שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
המחשבות נהפכו לזיכרונות
ההפסדים שלי מול הניצחונות
מחזיקה חזק מנסה שלא ליפול
וכשקשה לי מפחדת שוב לשאולוהדמעות בלילה שורפות את הלב
מפחדת להתייאש אחרי שאתלהב
הפעימות שלי מרעישות כמו מנגינה
אבל למה אני בוכה כשהיא עצובהוהשורות של המחברת נשארו ריקות
מנסה לשכוח את כל החוויות הרעות
בכל פעם כשאני במערבולת של רגשות
אני מנסה להחזיק חזק שלא לבכותכי בין הטוב לבין הרע אני מתבלבלת
ונמאס לי להגיד שטוב לי, אני משקרת
כי לפעמים מי שאוהבת יכול להיות כזר
ולמה העולם הזה יכול להיות כל כך מוזר?טוהר
-
הוא טרק את הדלת
בפנים חתומות
ובחלון עוד עומדת
דמעותיה חמותוהם עצובים
והוא בשלו
הימים הטובים?
כבר אין הם אצלו.והוא ברחוב
והם כועסים
יש להם חוב
עצות מטכסיםהלא הם התחייבו
לדאוג לו תמיד
בחוטי משי טוו
עולם שהשמיד.הוא חיפש את דרכו
בעולם כה סוחף
והדרך שלו
ליבו הדוחףרצו שיבין
שייטוש הרגליו
שיפחד מהדין
אימתו כבר עליו.ירא מעצמו
מגבולות שאינם
תוסס הוא דמו
מזכיר שהוא בנםשל אבות, אמהות
שלא נכנעו
עיניהם כבר קהות
זועקים הם: דעושיש שם אחד
ואוהב הוא אתכם
לנצח, לעד
ידו בידכםוגם אם עזבתם
זרקתם אחור
הן בנים אתם
יודעים במה לבחור. -
מרגיש כמו "אויב באדמת ידיד"
מסתקלים עלי מוזר
אני כל כך מפחיד,מטריד?!"מבוקש" ברוסיה, אוקראינה,ואפילו טורקיה
מרדף אופנועים,רובים ובעיקר שפיכות דמים
איזה אנדרלמוסיה..
לכלוא אותי כולם חפצים!חלק מ"לוחמי הצללים"
ונלחם למען עמי
ולפעמים תוקף אותי פחד אימים
שאולי יגלו אותיב"התנקשות" הוכרחתי להשתתף
חטופים בארץ רחוקה כמעט סוף העולם דרומה
ואפילו התחבאנו במרתף
המשטרה חקרה והתענינה"שתול" עמוק מבפנים
ולכפר הקטן מנסה לתת מזור
בתוך בועת טבע משל עצמם הם כלואים
מנסה לאתר את האיזורמ"טווח אפס" הם יורים
רוצחים ב"דם קר"
האיברים הם קוצרים
שומרים הכל במקפיא הקרצריך" מגן אנושי"
בין כל המשימות והמבצעים
מישהו שימור אותי מפני עצמי
שיזכיר לי שכולנו אחים
השיר בהשראת יונה ספיר -
בסופו של דבר בא לי לברוח,
בסופו של דבר נגמר לי הכח,
מחפשת מקום בו יהיה לי נוח,
מתרחקת ממך ואין לי מנוח,לא מצליחה להתחבר,
יודעת שאתה אוהב,
רוצה להישאר,
ומתרחקת יותר,אני באמת משתדלת,
רוצה אותך יותר,
אבל החוט נמתח לי הרחק הרחק,תחזיק בי חזק,
כדי שלא העלם,
תחזיק בי חזק,
כי הכאב רק עולה,אוהבת אותך אבא,
אוהבת באמת,
מאמינה רק בך,
מעומק הלב... -
אני סתם שלומיאלי מסונוור
מכל הבלאגן שכאן נשאר
מהשטויות שעשיתי בעבר
והטעויות שעדיין לא נשכחו כבר
אבל אל דאגה כי יש דרך חזרה
כי אני בן של מלך שמחכה שנשוב בתשובה
שיר על כל נער שעושה שטויות וחוזר לאבא שבשמיים
-
כוכב נופל
כוכב נופל נוחת לידי בחבתה
