שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהוםעומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היוםושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקדאבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקדובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווהלעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה -
מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבדלַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָהנִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּהעוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה -
ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב. -
עוד יום ועוד יום
להתקדם מפה
לשום מקום
ללכת סתם
לזרום עם כולם
לתפוס את הרוח
למצוא פינה משלי
שאוכל קצת לנוח
לכל עבר המחשבות עפות
איך הם אף פעם לא מתעיפות
כי אני כבר התעייפתי
אבל הלב לא שואל
רק מטייל ומטייל
מרגיש קצת תקוע בנוף הזה
עם אותם שחקנים באותו מחזה
וזה הורג אותי
להיות עוד סתם
לעוף בלי כיוון
להיות כמו כולם
כי להיות עוד סתם
מחשבה שאותי לא עוזבת
שגם בדיעבד אותי מעכבת
ופתאום האור פורץ
והכלי שנשבר
ונמצא האוצר
שבורא עולם אצלי הפקיד
שבעצם חיפשתי אותו
תמיד -
תקופה ארוכה מחפשת בנרות
איפה הטוב שהיה גם בלילות
לא רואה כלום מכמות הדמעות
מה שרק מבקשת תן לי כוחותתן לי כוחות לעבור את הכל
הרי אתה המלך הכל יכול
אומרת לך תודה גם בתוך הלב
הרי אתה מביא לי גם את הכאבמביא את הכאב שהוא טוב
כדי שאוכל להיות יותר קרוב
אתקרב אליך לאט בדרך שלך
כי אתה אבא שלי והעולם שלךהעולם שלך שהוא רק בשבילי
הרי אתה שלי והכל תמיד לטובתי
סליחה אם פעמים אותך שחכתי
ולתוך הרע שהיה בטעות טבעתיטבעתי מרוב הדמעות שזלגו
כי בכיתי הרבה כי ממני ברחו
רק רציתי שישמעו את הלב
ושלא שמו לב זה היה כואב...טוהר
-
עומדת צוחקת,
כאילו הכל טוב בחיים,
רצה מחייכת,
בורחת מעצמי,הי, אנשים תסתכלו על הפנים,
תראו את האמת,
תרגישו את הכאב,
לא חוכמה להיות כשטוב,
ולברוח כשקשה,לא הרבה אני מבקשת,
רק שתתנו יד,
וכתף תומכת,
על תשירו אותי לבד,
בדיוק עכשיו,עומדת צוחקת,
ובאמת אני בוכה,
לא הרבה מבקשת,
רק שתיהו איתי כאן עכשיו. -
ישב לו המשורר והאזין לצלילים
הן חיבר הוא מנגינה יפה מפנינים
רצה הוא לוודא, להיות בטוח
שהמנגנים עושים עבודתם בכל הכחלפתע קם הוא כועס ממקומו,
הם זייפו!- כך הסביר למשרתו
המנגינה לא נכונה קטועה ומזויפת
הכיצד יתכן?- עצבנות אופפתהביט המשרת בתדהמה ומלמל
המנגינה כה יפה, מי פלל
הכיצד רואה זאת פניך זיוף?
הן מבחינתי לא חסר אף תיפוףהסביר המשורר בבטחון גמור
כאן חסר כינור וזה ממש חמור
אמנם יש כאן שלושה כינורים
אך כשאחד חסר נהרסים הצלילים!!!||כך גם בפורום שהיה הוא שלם כמנגינה מיוחדת,
ובלי ה"נטפרים" צורם משהו במנגינה...
תפילתי שכבר יחזרו בימהרה!
