שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[כוכב לכת]

היום יום הולדת של שנה,
שנה של כעסים ריבים ומלא טינה.
יום הולדת גדול של פיצוץ,
הכל נאמר בפרצוף בלי קיצוץ.

הוא קצת ביישן ועדין,
יעדיף להתעלם, להעביר, להבליג.
הוא כמו ספוג שסופג במקלחת,
וכשלוחצים לחיצה המים יוצאים בלי פחד.

ואנשים מנצלים את המצב ,
מקנאים ורוצים לשבור את גו הצב.
צוחקים עליו מזלזלים בעדתו ,
פוצעים בלי משים את ליבו.

אך הוא נעלב ואינו עולב,
שומע להג ואינו חוזר.
מנסה לפלס לו דרך חילוץ מהתסבוכת,
אך הכל מלא מוקשים ואין לו תגבורת.

ואז הם התגברו ועברו את הגבול,
של סף הסבל, ממש גרמו לאיבריו בלבול.
הוא החזיר מנה אחת אפים ,
שיבינו את הרמז ויעזבו אותו בינתיים.

והם ניצלו את זה, נפחו את התמונה,
פרסמו לכולם הוציאו אותו הכי רע.
המורים, ההורים וכל השכנים שומעים,
לא יודעים איך להכיל את הבן אדם הרעיל.

והוא כמו דולפין משדר פנים יפות,
לא נותן לכרישים לארוב בפינות.
יש המון דגיגונים בים מתים,
דולפינים חיים ולא נכנעים.

וקראו לו לסדר לבדוק מה קרה,
בקרו ושפטו אותו ממש כמו מקלחת קרה.
והוא עם עיניים שמביאות את הכאב,
שתק וסרב לדבר.

וכשהעונש הוטל והתעבו המחסומים,
חץ הושלך וחדר עד לבפנים.
פתאום הסביבה נזכרה לספר,
את מה ששנה במשך יום יום הוא סובל.

השברים, החתכים והחרם,
לאחותם לא יעזר ללכת לטרם.
הלב שלו נשבר איבד אמון באנשים,
יקח קצת זמן עד שיחלים מבפנים.

ואם אתם חושבים שהוא חלש אתם טועים!
הוא גיבור וחזק רק קשה לו להכיל.
חולשות אופי של אנשים מסכנים,
שרע להם עם עצמם, אז הם מורידים אחרים.

היום יום הולדת של שנה,
אולי יש בה מקום לחגיגה?
זה כבר תלוי בכם התשובה
באוירה שאתם משרים בסביבה.

דרושים אנשים שיצטרפו לקבוצת הלהבות שמאירה את החוזקות שבלבבות,
פרטים מסביבכם....

[STARS in sky]

נכתב מתוך אכזבה. הרבה אנשים היום- במקום להקשיב או להגיב ולשוחח- הם עם עיניים תקועות במסכים, מרגיש שאין עם מי לדבר אפילו שיח רגיל ופשוט. (בחרתי את הכותרת הזאת- כי זוהי תקוותי... )

מסך שבור

אין איך לתאר במילים,
אין להבין דברים נסתרים.
אין להפריך אמיתות,
אין לַשֶּׁקֶר מקום במציאות.

הכל מלא בשטויות והבלים-
זה משפט לחכמים,
הרואים מבחוץ, המתבוננים,
החווים מציאות, וכואבים.

חיי ההווה, חיי העולם הזה, חיי שעה,
מתי יסתיימו, אף אחד לא ידע.
הדור הזה הוא מיוחד,
דור שאף פעם לא היה כמותו, אפילו לא אחד.

הנסיונות רבים מספור,
התאוות והיצרים.
פיתויים, משחקים עם נשמות,
ואנשים שבורים.

כל היום תקועים מול מסכים,
אם בעבודה, אם בלימודים,
אם ברחוב, והשיח אם אנשים...?
אַיִן???

ואיך אפשר לשתוק?-
לדבר עם אנשים בדו-שיח חד צדדי,
לשמוע תוך כדי שאני מספרת סיפור עצוב- צחוק
כי הופיע משהו מצחיק במסך של מי שמולי...

הייתי מעדיפה לדבר עם קירות,
לדמיין שהם מקשיבים,
ואם הייתי הולכת רחוק,
הייתי הולכת ליער לדבר עם עצים ואבנים.

כי-
את העולם אני לא יכולה לשנות,
ו-
אין איך לתאר במילים,
כי אין להבין דברים נסתרים.

