שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מיני]

הולך לתומי ברחובותיך

מביט אל מרגלות חומותיך

מחכה כבר שיבוא וישקיך

בתורת משה וישראל עמך

הוי בית מקדשינו חרב

בעוון שנאת חינם הוא נשרף

צום תשעה באב נקבע אז

ונקווה שאת המוסר

נלמד עד אז.....

רק אהבת חינם תבנה את בית מקדשינו חזרה עם ישראל חי

[שבור אור]

דרכו של שקר

לשקר אין רגלים
אך יש אלף פיות
לשקר אין כנפיים
אך הוא מגיע לכל הארצות

השקר לא מחזיק מעמד
אך יש לו אלפי תומכים
לשקר אין אוהב אחד
אך יש לו הרבה משתמשים

השקר לא צריך כוח
רק אנשים חסרי מוח
כמה הולכי תאוות שפלים
ואנשים מכובדים שלא מוחים

לשקר ממלכה
ואלפי משרתים
אין חובה
ואין בחילה באמצעים

חומתו היחידה המציאות
ירוץ עד יפגוש סלע
ייפול ארצה במהירות
ועל פניו פצע

ואז יקום ויבכה
יכנס לדיכאון עמוק
אחר יאמר מקרה
וילך להמשיך לצחוק

[המחבל המחופש]

המלחמה ארוכה
ההתגברות קשה
אני כל כך רוצה
וכמעט מצליחה.

נלחמת המון
כדי להגיע למליון
וברוך השם
הגעתי בשלום.

לא האמנתי
שאני יגיע לפיסגה
שאראה את הגאולה
ואחווה את התחושה.

וכן אני פה
חווה, מרגישה, מאמינה
וממליצה לכולם
תלחמו גם
כי הנצחון שווה הכול.!!

[מא1]

בס"ד

חינם?!

בית ראשון חרב
לאחר 70 נשלם,
בית שני- זר קרב
ושועלים מהלכים, עדיין.

דור שלא נבנה בימיו
הרי ידוע לא נעלם-
כאילו נחרב לנגד עיניו
ושנאת חינם, היש אם אין?..

זה קשה. לאהוב בכל מצב
ומה עם הלב שכה נכלם,
זה לא בחינם, עדיין כאן נכאב
אז איך לאהוב, לסלוח- מניין?!

אך אם יופנם בעומק הלבב
כולם רק שליחים כאן בעולם,
הכל מגיע רק ממנו המלך- האב
אזי,
מיום ליום, אהבת חינם תשתבח כיין!..

[NAAMA 0]

כתבתי שיר על מקצב

ילדה קטנה
עיניים פעורות
על המסך בוהה
קוראת בעניין שורות

להשתתף החלתי
וכתבתי פוסטים
ברגעים פנויים נכנסתי
עזרתי למשתמשים

במוזיקה מבינה
מהפורום לומדת
למרות שקטנה
ומלייקים עדין מתלהבת

אבל תמיד חושבת
את בכלל לא גדולה
האם הדעה שלך בוגרת
ומעניינת את הסביבה

אבל מיד מנערת את המחשבה
הגיל לא חשוב
העיקר ההבנה במוזיקה והשקעה
מזכירה לעצמי שוב ושוב

ואולי ביום מן הימים
כשאהיה גדולה
מי בצוות פיקוח? יבדקו המשתמשים
ויראו אותי ברשימה( הלוואי)

ויזכרו בילדה הקטנה
שמהפורום ללמוד נסתה
וכעת היא כבר בחורה
שבמוזיקה מבינה

[Anne]

שיר על תשעת הימים...

מפזמת לעצמי
בשקט
מנגינה

והלב מתעורר
מצטרף
ברינה

ההרמוניה מתגברת
עוד קולות
מצטרפים

מקהלה מתחברת
סולמות
וסולנים

ופתאום
אני נזכרת
אסור לנו לשמוח!