והמנגינה הצורמת תהפוך ליהיות נעימה ומושלמת!!|| -
שיר קלאסי
כל השירים של היום
מרגיש לי אותו טעם אותו סגנון
חשוך ועצוב ואין שלום
אז בוא נדבר קצת על היגוןיושב לי במכונית
זורק תיאור מצב סתמי
חושב על החיים
ובסוף שורה של משהו מקוריאני רוצה את מה שאני לא רוצה
אני לבן אבל בכל זאת שחור
מילים כמוסות שפה גבוהה
תלך ממני ואז תחזורכולי געגועים לאיזו מילה
לאיזה נוף
לאיזו תמונה
למנגינה, ואפילו לבלוףאני בדרמה הכי גדולה
בדיכאון הכי עמוק
בוא נשיר עליו בקיסריה
בוא נלך לשיר ולחגוג -
פוחדת, מאויימת, בקושי נושמת
סופות שלג משתוללות בחוץ
את העפעף היא בקושי עוצמת
הזמן עכשיו יותר מידי לחוץשקט מפחיד חותך תאוויר
עיני כולם מושפלות
עורה הדקיק הולך ומחוויר
חרדותיה הולכות וגדלותאם חלילה האירוע ימשוך תשומת לב
הוא ייגמר נורא וזה חורץ גורלות
אבל אולי יקרה נס ופעולתה תשתלב
עם הרעש שחודר מהסדק- הצעקות והיללות?לבסוף, זה קרה
כמה נורא
ה'אפצ'י' גילה עצמאות
עיני כולן מתרוממות מהמבחן
מקהלה צוהלת: "לבריאות!"
קרדיט ח.ב -
פוסט זה נמחק!
-
-
איך היא מרגישה אני תוהה
אז זהו היא מרגישה מאד מוזר
עולות לה זכרונות מהעבר
עוד מהתחלת הסמינר
הם לוקחות אותה למקומות לא טובים
היא כואבת את הבת הקטנה שבה
שמרגישה כל כך קטנה בעולם ובודדה
שמנסה להראות את עצמה גיבורה
ששותקת ולא אומרת כלום
רק העינים מביעות את הכל
עינים חלולות והפה קפוץ
רק הלב בוכה כואב שותת דם
אף אחד לא מבין את הבדידות
אף אחד לא מושיט ידו לעזרה
ובבדידות היא מתחילה לקרוס אט אט
להשיל ממנה עוד קומה מכבידה
חושבת שזה יבוא לה לעזרה
אך כשהקושי מכביד עוד יותר
היא כמעט מחליטה לוותר
אלא שאז מתוך המערבולת
והחוסר אונים
היא מבינה שהכל בא מבפנים
היא מחליטה לחזק את עצמה
בלי לחכות לעידוד מאחרים
וכך היא ישבה וחפשה משמעות לחיים
ומצאה את אלוקיםכי השם עוזר תמיד
והשם אף פעם לא מוותר
בכל נשמה הוא בוטח
שתעשה את תפקידה באופן בטוח
הוא מבין שלפעמים נכשלים
שהכל פה מלא מכשולים
הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוסברת
שבין שתינו מחברת
יש לו סבלנות וסובלנות
לכל נפילה הוא נותן עוד הזדמנותוכך היא עלתה וגבהה
מתוך הנסיון היא צמחה
לא נתנה לעצמה לוותר
דרשה מעצמה יותר
אתם חושבים שהיא לא נפלה???
היא נפלה!!
אך מכל נפילה היא לא התרגשה
נערה את האבק מהברכים
והמשיכה לעלות כפליםכי צדיק זה ההוא שקם
אחרי נפילה הוא לא נרדם
מחפש מה אפשר לתקן ולשפר
מטפס ומתאמץ ולעולם לא מוותריום טוב לכולם!!!
-
ב"ה
ניואנסים
מילה אחת
הבדל גדול
מכאיב,
מפלה,
מיותר.למה?