והלוואי וישמע ה' לכל מי שזועק-
תגאל את עמך במהרה, כדי שנזדכך.
מחטאים נטהר,
את 'תופעת המסכים'- תמגר,
ומהדמיון נתעורר!

כל הכבוד לאנשים החכמים!(עפ"י השיר...)

[טותיייי]

וואו איפה הפריקה
שהייתה כלכך חשובה
פעם היא הייתה תמידית
היום היא פנימית

מה קרה לעולם
איפה מי שהיה ונעלם
פעם חיבק אותי
היום נהפך לזיכרון שלי

איפה כל האנשים
שתמיד הבטיחו שיהיו לצידי
איך הם נהפכו לשירים
כל מי שפתאום עזב אותי

והיום רק שירים עליהם כותבת
כי אין כבר משהו אחר לעשות
את הכאב לאט לאט מרפדת
כי כבר נמאס בגללם לבכות

טוהר

[מנאששש]

לא שלי

נוסע הוא בכביש ישר
המסע כלל לא קצר
חושב שהוא רואה
הדרך
ולא מפספס שום דבר
ערך.
סימנים מאירים, מפה
שבתיק
מדריך טיולים, שלט
ותיק
אין לו צורך בכל אלו...
נוסע רק כמו שנראה
לו.
אך לפתע - תאונה!
נהג שבטוח בצדקת
דרכו
לא הקשיב לעצות
שסביבו
גילה שהוא טועה
בדרך
אין שום יעד, אין שום
ערך.
עתה - למקור הוא
יחזור
יבדוק מחדש תמרור
ורמזור,
ובאורך נראה אור.

[אדמילים]

כספת
איפה היא
כספת הלב
מי שומר
על המפתחות

למה היא
נעולה כל היום
מאיפה יש
לה כוחות

[אבא תודהa]

הלם קרב \.ester.h

שמשהו יעצור לי את הדמעות שבלב
שצועקות לי בלי מילים את הכאב
ולמרות שבחוץ לא רואים כלום
אני מודה שהלב שלי הלום
קרב

[אילן פ]

על פרשת דרכים

שמש עולה ויורדת
מצידי הימים
כמו חיה קשורה בחבל
חורש בתלמים
ליד שדה חרוש
על פרשת דרכים
עומד עץ עלוב
ועליו בוכים

במקום ההוא עמדתי
עייני בהצטלבות
משמים זלגו עלי
טיפות גשם
של בדידות
ברשימות בוודאי
לא יזכירו את שמי
הבטתי בעץ
וגיליתי את עצמי

הפסקתי ללכת בשביל המסומן
חשבתי שאני בורח
אבל לכל מקום שמגיע עכשיו
אני מרגיש כמו אורח

[שוהם]

לצאת מדיכאון??!
קצת מבואסת
קצת מתוסכלת
קצת עייפה
קצת מבולבלת
אולי לא מבינה
מה קרה לי
בתקופה האחרונה
רגשות סובבות אותי
ומחשבות נסערות בליבי
לעיתים לא יודעת
מה לעשות עם עצמי
מתפללת לה' שיעזור לי
א.מ.
אשמח להערה או הארה!

[יהודי זה הכי]

שוב הרגע הזה
שבא לי לדבר
להתפלל ולספר
לשתף ולחבר

שוב הרגע הזה
שאני כאן לבד
אין אף אחד
והלב נאבד

רוצה להרגיש אמונה
יודעת שבהכל יש כוונה
ואנ'לא רואה כי אני קטנה
ומה אני רואה מהתמונה?

רוצה להרגיש אותך
שאף פעם לא יהיה חשכה
כי אתה כאן, אני בטוחה
אבל אני עכשיו מוכרחה

מוכרחה לשתף אותך
סתם במה שעובר עלי
שיום עובר ואני לא איתך
זה מרגיש לי קשה מידי

והאמונה היא המון עבודה
ואני בחשיכה אבודה
ואין פה מציאות או עובדה
אז אני מרגישה בודדה

ויודעת בשכל שאתה כאן
ורואה גם סדר בבלאגן
ועדיין, הלב מעונן
גם אם בשכל הכל מובן

אז מבקשת ככה בפשטות
תתן לי לחיות עם משמעות
תתן לי לחיות בשבילך
ולזכות לקדש את שמך

כי קשה לי ככה
סתם, לחיות, ככה.
ובא לי אותך
סתם. לחיות. אותך.