מביטה בו, מתחברת
מרגישה בדיוק ככהנופלת לי רחוק, יותר מאי פעם
מרגישה צורך לחמוק
ולא לחזור אף פעםאבל תמיד אני חוזרת
ולא משנה הסיבהתמיד אני שבה
לשדה המערכהמבולבלת ושבורה
מתמודדת כאובהאין איש שמבין
רק השמים איתי בוכיםהלב שלי צועק אליך
מתחנן שתעצור
תבין שכל כך רחקתי
בבקשה
תעזור לי לחזור -
#anchor(יצורים מוזרים)
לפעמים נמאס להיות טוב
נמאס לאהוב, רוצים לעזוב
אך עדיין להשאר קרוב
יש ימים שהחיים זורמים
ולפעמים הם נתקעים
אנשים לעיתים חופרים
ולעיתים אנחנו הרודפים
יש מילים שלעולם לא נבטא
יש רגעים שהקבוע משתנה
החיוך נמצא עלינו קבוע
אך יש שניות שהוא נמחק ברגע
אמונה היא תרופה לחיים
ולעיתים היא מסתתרת שם בין החרכיםכי האמת מאט מוזרה
מה אנחנו למישהו יש תשובה!?
כל הזמן אנחנו משתנים
יש ימים אנו כאלה
ויש ימים שהפוכים מאלה
מי אנחנו מי יבין!? -
חלום מתוק
מחייכת אל קהל צופים
חיוך כובש
לפתע בין המפורסמיםפלשים מסנוורים
פסיעות בטוחות על הבמה
הופעות בגדים
מציצות בכל פינההיד מושטת
המקרופון כמעט ביד
לפתע מתעוררת
חזרתי למציאות החלום נגמרמצב הרוח יורד באחת
נעלמו המצלמות
היה זה רק חלום
העיניים עצובותואז מרגישה את העוצמה בתוכי
אומרת לי לא ליפול
מנצלת את כל הכח
מנסה לגדול -
כל פעם שכאבתי
כל פעם שהיה לי מרכל פעם כזו צעקתי
וקול בכיי גברהאנשים מסביב החרישו
שום קול לא נשמענשארתי לבד בשדה מוקשים
עד שאקרוס, אלא מה?ופתאום מתוך החושך
ראיתי מחזה אלוקיםרגע כזה של הראה שמימית
ובליבי קולות וברקיםוענן כבד מוסר
מוסטת עלטהכי גם שם ידך תנחני,
תאחזני ימינך -
מצלמת תמונה הולמת
לתחרות המתקיימתהבאתי אביזרים לצילום מתאים
נופים מרפאים
פרפרים,הרים,פרחיםצילמתי נהנתי
את התמונה שלחתי
ואפילו זכיתי מקום שלישי!קרדיט לק.ב
🥰 -
צועדת בשביל
ארוך
ומתיש
כל כך
קשה הדרך
קוצים
אבנים
שלא נחים
ומנסים
הם קטנים
אך
מפילים
איך פוסחים
מבלי להיפגע
איך הולכים
בדרך
הטובה
כשליעד נגיע
בסיפוק
בשלווה
כשבסוף
לי תופיע
מדליית זהב
-
פוסט זה נמחק!
-
למה הלב שלי כלכך כואב
לחשוב שמישהו אותי לא אוהב
איזה מפחיד זה להתחבר
לאדם שעליך יכול לוותרלמה כשקשה לי לשמוח
הלב שלי נהיה עצוב
למה שרוצה רק לברוח
פתאום העולם לא חשובלמה הכוכבים נעלמים
שאני חייבת אותם בתוך החושך
למה אנשים יכולים להיות רעים
וגורמים ללב שלי לדפוק בקצבלמה אני שואלת הרבה שאלות
וזה מרגיש שאני רק חופרת
למה אם אני אשתוק פתאום
יחשבו שאני בדיכאון כי אני לא מדברת!טוהר
-
ממציא תווים,
מתאמן ומנגן
הם לא מספיק משתלבים
הכל מתבלגן!משחק עם הסולמות
אך לא עובד והתיאום חשוב
המנגינה יורדת רמות
מנסה לכתוב שובמתחילים ומנגנים
אך הזיופים הקטנים מפריעים
את המיתרים שוב מכוונים
לבסוף מצליחים וכולם מריעיםמנגינה נוצרה!