למה אי אפשר
להתחבר לנשמה
לעזוב החיצוניות
להתמקד במהות
באישיותיהיו שיטענו כנגד
בחברה הכל חשוב
אפילו צבע הבגד
אך אני אחזור ואומר
לא זה העיקר!יש מקום
אולי מזערי
לקודים חברתיים
אך נפש האדם
היא הדבר העיקרי
והחשוב ביותר בחייםובל לא נשכח
זכות השפיטה
ביד בורא עולם
ועלינו הוא ציווה
לאהוב את כולם.|| זהו נושא שמאוד חשוב לי... קשה לי שיש שפיטה כלפי אנשים מסוימים בגלל ניאנסים וקודים חברתיים... נושא זה קיים בכל חברה ומגזר... אני מקווה שהמסר הועבר.. ||
-
ימים עוברים שנים חולפות,
ילדים גדלים אמהות בוכות,
מה עם הילדות שמתבגרות,
האם לא נאמר, די לדרישות,תגידו מה פה חשוב באמת,
כמה נתעסק עוד במה יגידו,
עד מתי הם בשבילך יחליטו,
בא נהיה, מי שאנחנו באמת,במה תחליף את בחירת ליבך,
האם כסף או כבוד יקנו אותך,
תבין, שום דבר לא יעמוד לצידך,
רק אשה טובה תסייע בעדך,תסתכל על המציאות בעיניים,
יש טובים שלא מכניסים אלפיים,
אולי הם גם לא גרים בירושלים,
אך האיכות שלהם שווה כפליים,אל תחשבן רק כמה תכניס בחודש,
וכמה ישלמו עליך, שליש או חומש,
לא מחפש טובות ולא תולה תקוות,
כי אתה יודע, לא כל המתנות שוות,ההיסטוריה כבר לא חוזרת,
והזמן לא יעצור לך מלכת,
כי הבת קול בשבילך מכרזת,
לא תבוא עוד הזדמנות אחרת,אל תדפוק חשבון לאף אחד,
שלא תישאר בסוף אתה לבד,
כולם יסתכלו עליך ככה מהצד,
מה נשאר מהדרישות, הכל נכחד,כל הרגשות יהפכו עוד למקצב,
אל תאמר 'לעולם אין שום מצב'
תחשב מסלול מחדש עוד עכשיו,
שבחתונה תרקוד, עד בא הסתיו.||את השיר הזה אני מעלה כהמשך לשיר הקודם על דרישות וכו' בשידוכים. ||
-
אני רוצה לכתוב שיר מיוחד
שיר שאותו יפזם כל אחד ואחד
שיר שאותו בגנים ילמדו
שהקטנים ישמעו מהרגע שיוולדושיר חדש
לקחתי דף והתיישבתי ליד השולחן
להתחיל במשימה אני מוכן
מחפש להתחלה חרוזים קליטים
שלכל הגילאים יצליחו להתאיםהלב געש
אז בשיר המיוחד שלי
אני חייב להיות מקורי
נושא שאותו כבר לא חרשו
כותרת שגדולי המלחינים ירעשוכולי נרגש
בשיר שלי יכול להיות
לכל כובע אפילו 5 פינות
וסבא אליעזר מגדל בכלל לימון
הכל הכל כיד הדימיוןזה מתחיל ממש
ירח, שמש, שמיים
בורח, אמש, טיפות מים
החרוזים זורמים כמו נהרות
אבל... העלילה קשורה חזק בצרורותאכזבה חש
מקפל את הדף, גונז החלום
ואז מבליח רעיון פתאום
פותח הדף ולמעלה כותב:
ה', אני אותך אוהב!!החלום ימומש
אני אותך אוהב
באמת מכל הלב
אבל יש לי חלום
גאולה רוצה היום!נפגש בבית המקדש!!!
||המשפטים הקצרים בין לבין קשורים לעלילה, אבל גם יוצרים שיר חדש ביחד||
-
מנסה לשמוח
באמת רוצה
כבר אין לי כח
להיות חמוצהלהתנער מהסרקסטיות
לחייך בלי סיבה
להנהן בטקסיות
לקבל הכל באהבה.וכשמנסה
שוב נופלת
מכה שמביסה
עלי לא חומלתמחייכת בכח
זה ימשיך מאליו
וזה כבר לא בכורח
האושר אלי שב : ) -
כחוללים
ומה ידמה
לשירה
של בין ערביים
מול הר ובית
שחרב
וכאב נושב
עם הרוח
מבדר את השיער
יונים חגות
ממעל
סיבוב אחרון ליום
ואנשים
כסאות ואנשים
ילדים שלך
ולכל אחד
ולכל אחת מילים
על שפה
דמעה על ריס
או חיוך
ויונים, חגות
אוספות אותיות שפרחו
יוצרות מהן שירה
למעל
וגם אני
שרה -
לא שלי
לעיתים
קשה ללכוד
מילה
לפני שחמקה
מקצה הלשוןאו מנגד, לעמוד
ולאמץ
שתיקה
ולא להיות
נחשון
ראשוןלעיתים
קשה לבלוע
רעיון
ולא לרוץ
לפעוללשמוע
לתמוה
כשיש הגיון
ואפילו לא
לשאולאבל קשה יותר
לקחת מילה
שנאמרה
בלי
מחשבה וחזוןמאוחר
פי כמה
להסיג לאחור
תולדות
של מעשי חפזון
