שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[יעל ק.]

תג שוטרת:

פוסעת לאיטי
במורדות הררי שלכת
עלים יבשים מתנפצים
תחת רגשותי המגואלות במתכת

שוכחת את עצמי
במורדות שמי תכלת
גלים מתים מופיעים
מול עיני המתקדרות עם אשמורת

מסתנוורת מדמותי
במורדות שמש סוררת
ימים כעננים עפים
ועודני בתום- בתקווה מתנחמת

מסתגרת בשלמותי
במורדות חיי עופרת
מחפשת שוב עדים
לאותם תגי כתובת

ושוב צועדת לתומי
במורדות דמויות שותקת
מאתרת את כל אותם נעדרים
בסריקת עין מתמודדת

מוצאת אותם בדרכי
במורדות אותה מערבולת
אח, הלוואי ויכולתי
לעצור אותם בצד ולהוציא תג שוטרת---

---

יעל#

[Eti]

הכי מתאים לקרוא לשיר הזה

ניצול זמן...

כך,
עובר לו עוד יום
נמוג אל אלפי אתמולים
שאבדו.

כך,
מסתובב השעון
מחוג אל מחוג משלימים
שישים.

כך,
מתפוגג לו חלום
מתאבך בעקבי נעליים
נקיות.

כך,
מגיע זמן פירעון
בוהה בשק המונח בידיי
ריקני.

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

אני ליברלית-
מקבלת את כולם

אני ימנית-
רוצה להפוך את העולם

אני שחקנית-
עובדת על כולם

אני פרפקציוניסטית-
חייבת הכל מושלם

אבל מעל הכל,

אני יהודית-
אוהבת את בורא עולם!!!

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

רגע מרגיז
כשאתה מתוערר בבוקר מאוחר
וקם מהמיטה ככמעט מגיע המחר
אבל באותו מצב אני לא נשאר
לא נותן לו ליאוש שעלי יגבר

רגעים מרגיזים כל יום קורים
כשנאבדים לי חפצים
מפתחות וחומרים חשובים
דברים מעצבנים כל היום קורים
אבל להשתלט עלינו להם לא נותנים

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[מוכן תמיד לעזור]

לפעמים אני רק רוצה
לברוח מעצמי
לפעמים אני לא מוצא
את עצמי
מחפש נואש
אחר תקווה נסתרת
בלב נרגש
מביט על הרכבת
איך פספסתי
את התחנה
התרחקתי
ולא נותרה תקווה קטנה
איך כל מה שרציתי
זה רק להתקרב
כמה שמחיתי
נשאר לי פצע עמוק בלב
שהולך ומדמם
לא מצליח להרפות
רק אתה השם
יכול לרפאות
מנסה בכל כוחי
לגרש את המחשבות
מדחיק בעל כורחי
אלף לבבות
שרק רוצים לקרב
אבל בפנים עמוק בלב
נותרה התקווה
שאולי הכל כבה
ונשארה האהבה
רק איתך השם אני הולך
לא רוצה להיות לבד
כי אתה השם המלך
נשאר תמיד לעד

[Eti]

שיר שכתבתי כשנודע לי סיפור ממש מצער על אחד מקרובי. וא"א היה להאמין, הכל היה נראה כ"כ חלק ויפה מבחוץ---

---

מציאות שקטה מתנפצת
אל חוף של אשליות
ומי יודע מה היא משפצת
וכמה מערבולות מסתתרות.

האדמה תמיד נראית בטוחה
ולא סתם חול שמתפורר
ותחתיה משנים הלוחות תנוחה
ורק מחכים את הלחץ לשחרר.

כלפי חוץ – החיים הם תותים
וההצגה יפה ומושלמת.
רק לפעמים לכלוך פתאום מכתים
שולח אצבע ומטביע חותמת.

כן, כי זה תמיד יכול לקרות
פתאום כל המציאות מתערערת
חיים שהשתנו, סטייה מהשורות
וכבר הכל נראה אחרת.

