שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
הַנַּחַל שֶׁלִּי
אַכְזָב,
בָּאתִי לְהַבִּיט בּוֹ
אֲבָל הוּא
יָבֵשׁ עַכְשָׁו,
לוּ הָיָה נוֹבֵעַ
הָיִיתִי זוֹרֵם אִתּוֹ
וְשׁוֹטֵף מִמֶּנִּי
הַכֹּל,
אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ
וְרַק אֲבָנִים כְּבֵדוֹת
הִשְׁאִיר
וּבַת קוֹל,
וְהִיא
מְהַדְהֶדֶת אֶת
זַעֲקָתִי,
וְהָרוּחַ
לוֹחֶשֶׁת
אֶת תְּפִלָּתִי,
שֶׁיִּשְׁטֹף שׁוּב
פָּנִים יְגֵעוֹת
מַעְיַן פְּלָאִים
מְקוֹר הַדְּמָעוֹת||יש לי איזה מחסום כתיבה בימים האחרונים, השיר הזה שכתבתי בעבר מבטא את ההרגשה הזאת. מעניין אם תזדהו||
-
הי חברתי האהובה
סורי על הבוטות
את חיה בבועה
זאת המציאותאין לי בעיה שתעופי
אם זה טוב לך אז שתיהני
אבל בא לי להגיד לך דוגרי
את חיה בסרט אחותיבנית לך עתיד לוהט
הדמיון עלייך מזמן שולט
את בטוחה שאת סופר נחשקת
רק יוצאת לשוק ומיד נחטפתאוי נו באמת, תגבירי הגיון
את מותק, אבל זה לא קשור
את חיה את חייך רק בדמיון
אל חייך יש לך בקושי קישורתצאי מהסרט נשמה
את נתקעת בגללו במקום
אולי תתחילי לעבוד ובהתאמה
תצבעי לך עתיד וחלום?||זה שיר לאלה שחיות בסרט ולא משקיעות מאומה בחיים האמיתיים||
-
נפש של אמן
מבולבלת
חי עם שטן
מכורבלת
משורבטת
על לב חצוי
רגשות מעיקים
חלומות שהתגשמו
מול זכרונות ביעותים
נפש אמן
נפש מיוחדת
חיה כאן
במציאות אחרת
רגישה
מרגישה
בקיצוניות
את האיזון
בין הנורמלי
לשפיות -
מחר יש חג
וכולם מכינים
מאכלי חלב
כל כך טעימיםואני שואלת
למה משקיעים
כל כך הרבה בהלת
ומאכלים מורכביםאיזה מוזרים כולם
סך הכל, אפשר לחשוב
החג כולה יום אחד
מתכונננים כאילו הוא-"שבועות"||בדיחה,
למי שלא הבין...
