שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[יהודי זה הכי]

עבר:
מול יצר טוב ורע
ניסיתי לגלות בחירה
הניסיון היה קשה נורא
לא היה לי שמן למנורה

נפלתי, נכביתי, נטמאתי
במלחמה הזו לא ניצחתי
תרבות יוון קרצה לי
עד שהכל נגמר לי...

למזלי.

הווה:
ניצבת מול עבר ועתיד
בתווך יש ניסיון שמתמיד
לכל בחירה יש כח מחריד
מנסה לפחות לא להוריד

נאבקת על איזון,
בוחרת לי כיוון,
מעצבת לי מסלול-
המעבר קצת תלול

עתיד:
מקווה שאראה אור
מאמינה שאזכה לטוב
אם אלוקים עלי תמיד ישמור
אז אני לעולם לא אעזוב

ככה החיים שלי יהיו
אפסע בשביל החיים
ואולי, אם תזכו,
תראו סביבי את המלאכים...

הלוואי.

[מנאששש]

לא שלי

המילה
הנוספת
ההיא
שחושפת
נתלתה
בשפתי
עוד לפני
אמירה
כמו פיסת עור
רופפת
על קצה חוט
סערה
שוצפת
להשיב
מלחמה שערה.

ולמרות
הקול
שזעק מבפנים
לוקחת
אותה לאחור.
ואין מלאך
יכול לשער
גם אני לא אוכל
לתאר
אולי רק פיסה
מן האור

אולי שיפתחו נושא לשירי חנוכה?

[אדמילים]

תבינו
אתם לא תבינו אותי
מזמן הגעתי למסקנה
אתם לא, אני כן הבנתי
תמיד אהיה קצת שונה

אתם לא תבינו אותי
יחסי למילים, אותיות
ידידות ואיבה סמיכה
בשיריי לא תצליחו לראות

אתם לא תבינו אותי
את הפחד חסר ההסבר
את הלילות, הימים והכלום
לשווא תשכנעו לדבר

אתם לא תבינו אותי
רק תגידו לי במה לבחור
אפילו שבכלל לא טעמתם
מיופיו של הבור השחור

אתם לא תבינו אותי
גם אני בקושי מבינה
אבל נו, זה כמו שאמרתי
תמיד אהיה קצת שונה

[שוהם]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

פוסט זה נמחק!

[NAAMA 0]

ילד בודד
מביט אל השמים
אבא בחזית
דמעות על העיניים

הפחד מתעצם
קשה לו לעכל
נשארו רק התמונות
והגעגוע שמחלחל

תחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזק

של אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...

אוכל לצעוד בדרך שלך

ילד מתבגר
מביט אל השמים
מרגיש בחזית
דמעות על העיניים

היצר גובר
וכבר נמאס להילחם
ועכשיו נזכר באבא
והגעגוע מחלחל

תחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזק

של אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...

אוכל לצעוד בדרך שלך

[אבא תודהa]

כבר מאוחר

#למה לא אמרת
שיש לך חור
בלב

#למ הלא אמרת
שחסר לך אור
בנפש

#למה לא אמרת
שאת רוצה מור
ברגש
--- וכבר מאוחר

שיגלו לך את האמת
של החיים

#למה לא בקשת
שוב את המידע לאמת
כל כמה ימים
--- וכבר מאוחר

#למה את באה בחלומות
למה את רק תמונות

למה את כבר לא בחדר
דואגת לשמור על הסדר
ולזרוק עליי סוודר

מאוחר כבר,
לשאול אותך.
הדמעות עונות לי
במקומך
במקום מילותיך
תשובותיך

הכאב הוא גדול
ואת ציווית עלי לחיות
זה כואב לגדול
שאת נשארת מחוץ הלהיות

ואני עוד בוהה בתמונות
בזיכרונות
שילוו אותי, איתך
כל חיי
אוהבת המון,

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[דודו]

חייל בלי מדים
ניצחתי, מדהים
השארתי שלדים
נותרו לי גלדים

הראש בגמרא
שורה פלוס שורה
עיון בטהרה
לעיתים גם נורה

ועכשיו יצאתי לאפטר
מחפש את הכרת העם
במי שמחזיק את השאלטר
בדמעות ביזע בדם

[טותיייי]

