שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[עדיין לבד]

היום קראתי פה חלק מהשירים שנכתבו וראיתי איזה משוררים מוכשרים יש פה וזה עשה לי חשק לנסות לכתוב גם אז קבלו ואני יודעת שזה לא יגיע לקרסוליים של השירים האחרים אבל אני מקווה שאחרי כמה שירים אצליח להדביק את הקצב...

העולם הזה ענק
ואני קצת מנותק
איך אני חי בכלל

מנסה לצחוק
אבל הכאב עמוק
איך אצא מכאן

חבל על הזמן
שלי שלך כולנו
הלוואי והייתי יכול לומר
שהסבל מאחורינו
אבל המציאות אחרת
ואני כבר למדתי להשלים
העולם הזה הוא סרט
ואנחנו הצופים

ככה זה תמיד
בסרט מפחיד
כבר מההתחלה
נסחפים לעלילה
מזדהים עם השחקנים
מנסים לשנות פרטים מעצבנים
שוכחים את כל המעבר לדלת
מתרכזים רק בסרט
ורק בסוך כשהוא נגמר
צוחקים על מה שהיה
על הטוב הרע והמוזר
ורוצים פתאום עוד צפיה

תלמד תפנים עכשיו
אתה רק צופה תמים
אלוקים ברא את המצב
וגם מחליף ת'מצבים

אל תנסה להתווכח
תנסה פשוט לזרום
תראה איך הטוב יתפתח
יבוא אליך היישר ממרום

[צ'רלס פייפר]

אני יודע שהגיע הזמן להתגבר
הגיע הזמן להפסיק להישבר
להתחיל להילחם על הבפנים
על הטוב שעדיין קיים גם אם בשברים
אני יודע שיש לי גם דרך
היא תקרב אותי אל המלך
וגם זה לא כזה כיף לעשות שטויות
ואם לא עכשיו מתי הזמן להשתנות

אני רוצה הכל הכל הכל הכל
לשחות עם רגליים על קרקע בטוחה
אני רוצה לגדול לסבול ליפול
לקחת מעצמי קצת הפסקה
אני רוצה לדעת שלהכל יש סוף
רק שלא אתן לחיים אותי לסחוף
אני יודע שבסוף הכל מסתדר
השאלה אם על ידי או על ידי מישהו אחר
אז שאנצח או שאסוג כבר
המדבר הזה כבר כמעט חפר

השממה הזו היא לא משהו
העיניים חייבות עוד טישו
אני חייב לתפוס את עצמי
להחליף את זה עם אחי
אבל אין לי כח אין לי סבלנות
אני רוצה את זה בכל הכנות
נכון זה לא טוב נכון זה אסור
אז מה גם ככה אני גמור
אבל לא בא לי אני כן רוצה להתקדם
אני עדיין נחוש להילחם
הטוב בסוף יבוא אבל אני אותו אחיש
כי אני כבר בדרך ממש על הכביש

תן לי כמה ביטים ואלחין לך שיר
אל האוזן שלך הוא יחדור באופן ישיר
אותי הוא אולי יהפוך לעשיר
ואתה תתחנן אלי צ'רלס הגביר
לקבל עוד מעות עוד פריטה בגיטרה
עוד כמה קולות בלי צבע ומטרה

אתה לא יודע שכל כוחי
בא אלי מהקושי
אבל האמת היא שאני
מוותר על כל היופי
לא רוצה להתגבר
לא רוצה להשתפר
תן לי כמה ביטים
ואמשיך להתפורר
כי זה הרי טוב
אבל זה גם אסור
והפה שלי כבר לא רטוב
השיר שלי שבור
כמוני

[פונץ' בננה]

בס"ד
~תודה~
אבא תודה על הקשיים,
הניסיונות, המכשולים.
הכל יורד ממך אליי,
ואין שום דבר רע שבא מול עיניי.

הרב שלי אומר,
שלא משנה מה עובר,
אתה עכשיו מתגבר.
מודה ולא מוותר.

תביט למעלה,
תצעק לאבא.
תודה מהלב,
עם חיוך מלבלב.

אבא, תודה על מניעות,
על אכזבות ששברו ת'חומות.
על חלומות שהתנפצו לי בפנים,
על חברים ששברו ת'לב שלי לגזרים.

יש לי אבא טוב,
שרוצה בטובתי.
יש לי אבא טוב,
שדואג רק לי.
אז למה לי להתייאש,
רק לי תכוח יש.
ואנ'לא לא מתכחש,
זה המציאות שיש.
אבל חייב להודות,
גם על הרעות.

הרב שלי אומר,
שלא משנה מה עובר,
אתה עכשיו מתגבר.
מודה לא מוותר.

תביט למעלה,
תצעק לאבא.
תודה מהלב,
עם חיוך מלבלב.

Spoiler

תודה לקב"ה. ולרב שלום הרוש, על הדרך המדהימה הזאת- 'חוק התודה'.
שלא משנה מה עוברים, באיזה מצב נמצאים, תרימו עיניים לאלוקים... ופשוט תצעקו לו תודה.