|| -
שמעתי הרצאות הקשבתי לשיעורים
כאלו שמדברים על קדושת החיים
שאבין, שאדע, והעיקר שאפנים
שחיי כאן לא סתם שווים
הלב לא מרגיש את מה ששומעים
השכל לא מבין את מה שמרגישים
ואני בתווך כמו בת תשעים
לא מצליחה שום דבר להגשים
מכינה תוכנית כותבת לי תרשים
כזה שיגרום לי מחר להשכים
לנסות לקום עם כוחות מחודשים
להצליח לנסוק, להגיע למרומים
אבל החיים מורכבים כפליים
מוצאת את עצמי מתנהלת בעצלתיים
אח"כ יורדת שלב או שניים
מנסה להחזיק, נאחזת בשיניים
מבינה שאין סיכוי, מקפלת ברכיים
אבל הלב צועק, שורט בציפורניים
רוצה לעלות, לא מצליח בינתיים
וה' שולח לי אז מלאכים
שאותי מחזקים, מרימים ואוהבים
את דימויי העצמי מחזקים
נותנים לי יד ולוחשים
את נמצאת בצבא מילואים
ממש בקרב על החיים
יש לך כוחות לנצח אויבים
כי המפקד לא בחר בסתם חיילים
רק בכאלה שבסוף חוזרים
וכתפיהם במדליות של זהב מעוטרים. -
בס"ד
%(#dc9c2e)[אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת-]
את-
אִמָּהּ של מלכות,
הנחלת לכולם שייכות
בחובה שהיא זכות,
לנישא גם לפָּחוּת.היטבת-
מראשון ועד אחרון- חסדך
נתת את נפשך וכל מאודך,
"אל אשר תלכי אלך"
לא חשבת כלל על עצמך.וזכית-
בשרשרת של דורות מלוכה
ולצדו של מלך בימי המנוחה,
כן, על פני המים- שלח לחמך
הכל חוזר, תיווכח בעצמך!!!||"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית"
שנזכה לעשות רק טוב! || -
שיר שנאה לעולם
עולם דפוק עולם מקולל
היש בך אדם שנגאל
עולם עכור עולם מקולקל
אם היה בטח לא שרדראיתי פעם אדם שמח
הוא נראה כשיכור מוכה סנוורים
עף עם בלון שהלך והתנפח
עד שהתפוצץ והתנפץ לרסיסיםראיתי גם אדם שלו
לא בורח לא רודף
חשב לבלות כך את ימיו
אך גם הוא במערבולת נשטףעולם דפוק עולם מקולל
אי אפשר לחיות איתך בכלל
עולם עכור עולם מקולקל
אני עוזב אותך וטס לחללאולי ראיתי פעם שמחה אמיתית
במצהלות השמחה של ילדים
ושבתי והבנתי הסיבה היחידית
הם איתך עולם רק קצת שניםאין קיום לתום אצלך
אין קיום לאמת
רק שהאדם חייב לו חברה
לכן נפש כל נהרסתעולם דפוק עולם מקולל
מתי תשתנה אם בכלל תוכל
עולם עכור עולם מקולקל
תפסיק להוליך עצמך שולל -
הסתכלתי סביבי
ראיתי עולם
עולם יפה
עולם שיש בו בני אדם
בני אדם שרוצים
נופלים
קמים
לא הבנתי שהם רק מנסים
להיות אותו דבר
להיות חלק מכולם
רציתי להיות כמוהם
כמו כולם
חשבתי כך
אני אשאר
לא אשתנה
חשבתי למה לי
לנסות להתחדש
להיות אחר
שונה
אבל כשחשבתי
הבנתי
ראיתי עולם של פחדנים
של חקיניים
עולם שבו האנשים
לא מתאמצים
לא מנסים
להיות עצמם
מי שהם באמת
הולכים עיוורים
החלטתי אני לא יהיה כמוהם
כמו כולם
אני אשתנה
אני אתאמץ
להיות עצמי
להיות אמיתי -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
עקרת הבית
מלהטטת כעט
בין הבשרי לחלבי
בין הגבינות ולבשרים
לדאוג לבנות לבנים
לכל האורחים
לתלמידי החכמים
שהולכים ללמוד בלילה
לא לישון חלילה
חג לבן ומלבלב
שיהיה רק שמח בלב
תמיד!||הייתי חייבת לקחת פסק זמן ולשחרר משהו לחג||
-
פוסט זה נמחק!