הן תשעת הימים
איך הצלחתי
לשכוח

זה הזמן
להיזכר
בכל היופי
והחן

שהיו מנת חלקנו
עד חורבנו
של
בית הקל

ובעוד הזכרונות
מהבהבים
בראשנו

נשא תפילה
שיבנה
בקרוב
בית תפארתנו

[אדמילים]

ואת
בת ציון
קלים היו רודפייך
ספקו לך כפיים
-הזאת העיר-
ואת
ערום ועריה

בת ציון
כאילים היו שריך
לא מצאו מרעה
-הזאת העיר-
ואת
אין דורש לך

בת ציון
טבעו בארץ שערייך
ובא אויב וצר
-הזאת העיר-
ואת
מגואלת בדם

בת ציון
ואיך פרשת כפייך
אוי נא כי עייפת
-הזאת העיר-
ואת
על אלה בוכיה
.
בת ציון
עוד תיבנינה חורבותיך
והיכל יווסד
-הזאת העיר-
ובך
ישבו ינון ואליה

[נעמי ה]

בליבי רגש עז
לא ניתן לתיאור
היום השתנו חיי
לבילתי היכר וזיהוי

איך יכולתי עד כה-
בלא יצר הכתיבה?
מה עשיתי ביום של חול-
ללא יכולת הביטוי הבהירה?!

לדברים טובים מתרגלים מהר
כך גורס המשפט
וכבר מבין שתי שפתיי
מתגלגל לו שיר נוסף---

[חינדיקיקי]

רבותי, התראה
סוללה חלשה
אני על מצב השתקה
אף אחד לא שומע

אנא, חברו אותי למטען
הגוף מתלונן
הלב מתחנן
מהעולם הזה יגע

המסך מהבהב
הכאב מהדהד
החיוך המלגלג
בתוך תוכי קורע

האנרגיה אוזלת
את הנשמה גוזלת
שוב ליפול היא שוקלת
משהו בעין דומע

מתבצע כיבוי
אין כבר כח לשינוי
בכל מקרה אין סיכוי
תנו לי מטען---

[דניאל מיוזיק]

נשארו בי רק שאריות
פיסות פיסות
חתיכות יבשות
של מעט כוחות מהקרבות

נשארו בי אך דמויות
כמה צללים ודמיונות
אוחז בשיירי תקוות
חולם לפגוש באורות

נשארו בי רק כמה צרורות
שקים מלאים דמעות
מעט עשן חוצות
והרבה רוחות מכזבות

נשאר בי ולא נותר בי כלום
נשמר לי ולא נגמר בי הייקום
נשבר לי ולא נקצר ממני הטוב הגלום
ננצר בי ולא אתן לאף אחד לעצור אותי מלקום

[אייל גלבוע 4]

תשעת הימים
כולנו בוכים
לא נשכחך ירושלים
עד מתי בחושך אימים

אסונות וצרות
כמה כבר אפשר
רוצים משיח כבר לראות
העם רוצה להיות מאושר

אבינו, מלכינו
רחם נא עלינו
כמהים אנו
לראות בגאולתינו

מבקשים ומתחננים
אנו לא מתייאשים
עם של עקשנים
לגאולה מוכנים!

[טותיייי]

לא מאמינה שעשיתי את זה
איך כלכך השתנתי
איזה ניסיון שכזה
אולי בגלל החברה שהייתי
אף אחד לעולם לא ידע
מה אני באמת עוברת
אני אשמור הכל בליבי
לאף אחד לא מספרת
מתחילה חיים חדשים
כמו כל תקופה אחרת
מנסה לגבור על הקשיים
אבל יש פעמים שנופלת
לא יודעת איך לשמור על זה
לא יודעת איך לשמור על עצמי
כל היום במחשבות
מה באמת יהיה איתי
אף אחד באמת
לא מבין אותי
לא יודע עלי
לא מכיר אותי
וכנראה שכן יכול בלעדי
חושבים שקל לי בחיים
כי לא את הכל אומרת
חושבים שאני תמיד צוחקת
כי לא יודעים שאני גם בוכה
אף אחד לא מכיר אותי באמת
עד שבאמת יחיה איתי
אף אחד באמת לא ירצה אותי
שיגלה מי שאני באמת
כי הכל אפשר להסתיר במסיכה
ועם חיוך
ושהכל יורד
זה יהיה רק אני והלב שלי
שוב...
טוהר

