שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

טותיייי

תודה רבה לך אומרת
מחבקת ומבקשת
מהשם שישמור עליך לעד
שתהיי לצידי אם אמעד

מברכת אותך בכל הברכות
כי מגיע לך אני עם דמעות
יודעת שאת אותי אוהבת
וכל החיים עלי שומרת

המשפט שאין כמוך בעולם
נאמר רק עליך
כי אין כמוך אמא בעולם
לא יכולה בלעדיך

טוהר

שבור אור

תרדמת העולם

אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעוררים

איפה עבר הירדן
איפה בית המקדש
איפה שיבת כל שארית ישראל
אני חוזר על שאלות אני לא חדש

רק למה לחיים זה לא מגיע
הכול בלעדי נחלת דרשנים
מושגים שנולדו לחיזוקים והתרוממויות
אבל שלא סתם ככה יבואו להפריע

אומרים לי איזה צדיק
אתה חמוד אתה
איזה שאיפות איזה דיבורים
דברים יפים דיברת

אז כבר איני יודע את מי להאשים
כולם איתי מסתבר
רק תגידו לי אם כך אנשים
למה בכנסת אין איש מדבר

לא ידברו שלנו ארץ גדולה ואנו מחשים לקחתה
לא ידברו שגוי ויהודי זה לא אותו דבר
לא ירעישו על בזיון הר הבית, לא יתכננו מקדש
רק יתפארו על במות התקשורת על עוד איזה חוק שעבר

אל תאשימו נבחרי ציבור כל כך מהר
זה אתם שבחרתם
תאשימו אותם רק אם תמיד
בעמדותיכם בעקביות דבקתם

מאמינים בתורה ובוחרים חילוני
הולכים אחרי נאומים והצהרות
כשעוסקים בחול אין עוד קודש
אחר כך מתפלאים על התוצאות

אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעוררים

הרבה יש לדבר
ואני מרגיש משחית מילים
אבל גם ככה המערכות מושחתות
אז אמרתי יושחתו עוד כמה דברים

NAAMA 0

חושך סמיך
כולם חיים בתוך בועה
מצב מביך
לפתע נותרתי בודדה

ההפליה כואבת
פוגעת בי ללא מנוחה
אני עדין לא מעכלת
איך החברה בגדה

חברה לכאב
לבסוף התהפך הגלגל
יותר לא תבין ללב
אנחנו כבר לא על אותו גל

הראל 1

היי
אני סתם ילדה רגילה
לא מיוחסת או חשובה
אפילו לא חכמה
או מוכשרת ברמה
נולדתי כך
וכשגדלתי ראתי
שיש ילדים אחרים
יש ילדים חשובים
התנהגו אלהם אחרת
בכבוד חנופה
בלי קשר למעשים
להשפעות לתוצאות
בהתחלה כעסתי
רציתי לשנות את העולם
רציתי להביא שויון
אבל הסבירו לי
זה לא יקרה
העולם לא ישתנה
אבל לא הבנתי
התעקשתי
נפצעתי
וכשהובסתי
הבנתי
העולם הוא שקר
וכך הוא ישאר
אבל
אני יכולה להשתנות
להפוך את הסביבה שלי
לטובה יותר

חינדיקיקי

פתאום גיליתי את הפורום הזה, אני כל כך שמחה שיש לי איפה לבטא את עצמי.
שיר שכתבתי לא מזמן.

איפה האור שבקצה המנהרה
חשוך לי וקר
הזמן עובר, נשארת רק אמונה
אוצר יקר

תגידו איך יוצאים מכאן
הלכתי לאיבוד
רוצה לראות אפילו קצה ענן
ואת החושך נופל שדוד

אוויר חריף מדי
טיפות של גשם
רוח סערה צועקת
עננים מתקדרים-
רק לצאת מפה!!

מתי יבוא האור יגאל אותי
מתוך כל הבלבול יוציא אותי
מתי יבוא האור יאיר עיניי
ייתן לי כל הטוב עד בלי די

איפה האור שיאיר החשיכה
ליבי רטוב
לפעמים נאבדת לי התקווה
שפעם יהיה טוב

רק האהבה מצעידה את רגליי
הולכת בלי להתייאש
עם הדמעות שזולגות על פניי
רוצה כבר להתרגש

מתי יבוא האור יציל אותי
מלהתפתל בכאב של עצמי
שיבוא ויחבק אותי
מתי כבר ישמע את קולי?!