-
לחשתי לעצמי זה עוד יעבור
מחדירה ללב שלי אתה גיבור
עוד רגע קטן והכל ייגמר
תחזיק חזק אל תישבראת עצמי ניסיתי לנחם
עם הייצר הפסקתי להילחם
ידעתי שהכל לזיכרון יישאר
בטוחה שעוד אגיד שזה עבר מהרשומעת מוזיקה כדי לגבור על הפעימות
מנחמת את הלב עם עוד כמה מנגינות
יודעת שרק דבר אחד יעזור- התפילות
ומה שישטוף את הכאב מהלב- הדמעותומביטה לעצמי לעבר הכוכבים
יודעת ששום דבר לא יעזור אולי המילים
מחזיקה חזק בפנים כדי לא ליפול
מאמינה שעוד יהיה טוב כי הלב שלי גדול!טוהר
-
נפש מדממת
מחשבת את קיצה
חושבת מה כעת
מתי תמצא היציאהנפש מצולקת
פצועה מרוב קרבות
חושבת אולי לסגת
לא רוצה עוד מלחמותשלוםם
שלוםם
שלוםםםםםםםםםםםםםם
הוא מופיע בחלום
שורף אותו כל יום
הוא מייחל כבר לשלום
אולי יבוא היום? -
השיר הזה יעיף תרחבה
מי שלא רוקד עף מהמסיבה
תרימו לחתן ידים גבוה
ולכלה תרימו קולהלה
זה עכשיו עלה לי בראש
יצא יפה?
-
-
פוסט זה נמחק!
-
לחץ חזק משדר למח
חרוט כל מה שצורח
אל תדחה את הכתיבה
פן תברח ההשראהמנסה לכתוב ערטילאי
אך הלב רוצה רק ישיר
לא מוכן להצטחצח במילים
אלא להעביר מסרים מציאותייםכופה עליו מטאפורות
לא עובד באלגוריות
חייב רק רגשות צולפים
כותבים את האמת בפניםבשעות לא שעות
כשהמוד מסרב לפרוש
רק לרשום חיים שלמים
מקופלים בתוך שיריםחפצה להנציח עוד מתנות
שאלוקים שולח בדמות נסיונות
זוכרת שהנשמה התחננה למירוק
שהפגמים ימחקו בלי להותיר סימון -
|-תפארת המליצה-|
אכתוב זאת המליצה,
כדי לתת נעיצה,
ברגשי גיל ודיצה,
אשר מתוך ליבי פצעה,בלשון פיוטית ונרגשת,
בשפה מלוטשת,
אשר בי מרחשת,
אתאר כל צבעי הקשת,אשר יחדיו מרכיבים,
בצישטול מהווים,
חיים מלבבים,
של אחד היצורים השווים,בשעות הקטנות, רוחש-
פעילויות, מקושש-
חוויות, מתרגש-
משטויות, עליו מילחש-
ילד מסתורי אש,רעיונותיו מוזרים,
משובותיו נעורים,
מדבר לשיעורים,
מאכילנו מרורים,אתן לך דוגמא,
של מעשה גוזמא,
שתיתן לך טעימה,
למציאות העגומה,באיזה יום בהיר,
נכנסתי לחדרי הזעיר,
ואני קולט במבט מהיר,
דבר מה שאינו נהיר,בלגן אדיר, סיגרייתי-
מפורקת, לעומתי-
מחייכת, נשמתי-
מתעופפת, והוא תכליתי-
זוז יש כאן משהו בעייתי,ברגים ברינה יגילו,
חוטים לשיר יחלו,
וכמובן אלו ואלו,
מעגלים על הריצפה ינהלו,אללי לי, יאוש מוחלט,
ליבי באחת,
לרצפה נחת,
קריסה רבתי לזמן מועט,arigold
||זה שיר שכתבתי פעם לחבר שמתאר את אישיותו, אבל גם מי שלא מכיר אותו יהנה לקרוא את זה, לא?||
-
והילד ההוא
שאהב
אקשן מלחמה
טילים ועשן
וכל מיני משחקים
בחרבותפתאום הוא גדל
ומתפקח,ואז בעצם יש סדקים
בכל הסיפור הזה
שהוא מתחיל
לשאול את עצמו
מי הואוהוא יודע
שזה משהו גדול
אבל לא מעבר
למציאות שלווהבמה היא
כולה שלו
והוא מפה יתחיל
לאט לאט לבנות
אמת אמיתיתולהודות
באותה המילה
שקוראים לה
-טעיתי-
2243/3091