיר ביקורת.

דרך הישר עקומת הדרכים.
הילכו יחד אהבה ושנאה?
בהמות עדינות בדמות מלאכים.
טוב, עונג, ללא רגשות קנאה.

מתיקות עילאית צפונה בכל מילה.
שקר מתבשל כקרבן על מזבח.
רגש התעלות בסיום כל תפילה.
ציפייה ''הוא יבוא'' עלינו לשבח.

קרבת אלוקים על אף המרחק.
עוד נידנוד בשביל עליה.
עולם פנימי פנימה נדחק.
בריחה ממציאות זו הכרייה.

עצב חבוי בעיני מורי שמחה.
ריק מפי מלאים ממלא.
עליה בסולם זו סתם טירחה.
ולי עוד אומרים עלה במעלה.

Spoiler

לא פלא שיש הרבה נושרים, יש הרבה שונאי שקר...

[טותיייי]

אם תקבלו אותו כמו שהוא
הוא יחזור
אם תאהבו אותו איך שהוא
הוא יחזור
אם תביאו לו פתח לחזור
הוא יחזור
אם תתנו לי חיבוק מלא באור
הוא יחזור
אם תביאו לא אהבה בלי מילים
הוא יחזור
אם תגידו לו שיש לב גם בלי לבן ושחור
הוא יחזור
אם תתעלמו מהחיצוני ותראו את הפנימי
הוא יחזור
אם תביאו לו יד שירגיש את הלב
הוא יחזור
אם אף פעם אל תזכירו את הכאב
הוא יחזור
וכשהוא יחזור הוא יחזור באמת
אבל תביאו לי
פתח לרצות לחזור...
טוהר

[שיר 5]

משנכנס אדר מרבים בשמחה
ואני מרגישה ממש נבוכה
העולם לא מראה לי פנים מחייכות
ואיך אראה לו פנים שוחקות?
כולם אבלים מבכים את החורבן
השושנים נקטפו כמו פרח רענן
השדה שלנו אבל וקודר
שממה וריקנות הוא עכשיו משדר
מי ייתן תמורת הילדים
מי יחזיר שמחה ללבבות השבורים
עלו בסערה השמיימה כעולה
לכפר בעדנו, לקרב הגאולה
איך אפשר לחזור לשגרה
כאילו מאום לא קרה
לשכוח מכולם להתרכז בעצמי
להתנהל כרגיל באופן יומיומי
אני צריכה ניעור בזק
לצעוק לה' ממש חזק
לבקש גאולה לכל העולם
שנזכה לראות את הבית מושלם
שנזכה לאור, לתחיית המתים
לראות עבודת לוויים וכוהנים
לשמחה אמיתית ללא שמץ עצבות
באחדות אמיתית והמון רחבות.

Spoiler

נכון שעבר זמן, אבל הילדים הטהורים הללו לא יוצאים לי מהראש. כמו מלאכים הם הלכו כדי לכפר עלינו!
אין סיכוי שנחזור כ"כ מהר לשיגרה...

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

Spoiler

יצא לי קצת מוזר, אולי יהיה לי זמן מתישהוא לסדר אתזה.

זרקי תמחשבות שלך,
אפחד לא מתעניין.
שמרי על הלב שלך,
אין למה להתבכיין?

את לא עמוקה,
את אוהבת להסתבך.
את לא רגישה.
את אגואיסטית לעצמך.

אבל

ככה--
אני אוהבת אותך.
עם דם נשפך,משריטות.

עם ים של דמעות.
כאב שנוצר,מחרטות.
רצון נואש, -לחיות.

רק ככה--
עם חלומות,
להיות נורמלית.
עם תמימות,
שתהיי אי פעם,
אחרת.

המראה מולך,
שבורה.
זה לא את,
שדפוקה.

[פושפוש]

את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלת

חושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלו

מה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...

Spoiler

למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.

[טותיייי]

@פושפוש אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלת

חושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלו

מה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...

Spoiler

למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.

ניסיתי להמשיך תגידי אם אהבת

ואז היום שיפציע
שיאיר לי את הלב
ארים את השמיכה
שריפתה לי את הכאב

ואז אראה את האור
אסלק את השחור
אבדיל בין חום לקור
ולא אתן לשום דבר
את הלב שלי לדקור!

