שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
רגע מרגיז
כשאתה מתוערר בבוקר מאוחר
וקם מהמיטה ככמעט מגיע המחר
אבל באותו מצב אני לא נשאר
לא נותן לו ליאוש שעלי יגבררגעים מרגיזים כל יום קורים
כשנאבדים לי חפצים
מפתחות וחומרים חשובים
דברים מעצבנים כל היום קורים
אבל להשתלט עלינו להם לא נותנים -
פוסט זה נמחק!
-
א אייצ'ית התייחס לנושא זה ב
-
לפעמים אני רק רוצה
לברוח מעצמי
לפעמים אני לא מוצא
את עצמי
מחפש נואש
אחר תקווה נסתרת
בלב נרגש
מביט על הרכבת
איך פספסתי
את התחנה
התרחקתי
ולא נותרה תקווה קטנה
איך כל מה שרציתי
זה רק להתקרב
כמה שמחיתי
נשאר לי פצע עמוק בלב
שהולך ומדמם
לא מצליח להרפות
רק אתה השם
יכול לרפאות
מנסה בכל כוחי
לגרש את המחשבות
מדחיק בעל כורחי
אלף לבבות
שרק רוצים לקרב
אבל בפנים עמוק בלב
נותרה התקווה
שאולי הכל כבה
ונשארה האהבה
רק איתך השם אני הולך
לא רוצה להיות לבד
כי אתה השם המלך
נשאר תמיד לעד -
שיר שכתבתי כשנודע לי סיפור ממש מצער על אחד מקרובי. וא"א היה להאמין, הכל היה נראה כ"כ חלק ויפה מבחוץ---
מציאות שקטה מתנפצת
אל חוף של אשליות
ומי יודע מה היא משפצת
וכמה מערבולות מסתתרות.האדמה תמיד נראית בטוחה
ולא סתם חול שמתפורר
ותחתיה משנים הלוחות תנוחה
ורק מחכים את הלחץ לשחרר.כלפי חוץ – החיים הם תותים
וההצגה יפה ומושלמת.
רק לפעמים לכלוך פתאום מכתים
שולח אצבע ומטביע חותמת.כן, כי זה תמיד יכול לקרות
פתאום כל המציאות מתערערת
חיים שהשתנו, סטייה מהשורות
וכבר הכל נראה אחרת. -
סוג של מחזמר שכתבתי כשנחה עלי ההשראה, תגידו מה דעתכם.
מול שדה עטוף קוצים
ניצבים מספר אנשים
מסתכלים, שוקלים,
האם השדה מתאים?שלושה הם האנשים
לכל אחד תפקיד מתאים:
השזוף חקלאי וותיק
מכל שדה את המירב מפיק
הגבוה הינו איש נדל"ן
אלוף בקרקעות כמובן
והצעיר הינו סתם לא מוכר
עוד אחד, נראה קצת זר.שתי השועלים בוחנים
ואז מחליטים ומתווכחים
כל אחד רוצה ת'קרקע
היא ממש ממש טובהוהצעיר, מעשי, שולף טלפון
ומיד מסדר את הזיכיון
הקרקע הינה שלו, הוא זכה
ומה הוא יעשה בה? הוא לא ידעהשניים שראו את התפנית
רצו אליו כאחוזי תזזית
ביקשו שימכור להם את השדה
והמחיר לא מהווה שיקול בזההם הלכו לעורך דין,
ויצאו מרוצים
כל אחד קיבל חצי
והצעיר קיבל הכי -
הוא ניצב כאן למולם
במסע.
זה אין סופי
ומיגע,
אולי בסוף הוא יגיע.לפעמים זה מייאש,
הדרך ארכה.
הם נוטשים
אחד אחד,
ירדה החשיכה.השאירו אותו לבד,
לדאוג רק
לעצמו.
לאסוף את השברים,
בלי עזרה
של אף אחד.כמעט נשבר,
מרוקן.
אזלו המים,
בקנקן.
כך במבוכה,
עקב בצד אגודל.זה קשה,
הוא אומר.
נצעד לאט,
לא מותר.
כבר רואים אור בקצה
המנהרה,
הוא הגיע לסוף,
כבהתחלה. -
לפעמים אני רוצה מאוד לכתוב וזה באמת בוער בי אבל משום מה המילים בורחות לי ולא יוצא לי שיר נורמלי זה קרה לכם גם?
