שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[טותיייי]

גם אם חייכתי
מאחורי הדמעות
לא אומר ששיקרתי
זה נתן רצון לעוד

נתן רצון לשים בצד את העבר
ולחייך למרות כל הקשיים
גם אם בלילות לפעמים קר
יש את השמיכה שעוטפת תבפנים

לפעמים שרוצים עזרה
עצם הפריקה עושה לנו טוב
אז בזמן כזה שיש חשיכה
תחפשו את הבן אדם שיביא לכם אור

לפעמים לא צריך לחפש
כי אבא תמיד נמצא איתנו
אפילו לא צריך לבקש
הוא כבר מחזיק תידיים שלנו

טוהר

[הדרי]

איתנה מול הזרם
את-
שעומדת איתנה
מול הזרם הסוחף
מול אלפי דעות
נשנות ושקריות.
עומדת בשלך,
עם האמת שבך
נלחמת כלביאה
במלחמת היצר הקשה.

לא נשברת,
לא מוותרת,
לא נופלת.

ומתפללת-
שתמשיכי להיות חזקה
ותחזיקי מעמד
לפחות עוד דקה,
ושלא תהיי-
ככבשה דוהרת
אחרי כולם
בדרכי העולם,
ללא מטרה
וללא דרך.

את, נשמה-
שהולכת בדרך ישרה
צועדת רק אתו
באהבה מרובה,
וכל מעשה
חושבת פעמיים
שימצא חן
בעיני אביך שבשמיים.

עוד תראי,
שכל התגברות שלך כיום
תהיה שווה בעתיד-
פי מיליון!!
זה זמנך..
שאת בונה עתידך
המשיכי לסלול דרכך
ראי מה יפו פעמייך
אשרייך!
@הדרי

(אל השיר הזה,
אני אישית מאוד מחוברת,
כי בסה"כ כולנו עוברים מלחמות עם הייצר...
ומוקדש- לכל אחד ואחת מאיתנו, שנלחמים כלביאות-
להשתדל להיות הכי טובים...
זה מגיע לנו, לא?! )

[אביעזרי]

אין לי כח
גם לא לחשוב
המקסימום
יושב לכתוב
פורק מכאוב
סוער, מבולבל,
אין מנוח
רק לא לעזוב
את החבל.

תכף יבוא הלילה
אתפרק, אחזור אליך
נפשי מאסה, כבר די לה
רוצה לשוב אל זרועותיך

תן לי כח
רק קצת לחשוב
מינימום
לקום לכאוב
למצוא קצת טוב
להרגיע גל,
קצת לנוח
להמשיך לאחוז
בקצה החבל.

תכף יבוא הלילה
אתחדש, אחזור אליך
נפשי כמהה כי די לה
רוצה לשוב אל זרועותיך,
עד עולם..

D.A.S.

[אילן פ]

בכל נפילה

בכל נפילה
יש גם משהו טוב
כי בסוף שקמתי
הרגשתי את אבא יותר קרוב

בכל בדידות
יש גם משהו אמיתי
להתחבר לפנימיות
שהולכת איתי

בכל דיכאון
יש דברים שרוצים לשכוח
על הרצפה על הפנים
שמשם אפשר רק לצמוח

ואני יודע בכל מצב
שאני נמצא גם אבא שם
והכל לטובה
ובכל צרותי לו צר
ומכין לי הפתעות ליום המחר
ועוד לפני הניסיון
כבר זורק סולם לבור
לעלות אותי עם הכאב
מהחושך לאור

[נווד]

בס"ד

דמיון

לא אשכח אותו הלילה
בו נולד השטן בתוכי
לא אשכח עת רציתי אין סוף
כי זה שרף את נשמתי

לילות לא זכרתי צורת ירח
עת הילכתי באופורייה מתחדשת
וכשנגמרתי אחרי נשאר הריח
עוד מעט והקדים קנה לוושת

הוא יבוא והוא יילך
וישאר מקום
לכישלון לא'הבה
ולדמיון

[אדמילים]

ולא
לא מצליחה
לכתוב שיר
זה רק
מילים קטועות
הברות שבורות
כמוני

[יהודי זה הכי]

יש ימים שכואב לי
שהלב שלי נשרף
שההיגיון קצת נהדף
והיצר המנוול
מתחיל איתי במרדף

יש ימים שרע לי
שהכל פתאום נמחק
ומשהו בי נסדק
והלב המחולל
מרגיש שהוא נדפק

ורע לי-
ובא לי-
ללכת רחוק מכאן

לרוץ-
לעוף-
בלי לראות לאן

ויש ימים שבא לי-
לכסות אותי-
לפרק בי את הכל

כי נגמרתי-
זה הלב שלי-
הוא מרגיש שהוא לא יכול

אז אני לוקחת נשימה
מנסה להכניס אמונה
לפעמים אני מצליחה
ולפעמים, אני רק מבטיחה
שמתי שאוכל-אאמין,
ועד שאצליח, אני אמתין