מצאה חן בעיני המלחין
מקפיצה תאווירה
בפעם הבאה מנגינה באווירה נלחין -
חבר
היית לי חבר
יותר קרוב מאח
אותה ישיבה
ודומים כל כך
מדברים אל תוך הלילה
שיחות פתוחות
על הניסיונות ......
מלב אל לב
היה עם מי לדבר
לספר מה שכואבובסוף ההמתנה
הגיעה המתנה
ופתאום ....
הפתעת ....!
מזל טוב !!
התראסת
שמחתי
צחקתי
בליבי בכיתי
לא ברור בדיוק ממה
אני לא פסיכולוג של נבכי הנשמהאחי -- נשארנו חברים
ניסית לשדר
אבל ברור לי
שזה כבר סיפור אחר
שאתה אי שם במקום אחר
מה שהיה כבר לא יחזור
הזמן לא חוזר לאחור
ומבין
צריך התגברות
וזה חלק מהבגרות -
[שיר לשלושת השבועות]
חיים של גאולה
זאת אגדה מעולה
אותה סיפרו לי מאז שנולדתי
עליה גדלתי ותמיד חלמתיממתקים על העצים
ילדים ברחובות ירושלים משחקים
אומות העולם שפחות ועבדים
וכולם רק תורה לומדיםאין מלחמות בכלל בעולם
אין יותר פילוג בעם
ימי האבל יהפכו לשמחה
ולרגל נעלה כל המשפחהכל החולים יתרפאו
עשרת השבטים יקובצו
על העולם תתפשט ישראל
וגם נעמוד כולם למעמד הקהלוישובו כהנים לעבודתם
ולווים לשירם ולזמרם
כל כך מיוחד בבית המקדש
כל היקום יהיה כחדשאז חברים,
זאת לא אגדה
חשוב שכולנו נזכור ונדע
הגאולה קרובה מתמיד
לנו נותר רק להשקיע לכבודה ולהתמיד! -
על תורה שאסורה בתקשורת
ציבור חוטא
ומוסכמות מתעוותות
יחידים מתבלבלים
ואמונות קורסותאין מנהיג כי נסוג הצבא
נסוג הצבא כי אין מנהיג
יחידים מקימים פלוגות
כדי להתחבא ולהפסידאל תצטרף לשקר
ואל תסכים בשתיקה
ואל תניח בהפקר
את עיקרי תורתךאני צועק
אין איש עונה
אין איש איתי
נשארתי לבדיאך אולי בעוד יום או יומיים
יחלחלו הדברים לבסוף לאוזניים
ומי יודע דרך האור
אולי עוד נקום ונצא מהבורהן כתוב בתורה
שנוי בנביאים
ומשולש בכתובים
נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים -
בס"ד
לבד מול גלים- T.tבלילה לבד,
יושב וכותב לך מכתב.
אין בי כלום, ואתה עדיין מחזיק לי תיד,
כשנשבר לי וממש כאב.רק אני ואתה יודעים,
כמה דמעות, נשפכו בלי מילים.
איך אני נשרף כל יום בפנים
ושוב, יושב וכותב לך לבד מול גלים.כי כבר ניפצתי הכל,
החזקתי כל יום חזק שלא ליפול.
אבל כבר לא יכול!
מה אני מבקש ממך?
תן לי לצאת מזה, ולקום כמו גדול. -
יש לי פחד במה
מיתרי קולי רועדים
אני לא יודעת למה
בכל האימונים יש זיופיםאבל פעם ביאוש
כשנשכבתי על המיטה
חברה אמרה לי לחוש
את הצלילים את השירהעצמתי את העיניים
ודמיינתי עולם צלילים
לפתע ורדו המשקפיים
עולם עשוי מתויםשרתי ללא זיופים
לשירה נשאבתי
דילגתי בין הצלילים
אך כשאת עיני פקחתיהשקט שרר
מחיאות כפים לא שמעתי
רציתי לומר השיר נגמר
ובמקום זה מהבמה ברחתי
