שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[TALY]

זה טוב לי
אני יודעת גם מאמינה
אבל לא תמיד מרגישה
בחיים יש גם איזורים חשוכים
נראים מאיימים מפחידים
מחפשת מי הולך איתי
מביטה בכף ידי
ונרגעת
הלוא היא מונחת בכף ידו
המגע מלטף
ובחום אותי הוא עוטף

[יעל ק.]

מותר:(?!)

מתה- ללכת
על ביציים 
מתהלכת
עוד שיר עצוב מנגנת
ונקרע עוד מיתר

מתה- לסגת
אחוות מתים בי
מסגסגת 
עוד ילדה בודדת
מחפשת שטויות בניכר

מתה- לדעת
לכל האשליות
מודעת
ועדיין ממשיכה לחפש נחמה בעוד צלחת
והכאב כמה צפוי- לא נגמר

מתה-לגעת
ועוד זריחה יורדת
מתגעגעת
ועדיין לא בא מי שאמר שיביא לי לקחת
כמה אורות ותקווה למחר

מתה-לעטוף 
עמוק בתקווה את גלימת הדיכאון 
שעוטפת
ובאמצע הקיץ לברוא שלכת
להציף את הכל ולא לטבוע ברשת

מתה לבכות,
אך כמו תמיד -
אוזניה מייללת
לאוזן חזק תוחבת 
וממשיכה לחשוב שאני צודקת
שלבלוע דמעות זה מותר---

---

יעל#

[פונץ' בננה]

קטע שחברה כתבה וביקשה לפרסם בתקווה שיחזק וידבר אל כל אחד ואחד..

ד' בחר בי
כן בי,
מכל העולם
מכל הארץ
מכל האנשים בשכונה
מכל המשפחה הרחבה
בקיצור-
מכל הנשמות שסביבי
רק בי הוא בחר
לְאַתְגֵּר.
להעמיד אותי מול הניסיון
רק בי,
כי הוא סומך עליי!
הוא יודע ת'אמת,
והוא כאילו אומר:
"רק את מסוגלת לעמוד בזה
רק לך נתתי את הכוחות
כי לא נותנים לאדם ניסיון שלא יוכל לעמוד בו!!!
אז, את חזקה
יש בך עוצמות!!
תעריכי!"
זה מה שאני שומעת ממנו:)
ואם כך הוא, אזי אשתדל!
אתן את כל כולי!
לא אאכזב אותו, את אבא שלי!!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

מי אני
לא מכירה תעצמי
אני גדולה
או ילדה
שהתבגרה
לפני זמנה
מנסה להיות טובה
אולי זה פשוט ענין של מזל
לחיות מתוסכל
עצבנית על עצמי
כואבת בגללי
מנפחת תכאב
על כתב
כותבת..
ומוחקת..
אולי זה לא באמת מה שאני עוברת?
פתאום אני מבטאת מה שאני מרגישה
נשמע לי מוזר מרגישה ילדה
מוכה...
וכמו איזה שוטה
מטילת בין המחשבות
ודואגת
למה שלא צריך לקרות...

[יעל ק.]

מגיע לך לאכול
תאכלי
תאכלי את כל הפחדים
את כל הדאגות
תאכלי אותם בלי מלח
פזרי מעליהם פלפל לבן
כסי אותם באמונה
שמגיע לך
את כל הטוב שבעולם
תני להם להיות
אך אל תתני להם להשאר---

---

יעל#

[טותיייי]

קוראת את העבר
גם אם היה מעט מר
קוראת את המכתבים שלנו
אחת לשנייה
ואיך כל זה נגמר בשנייה
דמעות זולגות מעיני
המכתבים נופלים מידי
זורקת אותם לאשפה
למחוק את כל מה שהיה
הכאב מתחיל להגיע
אבל אני לא יתן לו להופיע
וללב להפריע
עברתי כבר הכל
והרבה בלעדיה
למה פתאום הכל צף
ונזכרת בעיניה
שהחזיקה לי את היד
שלא אמעד
ונשארתי לבד
עם המכתבים
ביד....
טוהר

[מילים]

עכשיו
זוכר איך הייתי אז
מלאה כמו ענן בחורף
כמו רימון אדום עם כתר
כמו פוך אמיתי שיצא מהמפעל
היה בי הרבה כל כך
והוספתי לי עוד

זוכר מה היה אחר כך
התרוקנתי כמו גשם מענן
כמו רימון אחרי הדפיקות
כמו שמיכה שחגגה יובל
היה בי כלום כזה
שהגדלתי אותו עוד

רואה אותי עכשיו
מסתכלת על שמים של קיץ
תולשת דפים מלוח שנה
מחפשת שמיכה הגיונית ללילה
מנסה לעשות משהו
שיגרום לי להתחיל

רואה אותי עכשיו?

