שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[פושפוש]

את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלת

חושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלו

מה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...

Spoiler

למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.

[טותיייי]

@פושפוש אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

את מגיעה למקום גבוה
ואז פתאום נופלת
מרגישה לא צפויה
והיד אוזלת

חושבת-
מי ידע מה מחר
טוב ואז לא---
יום חם יום קר
לכל יום שינוי משלו

מה תעשי?
כמו תמיד
בשמיכה תתכסי
ותקווי לטוב בעתיד...

Spoiler

למי שיש סוף יותר אופטימי, שימשיך.

ניסיתי להמשיך תגידי אם אהבת

ואז היום שיפציע
שיאיר לי את הלב
ארים את השמיכה
שריפתה לי את הכאב

ואז אראה את האור
אסלק את השחור
אבדיל בין חום לקור
ולא אתן לשום דבר
את הלב שלי לדקור!

[עטי]

קצת באיחור…
נכתב בעקבות הפיגוע בצומת רמות

עוד פעם לילה,
אותו חושך, אותו חדר,
החום כמו תמיד והקור מבפנים.
עוד פעם לילה,
הצמרמורות, הפחד, האבל הזה שעומד באוויר,
הדמעות הרותחות,מנסות לבטא את השרפה בפנים.
עוד פעם לילה,
אחרי שבת מבולבלת, אחרי שעות של מחשבות,
אחרי כמויות פרקי תהילים,אחרי תפילות בצרחות,
אחרי עוד בשורה קשה,
הנפש כמעט קורסת,
עם ישראל אחים, מרגישים את זה ממש,
צורחים למשיח, בלי מילים
אבא תמיד שומע,
עוד פעם לילה,
החושך הסמיך הזה שמזכיר לנו שאנחנו בגלות
הכאב האדיר הזה,
הפחד, האדמה פתאום מאבדת יציבות,
איפה אנחנו ואיפה ביטחון, לא יודעים מה יהיה מחר,
דבר אחד ברור,
ה׳ אחד.

[טותיייי]

כולם משתתקים
כשהמצפון מדבר
אנשים משתפים
והלב מספר

הכאב מסרב
להאמין לאנשים
העולם מתחשב
רק כשבוכים

האינטרס חוזר
והלב פועם
המוח דוקר
והחטא טועם

הזיכרון המתוק
נהפך למר
התחלתי לשתוק
כי אין מה לומר...
טוהר

[איזה קטע]

היה לי קר מידי
העולם סגר עלי
וחשבתי שכבר אולי
העתיד מאחורי

ניסיתי להאמין בטוב
התעקשתי לא לכאוב
חיפשתי לי מקום שקט
בו אוכל להיקלט

אבל העולם שלי ברח
והכאב שבי צרח
ובתוכי היה בלאגן
עד שנמאס לי מכל העניין

אז זזתי לי לצד
נעלמתי שם לבד
הייתי כה מפוחד
במקום המבודד

ברחתי מכולם
ברחתי מהעולם
והכאב שבי הועם
כי מצאתי אותך שם

אלוקים
קרב אותי אליך
רוצה את קרבתך
העולם הוא חשיכה
אני חייב אותך!

[שוש 0]

הסכם

מוסכם שכך
רק הוא שכח
הסכים, ושוב סרח
כשגילה, אץ ברח
על כוכבו דרך
ברגע נהפך
אורו זרח
רצונו פרח
נפשו יצרח
לב אבן הפך רך
לאלוקיו נמשך

[מישהי מיוחדת]

שיחקתי לי ברגשות
התאהבתי במלחמות
התמכרתי לדמעות
התרגלתי לחכות ללילות
כמו חיצים יריתי לי בלב
השתדלתי לא להתקרב
הכרחתי את עצמי להיעלב
החדרתי בי עמוק את הכאב
צרחתי על העולם
ברחתי מכולם
התעקשתי לבכות
לא הסכמתי להשתנות
אז מה הפלא שהלב צרח
וכשלא שמעתי לו אז הוא ברח
ומה הפלא שהוא קפא
מה הפלא שהוא נכבה?
האם יש לי תרופה?
אבא גלה לי השפה-
איך לחדור אליו שוב
ולהתעסק במה שחשוב
כי הדבר שהכי כואב לי
זה הנתק מהלב שלי

[שירה 9]

פוסט זה נמחק!

