שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[TALY]

במסע
בין עדר זאבים אני כבשה
במסע
לטפס בלי למעוד מנסה
במסע
הריסה על גבי הריסה
במסע
כוחותיי כבר באפיסה

מבקשת
שלא תהא דעתי נחלשת
מבקשת
שאת הדרך תאיר לי בקשת
מבקשת
שמכל הצרות אהיה מתאוששת
מבקשת
שאת גאולתך אהיה כבר ממששת

[מוזיקה זה הדיבור]

אדון הסליחות בוחן הלבבות
בבקשה תיתן לי מחשבות טובות
תן לי אמונה שאעבוד אותך מחר
שלח כח לעבדך שלעבוד אותך בחר
באתי לי לפניך אבל אין לי כלום ביד
כל מה שיש לי זה רצון לדבוק בך לעד
לא מפסיק לחפש אותך ואז אני מוצא
ועד שהתקרבתי את הכביש אני חוצה
אך מתנה נתת לי לדבר אליך דיבור ועוד מילה
אז תודה לך אבי הטוב שומע תפילה

מוקדש לכל מי שמצא את עצמו מתחבר רגשית למילה או שתים מהטקסט

[טותיייי]

למה לא רואים
תמאמץ שלי
למה שוברים אותי
למה הלב שלי
בוכה
כואב
נמאס כבר
מרגישה שרוצה
לפרוק
להתפרק
לרוץ
לברוח
למקום מסתור
ללב שלי
שבוכה
שצורח
שנאנק
מכאב
שלא רואים
מאמץ
ואת המשברים
תמיד
ישפטו אותך
כי לא רואים
את הלב שלך....
טוהר

[TALY]

אדון הסליחות
סדר לנו ההפיכות
בוחן לבבות
תענה לנו תשובות
גולה עמוקות
ענה תפילותינו הבוקעות
דובר צדקות
גבינו הופקר למכות
הדור בנפלאות
תש כוחנו בתלאות
ותיק בנחמות
צמאנו למילים חמות
זוכר ברית אבות
גלה עיניך הטובות
חוקר כליות
שנפסיק לחיות באשליות

את האמת שאת ההשראה לקחתי משיר הקודם של @מוזיקה-זה-הדיבור
ואי"ה אולי אמשיך את השיר על כל הפיוט היה הזה.

[שירלי]

כמה פעמים כבר הכרזתי
בתוך ליבי אמרתי:
גם אם עובר מה שעובר
לשם אנ'לא חוזר

אני לא רוצה שוב
אל תהום הייאוש לשוב
כי כבר היו מקרים ולא חד פעמיים
שנפלתי ברשת הרחמים העצמיים

כמה פעמים כבר הכרזתי
אך עדיין לא קיימתי
אני עובר מה שעובר
ועוד פעם לשם אני חוזר

אפילו שאני לא רוצה שוב
אל תהום הייאוש לשוב
אני נופל עוד פעמים
ומתחיל עם הרחמים

אולי תגידו אתם- מה עושים?
איך לא מתיאשים?
איך ארגיש את השם
כשמרוב נפילות אני כבר לא נושם?

[טותיייי]

החלטתי להפסיק
לרטון
החלטתי את הרע
להפסיק לראות
אני ילדה קטנה
אמנם בעולם גדול
אבל מתפללת בכל יום
לא ליפול
להפסיק לשאול
אני רוצה אותך אבא
אני רוצה לדבר איתך
אני תמיד מתפללת
אליך
אני מבקשת ממך
אנא אבא
אל תעזוב
כי אחרת
אהיה באמת לבד
אבא אנא
אל תכעס
אם בכיתי
או שאלתי
אם צעקתי
או צרחתי
הכאב עלה עלי
היה גדול שלי
אבא בלעדיך
אני ילדה תינוקת
אבא אם לא אתה
מי יהיה איתי
אבא מחזיקה
ממך
מחזיקה אותך
מתפללת
אני הולכת לזרוח
כמו שמש
אחרי החושך
אחרי הנפילות
כל התפילות
הדמעות
אבא קול דודי בא
אני באה
רצה אליך
אחריך
תשמע את קולי
אל תעזוב אותי
אבא
אתה תמיד
בלב שלי....
טוהר

[מוכן תמיד לעזור]

גם שנראה שהכל שחור
ואין שום תקווה באופק
מחפש נקודות של אור
ומתבונן לעומק

גם שנראה שאין תקווה
והאור מזמן כבה
ובלב השתלטה האכזבה
מבקש בלב מלא תפילה
לקום ולצמוח מהנפילה