בסוף
אחרי כל שיר
אחרי כל משפט
אחרי כל מנגינה
אחרי כל נשמה

יהיה
יהיה חלומות
יהיה זכרונות
יהיה צלקות
יהיה דמעות

טוב
כל החלומות
כל החיים
כל התקוות
כל השברים

אם
אחרי כל חלום
מגיע גם תקווה
אחרי סוף יום
יש גם התחלה

טוהר

[כוכב לכת]

ותאמת שקצת קשה לי
ההסוואה קצת מסתירה
החיוך המידי רחב הזה
מסתיר חלקה קשה

ביטחון עצמי מופרז
מדחיק מתחת לכד
רגשות שלילים
שמפחדים להשלים

בתוכי יש מרגל
שוב ושוב בי בוגד
מכניס בי מחשבות מחלישות
נמלה קטנה הופך לגבעות

ושוב אני מתפללת
שאכבוש את הרובע
אך לא מאמינה שאצליח
לצאת בלא פגע

מנסה להבנות ולהתחזק באמונה
יודעת שרק הוא מצייר את התמונה
אני רק צובעת אותה
השאלה באיזה צבעים
מקווה ומתפללת לאלוקים

אך שוב נשארת בפינה מבחירה
כי בעצמי אין אומץ ואמונה
אולי אצליח בשנה הבאה?!

אם אמונה אכבוש הרים
אבל איך אצליח להלחם
אם בעצמי אני לא מאמין?

כשם שצריך אדם להאמין בד'-
כך צריך אדם להאמין בעצמו!

[אילן פ]

****גם ציפורים ****

זה עוד סיפור
של מלחמה מתישה
בין אדמה לשמיים
נוסע מהר בתחנות הזמן
לברוח מכאן
לא חשוב לאן
פתאום נפלה לידי
פתקא מהשמיים
הכתב ברור
הכל כבר כתוב
חיים ............
הם לא שחור לבן

פזמון:
דע לך בני
שכל הזמן שהנר דולק ...
האור חוזר
אליך חודר
ואפשר עוד לתקן
גם ציפורים נודדות שביום פורשות כנף ....
לעת ערב
מוצאות את הדרך
חזרה אל הקן

אך מה אעשה הלכה למעשה
אם נדבר ביננו
רחוק מתשובתי דברי משובתי
בלילות רודפים אותי
התעיף עיינייך בו היה ואיננו
דודי דופק יום יום
על דלתי
לדרוש בטובתי

פזמון : דע לך בני שכל הזמן .....

ושוב אין לי שום תרוץ
להפסיק לרוץ ..........
עוד יום
עוד חודש
עוד שנה
גם רגע חיים הוא מתנה

פזמון : דע לך בני שכל הזמן .....

{יש לשיר הזה גם לחן -- עובד על זה בימים אלו }

[מנאששש]

לא שלי

ראית את התמונה?
איזו?
נו, של האוטובוס.
מה? זה אוטובוס?
גרוטאה עדין על זה...
מצחיקה! זה כל היופי.
פה טמון הגרעין,
זו תמונה ישנה
מלפני...
היא נלקחה מהמוזיאון!
כן? עכשיו זה מתחיל להרשים!
...
אולי נפסיק להסתכל
על הכאן,
על המעודכן.
נחזור קצת לעבר,
נחזור למקורות
נתחבר לשורשים,
ונבין שהם היופי
הטמון בתמונה.

[דודו]

רק כמה מילים לפני שאתם קוראים את המילים הבאות,
הם נכתבו בעקבות מה שכולנו עוברים בחודשיים האחרונים,
ובפרט אחרי האסון שנהרגו חטופים מאש כוחותנו,
זה מרגיש כמו דרמה זוועתית ביותר, שכולם מתים בסוף,
אתה מאבד עשתונות מרוב טירוף,
אבל פתאום קלטתי, חלאס לחפש מה צריכים להתחזק ולהגיד תהילים ולחשוב שזהו,
את כל זה השם עשה, בשבילי!
הוא רוצה שאני יקשיב לו ואז הוא יקשיב גם לי,
ומה הוא מדבר אלי, ומה אליך??
כל אחד יודע בעצמו

