שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מנסה להספיק את הרכבת
הרכבת של החיים
אך שוב אני מאחרת
והיא מותירה בי שבילים חרוכיםוכולם נמצאים על הרכבת
הרכבת של השפיות
ורק אני פספסתי
מחפשת מה הטעותוכמה שארוץ טרופת נשימה
עליה לא אצליח לעלות
נגזר עליי להיוותר בשממה
לאסוף שברי מהותרגע לפני החושך עוף חול
יוצא לקראתי בשיר ומחול
יש לך סיכוי
לתפוס את הרכבת
את לא צריכה לרוץ
רק לפתוח דלתלפתוח את הלב
לבעל הרכבת- בורא עולם
והיא ברחמיו יעלה אותך
לרכבת עם כולם.... -
בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולםאך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיליש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוקעד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה -
פוסט זה נמחק!
-
יושב
בריכוז כותב
שופך את הלברע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארעאחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגיםציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידיםעוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהבזז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אזהחיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגריםבגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורההימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים -
@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהוםעומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היוםושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקדאבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקדובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווהלעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה -
מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבדלַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָהנִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּהעוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה -
ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב. -
עוד יום ועוד יום
להתקדם מפה
לשום מקום
ללכת סתם
לזרום עם כולם
לתפוס את הרוח
למצוא פינה משלי
שאוכל קצת לנוח
לכל עבר המחשבות עפות
איך הם אף פעם לא מתעיפות
כי אני כבר התעייפתי
אבל הלב לא שואל
רק מטייל ומטייל
מרגיש קצת תקוע בנוף הזה
עם אותם שחקנים באותו מחזה
וזה הורג אותי
להיות עוד סתם
לעוף בלי כיוון
להיות כמו כולם
כי להיות עוד סתם
מחשבה שאותי לא עוזבת
שגם בדיעבד אותי מעכבת
ופתאום האור פורץ
והכלי שנשבר
ונמצא האוצר
שבורא עולם אצלי הפקיד
שבעצם חיפשתי אותו
תמיד -
תקופה ארוכה מחפשת בנרות
איפה הטוב שהיה גם בלילות
לא רואה כלום מכמות הדמעות
מה שרק מבקשת תן לי כוחותתן לי כוחות לעבור את הכל
הרי אתה המלך הכל יכול
אומרת לך תודה גם בתוך הלב
הרי אתה מביא לי גם את הכאבמביא את הכאב שהוא טוב
כדי שאוכל להיות יותר קרוב
אתקרב אליך לאט בדרך שלך
כי אתה אבא שלי והעולם שלךהעולם שלך שהוא רק בשבילי
הרי אתה שלי והכל תמיד לטובתי
סליחה אם פעמים אותך שחכתי
ולתוך הרע שהיה בטעות טבעתיטבעתי מרוב הדמעות שזלגו
כי בכיתי הרבה כי ממני ברחו
רק רציתי שישמעו את הלב
ושלא שמו לב זה היה כואב...טוהר
-
עומדת צוחקת,
כאילו הכל טוב בחיים,
רצה מחייכת,
בורחת מעצמי,הי, אנשים תסתכלו על הפנים,
תראו את האמת,
תרגישו את הכאב,
לא חוכמה להיות כשטוב,
ולברוח כשקשה,לא הרבה אני מבקשת,
רק שתתנו יד,
וכתף תומכת,
על תשירו אותי לבד,
בדיוק עכשיו,עומדת צוחקת,
ובאמת אני בוכה,
לא הרבה מבקשת,
רק שתיהו איתי כאן עכשיו. -
ישב לו המשורר והאזין לצלילים
הן חיבר הוא מנגינה יפה מפנינים
רצה הוא לוודא, להיות בטוח
שהמנגנים עושים עבודתם בכל הכחלפתע קם הוא כועס ממקומו,
הם זייפו!- כך הסביר למשרתו
המנגינה לא נכונה קטועה ומזויפת
הכיצד יתכן?- עצבנות אופפתהביט המשרת בתדהמה ומלמל
המנגינה כה יפה, מי פלל
הכיצד רואה זאת פניך זיוף?