[משורר מבולבל]

חלומות

ולרגע עצמתי את עיני
וחזיתי בחיים משלי
זוהרות וסמוקות היו פני
כשחזיתי באור שמולי
ופשוט לא יכול כבר לחכות לימים יפים שיבואו
וכל כך מתחשק לי שוב לבכות על חיים עצובים שכאלו

ולרגע חלמתי חלום כזה מוזר
על אושר ועל לב אובד שחזר
הכל פרח הכל היה כזה ירוק
ואף אחד לא הפסיק לשמוח ולצחוק
ופשוט לא רוצה להתעורר למציאות מדממת מכאב
וכל כך שורף לי בלילות בחלל שפעם בו פעם לב

כמעט שהפסקתי לחלום
על אמת ושלווה ושלום
על מרפא ותקווה
על פיסת אהבה
על אושר שבא לו פתאום

כמעט שהפסקתי לחלום
שמישהו יעשה לי שלום
על חיוך ושמחה
על חיי משפחה
על יום אחד שיבוא לו פתאום

(מוגן בזכויות יוצרים)

[ברוריה]

-סטופ-
סטופ
תעצרו את הרכבת
אני רוצה לעלות
להצטרף לנסיעה
להגיע למקום חדש
לא לעמוד במקום
לא לחוש תקועה
סטופ
תעצרו את הגלגל
רוצה לעלות אל על
להביע על הכול מלמעלה
להרגיש קצת גבוהה
מעל כולם
סטופ
תעצרו ת'חיים
בין האצבעות הם בורחים
לא מספיקה כלום
אבל הנוף כל כך יפה
לא משנה איפה אני נמצאת
לקחת נשימה עמוקה

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[מוזיקה זה הדיבור]

תמיד ידעתי שהטוב יבוא
גם כשנכנסתי לתוך מבוך
ידעתי שיבוא היום שאני יעלה על הרכבת
שנשמתי תצעק את העולם אני אוהבת
גם אם לא הצלחתי בדרך של כולם ללכת
ידעתי שאפשר למצוא תטוב גם בדרך אחרת
עכשיו אני יושב לי מול הים
חול שמים וגם מים הכל שמה נראה מושלם
סתם לא באמת עכשיו אני נמצא בסתם מקום
אבל כשטוב לך בלב טוב לך בכל מקום

[עדיין לבד]

תתחבר לעצמך

מפחיד
מטריד
אין אמון באף אחד

מה קרה
מה נקרע
למה הקשר שלו אבד

הוא מהלך
מתלכלך
רק רוצה מילה טובה

עושה שטויות
עוטה מסיכות
מחפש טיפת אהבה

מאשים את עצמו
הוא דפוק
מאוכזב מעצמו
הוא דפוק
בוכה לעצמו
הוא דפוק
בורח מעצמו
כי הוא דפוק

הוא כבר לא מה שהיה
נעלמה לו התמימות הטהורה
הוא התחספס, השתנה
הוא נכבש בלי מלחמה

עכשיו קשה לו שוב
העולם כל כך כאוב
הוא לא נהיה חשוב
נהיה לו רק עצוב
הוא לא נהיה שייך
כמה פעמים שצרח
הוא נשאר עוד לבד
לא דפוק אבל בצד

הוא כמו כולם אז מה נסגר
למה הוא לא נהיה מחובר
איך לא התמלא החסר
ממשיך להרגיש עפר
אף אחד לא שם לב אליו
אף אחד לא יודע עליו
כמה פעמים הוא כאב
הוא שואל מה עכשיו