[אין על מוזיקה]

אוקי, זה 'שיר' שקצת שונה מהנוף הרגיל פה...
חושבת שהרבה יזדהו איתו..

לא אבא, לא עוד הפעם
זה לא יכול להיותת
הגוף צועק למנוחה, העיניים אדומות
בבקשה, מה ביקשתי, מנוחה בלי הפסקות

עם כל הכאב שבדבר התרוממתי , התגברתי , והלכתי
לקבור אותו
לקבור , על אף שהכיר את קולי הכי מקרוב
לקבור , על אף שהחזקתיו בידיי הכי הרבה עלי אדמות
לקבור, הכי עמוק שרק אפשר , בלי הגיון.
לקבור אותו ביחד עם כל חלומותי שירדו לטמיון...

תנועותי מלאות כעס, תסכול
מהירות, אך מלאות בלבול
רק רוצה להצליח את המלאכה באופן בהול
פשוט לקבור, לא לערב אף שיקול...

לקבור את מי שהעיר אותי בבהלה מהשינה
לקבור את החמוד שצלצל בשבת בבוקר כי היתה לו התראה
לקבור את הפלאפון שלי בההרי כיסויים ושמיכות
ולסיום לחזור למיטתי ולשינה בתסכול לחכות

Spoiler

אין כמו שילוב של תסכול ועייפות כדי ליצור שיר טוב

[שיר נולד]

אם רק תדע
שזו מתנה
הכי גדולה
להיות אתה
בעצמך

כבר לא תשקע בחול ותוותר
לא תרים ידיים ותיחלש
כבר לא תשבור גלים ותישבר
כמו עולם הפוך כמעט עוור
אם רק תדע--
אז
תאהב את עצמך
תהיה שלם בפנים
כך תראה את עולמך
והוא יסביר לך פנים
...

תמרח חיוך על הפנים
וכמו מראה יחזרו חיוכים
תאמר תודה לאלוקים
תכיר טובה לאנשים
וכך תחייה את החיים
ב נ ע י מ י ם

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

זהוו נגמרו לי הכוחות
הידיים שלי כבר לא על המושכות
רוצה לבעוט בהכל
לא סומכת על אפחד
רוצה לזרוק ת'כל
לא רוצה ת'ביחד
לא רוצה ת'לבד
רוצה שיפסיקו לדאוג לי
יתנו לי לחשוב לבדי
נמאס לי מעצמי
למה אני כזאת
עם תאוות
למה אני לא ילדה טובה
כמו האלה שגרות בשכונה
עושה לעצמי מבצע
כמה זמן יקח עד שאכנע
ואפרוק הכל
ואכנס לבור..
אילה

[טותיייי]

שיר שנכתב לכל הנערות והנערים שעוברים דברים לא עלינו ואין אף אחד שיעזור להם.....
לא עלי!

כואב לי
רע לי
אין לי חשק לחיות
כל לילה מגיעות הדמעות
חשבתם שאני באורות
לא ראיתם תזוועות
תסיוטים בלילות
שלקחו אותי בידיים
הכאיבו לי כפליים
הכניסו לי חומרים
שלא אהיה בהכרה
עשו לי כל מה
שמתחשק להם
הייתי הבובה שלהם
כמה רוע יש בעולם
כמה אכזריות
יכולה להיות בבן אדם
להתעלל בילדה
להרוס לה תחיים
תוך שניה
להרוג את הבפנים
ואתם חשבתם
שאני סתם בדיכאון
אתם חשבתם
שבכוונה אני רוצה לישון
לא ראיתם
מה אני עוברת
זה דבר
שלאף אחד לא מספרת
סבלתי לבד
עד שהגיע הרגע
שסיימתי את החיים
תקראו את הדף הזה
אחרי שתקברו אותי
ותבכו עלי
אולי אחרי זה
תרחמו עלי
אני מבקשת סליחה
והבקשה האחרונה
אל תשפטו לעולם בן אדם
תכנסו ללב שלו
ואז תחשבו כמו כולם
כי אחרי שתבינו
מה הוא עובר
לעולם לא תעזבו אותו
ברגעי משבר...
טוהר

[משורר מבולבל]