[אילן פ]

כבר מתחיל לאבד
את הסבלנות
נשכחתי איפה שהוא
שוב מחכה .......
להזדמנות
עוד חבר התחתן
בקרוב חובק בת או בן
וספרו לי
שחבר אחר הקים בית
בין עצי הזית
איפה כל השדכנים
למה הם ישנים ?
מה עם כל ההבטחות ?
שיענו לטלפון לפחות
משדר עסקים כרגיל
חיוך מהול בעצב
לחוץ מהחיים ,,,מעצמי
שלא עומד בקצב
והלב כבר שרוט
טובע בים של בדידות
ורק ...........נשאר
להתחזק כל יום באמונה
שעוד תגיע מתנה
להגיד לאלוקי --רק לך תודה
כי עוד יגיע היום
של שיר והלל
ענבי הגפן בענבי הגפן
בדבר נאה ומתקבל

[חיה במקרנצ'יק 0]

"שמעתם מה קרה?
שירה מאורסת!
הלא יאמן קרה,
היא מצאה את בחורה!"

ברגע ששמעתי לא האמנתי.
מהכיתה שלי יש מאורסת?
הרי אנוכי כל כך קטונתי
אפילו לא 18! אז מה המשבצת?

ובכלל הלחץ, אני כל כך קטנה
וגם היא! מי אמר שהיא בכלל בשלה?
וברגע שזה מתקרב אני כבר מבינה
אוטוטו כנראה גם אני אהיה כלה!

אימאלה איזה פחד
אבאלה זה נוראי!
רוצה להישאר קטנה
לא לראות שגדלתי

אבל זאת המציאות
נכנסתי לקטגוריית החברות
ונשאר לי רק לאחל לכולם
שלפחות ניפגש בשמחות....

[הדרי]

הכי קרובה..

הקרבה-
ההשתוקקות
החוסר סדר
החוסר ידע

הכוכבים שברקיע
הירח שמבקיע
הם אלו שגורמים
לחשוב, להביט-
קדימה!

אל השקיעה החולפת
אל הרוח הנושבת
אל הכוכבים שמאירים
בלילות החשוכים
על הירח שזוהר
על המבט הקסום
על העולם היפיפה
שברא הבורא
ועל-
הימים הללו
שעדיין אפשר לתקן
ולחזור להיות-
הכי קובה להשם!!!

@הדרי

[טותיייי]

יש ימים שעוברים בחושך
כי לא רואים את האור
לפעמים יש גם אובך
כי הדמעות היו בתוך השחור

יש ימים שהכוח לא נשאר
כי התאמצנו אולי יותר מידי
לפעמים הלב גם הוא נשבר
ורוצים לוותר ולסיים ודי

יש ימים שלא מפסיקים לבכות
כי הלב שלנו מידי שבור
לפעמים בגלל משפחה וחברות
והלב נהיה יותר ויותר סגור

יש ימים שחיוך מזוייף מחייכים
כי אין כוח לחפירה או לשאלות
אז את האמת להסתיר מעדיפים
ומנגבים מהר את הדמעות

יש ימים שמשמיים השם מלאך שולח
כי הוא לא רוצה לראות אותנו שבורים
כשהוא רואה שאנחנו רק רוצים לברוח
הוא עוזר ואת היד שולח כדי שנחזור

טוהר

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

הלב שלי בוער
ובא לי לכתוב
הפחד סוער
ואין לי פה טוב
הכל קורס לי
מול העיניים
ושוב העולם שלי
מוצף לי במים

רק ניסיתי לחיות
ונמאס לי לבכות
אין לי איך לשלוט
על חיי

ואיך הם העזו
ומה הם עשו
האם הם דמיינו
כך את ימי

כמעט נשברתי לגמרי
למזלי בסוף ניצלתי
אבל פתאום זה מתגבר
וזה קשה לי

קשה לי לחשוב
שהחיים שלי יהרסו
שיהרס לי הטוב
ושהחיים יתנפצו

רק-
כי כמה אנשים
שיחקו לי בחיים

אלוקים עדי כמה זה כואב לי, אלוקים יודע כמה זה שינה אותי. אני לא סולחת להם בינתיים, כי זה כל החיים שלי. ככה אני כבר שנתיים, וזה מתפוצץ לי.