אבא תעזור
תראה לי את האור
שאוכל להבחין בין טוב לרע
שאדע מה המטרה

אבא הטוב
רוצה להרגיש קרוב
מתפלל בכל הכוח
מהצרות רוצה לשכוח
לתת לשמש לזרוח
ובאמת לשמוח

גם בזמנים שמרגיש לבד
תזכור תמיד שיש השם אחד
מחזיק לך תיד
הוא לא משאיר את בנו לבד

אבא תעזור
את הרע כבר תעצור
תן לי רק לראות
שנגמרו כבר הצרות
כי אני כבר לא יכול לחיות
עם הדמעות

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[מוח שליט על הלב]

שיר שכתבתי משום שאני מטבעי אדם מאד מסודר ואחי פחות בלשון זהירה וזה גורם לי לעצבים!! ואני בטוח שגם לכם יש כאלה דברים בחיים מקווה שתחברו לשיר אז יאללה תתחילו לקרא.צבעי טקסט

נכנס לבית אחרי יום קשה
ומשהוא מאד קשה אני מגלה
את הארונות
מי סוגר
את התמונות
מי לא אוהב
אז תגלו ככה
יש אנשים שאצלם
כך הטבע
ברמה גבוהה הם
עד כדי כך שהם שוכחים
כן נכון
שצריך למצא פתרון
ללחץ
אבל בלי יח"ץ.
יאללה סגור ת'דלת
מספיק אנחנו משלמים לדלק
לא צריך בעיות
פשוט להיות
או עצמך
או לשנות
כי בסוף מי מחליט!!.
זה רק ה'

---

[פונץ' בננה]

חודש אלול
חודש של בירור
חשבון נפש
חשבון עם הלב שלי
על כל המעשים
שעברו וקרו איתי
מבקשת סליחה
אם אמרתי מילה
והיא לא במקום עמדה
מבקשת סליחה מעצמי
תסלחו כי לא הייתה בי
ההבנה והכוונה
לדברים שמשם הושלכו
ויצאו בלי סיבה
אבא
אני עומדת לפניך עם דף לבן
פותחת התחלה חדשה
רוצה שהשנה תהיה יותר טובה
תפתח לי את הרצון להתקרב
לא יכולה יותר עם הכאב
הריחוק הזה הורג
רוצה כבר לעשות את רצונך-
בלבב שלם!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

פוסט זה נמחק!

[LOVE ME]

מה שיהיה מחר...

בזמן כזה של התחלה,
מגיע יום שהוא סיום.
לשנה שעברה וחלפה לה,
וביום זה ידונו בי ויתנו ציון.

כן אנחנו כל השנה במבחן,
מול עצמינו, מול חברינו.
ומול בורא עולם שאת חיינו נתן,
אם נתאמץ ונשתדל יהיה מי שימליץ בעדנו.

אני מאד מפחדת,
מנסה עכשיו לנסות לתקן הרושם שנוצר.
כי ביום זה יהיה כותרת,
למה שיהיה מחר.

כן אנחנו כל השנה במבחן,
מול עצמינו, מול חברינו.
ומול בורא עולם שאת חיינו נתן,
אם נתאמץ ונשתדל יהיה מי שימליץ בעדנו.

לך אנחנו מחכים,
ומבקשים לחסות בצילך.
גם אין אנחנו ראויים,
מצפים למחילתך.

כן אנחנו כל השנה במבחן,
מול עצמינו, מול חברינו.
ומול בורא עולם שאת חיינו נתן,
אם נתאמץ ונשתדל יהיה מי שימליץ בעדנו.

[שיר הלל]

השם קשה לי
אני לא יכולה
השם תעזור לי
מרגישה כמו גדולה
אבל בפנים
מתרסקת
הנפש חושקת
ישנם רצונות
מוסתרים
אבל אני מדלגת
מעל ההרים
ובאמצע נופלת
ובלב מתפללת
אני לא מצליחה
כמעט ונשברת
מבקשת ממך
תראה לי את הדרך
רוצה להצליח
לעלות ולפרוח
אבל רק מועדת
נשברת רועדת
הדמעות שוטפות
מהחיים עייפות
למה הכל כל כך קשה
מתי כבר אראה
שיש גם טוב בחיים
שיש גם ימים רגועים
שלא הכל תמיד שחור
שיש זמנים שיש גם אור
רק תראה לי את זה אבא
כי טבעתי בתוך ים של ייאוש
תראה לי את זה אבא
ושאת קרבתך ואהבתך אחוש

[הללויה]

השיר הזה לא נועד להיות מסחטת לייקים, אני לא מצפה שהגולשים יקראו אותו בהמוניהם כי הוא לא ממש שיר רגיל. ולמרות זאת אני משוכנע שמי שיקרא ממש יהנה.