ניתוח לב פתוח

השקט צעק לא זעה הרוח
עוד יום חלף על המיטה סרוח
המכבש עבר הוא כבר מרוח
מחשבות מעיקות זוכות לאירוח

בראש דוהרות מחשבות אין פיקוח
אלף צדדים מי יכריע בויכוח
מחשבה סוררת מנפנפת בקלף מיקוח
כשתשכך המלחמה יצעקו-אַח

והוא יושב לו בצד זנוח
מחפש עבורו מקום- מקום הינוח
מודר מהסעודה, ללא ספק מהקינוח
משתוקק לרגיעה רוצה קצת לנוח

פתאום הוא בקע, השקט המתוח
מוכן להאמין בכל- גם בעולם שטוח
הדממה כה ברורה הלב רתוח
הגיע הזמן לניתוח לב פתוח!!!

[TALY]

כן זה אני כאן
באה אלייך
מחפשת עיניים טובות
שהיו לי כל הדרך
ועכשיו הם כבר חומקות
לאיפה כל הטוב הזה ברח
המקום של שתינו על ידי הבדידות נכבש
ואין לי כבר כח
להתאכזב כל פעם מחדש
לקוות ולחכות אולי זה נגמר
ולראות את הכל מתנפץ באוייר
לעוף אחרי השברים ולתפוס אחד
אך הוא פוצע והיד מדממת
ביחד עם הלב

הלוואי ויקרעו כבר כל המסיכות
ושוב תני את ידך בידי
הלוואי וישברו כל המחיצות
ושוב ארגיש את ליבך כאן איתי
הלוואי ויתפרק לו המטען העמוס
והעבר יחזור וימלא לנו את העתיד בורוד

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

Spoiler

נכתב על מישהי שהתאבדה בגלל שהרסו לה תחיים ....

ביום שאיבדתי ת'עצמי
אנשים חשבו
שאז מתתי...
אבל לא שיערו
שהחיים שלי נגמרו
ביום הזה
שזה קרה
ביום שהרסו לי תחיים
אפילו תעצמות
נכנסתי לטיפולים
חשבו שאני משוגעת
דיברו אלי
כאילו אני לא שומעת
ניסו להחיות אותי
חייכו אלי כאילו אני ילדה
חשבו שככה אני יוכל להיות גיבורה
להתעלות ממה שקרה
לשכוח מהחויה
אבל לא הבינו
שהם חייכו לגופה
צחקו לגוויה
תמוות אני לא בחרתי בעצמי
רצחו אותי
השאירו לי
רק לקחת את העניבה
ולעשות חניקה
מתה מבושה
מהמשפחה
הם חושבים שאני אשמה
חושבים שהיתה לי בחירה
מצטערת
להיות הזאתי שמאתגרת
הזאתי שברע בוחרת
אבל לא אנילא טועה
גם לא אצלי האשמה
מתגעגעת
וכואבת עליכם
תודה על שנות האהבה שלכם

[יעל ק.]

ישבתם פעם על אדן המרפסת באיזה רבע למליון בלילה?! :

למה בלילה:

על מה המלאכים 
חושבים בלילה
כשהם רואים אותי רוויה
בוכה בלי דמעות
עצורה

על מה הרוחות
מתעקשות בלילה
כשהן נושבות חזק 
פורצות אל חדרי בסערה
מייבשות את גרוני שנשנק

על מה החלומות
מתלוצצים בלילה
כשאני סוף סוף נופלת שדודה
מחבקת כרית מתפוררת
משתדלת לא להבהל מעוד חלום רע

על מה המחשבות 
חופרות בלילה
כשהראש שלי כבר פחות בפעולה?
האם גם אז הן ממלאות תרשימים 
של אילו הייתי עושה אחרת אז מה?!

על מה הילד שם על המדרכה
מסתכל בלילה
מילא אני- שנתי ממני והלאה
אבל למה גם הוא צריך להתחבט
לשבת בין שמיכה לרוחות
ולריב עם הלילה?!