[יהודי זה הכי]

סוג של מחזמר שכתבתי כשנחה עלי ההשראה, תגידו מה דעתכם.

מול שדה עטוף קוצים
ניצבים מספר אנשים
מסתכלים, שוקלים,
האם השדה מתאים?

שלושה הם האנשים
לכל אחד תפקיד מתאים:
השזוף חקלאי וותיק
מכל שדה את המירב מפיק
הגבוה הינו איש נדל"ן
אלוף בקרקעות כמובן
והצעיר הינו סתם לא מוכר
עוד אחד, נראה קצת זר.

שתי השועלים בוחנים
ואז מחליטים ומתווכחים
כל אחד רוצה ת'קרקע
היא ממש ממש טובה

והצעיר, מעשי, שולף טלפון
ומיד מסדר את הזיכיון
הקרקע הינה שלו, הוא זכה
ומה הוא יעשה בה? הוא לא ידע

השניים שראו את התפנית
רצו אליו כאחוזי תזזית
ביקשו שימכור להם את השדה
והמחיר לא מהווה שיקול בזה

הם הלכו לעורך דין,
ויצאו מרוצים
כל אחד קיבל חצי
והצעיר קיבל הכי

[netanelhareven]

הוא ניצב כאן למולם
במסע.
זה אין סופי
ומיגע,
אולי בסוף הוא יגיע.

לפעמים זה מייאש,
הדרך ארכה.
הם נוטשים
אחד אחד,
ירדה החשיכה.

השאירו אותו לבד,
לדאוג רק
לעצמו.
לאסוף את השברים,
בלי עזרה
של אף אחד.

כמעט נשבר,
מרוקן.
אזלו המים,
בקנקן.
כך במבוכה,
עקב בצד אגודל.

זה קשה,
הוא אומר.
נצעד לאט,
לא מותר.
כבר רואים אור בקצה
המנהרה,
הוא הגיע לסוף,
כבהתחלה.

[ברוריה]

לפעמים אני רוצה מאוד לכתוב וזה באמת בוער בי אבל משום מה המילים בורחות לי ולא יוצא לי שיר נורמלי זה קרה לכם גם?

רציתי לכתוב שיר
אך המילים נאלמו
לא מצאתי חרוז
לכל מילה
חפרתי בראש
לנסות לשורר
אבל מעיין ההשראה נדם
לפעמים זה קורה
כנראה לכל אחד
המילים מתחבאות
ולא נכתבות
השורות לא קשורות
ואין היגיון
והכל מתבלגן
איזה חבל
רציתי להלחין
או לפחות לחרוז שיר
כמו במחרוזת יפה
שקיבלתי למתנה
אך כנראה אין כל יום השראה

[מוזיקה זה הדיבור]

        בוקר של ריבוי אור

מרגיש בריא אחרי שחרית. כמו אחרי רופא
ראשי תבות של השם שלי. יושב שותה קפה
יש לי מצב רוח .נראה עוד כמה זה יחזיק
לפחות שואב קצת דלק. למסע זה לא יזיק
מי אני. תלוי מה בעוד רגע אעשה
לכן להיות יהודי טוב. אני מנסה
עוד תפילה ועוד דיבור. עושה מה שאפשר
חטוף אכול לך כי מי יודע. מה יהיה מחר
לא יודע מה קרה. יודע כבר יותר טוב
לא נכון טעות שלי. תמיד הכל הכי טוב
יושב שומע שיר נחמד. כמה טוב רק להודות
אז אבא שלי תודה לך. מילה אחת ואז עוד אות
היום הוקל לי כי שתפתי אותך. בכל מחשבותי
וזה למרות שאתה קורא יודע. את כל נסתרותי
אחרי שיחה איתך היום בבוקר. הוקל לי קצת בלב
כי עוד ראשי תבות של השם שלי.יודע שהטוב קרב
מפזר את המילים בשיר. כמו תבלין על פיצה
היום הזה קיבלתי אור. אני בשמחה ודיצה
מצוה להיות רק בשמחה. אמר תמיד רבינו
להיות באומן זה החלום. אז אבא תזכנו
לצאת מהעצבות לעיתים הפתרון. זה מילתא דשטותא
רוצה ללמוד עם אח קרוב. כתוב חברותא או מיתותא