רציתי לכתוב שיר
אך המילים נאלמו
לא מצאתי חרוז
לכל מילה
חפרתי בראש
לנסות לשורר
אבל מעיין ההשראה נדם
לפעמים זה קורה
כנראה לכל אחד
המילים מתחבאות
ולא נכתבות
השורות לא קשורות
ואין היגיון
והכל מתבלגן
איזה חבל
רציתי להלחין
או לפחות לחרוז שיר
כמו במחרוזת יפה
שקיבלתי למתנה
אך כנראה אין כל יום השראה -
בוקר של ריבוי אורמרגיש בריא אחרי שחרית. כמו אחרי רופא
ראשי תבות של השם שלי. יושב שותה קפה
יש לי מצב רוח .נראה עוד כמה זה יחזיק
לפחות שואב קצת דלק. למסע זה לא יזיק
מי אני. תלוי מה בעוד רגע אעשה
לכן להיות יהודי טוב. אני מנסה
עוד תפילה ועוד דיבור. עושה מה שאפשר
חטוף אכול לך כי מי יודע. מה יהיה מחר
לא יודע מה קרה. יודע כבר יותר טוב
לא נכון טעות שלי. תמיד הכל הכי טוב
יושב שומע שיר נחמד. כמה טוב רק להודות
אז אבא שלי תודה לך. מילה אחת ואז עוד אות
היום הוקל לי כי שתפתי אותך. בכל מחשבותי
וזה למרות שאתה קורא יודע. את כל נסתרותי
אחרי שיחה איתך היום בבוקר. הוקל לי קצת בלב
כי עוד ראשי תבות של השם שלי.יודע שהטוב קרב
מפזר את המילים בשיר. כמו תבלין על פיצה
היום הזה קיבלתי אור. אני בשמחה ודיצה
מצוה להיות רק בשמחה. אמר תמיד רבינו
להיות באומן זה החלום. אז אבא תזכנו
לצאת מהעצבות לעיתים הפתרון. זה מילתא דשטותא
רוצה ללמוד עם אח קרוב. כתוב חברותא או מיתותא -
תדעי לך ילדה
בתוכך נשמה
חיים לך ניתנו
כדי להתקדם עוד פסיעהוחברה לה דקה
ועוד אחת לשעה
וכבר עברו ימים
ותמה לה שנהועברו להם כבר
כל כך הרבה ימים
כל כך הרבה אפשרויותונודע לך דבר
זמנים ושנים
ותום כל הלילותויודעת את
כי יבוא עוד הקץ
ותקראי לבית דין למעלהונודע לך בת
גם אם בליבך חץ
יכולה להתקרב את לאבאוכל פסיעה
צעד בחיים
וכל שניה בה
אצרת רגעיםנשמרים לך שם
לא נשכחים
מצטרפים הם גם
דרך לך מישרים -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
התחלתי לכתוב
עבדתי קשה
רציתי מאד
שיצא יפיפהכתבתי שעות
בזמן לא התחשבתי
כתבתי עוד ועוד
לשניה לא עצרתיבאמת שעבדתי קשה
ובשניה שכמעט גמרתי
נכבה לי המחשב
ונמחקה העבודה שליהוצפתי בתיסכול
ידעתי שאם רק...
אם הייתה לי עוד שניה
או.. לא יודעת מה...אוף. זה היה כל כך מבאס
עד שכתבתי!!! הזמן שהשקעתי!!!
הייתי ממש צריכה להתאמץ
כדי לקלוט שזה לא בידיים שלי||זה ממש שיר ספונטאני שיצא לי מתוך התיסכול...||
-
לפעמים אין לי כוח
לרוץ אחרי המטרות,
נגמרו לי הכוחות למצוא
את הטוב בכל הנסיונותלמה עדיין לא מצאו
קיצור דרך,
שיראה כיוון בערך .
פניי לא יודעות
להיכן להמשיך , דרכך ארוכה
ומסביבי.. מתחיל כבר להחשיך.תאיר בי אור, לא רוצה
יותר ליפול
הטעויות שבחיי לא פוסקות .
ויש לי בדרך כ"כ הרבה שאלות,
מתי אקבל תשובות?
באופק הן לא ניראות ,
לפחות אחת - שתדריך ותראה
לי לאן לפנות.. -
לא ידעתי:
כמה לא ידעתי
שחלומות הם רק בלילות
ואמת הוא צל שמסתיר
ומאיר צללים על החלונותכמה לא ידעתי
שטוב הוא מטפורה מכוערת
למילים גסות כמו נקמה
לילדות עקובת דם ומערבולתכמה לא ידעתי
שחושך הוא כאב
רק כשבלילה נתתי לראשי מנוחה
וגיליתי שעדיף להיות לבד מלהתאכזבכמה לא ידעתי
שתמימות הוא תואר נאצל
כי מי שמחזיק בו עדיין
הוא מי שזכה לא להיות מנוצלכמה לא ידעתי
שכלום לא ידעתי אז
חבל שלא שמרתי
תמונה שלי מפעם כשעוד הייתי עם רצון עז---
יעל#
-
חיפשתי אותך
כשלא מצאתי אותי
חיפשתי תשובה,
צעקתי ת'עצמי.רציתי להתקרב
והלב בחר להתנתק
רציתי להשאר
ורגלי סובבו למקום אחר.מצאתי מקום
התחפרתי בהר של זבל
מצאתי חלום
של ילדי חושך ואופל.האם לנצח כך אמתין,
מתבוסס במקומי המצחין?