[טותיייי]

סבא שלי נפטר אתמול
השיר מוקדש לעילוי נשמתו
ששון יחיאל בן ישראל וג'ניה 🥺

הכאב מארבע קירות זועק
הנשמה רק מתייסרת
הלב שלי רק עלי צועק
איך ממנו לא נפרדת

לא הספקת כי זה קרה בשניות
מנסה את עצמי לנחם
הייתי בטוחה שהוא יבריא
החלום שלי לא התגשם

זעקות השבר הדהדו באוזני
ואני עומדת שותקת מול הגופה
כולם בוכים לידי ועיני
עומדות עם דמעות ללא מוצא

פתאום הכתה בי ההבנה
וגם אני כמו כולם נשברתי
איך חיים עם אמונה
מחשבות התערבבו יחד עם הבכי

מקווה שהזמן באמת ירפא
כמו שכולם מנחמים ואומרים
צריכה לזכור שהכל מהבורא
גם כשאנשים קרובים נפטרים

טוהר

[מנאששש]

לא שלי

בלילות
חורף,
קרירים

נושף
הבל פי
אדים מציירים

שרטוטים
נזילים,
נחלים
נחלים

מספרים לי סיפור.

אדים של תמיהה
של כמיהה
של אימה
של... מה?

אדים של שיקוף
של ריחוף
של ליטוף
של... פוף?

מספרים.
כל ערב
סיפור אחר

על יום
שחלף
ולא ישוב יותר

מציבים
מראה של טיפות
לַ'אני'
בלי עטיפות.

[אבא תודהa]

שלא שינו \ .ESTER.H

מגוון
לאין מספר
ישן, חדש
ואופנתי ממש

מקורי
לאין ערוך
כהה, צבעוני
ומחובר לאני

והמתקדם -
שווה יותר,
והמוזר-
יפה יותר,
והקצר-
משתלם יותר.

כך זה אצל כולם
כך זה ברחבי העולם
ויש אותנו
שלא שינינו
את “אלה שמות”

[הדס.ט]

אבא חטוף\ הרב ליאור אנגלמן

יש איש אחד אני מכיר, הבן שלו חטוף.
הוא לא מפגין ולא מוחה, הוא סתם יושב כפוף.
המאפרה שלו כבר מלאה בדלים,
והדמעות העצובות מילאו המון דליים.
הוא לא יגיע לכיכר, אין לאיש כוחות.
בלילות הוא לא נרדם , המחשבות טורפות.
בפנים הוא כבר נגמר ,הוא לא מתראיין,
גם השיער שלו הלבין מאז נחטף הבן.
הוא לא צועק "עכשיו עכשיו", גם לא "בכל מחיר",
הוא איש פשוט שעולמו חשך ביום בהיר.
יש איש אחד ,אני מכיר, הבן שלו נחטף,
כל פעם שפוגש אותו ,הלב שלי נשרף.

[אליה ב]

שלום לכולם! לפני די הרבה זמן העליתי לפה שיר שנקרא "מתגעגע", ולאחרונה ב"ה יצא לי להקליט אותו ולהעלות.
אז הנה השיר:

מתגעגע
ניסיתי למצוא, אבדתי בחושך
אהבה עמוקה מסתתרת בלב
סבבתי סביבי, רציתי לחשוב איך
למצוא את הדרך להקל מהכאב

פיזמון:
אבא, אבא, מתגעגע אליך כל כך
רוצה לחזות בזיו פניך,
ליהנות מאורך הגנוז לפניך,
לשמוע קולך הקורא לי לשוב,
להתחיל ולחשוב על כל מה שחשוב

צמאתי מאוד, ונפשי נבהלה,
מחפש קצת אור, קצת מים צלולים,
לא מצאתי מנוחה, ולא נחלה,
מאבד את דרכי בין אלפי השבילים

פיזמון

והנה הקישור:
https://youtu.be/nbax2MlpwYQ?si=jcar9UifAQVk28dN

ולמי שלא מצליח לפתוח, הנה קובץ שמע:
מתגעגע.mp3

[המחבל המחופש]

~אתה~
שתמיד הייתה שם
כל כך רגוע
כל כך מושלם
תמיד עם חיוך המרגיע.

ממך נתת לאחרים
בלי לספר עשית דברים,
אנחנו פה ישבנו
בין השברים.

שמענו חלקים ממך
שהסתרת מכולם
בתוך כל הכאב
הבנו שהיתה מושלם.

מחכים לרגע
בוא תכנס בדלת
עם החיוך המרגיע
ותגיד בצחוק
זה היה חלום,
עם עיניים דומעות
זה נשמע חלום רחוק.

אך המשיח בפתח
ואיתו אתה תופיע
מחכים לך פה
תמיד,
לרגע הזה.