ועוד יגיע יום
אראה אותו למולי
זה יקרה פתאום
האור ישטוף את כל כולי
אשא עיניי למרום
מחוץ למנהרה אראה את עצמי

אפרת גלבוע

מנסה להספיק את הרכבת
הרכבת של החיים
אך שוב אני מאחרת
והיא מותירה בי שבילים חרוכים

וכולם נמצאים על הרכבת
הרכבת של השפיות
ורק אני פספסתי
מחפשת מה הטעות

וכמה שארוץ טרופת נשימה
עליה לא אצליח לעלות
נגזר עליי להיוותר בשממה
לאסוף שברי מהות

רגע לפני החושך עוף חול
יוצא לקראתי בשיר ומחול
יש לך סיכוי
לתפוס את הרכבת
את לא צריכה לרוץ
רק לפתוח דלת

לפתוח את הלב
לבעל הרכבת- בורא עולם
והיא ברחמיו יעלה אותך
לרכבת עם כולם....

אדמילים

מחכה
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
את השמים של
כל המחכים
שיתחיל הלילה
שיסתיים
שייגמר לו גוף
שיתקיים
שבעה רקיעים יש
חיפשתי
לא מצאתי
בינתיים;
מחכה

אייל גלבוע 4

בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולם

אך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיל

יש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוק

עד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה

רות רפפורט

פוסט זה נמחק!

1122

יושב
בריכוז כותב
שופך את הלב

רע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארע

אחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגים

ציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידים

עוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהב

זז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אז

החיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגרים

בגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורה

הימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים

אדמילים

בזאת, אתה
שָׁמַע הַשֵּׁם
קוֹלִי אֶקְרָא
וַחָנֵנִי
וַעֲנֵנִי

מִמִּי אֶפְחַד
מִמִּי אִירָא
הֲרֵי הוּא
יַאַסְפֵנִי

עֶזְרָתִי הָיִיתָ
עֶזְרָתִי תִּהְיֶה
בְּיוֹם רָעָה
תַּסְתִּירֵנִי

אִם תַּחֲנָה
עָלַי מַחֲנֶה
אֶל תַּסְתֵּר
מִמֶּנִּי

Anne

@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:

שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהום

עומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היום

ושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקד

אבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקד

ובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווה

לעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה

משורר מבולבל

מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבד

לַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָה

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּה

עוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."

נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה

אליש

ואני שוב מתהלכת
בין אנשים
מסתובבת, מחייכת
והם לא מרגישים
וזה כל כך מבלבל
והחיים קשים
ואף אחד לא מקבל
שום דבר לא ישים.

כבר שבעתי מעצות
שאין בי כוח לקיים
כבר קצתי בריצות
שאין בי אומץ לסיים
רק תתנו לי יד
כי אין לי אור
בדרך אל היעד
לפעמים קופאים מקור.

והכל עוד שחור
הלילה לא נגמר
קצת נסוגה אחור
מקומי לא נשמר
כי יצאתי החוצה
כי הרחתי קצת סתיו
כי ניסיתי לברוח
מהמציאות שעכשיו.

רק תפסיקו לשפוט
אתם לא במקומי
תקרעו כותרות
תאספו את דמי
העולם שבחוץ
סחף אותי קצת
אין בי כוח לרוץ
לביתי שהוצת.

לא הם עוד לא יודעים
זה יקרה בקרוב
השמים אדומים
ואולי הסוף לאו דווקא טוב.