[עטי]

קצת באיחור…
נכתב בעקבות הפיגוע בצומת רמות

עוד פעם לילה,
אותו חושך, אותו חדר,
החום כמו תמיד והקור מבפנים.
עוד פעם לילה,
הצמרמורות, הפחד, האבל הזה שעומד באוויר,
הדמעות הרותחות,מנסות לבטא את השרפה בפנים.
עוד פעם לילה,
אחרי שבת מבולבלת, אחרי שעות של מחשבות,
אחרי כמויות פרקי תהילים,אחרי תפילות בצרחות,
אחרי עוד בשורה קשה,
הנפש כמעט קורסת,
עם ישראל אחים, מרגישים את זה ממש,
צורחים למשיח, בלי מילים
אבא תמיד שומע,
עוד פעם לילה,
החושך הסמיך הזה שמזכיר לנו שאנחנו בגלות
הכאב האדיר הזה,
הפחד, האדמה פתאום מאבדת יציבות,
איפה אנחנו ואיפה ביטחון, לא יודעים מה יהיה מחר,
דבר אחד ברור,
ה׳ אחד.

[טותיייי]

כולם משתתקים
כשהמצפון מדבר
אנשים משתפים
והלב מספר

הכאב מסרב
להאמין לאנשים
העולם מתחשב
רק כשבוכים

האינטרס חוזר
והלב פועם
המוח דוקר
והחטא טועם

הזיכרון המתוק
נהפך למר
התחלתי לשתוק
כי אין מה לומר...
טוהר

[איזה קטע]

היה לי קר מידי
העולם סגר עלי
וחשבתי שכבר אולי
העתיד מאחורי

ניסיתי להאמין בטוב
התעקשתי לא לכאוב
חיפשתי לי מקום שקט
בו אוכל להיקלט

אבל העולם שלי ברח
והכאב שבי צרח
ובתוכי היה בלאגן
עד שנמאס לי מכל העניין

אז זזתי לי לצד
נעלמתי שם לבד
הייתי כה מפוחד
במקום המבודד

ברחתי מכולם
ברחתי מהעולם
והכאב שבי הועם
כי מצאתי אותך שם

אלוקים
קרב אותי אליך
רוצה את קרבתך
העולם הוא חשיכה
אני חייב אותך!

[שוש 0]

הסכם

מוסכם שכך
רק הוא שכח
הסכים, ושוב סרח
כשגילה, אץ ברח
על כוכבו דרך
ברגע נהפך
אורו זרח
רצונו פרח
נפשו יצרח
לב אבן הפך רך
לאלוקיו נמשך

[מישהי מיוחדת]

שיחקתי לי ברגשות
התאהבתי במלחמות
התמכרתי לדמעות
התרגלתי לחכות ללילות
כמו חיצים יריתי לי בלב
השתדלתי לא להתקרב
הכרחתי את עצמי להיעלב
החדרתי בי עמוק את הכאב
צרחתי על העולם
ברחתי מכולם
התעקשתי לבכות
לא הסכמתי להשתנות
אז מה הפלא שהלב צרח
וכשלא שמעתי לו אז הוא ברח
ומה הפלא שהוא קפא
מה הפלא שהוא נכבה?
האם יש לי תרופה?
אבא גלה לי השפה-
איך לחדור אליו שוב
ולהתעסק במה שחשוב
כי הדבר שהכי כואב לי
זה הנתק מהלב שלי

[שירה 9]

פוסט זה נמחק!

[משורר מבולבל]

חלומות

ולרגע עצמתי את עיני
וחזיתי בחיים משלי
זוהרות וסמוקות היו פני
כשחזיתי באור שמולי
ופשוט לא יכול כבר לחכות לימים יפים שיבואו
וכל כך מתחשק לי שוב לבכות על חיים עצובים שכאלו

ולרגע חלמתי חלום כזה מוזר
על אושר ועל לב אובד שחזר
הכל פרח הכל היה כזה ירוק
ואף אחד לא הפסיק לשמוח ולצחוק
ופשוט לא רוצה להתעורר למציאות מדממת מכאב
וכל כך שורף לי בלילות בחלל שפעם בו פעם לב

כמעט שהפסקתי לחלום
על אמת ושלווה ושלום
על מרפא ותקווה
על פיסת אהבה
על אושר שבא לו פתאום

כמעט שהפסקתי לחלום
שמישהו יעשה לי שלום
על חיוך ושמחה
על חיי משפחה
על יום אחד שיבוא לו פתאום

(מוגן בזכויות יוצרים)

[ברוריה]

-סטופ-
סטופ
תעצרו את הרכבת
אני רוצה לעלות
להצטרף לנסיעה
להגיע למקום חדש
לא לעמוד במקום
לא לחוש תקועה
סטופ
תעצרו את הגלגל
רוצה לעלות אל על
להביע על הכול מלמעלה
להרגיש קצת גבוהה
מעל כולם
סטופ
תעצרו ת'חיים
בין האצבעות הם בורחים
לא מספיקה כלום
אבל הנוף כל כך יפה
לא משנה איפה אני נמצאת
לקחת נשימה עמוקה