שיר שקוראים פעמיים!

סיפור בשלושה מערכות

אבא, הכרתי אותך בגיל עשרים ושתים
ביום שהכרתי אותך ראיתי פתאום את השמיים
אבל עכשיו אני לא מתמודד
כל גופי כמו שיכור מתנודד
עכשיו רוצה אותך כאן לעודד

אין לי ידיים, אין לי רגליים, כלום לא זורם בורידים.
בין אם זה פטל, בין אם זה יין, עם זה לא מתמודדים
חבריי שסביבי אכולי דאגה, מול עניהם כך נוצר משוגע
מסכים על הכל, כבר הלך לי הקול! אבל כלום באמת לא נרגע

וישמע האב את השיר, חייך במבוכה וקיבל את השבחים. הוא גם קלט את המסרים המורכבים וליטף לטיפה ארוכה. רק מאחורי הדלת הנעולה פתח את פיו החל משורר גם הוא, כמו נכנס בו דיבוק:
אבא הכרתי אותך מחדש, אני בן ארבעים ושתיים
השער מתדלדל, הלב מתערטל, ועליי צוחקים משמיים
הולך כמו גבר בסך
צועד לי הישר למוסך
אין שום אדם חכם באמת, שאיתי כבר לא מכוסך

טעויות על טעויות, טבעו בים הזדמנויות, הקהל לי הוא הא'לוהים
הפתרונות הם בעיות, השטויות המהויות, חיי בטרם עת נגדעים
חבריי מזמן אינם, שותפיי כולם הינם: חושבים אותי לא'לוהים
אמשיך לכזב, אסור לי לאכזב, ילדיי בזה אחרי זה באים

ובלי לשמוע דבר מכל זה, בעודו שוכב על מיטתו, עצם הסב את עיניו.
הוא כבר לא משורר בקול נעים אבל לחישתו עודנה מעוררת את הלבבות המאזינים. לא קל היה להקשיב ללחישתו הצרודה, אבל זהו תוכנה:

 אבא הכרתי אותך מחדש בגיל שמונים ושתיים
אבא הכרתי אותך באמת כשעלית לי לשמיים
ביום בו אני לבד שוב
היום ההוא יום חשוב
היום שא'לוהי הרוחות לי קשוב

עם ידיים גרומות, וברכיים בולטות, ובלי להיות ישירים
נופלות החומות, מחשבות מאיטות, נושא את עיני להרים
היצר מותש, זכרוני מטושטש, רואים היטב בין השברים
על כל שעל ושעל, בכל מדרך נעל, מישהו היה להרים
מאין יבוא עזרי...

[טותיייי]

מרגישה לבד
הבדידות חונקת את הגרון
מרגישה בדד
לדיכאון נמאס מלישון

הבדידות זה הדבר
הכי קשה שיכול להיות
הדיכאון חזר
נמאס לי כבר מלבכות

פעמים הבדד
עושה מעט טוב
אבל שהוא מלווה בדיכאון
זה צורב מאד בגרון

נמאס כבר לבכות
ועוד יותר שאת לבד
שהדיכאון והדמעות
חוזרים
מרגישה שהכל נאבד...

טוהר

[orly]

פוסט זה נמחק!

[חיה במקרנצ'יק 0]

אי צדק!

מכירים את זה שמשהו מעצבן
ובא לתת בעיטה לכל העולם?
מכירים את זה שהכל מקומם
ובא לטלטל את המוח לבן-אדם?

שמעתי ראיתי הזדעזעתי משחיתות
מה שהולך היום זה פשוט הפקרות!
מבור ששתית אל תשליך לשם אבן
לאחרונה זה קורה מידי הרבה!

רב צדיק, סופר חשוב, ועוד אנשים
לא נמאס כבר לאחרים להרוס ת'חיים?
מה אכפת לכם שהשני מצליח כעת?
למה להפוך את הרוגע לאי שקט???

שונאת כפיות טובה, שונאת אכזריים
שונאת הבלים שלהם כולם מאמינים
שונאת תקשורת ושונאת רכילות
מי שיכול לקבוע זה רק הרבנות!!!!!!!