אילן פ

עוד יום ועוד יום
להתקדם מפה
לשום מקום
ללכת סתם
לזרום עם כולם
לתפוס את הרוח
למצוא פינה משלי
שאוכל קצת לנוח
לכל עבר המחשבות עפות
איך הם אף פעם לא מתעיפות
כי אני כבר התעייפתי
אבל הלב לא שואל
רק מטייל ומטייל
מרגיש קצת תקוע בנוף הזה
עם אותם שחקנים באותו מחזה
וזה הורג אותי
להיות עוד סתם
לעוף בלי כיוון
להיות כמו כולם
כי להיות עוד סתם
מחשבה שאותי לא עוזבת
שגם בדיעבד אותי מעכבת
ופתאום האור פורץ
והכלי שנשבר
ונמצא האוצר
שבורא עולם אצלי הפקיד
שבעצם חיפשתי אותו
תמיד

טותיייי

תקופה ארוכה מחפשת בנרות
איפה הטוב שהיה גם בלילות
לא רואה כלום מכמות הדמעות
מה שרק מבקשת תן לי כוחות

תן לי כוחות לעבור את הכל
הרי אתה המלך הכל יכול
אומרת לך תודה גם בתוך הלב
הרי אתה מביא לי גם את הכאב

מביא את הכאב שהוא טוב
כדי שאוכל להיות יותר קרוב
אתקרב אליך לאט בדרך שלך
כי אתה אבא שלי והעולם שלך

העולם שלך שהוא רק בשבילי
הרי אתה שלי והכל תמיד לטובתי
סליחה אם פעמים אותך שחכתי
ולתוך הרע שהיה בטעות טבעתי

טבעתי מרוב הדמעות שזלגו
כי בכיתי הרבה כי ממני ברחו
רק רציתי שישמעו את הלב
ושלא שמו לב זה היה כואב...

טוהר

אדמילים

רק תפילה
אלוקיי
פתח את שפתיי
את לבי
רגשותיי
שמע נא קלי
את קולי
ופחדי
למדני קרבה
פשטות
אהבה
מילים
ותפילות
הרם עד
עליך
פתח שפתיי
אגיד
תהילתך

שלום לכם

עומדת צוחקת,
כאילו הכל טוב בחיים,
רצה מחייכת,
בורחת מעצמי,

הי, אנשים תסתכלו על הפנים,
תראו את האמת,
תרגישו את הכאב,
לא חוכמה להיות כשטוב,
ולברוח כשקשה,

לא הרבה אני מבקשת,
רק שתתנו יד,
וכתף תומכת,
על תשירו אותי לבד,
בדיוק עכשיו,

עומדת צוחקת,
ובאמת אני בוכה,
לא הרבה מבקשת,
רק שתיהו איתי כאן עכשיו.

הדרי

ישב לו המשורר והאזין לצלילים
הן חיבר הוא מנגינה יפה מפנינים
רצה הוא לוודא, להיות בטוח
שהמנגנים עושים עבודתם בכל הכח

לפתע קם הוא כועס ממקומו,
הם זייפו!- כך הסביר למשרתו
המנגינה לא נכונה קטועה ומזויפת
הכיצד יתכן?- עצבנות אופפת

הביט המשרת בתדהמה ומלמל
המנגינה כה יפה, מי פלל
הכיצד רואה זאת פניך זיוף?
הן מבחינתי לא חסר אף תיפוף

הסביר המשורר בבטחון גמור
כאן חסר כינור וזה ממש חמור
אמנם יש כאן שלושה כינורים
אך כשאחד חסר נהרסים הצלילים!!!

כך גם בפורום שהיה הוא שלם כמנגינה מיוחדת,
ובלי ה"נטפרים" צורם משהו במנגינה...
תפילתי שכבר יחזרו בימהרה!
והמנגינה הצורמת תהפוך ליהיות נעימה ומושלמת!!

שבור אור

שיר קלאסי

כל השירים של היום
מרגיש לי אותו טעם אותו סגנון
חשוך ועצוב ואין שלום
אז בוא נדבר קצת על היגון

יושב לי במכונית
זורק תיאור מצב סתמי
חושב על החיים
ובסוף שורה של משהו מקורי

אני רוצה את מה שאני לא רוצה
אני לבן אבל בכל זאת שחור
מילים כמוסות שפה גבוהה
תלך ממני ואז תחזור

כולי געגועים לאיזו מילה
לאיזה נוף
לאיזו תמונה
למנגינה, ואפילו לבלוף

אני בדרמה הכי גדולה
בדיכאון הכי עמוק
בוא נשיר עליו בקיסריה
בוא נלך לשיר ולחגוג