הלב מתפחלץ
הכל כאן משוגע
במקום להחלץ
יגון וגם תוגה

חפץ רק להטיח
את הראש בקיר
לתפוס את השטיח
לזעוק בכל העיר

מסתכל בלבן שבעין
רואה שחורות
איך למרות כל זאת עדיין
רואים את המראות

ושום דבר לא עובד יותר
לא ירוק לא הזרקות
לאן השם חותר
עם כל האזעקות

בסוף אני הכתובת
אני כאן האשם
מפסיק לחפש סביב
חוזר אליך, השם

מושיט אליך יד
תחזיק אותי חזק
מקשיב לקריאתך
תקשיב לקריאתי

[פונץ' בננה]

בס"ד
'איתך, באש ובמים'

אבא, היצר הוא עליי גדול
תחזיק אותי שלא אפול
כי מי אני פה בלעדיך,
בשר ודם, עפר מין אדמתך

אבא, אני איתך באש וגם במים
אתה יודע ש_אני לא מרים ידיים
ואם מרים, זה רק אל השמיים

אבא, עזור לי לגבור על כל מכשול
רק אתה זה שיכול
כי מי אני פה בעולמך-
ייצור שנלחם לעשות את רצונך

אבא, אני איתך באש וגם במים
אתה יודע ש_אני לא מרים ידיים
ואם מרים, זה רק אל השמיים

[הדס.ט]

שיר שכתב הרב ליאור אנגלמן

האיש באולפן\ליאור אנגלמן
לאיש באולפן זה לא היה קורה
האיש באולפן מיד היה מזהה,
מה הבעיה לראות דגל לבן
עם האור היפה שמאיר באולפן.

האיש באולפן - הרבה הוא עבר
ויש לו דסקית חטופים על הצוואר,
הוא חד כתער ומבטיו קשים
הוא אלוף העולם ב"אני מאשים".

האיש באולפן מעולם לא טועה
הם הרימו ידיים מיד הוא רואה.
לאיש באולפן אין טנק וכלים,
אבל בלי כונה הוא הורג במילים.

[אביעזרי]

אופניים

החיים כמו אופניים
נוסעים מתגלגלים
כלום לא יקרה גם משמים
אם לא תאיץ בגלגלים

עליות וירידות
הכל תלוי בהסתכלות
בחר את נתיבך
ואל תנהג בו בסכלות

אם תטה את מבטך
אל השדות ליד
תגלה - נשארת לבדך
ובלי דבר ביד

החזר אור לסובבים
פנס דרך תהיה לרבים
שלא ירמסוך עוברי דרכים
וסתם כי יש לך ערכים

הקפד לעצור
לבחון את המסלול
שלא תעבור
תפספס את הפיתול

ואם תהנה
מהדרך, מהקשיים
תוכל להעפיל
אל על, לגבהים
תגיע לפסגה -
כן, אלו החיים.

[נעמי ה]

נמאס לה למחות דמעה
לעודד כל הזמן את עצמה
לאטום אוזניים מול האשמות
על כל אותם הכישלונות

היא רוצה לצרוח
לקחת את רגליה ולברוח
לעולם שאוהב רגישים
שמעיף מבט גם לחלשים

יודעת שהוא לא קיים
הוא נמצא רק בחלומות
שם היא מלכת העולם
בוחרת לכולם את התגובות

שם יש לה במה
להוציא את כל הטוב שבה
להראות כמה היא גדולה
לשאול מי רוצה להתמודד מולה

אך בסוף תמיד בה הבוקר
ונמחקים החלומות היפים
ועוד פעם הלב דוקר
והיא חוזרת לחיים המעייפים

ובליבה נושאת תפילה
שיבוא מלאך בשבילה
שיזכיר לה את האמת כולה
כמה היא טובה וגדולה.

[אבא תודהa]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

לא שלי

אני לא מאמינה.
פספסתי!
איך זה יכול ליהיות?
הפתק היה בידיים שלי
כל הזמן.
היה כתוב בו
איפה אני צריכה
לרדת.
אז למה?
למה פספסתי את
התחנה?

נרדמתי בשמירה
כן, פשוט כך
נרדמתי, ישנתי.
נכון, הייתי מותשת
ועדיין, היה אסור לי
להירדם
הנה, החמצתי
הפסדתי את התחנה.
כי יש מקומות
שבהם אסור לישון,
יש רגעים
שאסור להחמיץ,
ויש תחנות
שאי אפשר להפסיד.