הוא לא צריך להוריד ממנו
כדי להיות כמו כל העולם
הוא לא צריך להיות כמו
כדי שיסתכלו עליו כולם
רק שינסה ואולי יצליח
להיות שלם עם עצמו
כי הוא הראשון שירוויח
ואחריו גם סביבתו

[שריוש]

זרקו לה מילה
קלעה למטרה
אמרו לה לא
עד פה
אולי תוותרי
זה לא אפשרי
את מספיקה?
בשביל כזאת משימה ?!
פגועה מאנשים
שסקלו במילים
מלחמה בין תשוקה
לבין אכזבה עמוקה
בוחרת היא להיות
ולא לרצות את הבריות
הדרך אולי חשוכה
אך זו דרך למלוכה
לא מסתכלת
פשוט מתעלמת
ורק אומרת:
"הדרך היא אני
ואני זה הדרך"

Spoiler

זהו מסר לכולם אין אדם שיכול לעצור את החלומות שלכם אלא אם כן אתם מרצים אותו הנוסחא להצלחה אין אבל נוסחא לכישלון זה לרצות אנשים תאהבו את הדרך את העמל וההשקעה והדרך תחבק אותכם בחזרה מנסיון

[שיר 5]

לימודים, מבחנים
החיים עמוסים
מנסה להגיע לתואר

חברות, בילויים
חיים שזורמים
מרוצה מתקופת זוהר

צחוק מדהים
הרבה פטפוטים
אוהבת את ההוד

טלפונים מצלצלים
יוצאת לטיולים
רוצה תמיד עוד

זעקה שקטה
לחישה מעיקה
אני מחפשת את עצמי

לאן נעלמה
מעלתי אבודה
נשמתי מנסה להציץ

לחזור רוצה
לטפס מצליחה
אני נסיכה אמיתית!

Spoiler

השיר צריך שיפוץ דחוף!
רק שהמוח שלי יבש...
מוזמנים לנסות לשפר אותו, אני אשמח...

[מוזיקה זה הדיבור]

היי אתה פנוי מגאוה אתה בנוי לאהבה
היי אתה הולך או אתה בא אתה חכם או אתה דבע
היי מה נשמע איתך היום על מה בלילה שוב תחלום
היי בא נשב ונדבר על כל הקושי נתגבר
היי אני דואג לך עכשיו שלרע אתה לא שב
עכשיו אני אענה השאלות מופנות אליך יוסף
התפילה שלי אליך אלוקים רק לך שוב אני כוסף
היי אל תברח לשום מקום לך ישר ולא עקום
תתמודד עם המציאות המציאות הזאת שלך
תחייך אל העולם גם אם עין שוב בוכה
תגיד לי למה תבוכה תגיד לי למה תדוחה
תגיד ממה אתה בורח יאוש בלי טעם ובלי ריח
איך אני אבין אותך עם את עצמי אני לא מסוגל
אמא יש רק אחת קוראים לאמא שלי מיכל
אין לי מה לרשום אז אני רושם שאין לי מה לרשום
אין לי איך לנשום אז חזרתי שוב לישון
רע מי שאומר שבחיים אנלא יצליח
אולי בעצם שימשיך שאת הדחף שלי יצמיח
אם אתה מנסה למצוא את המסר שבשיר
אולי לעת מצא זה יעשה אותך עשיר
לא מצאת את המסר תמשיך ותחפש
כי אני את המסר שבשיר במטפורות מחפש
לא רוצה להוציא בחוץ את הכביסה המלוכלכת
רק לא להיות לחוץ רק לא לעמוד מלכת
להמשיך ללכת לעולם לא לעצור
לחפש רק את הטוב ואותו בלב לנצור
איבדתי את הדרך לא כמעט ולא בערך
שכחתי שאני הוא עבד אבל בן של מלך
מי נביא ומי יבין שבעולם הזה כל אחד אורח

[מוכשרת על]

לא יכולה!
ממשיכה מרוסקת.
לא יכולה!
מרגישה מנותקת.
לא יכולה!
להיות מחוברת.
לא יכולה!
הסוללה שלי נגמרת!
לא יכולה--
עייפתי מתלאות!
לא יכולה-
התפרקתי לחתיכות.
לא יכולה!
מי יציל את נפשי?
לא יכולה-
אזל הוא כוחי!
לא יכולה,
החושך גבר...
לא יכולה---
המשחק שלי נגמר!