[אילן פ]

שיר שכתבתי על המסר של מאורעות הזמן
ועל השסע בעם - שבעצם כולנו באותה ספינה
ועל סילוקן של צדיקי הדור

שלום לרחוק ולקרוב

בדור שהצרות שוטפות כנהר
תחכה לו היום
אולי מחר
יבוא האדון להיכלו פתאום ביום בהיר
אל עתיד חתום ונעלם
צריך לגדול
ליקוי מאורות
ואין את מי לשאול
רק הלב שנפתח מרגיש
את הרוח שעובר
ושומע קול שאומר
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו
באמצע היום
שעון החול נעצר
והעם שעוד עומד למרגלות ההר
מוצא תשובה לשאלות שמרחפות באויר
דור יתום סוער נסחף אל ים
בין גליו מכיר
את מי שאמר והיה עולם
כנשר יעיר קינו את גוזליו מעורר
ומשמיע קול שאומר
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו
מעבר לזמן לדמיון ולהגיון
מלך יושב על כסא רחמים
מחכה בארמון
השולחן ערוך פתוח לכל עובר ושב
הקרוב וגם הרחוק הם בניו
שלום .. שלום
אמר ה לרחוק
ולקרוב אמר ה ורפאתיו

Spoiler

יש לשיר הזה גם לחן - בנתיים סקיצה
אולי אשתף מתי הוא

[mykly64]

ואולי אלך מכאן אל מקום רחוק ולא מוכר ואותם הקולות ההמומים ילחשו בליבי שוב
ואולי אתן לאותם ההפסדים הישנים לסלול לי דרכים חדשות אל אותם הניצחונות הנכספים
ואולי ואותה תחושה אותה ההרגשה ואותה הדרך הסלולה כבר הפכה היא שביל ללא מוצא
ואיך היקום וגלובוס שלם עולם כזה מושחת ואיך הכל איבד צורה והדרכים הפכו את התמונה
כי מה נשאר לנו כבר עוד לטעום
הרי בסוף הכל יחלוף ונישאר חסרי כל
ואחרי כבר מה יש לרדוף הרי האושר נמצא פה קרוב
אין עניין לצאת ולחפש אותו במקום כמו הרחוב
ויש עניין להשתנות להיבנות להתעלות מעל כל אותם הרגעים שאת ליבנו לפעמים שוברים
ולכולנו יש כנפים אבל לא כולם למדו לעוף ויש ונשברו כבר הכנפיים ואדם זורק את תקוותיו לתוך המים
וחלילה מתייאש ואל לו לפחד מאותם הרגעים שאת ליבו שובר
צריך הוא להרים עיניו אל השמים צריך הוא להשאיר בליבו תקווה ניצחית ואמונה שתחזיק אותו לעד

[איציק דדיה 0]

זה לא עוד שיר השירים

זה לא שיר בלי חרוזים

זה שיר שמתוך הלב הקטן

שלפי כולם הוא לא מחסן

שאוגר בתוכו את כל הצרות

צריך למחוק אותו ואת כל הבעיות

ורק אז את תורתך ללמוד

בלי צרות ורדיפות ובלי מפחוד

*זה שיר שנכתב לכל אלה שחושבים שהלב הוא מחסן אז תדעו בשביל להצליח למלות מחסן ביהלומים צריך לרוקן את האשפה קודם כל זאת אומרת בשביל ללמוד תורה ולזכור אותה צריך את כל הדברים הרעים לזר
וק

יהיה רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ורק אהבת חינם*

[בינינו לא משנה]