[חלום לגדול]

תדעי לך ילדה
בתוכך נשמה
חיים לך ניתנו
כדי להתקדם עוד פסיעה

וחברה לה דקה
ועוד אחת לשעה
וכבר עברו ימים
ותמה לה שנה

ועברו להם כבר
כל כך הרבה ימים
כל כך הרבה אפשרויות

ונודע לך דבר
זמנים ושנים
ותום כל הלילות

ויודעת את
כי יבוא עוד הקץ
ותקראי לבית דין למעלה

ונודע לך בת
גם אם בליבך חץ
יכולה להתקרב את לאבא

וכל פסיעה
צעד בחיים
וכל שניה בה
אצרת רגעים

נשמרים לך שם
לא נשכחים
מצטרפים הם גם
דרך לך מישרים

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

התחלתי לכתוב
עבדתי קשה
רציתי מאד
שיצא יפיפה

כתבתי שעות
בזמן לא התחשבתי
כתבתי עוד ועוד
לשניה לא עצרתי

באמת שעבדתי קשה
ובשניה שכמעט גמרתי
נכבה לי המחשב
ונמחקה העבודה שלי

הוצפתי בתיסכול
ידעתי שאם רק...
אם הייתה לי עוד שניה
או.. לא יודעת מה...

אוף. זה היה כל כך מבאס
עד שכתבתי!!! הזמן שהשקעתי!!!
הייתי ממש צריכה להתאמץ
כדי לקלוט שזה לא בידיים שלי

Spoiler

זה ממש שיר ספונטאני שיצא לי מתוך התיסכול...

[פונץ' בננה]

לפעמים אין לי כוח 
לרוץ אחרי המטרות,
נגמרו לי הכוחות למצוא
את הטוב בכל הנסיונות

למה עדיין לא מצאו
 קיצור דרך,
שיראה כיוון בערך .
פניי לא יודעות 
להיכן להמשיך , דרכך ארוכה
ומסביבי.. מתחיל כבר להחשיך.

תאיר בי אור, לא רוצה 
יותר ליפול 
הטעויות שבחיי לא פוסקות .
ויש לי בדרך כ"כ הרבה שאלות,
מתי אקבל תשובות?
באופק הן לא ניראות ,
לפחות אחת - שתדריך ותראה
לי לאן לפנות..

[יעל ק.]

לא ידעתי:

כמה לא ידעתי
שחלומות הם רק בלילות
ואמת הוא צל שמסתיר
ומאיר צללים על החלונות

כמה לא ידעתי
שטוב הוא מטפורה מכוערת
למילים גסות כמו נקמה
לילדות עקובת דם ומערבולת

כמה לא ידעתי
שחושך הוא כאב
רק כשבלילה נתתי לראשי מנוחה
וגיליתי שעדיף להיות לבד מלהתאכזב

כמה לא ידעתי
שתמימות הוא תואר נאצל
כי מי שמחזיק בו עדיין
הוא מי שזכה לא להיות מנוצל

כמה לא ידעתי
שכלום לא ידעתי אז
חבל שלא שמרתי
תמונה שלי מפעם כשעוד הייתי עם רצון עז---

---

יעל#

[Eti]

חיפשתי אותך
כשלא מצאתי אותי
חיפשתי תשובה,
צעקתי ת'עצמי.

רציתי להתקרב
והלב בחר להתנתק
רציתי להשאר
ורגלי סובבו למקום אחר.

מצאתי מקום
התחפרתי בהר של זבל
מצאתי חלום
של ילדי חושך ואופל.

האם לנצח כך אמתין,
מתבוסס במקומי המצחין?
האם תמיד כשארצה לעלות,
אפול מכל המדרגות?