רק ניסיתי לחיות
מה עשיתם לי?
ואיך אפשר לעלות
כשזה נגמר לי???

ורק ניסיתי לשלוט
על החיים שלי
אבל ביחסי הכוחות
אני הובסתי

[הדרית]

פוסט זה נמחק!

[הדרית]

קשה לי לחשוב,
כאשר חיים של אי מי נהרסו.
קשה לי לכתוב,
כאשר חלומות של בן אנוש התנפצו.

זה שורף- נכון.
זה צורב- בגרון.
אך כאשר מתגברים- בגאון,
מגיע אותו רגע- הניצחון.

ואף על פי-
שקשה כך לחיות,
קשה ממש לשלוט,
קשה עד מאוד לדחות,

תמיד אפשר-
לחפש לעלות,
להתחיל להתעלות,
ולהמשיך להתגלות,
ולחכות...

מחר יגיע יום חדש,
ובו- רק את תבחרי.
האם לנצח,
או להישאר מנוצחת.
האם לנסות לשכוח,
או להישאר לעד מצוברחת.
הכל מתחיל ומסתיים בבחירתו של האדם,
ורק הוא יכול לבצע אותה, יותר טוב מכולם.

[אברהם עטיה]

פוסט זה נמחק!

[בלב ים]

למולי חזון גדול,
ליבי מתמלא גבורה, מהרצון לאין סוף לפעול.
צפייה שכזאת, שמגיעה מהרקיע הכחול.
שבתוכי בוערת, כאילו קוראת תיגר לכל.

אבל דווקא כשאניית החלום פורשת מפרשי שיר הגבורה,
מתנפצת היא במציאות לחלקיקים רצוצים, ברעש נורא.
ופתאום, הופך אני, מגיבור בגלימה המתעופפת ביוהרה,
לעוד מושב בקולנוע, החי הצגת חיים, שלכולם שמורה.

אבל המשכתי, כי רק ילד מרים גביע, ומרגיש בחיים ניצחון.
כי דווקא בכישלון הקשה, מתגלה כמה היעד עליון.
כי דווקא בעכשיו הקטן, טבוע עוצמת המעשה, וממשיות הכישרון.
אז מסתכל אני לאופק הרחוק מהחלון,
ורואה שרק בהיום חי אני את החזון.

[אדמילים]

שגם
לקח לי זמן
לומר לך
שאם לא
את אף
אחד אחר לא
יעשה את זה
בשבילך
אף אחד אחר
לא
הרבה זמן לקח
לי פחדתי
שגם אני
אשמע

[הדרי]

משוואת החיים-

לנסות-
זה לדעת שיש כישלון
לנסות-
זה לדעת שאפשר ליפול
לנסות-
זה לדעת שאין תמיד דרך חזרה
לנסות-
זה לדעת שיש קושי לעבר הפסגה
לנסות-
זה לדעת שאנשים גדולים
עברו הרבה קשיים בחיים,
כי רק מזה צומחים.

לנסות-
זה לפעמים ליפול,
זה לפעמים להתמוטט
אבל דווקא מזה- להתחזק
לקום מהנפילה
ולקום לניסוי חדש
שגם בו שוב יכול לבוא הכישלון
שוב אפשר למעוד וליפול
אבל תמיד בלב לזכור
שיש משוואה מתמטית לחיים-
"שנפילה ועוד נפילה
הם עוד צעד
לעבר ההצלחה!

(קחו את המשוואה החזקה הזו לחיים שלכם
שכל ניסיון, נפילה ועליה- הם עוד צעד להצלחה!!!!)

@הדרי

[אילן פ]

מרוב ......

מרוב דכאון בתת מודע
כבר נהייתי קצת פסיכי
גם קצת משוגע
חגיגה של הבלבול
כנראה משהו בסוד הגלגול
מרוב עצים כבר לא רואים ,,,,,,
את היער
ומה אני ????
בסה"כ נער
שוחה בזכרונות מהעבר
טרוד מהעתיד
וממה שצופן המחר
כמה כבר הלב יכול להכיל ??
נבראתי אדם שאכפת לו
ולא סתם פיל
אולי זה התקופה
אולי ההתקפה
בשמחת התורה
שהוציאה את כל החמץ מהמגירה
רק שלא אמות
מרוב גלות
לא נבראו רעמים .... אלא כדי
לפשט .... העקמומיות שבלב
מחכה ליום שיבוא
שיגלידו כל השריטות
שיקח איתו את כל הכאב