מה שבינהם:

חברות זה דבר שלא מוצאים כל יום,
אבל בסוף כולם מוצאים,
אז למה אצלי זה רק חלום,
למצוא במקום את עצמי,

רבינו אמר לא להתיאש,
אז אני מחזקת את האני שלי,
ומנסה לשמוח במה שיש,
אבל,
תעזור גם לי,
בסוף למצוא ולהתרגש,

אומרים ששורש אהבה נתינה,
ואני כל הזמן רק נותנת,
אז תחדד בתוכי את ההבנה,
ועזור לי למצוא,

כי אני צריכה,
אהבה,
נתינה,
חברות,
וכל מה שבינהם.

[שריוש]

היא יושבת בדד,
איך כל פעם היא לבד,
סיוטים על מלחמות,
חלומות על נחמות ,

שועלים  סובבים ,
צרחות וכאבים ,
ואין יד ולב
להרגיע את הכאב ,

עד מתי תצרחי בדממה,
תמיד את פה לעצה,
מתבוססת לך בשממה ,
מול כל עם ועדה,

כי שנים שהיא דומעת,
מחכה לישועה ,
לבניה מתגעגעת ,
עוד תקיים את השבועה.

[אליש]

ימים עייפים
והשמש קופחת
גיצים עפים
דוקרים כמחט

יש קרע בעם
ואין תופר
ואם יישפך דם
מי עוד סופר

הבית נחרב פעמיים
בגלל שנאת חינם
ואיבה? יש פה כמים
כל יום חורצים להם דינם

כל דור שלא נבנה
כאילו נחרב
ואם עוד לא תקנה
עוונו נצרב

כי נחרב בגלל שנאה
ואיך ייבנה?
אם לא על ידי אהבה
בזכותה המצב ישתנה.

Spoiler

נכתב בעקבות המצב הנורא הזה, שבו כל אחד בטוח שהצד השני רק מושחת.

[ויווש]

השמש בחוץ לא מרחמת
עליי כל היום כאם מסוככת
ביום בלילה בכל שעות היום
השמש מחממת אותי בחום

לפעמים אני טוענת
למה לי לסבול?
לפעמים אני רוטנת
למה זו המצווה החשובה מכל?

אבל בסוף אני יודעת
שאני לא סתם איזה הלך
ולחישה באוזןן שומעת
'היי,את בת של מלך'

בזכות אותם אגלים
בזכות אותם התגברויות על הקשיים
תזכי להעמיד דור ישרים
שבדרך התורה הולכים

כל מצווה הכי קטנה
כל קושי או ניסיון בגולה
כמו שהגננת אמרה
עוד לבנה לבית המקדש מוסיפה

Spoiler

שיר שאחותי הקטנה כתבה אשמח שתגיבו לה

[חסידייה אוטנטית]

בוכה בחולשה
מצפה שתביני
ואת- רק בורחת מהבושה
-חשבתי שתכילי

החטפת לי ת'כאפה
הכי כואבת בעולם
כל החיים רק הגנתי עליך
וככה הכל נעלם?

נקמתי בעצמי
בל להרגיש
חשבתי שתחבקי
גיליתי שהלב שלך כבר לא כל כך רגיש

כעסת עליי
למה אני עושה שטויות
התרסתי לך
הלוואי ולא היו לי בעיות

בכיתי ת'נשמה
ולא היית מסוגלת לנחם
עם אצבע מאשימה
התאכזבת בלי יכולת לרחם

רבתי איתך הבוקר
כמו כל הבקרים האחרונים
אמרת שיעלה לי ביוקר
ואני- צחקתי לך בפנים

חשבת שזה צחוק
לא ראית את הבכי
פגועה עזבתי
כאילו סטרת לי בלחי

למה את מתעלמת?
כל החיים דאגתי לך!
למה את לא שואלת?
אדישה מול הדמעות שלי!

אני מתגעגעת אלייך
את לא?????