Spoiler

סליחה על העיתוי הלא מתאים לשיר דיכאון--- מקווה שעוד יהיה ונהפוך הוא..

[חיה במקרנצ'יק 1]

@מוכשרת-על שיר מוקדש לך:

תהיי חזקה
החיים הם מלחמה
השם איתך תמיד
מי שמאמין לא מפסיד

מבינה ת'דיכאון
בא לי לעשות לך טוב
אז תגידי לי
אם השיר הזה עזר...

Spoiler

מוקדש באהבה

[י.ז.ל.]

פוסט זה נמחק!

[נגינתי]

דברים שכתבה אסתר יניב, אמם של הלל ויגל הי"ד שנרצחו בחווארה:

וְתַעֲמֹד אֶסְתֵּר
מוּל כֵּסֶא הַמֶּלֶךְ
וְכִמְעַט שֶׁנּוֹגַעַת בַּשַּׁרְבִיט
רְאֵה נָא מַלְכִּי
וְהִנֵּה שְׁנֵי בָּנַי
מֻטָּלִים לְפָנֶיךָ
לְבָנֶיךָ
וּמַדּוּעַ זֶה עֲזַבְתָּנִי
אֵלִי,אֵלִי
וּשְׁכַלְתַּנִי זֶה פַּעֲמַיִם
וְהָרֵי הִסְתַּרְתָּ פְּנֵיך מִמֶּנִּי
וְאָנֹכִי לֹא אֶעֱזָבְךָ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
וְהִנֵּה הַמָּנוֹת שֶׁטָּרַחְתִּי לְפָנֶיךָ
וְהִשְׁקַעְתִּי וְגִדַּלְתִּי
לְרוֹמֵם אֶת שְׁמֶךָ
וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם עָלוּ הַשָּׁמַיְמָה,
כְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת מְהֻדָּר,
2 מָנוֹת.
וְלֹא אַחַת.
עִם שַׁבַּת תְּרוּמָה שֶׁיּוֹצֵאת
זֹאת אֲנִי
וּתְרוּמָתִי.
וְעַתָּה,
נִשְׁאַרְנוּ
כְּעָנִי.
אֶת אוֹר הַיְּקָרוֹת
לָנוּ
בְּבַת עֵינֵנוּ.
וְעָלָה הַשְּׁכוֹל
בְּחַלּוֹנֵנוּ.
הִתְבַּקַּשְׁנוּ
מִיְּשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה
בִּסְעָרָה
פַּעֲמַיִם.
וַאֲנִי וּבֵית אָבִי
נַמְשִׁיךְ.
מֵעַל מִצְפֶּה יוֹסֵף
בְּנַחֲלַת
אֲבִיחַיִל
דּוֹד מָרְדְּכַי
נִגֶּשֶׁת אֲנִי
אֶסְתֵּר
וְכֻלִּי יְרַקְרֹקֶת
מִשְּׁכוֹל
כְּאֵב
וְגַעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
וְאֵין לוֹ מִלִּים
אַךְ מַגִּיעָה וְנוֹגַעַת
בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ
וְיוֹדַעַת
וּמַאֲמִינָה
שֶׁלֹּא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח
כָּל הַחוֹסִים בְּךָ
וַאֲנִי
אֵין לִי אֶלָּא
לַחֲסוֹת
בְּצִלְּךָ
עִם כָּל
זֶבַח הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ
הַנּוֹתֶרֶת.
וָהּ ' אֲדָר שֶׁלָּנוּ הַשָּׁנָה
כְּבָר לֹא יִתְהַדֵּר
אֶלָּא שַׂק וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ
עַד יָבוֹא גּוֹאֵל
עַד יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ
הַלֵּל
וַיָּגֶל.