[מא1]

בס"ד

"אשר קרך בדרך"/ שיר לכבוד פורים ושבת זכור

כל אדם נתקל בקשיים בדרך חייו
לכל אחד יש "חסר" המגיע בשבילֵי ימיו,
ובכל יום, משפיע עלינו הבורא מאוצרותיו
במה אני ממוקד- בחסר לי? או ברוב חסדיו?

בכל דור קם עלינו עמלק
ואותו חובה למחות ולסלק
"זכור", "תמחה", ו"לא תשכח"!!!
"אשר קרך בדרך" על מה ולמה כל כך?

בן המדתא האגגי מצאצאיו
כסף, כבוד, טבעת המלך!! ניתנה לידיו!!
אבל,... כ-לללל זה "איננו שווה לי"
כל עוד לא יכרע ולא ישתחווה היהודי...

ולעומתו,
היא, שאֶל ארמון המלך בכוח נלקחה
מה שאלתך? "יבוא המלך והמן היום", ביקשה
משתה? שמחה? בשעה שעצוב ומכאיב?
הרי גזירה כבר חתומה בטבעת המלך- ואותה אין להשיב?..

ויותר,
איך יכולה לשמוח כשמנגד עומד האויב, ולא להתייאש ולהישבר?
ולמה, בכלל, להזמין למשתה, את הגזירה בעצמה!- הצר הצורר??
כן. מלכה, אותנו לימדת שכדי להוריד את השפע המיוחל
צריך לשמוח עם הבעיה עצמה! גם כשלפעמים זה לא קל.

כל אדם נתקל בקשיים בדרך חייו
לכל אדם יש "חסר" המגיע בשבילֵי ימיו,
אך האם אבחר להסתכל על ה"חסר" לי ורק לבכות ולהתלונן?
או לשמוח עם העיכוב או הקושי ועל הטוב להתבונן?

מחשבות כמו ייאוש, ועצבות מראשנו למחות ולסלק
כי הן הן מדרכיו של המן ועמלק,
אורחותיה של המלכה אל מוחנו וליבנו נאמץ
לשמוח עם הצרה ובכך מהגזירות להיחלץ.

אשר קרך בדרך- במציאות שעוד לא שלימה- לדעתי
כשעדיין חסר, מתעכב ועוד לא הגעתי למה שייחלתי
עבודת חיינו- לזכור שאין שום מקרה בעולם!!
בדרך חיי, הכל נברא בשבילי מדויק ומושלםם!!!

בשמחה אותיות מחשבה
וכל מה שמגיע ממנו- הכל לטובה!
כשנחשוב שהכל מתוכנן, טוב גמור הישר מאבא אוהב
נשמח נסמוך ונודה על הקשיים שבדרך ועל כל שמתעכב
כי ה' יתברך אותנו לעולם לא עוזב.

"כי בשמחה תצאו"
שנזכה!

(עפ"י פירוש החת"ס)

[שיר 5]

בבוקר זורחת
בלילה שוקעת
משהו עובר עלי, לא ברור

בתחילה אוהבת
אחרי שעה לא סובלת
חייבת לצאת לאוורור

מרגישה חנוקה
ממש כמו בכלא
כמעט במצוקה
ומה כאן הפלא?

אין לי אויר
רוצה רק לברוח
להיות עם עצמי
לעוף ברוח

רצה מהר
ללא הפסקה
רוצה להרהר
לעצמי בשתיקה

ואז עוצרת
בלי שום הודעה
הופכת לאחרת
עם כל דמעה

הגעתי למקום
יכולה סוף סוף לבכות
מרימה עיניים, לקיר גדול
מחכה לי שנים ארוכות

שאגיע ואשפוך
אתחנן ואבקש
גם בלילה חשוך
לא אחדל להתעקש

ולמעלה הוא שומע ומקשיב
מביט אלי ברוך מקבל תמיד
הכול לטובה כך הוא משיב
רק תמשיכי להיות שמחה כתמיד.

[רוצה פשוט]

הסולם שלי מוצב על הקרקע, מתחזק אותו תכופות, מחבר ביתדות ומסמרים.
הסולם שלי אינו מגיע לשמים (עדיין) ובנתיים הוא מתנדנד קמעה, מעלה מטה.

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[נווד]

משנכנס אדר מרבים בשמחה!

מעשה נטול לב
גדול גדול גדול
משאיר אותך רעב
חול חול חול

איה השמחה הצפויה
איה מתיקות
מתבלה במקומה, דחויה
מצפה היא בתמימות

מונחת לה בקרן זווית
כל הרוצה יבוא ויטול
רק בקשה אחת נושאת
הלב, תן לי את הלב וקח הכל.

משנכנס אדר בך,
אזי מרבים בשמחה!

Spoiler

הרעיון של נכנס בך אדר הינו של השפת אמת בליקוטים על חודש אדר.