[שיר נולד]

Spoiler

נכתב בהשראת הנושא של @לא-הכל-טוב-אבל-הכל-לטובה , העלת לי זיכרון ישן
פעם סיפרו לי ת'סיפור שעכשיו אני מהמירה לשיר..(אני לא זוכרת אם זה אמיתי אבל לפי מה שקורה בעולם אני חושבת שייתכן.) סוף עגום.. חייבת לשתף אבל באמת- קחו לתשומת ליבכם
אז אני הלבשתי עלי את דמות "הכותבת" ונכנסתי לתפקיד:

הרגשת שאת לא אהובה
שלא מתייחסים אליך מספיק
שאת ברמה פחותה
שבזבזת הרבה זמן לריק

חשבת שרשום לך על המצח- כישלון
ושמעת הרבה ביקורות על מקום אחרון
והרגשת איך הלב שלך קופא
כשראית את הסיוט הזה שוב קורה

בלית ברירה החלטת לצאת, להתנתק
לברוח מהמציאות
לחיות בתוך בועת אישיות
אחת כזו מדומיינת, מנוטרלת
קצת הרבה מבוהלת

אבל לא הבנו זאת מייד
תקעת לנו בלב סכין חד
לא חיכינו לתירוצים
להתנצלויות או וויכוחים

התעלמנו ממך
מהצעקה החרישית שלך
התרחקנו ממך
כי חשבנו שזאת בחירה שלך

דיברנו עלייך דברים
לא מאהבת מרדכי
אלא משנאת המן
שלחנו לך תוצאות מעשים
לא שלנו,
אלא שלך, ממזמן--

בחרנו לשבת לך על הפצעים
במקום לעזור לך ולומר:
"פסעת פסיעה אחת אחורנית
זה בטוח רק בשביל התנופה בחזית"
החלטנו לבעוט לך בפנים
ולשרוף לך ת'רגעים שפעם היו יפים

עכשיו את כאן יושבת מולי
מביטה בי בעיניים גדולות
כאילו אני איזה חפץ שולי
ואני יושבת ומתחננת קשות

שתמחלי לי על העבר האכזרי
למרות שנראה שמאוחר מדי
את יושבת כאן מולי
בתוך מוסד של חולים בקטע נפשי

הנפש פצועה---
מי יוכל לה---

[טותיייי]

קבלתי קבלות
רציתי ישועות
נחנקתי מהדמעות
בנוסף התפילות
האמנתי מהלב
שכל הכאב
יעלם
אני הייתי בטוחה
שהשם יעזור לי
שישמע אותי
שירגיש אותי
אבל בסוף
זה לא קרה
נפלתי למרה שחורה
מרגישה נפילה
באמונה
מרגישה אבן גדולה
שיושבת על הלב
איפה האמונה
איפה התפילה
איפה היד הגדולה
שאמורה להושיע
אבא אין לי שאלות
וזה קשה
אבל איפה כל התפילות
זה מתסכל
אני מרגישה מוזר
לא רוצה שתהיה לי זר
אבא תעזור לי
אבא תשמע אותי
אבא לא באלי ללכת אחורה
אבא לא באלי שתעלם האמונה
אבא זה מה שמחזיק אותי
להאמין שהכל לטובה
אבל קשה לי נורא
מרגישה ילדה חצופה
שרע לי באה אליך
שטוב לי שוכחת ממך
אבא תשמע אותי
תחזק אותי
תרים אותי
לא באלי ליפול
לא באלי לברוח
לא באלי לצעוק
לא באלי לשכוח
אבא אני אוהבת אותך
אבא תושיע אותי
תיתן לי אמונה
ששום דבר לא שב ריקם
ותיתן לי הרגשה
שאתה לא עוזב אותי
לעולם!
טוהר

[נעמי16]

תגידו לי מה עושים
כשצדק ויושר קורסים
כשתום ורכות מתמוססים
ואת הבמה באלגנטיות תופסים
שקר ורוע מאוסים

ואיך יפה הם מחופשים
ואיך באיטיות לתודעה הם נכנסים
את האמת הזוהרת מטשטשים, מכסים
בכל הטוב שעוד נשאר כוססים
ערפל וספיקות לכל עבר מרססים
את החלש, העדין, ללא היסוס רומסים.

ויש עוד כמה שבורים, מהוססים
שאת האמת מפיצים בקולות מהוסים.
אבל עד מהרה בברוטליות הם נדרסים
כי, הא....זה ברור שלהטפות לא מתייחסים.