שיר שכתבתי על אח של חברה
אני ישמח אם יש לכם הערות איך לשפץ אותו
תודה

[שוהם]

כשקרוב
מחזיר את נשמתו
לבורא
אנחנו לא קולטים
שזה קורה
זה כואב,
זה שורף מבפנים את הלב
הוא נאכל,
הוא נשבר,
קשה מאוד להכיל את הכאב
כל הזמן
בוכים
אי אפשר לחשוב
איך מחר
קמים
ומתקדמים הלאה בחיים
באותו הרגע
הם כאילו נעצרים
מול הפנים
כשאת מבינה וקולטת
אז את עצמך שואלת
איך אפשר
מזה לקום?
לראות עולם
שלא אומר כלום
מחפשת נחמה
מחפשת את הישועה
תתפללי
שהיא תבוא במהרה
ושנשמע קולות שופר ברקע
שהנה משיח בפתח
הנה הוא מגיע
א.מ

[יהודי זה הכי]

לא מבינה כלום
לב הוא דבר מבלבל
שניה אחת הוא אטום
ושניה אחר כך פועל

ובא לי, כל בא לי פתאום
כמו שמש מפציעה לפתע
רק המחשבה מפיחה בי חום
נותנת תקווה לפצע

ואבא, אני מפחדת להתרסק
אני בכלל לא מצליחה להתאפק
והלב לזה כה משתוקק
תשמע אותו, איך הוא צועק

כי בא לי, כן בא לי, כבר
עברתי מידי הרבה זמן לבד
וחשוך, ואפל, ומסוכן, ומאוחר
ואני כבר לא יכולה להיות בצד

אבא תביא לי טוב
אבא תביא לי אושר
הפחד שלי זה לעזוב
ולהפסיד כך את הבוקר

אז אבא תביא טוב מהר
מהר, לפני שאספיק ללכת
בבקשה, אל תוותר!
תראה שהתקווה לעד קיימת.

בבקשה...

[נעמי ה]

היא רצתה
באמת ניסתה
חיכתה להצלחה
שממנה ברחה
היא יודעת
ובגלל זה דומעת
היא אכזבה
לא הייתה הטובה
לא עמדה בציפיות
הביאה רק כישלונות
התביישה להרים עיניים
רצתה להביט לשמיים
לבקש מאדון עולם
שיודע יותר מכולם
שיהיה לה לעד
על ניסיון שמועד
שתמיד אותה יחבק
וייתן תרופה ללב שיצטמק.

[STARS in sky]

(בחרתי בכותרת הזו, כי-בחרתי לנוח מהמחשבות ש'לא נותנות מנוח' מאשר להיאנח כל הזמן מהמחשבות...)

מנוחה או אנחה

משהו לא נותן לי מנוח
שקועה בתוך בועה
מחשבות קופצות ומרצדות
תופסות בראש כל פינה

מדברת עם עצמי
שיח שלו ישמע
שני הצדדים מתווכחים ביניהם
אולי זה היצר הטוב והיצר הרע?!

עד שמגיע הקץ
ואמא אותי מעירה
מה קורה לך? איפה השמחה?
ואז התעוררתי כמו משינה עמוקה.

עשיתי חשבון עם עצמי
תהיתי למה, מה קורה לי
ואז, הבנתי למה ואיך
ושזה לא סתם,
מזה למדתי משהו חשוב
שאקח כצידה לדרך, לעולם

אז, אמרתי בלב:
אני מודעת לעצמי
ומכירה בכל צד טוב שלי
אני מעריכה את עצמי
ואת הביטחון שבי
היצר לא יפרשן לי פרשנויות משלו
כי ממילא לא אשמע לו!

בתוכי להיות ענווה שכחתי
ומכאן את הלקח הכי חשוב למדתי
להאמין בעצמי לא בזכות אחרים
אין אדם מושלם, לכן צריך להיות ענווים
להודות לאבא שברא אותי כמו שאני
עם התואר והכבוד והחיסרון שבי

כך אוכל לתקן את עצמי
להעריך כל מי שסביבי
להאמין שהוא יותר ממני...
כי מי אני הקטנה שאחשוב
אני או הוא- מי יותר טוב?!

[איבקי]

למפרע

איך שלפעמים
אין לי לב
ורק למפרֶע
הוא בא,
ובוכה ומיצר
על שהֶרֶע,
על שאיחר.

שמתי לב שלא ממש מגיבים פה על כל שיר
שיתפתי כדי לקבל ביקורת
אז תרגישו בנח להעיר ולהאיר