[שיר 5]

אם על המלך טוב
אולי רזומה אכתוב
תינתן לי
תינתן לי
את ששאלה נפשי

אם מצאתי חן בעינך
המלך
אולי תתקצר לי כך הדרך
הדרך

תינתן לי
תינתן לי
נפשי נפשי בשאלתי
ורצוני בבקשתי

אם על המלך טוב
שלחתי איזה סנוב
ישלח לי
ישלח לי
שידוך יותר שורשי

אם מצאתי חן בעינך
השם
אולי אקבל על מגש של כסף
ורצוני יתגשם

יינתן לי
יינתן לי
את החתן שאהבה נפשי
ואגיע אל מנוחתי...

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

#שמחה של אדר#

משנכנס אדר
השמחה היא רשמית.
איפה שיש סדר.
אני רק מבלגנת

אומרים שאני מיוחדת
אני אומרת שאני שונה
אומרים שאני יחידה
אני אומרת שאני מוזרה.

מתחיל פורים כולם שמחים
ישלי דודה לעשות הפוך
מרגישים את עצמם חכמים
מנסים להעלות לי חיוך..

הכאב שלי לא עובר
בגלל השם של החודש.
הוא רק יותר גובר
עם הרצון לעשות ההפך.

מנסה לטפל בשורש
אבל אני לא מצליחה
גם ככה לא ישימו לב
עם החיוך אמיתי
או מסיכה

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

מרגישה ששוכחים
שאני קיימת
יוצאות המילים
אני חלק משרשרת
הכאב גדול
שמי שרצית הולך לאחרת
לא רוצה ליפול
שאת מרגישה שהחיים
משתנים לתפזורת
מי שרצית ברח
כי אולי אמרת מילה
מי שחלמת נעלם
ואת מגלה שזאת
רק ההתחלה
את מרגישה חסרת אונים
מול אותם דיבורים
שחוזרים ונשנים
ואינם נגמרים
כל היום אותו סיפור
הלב שלך נהיה שבור
מתחיל לאט להיות סגור
ואת לא מרגישה שום שיפור
ואת נהיית לבד
בתוך עולם שלם של תהיות
בסוף כל יום
את נשארת לבד
עם אותם דמעות
לא יודעת מה עם עצמך לעשות
ומחליטה שוב את אותם החלטות
שלא לדבר אף אף אחד יותר
כי את לא רוצה לעולם
שוב לוותר...
טוהר

[שיר 5]

רציתי להתחפש לליצן החצר
מכל פרצוף חמוץ חיוך לייצר
רציתי להתחפש למלכת אסתר
להראות אצילית ראויה לכתר

רציתי להיות גם כמו מרדכי
לשבת ברוגע להציל הלוואי
אולי לנסות פרפר עף בהי
גבוה לפרוח לברוח בחשאי

לפעמים רציתי מסכה סתם כך
להתחבא מאחורי חיוך מזויף
להראות תמיד יפה לעולם
כאילו תמיד הכול מושלם

אבל החיים דינמיים להפליא
לא נותנים את רגשותיי להחביא
לומדת לשמוח בלי להמציא
ולא שוכחת חיוך על פרצוף להקפיא

לא תמיד מצליחה לעזור
גם כשלמשהו נהייה קצת אפור
מנסה לפחות לא מידי לחפור
ומעודדת שגם זה יעבור!

[מישהי מיוחדת]

אם אני גל
אז הקושי הוא קצף
ואיך אצלי הוא חל
ממלא אותי בעצב
הניגודים בי מתגברים
את הלב והמח מרחיקים
את הרצונות שלי מקטבים
את הבלבול שבי הם מרבים
האדישות מול הקיצוניות
ההיגיון מול המציאות

מסתכלת על העולם
חושבת על כך שאצל כולם
פורים הוא יום הזוי
בפורים שולט השינוי
יש שיכורים מסיכות ונהפוך הוא
יושבי דפרזים מתאוששים מהתוהו
דמוקפין עוד שקועים בשמחה
ולי לא נשאר אף לא מסיכה

כל הפושט ידו מקבל
אבא את תפילתי תשמע
אל תתן לי להתקפל
תנקה לי את הנשמה
תשרה אצלי תמיד שמחה
תקרב אותי אלייך
תתן לי אתה אמונה
שאאמין שהכל לטובה
ושארגיש זאת עמוק בעצמות
ושארגיש זאת גם בעוצמות

[טותיייי]

והשקט ששורט לי את הלב
והדממה שיש לפני הכאב
והפחד שאין מישהו שאוהב
והרעש שיש בלב ואותי שואב

והכוכבים שנעלמו מתחת לעננים
והחושך שנהיה פתאום בפנים
והשמש שמסנוורת וגם מחשיכה
ופתאום מגלה שחייתי עם מסיכה

והרגע הזה ששמה פס על כולם
ופתאום מגלה שיש מסביבי עולם
והפחד שהגיע לבקר בלילות
והתמונות שחולפות יחד עם דמעות

ואני לבדי מוחצת את הלב
מתכווצת בכל פעם עם הכאב
מתחרטת על דברים שנאמרו
ובוכה כי לעולם הם לא יעברו...