הן מבחינתי לא חסר אף תיפוףהסביר המשורר בבטחון גמור
כאן חסר כינור וזה ממש חמור
אמנם יש כאן שלושה כינורים
אך כשאחד חסר נהרסים הצלילים!!!||כך גם בפורום שהיה הוא שלם כמנגינה מיוחדת,
ובלי ה"נטפרים" צורם משהו במנגינה...
תפילתי שכבר יחזרו בימהרה!
והמנגינה הצורמת תהפוך ליהיות נעימה ומושלמת!!|| -
שיר קלאסי
כל השירים של היום
מרגיש לי אותו טעם אותו סגנון
חשוך ועצוב ואין שלום
אז בוא נדבר קצת על היגוןיושב לי במכונית
זורק תיאור מצב סתמי
חושב על החיים
ובסוף שורה של משהו מקוריאני רוצה את מה שאני לא רוצה
אני לבן אבל בכל זאת שחור
מילים כמוסות שפה גבוהה
תלך ממני ואז תחזורכולי געגועים לאיזו מילה
לאיזה נוף
לאיזו תמונה
למנגינה, ואפילו לבלוףאני בדרמה הכי גדולה
בדיכאון הכי עמוק
בוא נשיר עליו בקיסריה
בוא נלך לשיר ולחגוג -
פוחדת, מאויימת, בקושי נושמת
סופות שלג משתוללות בחוץ
את העפעף היא בקושי עוצמת
הזמן עכשיו יותר מידי לחוץשקט מפחיד חותך תאוויר
עיני כולם מושפלות
עורה הדקיק הולך ומחוויר
חרדותיה הולכות וגדלותאם חלילה האירוע ימשוך תשומת לב
הוא ייגמר נורא וזה חורץ גורלות
אבל אולי יקרה נס ופעולתה תשתלב
עם הרעש שחודר מהסדק- הצעקות והיללות?לבסוף, זה קרה
כמה נורא
ה'אפצ'י' גילה עצמאות
עיני כולן מתרוממות מהמבחן
מקהלה צוהלת: "לבריאות!"
קרדיט ח.ב -
פוסט זה נמחק!
-
-
איך היא מרגישה אני תוהה
אז זהו היא מרגישה מאד מוזר
עולות לה זכרונות מהעבר
עוד מהתחלת הסמינר
הם לוקחות אותה למקומות לא טובים
היא כואבת את הבת הקטנה שבה
שמרגישה כל כך קטנה בעולם ובודדה
שמנסה להראות את עצמה גיבורה
ששותקת ולא אומרת כלום
רק העינים מביעות את הכל
עינים חלולות והפה קפוץ
רק הלב בוכה כואב שותת דם
אף אחד לא מבין את הבדידות
אף אחד לא מושיט ידו לעזרה
ובבדידות היא מתחילה לקרוס אט אט
להשיל ממנה עוד קומה מכבידה
חושבת שזה יבוא לה לעזרה
אך כשהקושי מכביד עוד יותר
היא כמעט מחליטה לוותר
אלא שאז מתוך המערבולת
והחוסר אונים
היא מבינה שהכל בא מבפנים
היא מחליטה לחזק את עצמה
בלי לחכות לעידוד מאחרים
וכך היא ישבה וחפשה משמעות לחיים
ומצאה את אלוקיםכי השם עוזר תמיד
והשם אף פעם לא מוותר
בכל נשמה הוא בוטח
שתעשה את תפקידה באופן בטוח
הוא מבין שלפעמים נכשלים
שהכל פה מלא מכשולים
הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוסברת
שבין שתינו מחברת
יש לו סבלנות וסובלנות
לכל נפילה הוא נותן עוד הזדמנותוכך היא עלתה וגבהה
מתוך הנסיון היא צמחה
לא נתנה לעצמה לוותר
דרשה מעצמה יותר
אתם חושבים שהיא לא נפלה???
היא נפלה!!
אך מכל נפילה היא לא התרגשה
נערה את האבק מהברכים
והמשיכה לעלות כפליםכי צדיק זה ההוא שקם
אחרי נפילה הוא לא נרדם
מחפש מה אפשר לתקן ולשפר
מטפס ומתאמץ ולעולם לא מוותריום טוב לכולם!!!