האם תמיד כשארצה לעלות,
אפול מכל המדרגות? -
רץ כל הדרך אל המטרה
שם פול גז נכנס לתבערה
עוד אחד שואל תגיד לי מה הלוז
מעיף עליו מבט אומר לו מהדרך זוז
עוד יום שעבר מחנה לי את האוטו
יודע בעצמי שזה יגיע אוטוטו
מסמן לי את היעד ואז רץ לכבוש אותו
ובניצחון מביט למעלה לא לשכוח שיש אותו -
||כשישבתי ולי קצת חלמתי המקלדת הקלידה לי...||
אבא?!..
אתה הי שם,
ואני כמו בסוף העולם..
מרגיש לי קצת ,
עצוב.
..
לבד...ואבאל'ה שלי
תמיד איתי.
ולוחש לי.
אני איתך .
בלי פחד ,לא לבד.ואז פתאום זה פורץ.
אתה איתי ואני איתך
תמיד...
תודה לך אבאל'ה שלי
על חיים.על הבכיות, והימים המאושרים.
הכל זה ממך,
ובידך,
ולי תמיד נשאר לומר,
לך תודה.||מוקדש לאלה שלפעמים מרגישים לבד
שידעו שתמיד יש מישהו שנותן לכולנו יד|| -
ואנחנו בידיו,
בידי אבא חנון ורחום.
ואנחנו חוסים בצל כנפיו,
בצילו של אבא ענק ועצום.אבא שמלווה אותנו בכל נפילה וכאב,
אבא שיודע מה מסתתר עמוק בלב,
אבא שדואג, שומר ולא עוזב.הוא זה שמרים אותנו על כתפיו,
הוא זה שלעולם לא נוטש את בניו,
הוא זה שנמצא איתנו במקומות הכי פנימיים,
ברגעים הכי שמחים, ברגעים הכי קשים.הוא,אבא שלנו!
אבא, מלך מלכי המלכים!
ולנו, אין מילים בפינו,
כדי להודות לו על חסדיו ורחמיו העצומים."ומבלעדיך אין לנו מלך אלא אתה!"
-
שיר משנה שעברה אחרי האסון הנורא:
בס"ד
מירון, מילה שטומנת בתוכה
ישועות דבקות ותפילה
מירון, סמל למקום שמחה
איכה הפכה ליגון ויללהרשב"י, מושג של חיבור ואחדות
כל אדם מרגיש שייך
ממנו שואבים הצלה ופדות
הפך למקום אסון, היאךראש חודש, ליל שישי, מוצאי שבת
עולים ונוסעים מירונה
חלאקעס, ח"י רוטל לידת בן ובת
הומרה השירה בקינהל"ג בעומר, אלפי שנים
בנערינו ובזקנינו
שמחים ורוקדים אבות על בנים
ועתה, נהפך לאבל מחולינוכל העדות מכל עמך ישראל
חוגגים יד ביד
בציציות השני אין שואל
וכעת, אסון נורא כולם ביחדאיכה נספר ואיך נשחזר
בלתי ניתן להבנה
מ"ה יהלומים עוטרו בנזר
דודי ירד וליקט שושנהילדים וזקנים יחדיו חוברו
עלה המוות בחלוננו
המראות אשר עינינו ראו
אוי מה היה לנואיך ננחם ואיך נמשיך
העולם עמד מלכת
יום בצהריים החשיך
נותרנו כעצים בשלכתאבינו מלכינו אלינו מדבר
ואנו, אותו לא מבינים
מי בחנק ומי בדבר
טאטע הושיעה בניםכדאי הוא ר' שמעון לסמוך
עליו בשעת הדחק
אנא ריבונו של עולם בנו תתמוך
כשיום השמחה נמחקקדושי מירון, קרבנות ציבור
לא נשכחכם כל כך מהר
ננצל את הזמן, את הלב השבור
לא לחינם נגזר עלינו כאן להשאראבא שבשמים, האר אלינו פניך
קרבינו אליך הכי קרוב שאפשר
אתה אבינו ואנו בניך
העם הכי מאושר -
פוסט זה נמחק!