---

יעל#

[TALY]

את האראלים נצחו מצוקים
מי אותנו משבר כזה יקים
נשבה ארון האלוקים
כדלים רשים ועשוקים
את האובדן הגדול מבכים
עת רדת החשיכה והאורות מחוקים
זכרונות בליבנו חקוקים
מקום בלב הם מנקים
מי יתן ותמשנו ממים עמוקים
ותפציע הגאולה שלה אנחנו מקווים ומחכים

#טלי

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

אבא
למה לקחת לנו ת'אור היחיד
לוקח אליך את הטובים
לקחת לנו תיד
שהחזיקה אותנו בקשיים
אבא אינלי מילים
יוצא לי רק שברים
אבא הכאב עצור
הדמעות יוצרות מבול
התיתמנו אנחנו לבד
בלי אפחד..
שיהיה איתנו
בקשיים שלנו
שיברך אותנו
שרע לנו
אבא למה
אני עדין לא מבינה
אני בטוחה
שזה לטובה
אבל אולי נשאל
בשביל מה
אולי בשביל שנזכור אותך
אולי זה מקרב אותנו אליך
אולי כדי שנזכור שזה רק אתה
שיכול
לע אבא זה לא הגינו
הוא נפטר זה היה פתאומי
אבא זה עצוב
נכון שאתה עושה לנו רק טוב?!
אבל איך אפשר לראות
בתוך כל המכאוב
אבא תהייה איתנו
אנחנו לבד
נשארנו ללא אב
רק עם כאב
בתוך היד
נמאס לנו לאבד
אנחנו רוצים
להרגיש מוגנים
ורק איתך יש את אותה ההרגשה
אבא כואב לנו
ניצחו אראלים
את המצוקים
היתה מלחמה
בין העליונים לתחתונים
והגיעו להחלטה שצריכים אותך במרומים
תודה על שנות ההנהגה
תודה שהייתה לנו סככה
מה נעשה עכשו
אוי נא לנו
בגלל חטאנו...
נלקח ממנו ארון הקודש
במקום אש
של קדושה
נהיה לנו עשן
של מבוכה
מתים מבושה
בגללנו אתה לא נמצא ...
אילה

Spoiler

ת.נ.צ.ב.ה חכם שלום כהן בן טופחה מלכה
ואייי זה כאב לונרמליי כתבתי אתזה עם עינים אדומותת

[נעמי16]

אוקיי....אז זה השיר הראשון שאני מעלה לאתר (ובכלל אני די "ירוקה" בקטע של שירים וכו') התלבטתי אם להעלות אותו אבל כמה חבר'ה מקסימים מהפורום עשו לי חשק להעלות שיר אז מוקדש להם ולכל מי שמזדהה עם התחושות.....

באמת שאני-
רוצה וכוספת
מנסה ושואפת
אך המציאות באלגנטיות את הקלפים טורפת.

שאיפות ומטרות נעולות בכספת
שאננות שעוטפת
שגרה ששוטפת
ונשמה שבכאב צועקת, נטרפת.

החסר מתרחב,בתשוקה מוצפת
אחרי דמיונות ומים מלוחים רודפת
ובסוף היום ,דמעות נוטפת
שוכבת לבד,מאכזבה מעולפת.

הלוואי שיגיע היום שאחליט שאני-
מפסיקה את הטרפת
את השכבות מקלפת
בכמיהת אמת נעטפת
בצל ידך אבא אוהב,מצטנפת.

[טותיייי]

השיר נכתב לכל הילדים בעולם שרוצים לפגוע בעצם כי לא מוצאים אהבה....

פגיעה עצמית
כמעט והתאבדות
שונאת את עצמי
והכל כאילו קשור
מוצאת הרבה פעמים
סיבות לבכות
מחפשת את האור שלפעמים
והכל שחור
מחפשת את המשהו
שיאיר לי תחיים
ויתן לי סיבה
להמשיך להילחם
מחפשת את המישהו
שיבוא וינחם
שיראה לי
שפגיעה עצמית
זה הדבר הכי כואב
בזמן שמחפשת
מישהו
שכן אותי אוהב....
טוהר

[זברה]

עוד מעט-
אאסוף את עצמי,
חתיכה חתיכה, לתמונה שיצרתם.
אאסוף את עצמי,
בדיחה חרוכה, לחלום שציירתם...
אאסוף את עצמי,
לשק חבטות, ההוא שמרוט מפעם.
אאסוף את עצמי,
עם יומן חרטות, מילים חסרות טעם.

עוד מעט-
אשוב אל הבוקר,
עייפה מעוד קרב ואין מקום מנוחה.
אשוב אל הבוקר,
והכאב שצרב, עדיין מבקש סליחה.
אשוב אל הבוקר,
כמו חייל בתבוסה עם שקית של דמעות.
אשוב אל הבוקר,
ילדה במנוסה, ראש מורכן ועיניים כהות.

עוד מעט-
אחזור מהמדבר,
ריקה.
וכל רוח חולפת תצא בשריקה.
אחזור אל עצמי,
שותקת.
וצלילים ישנים ישחקו בי תופסת...

עוד מעט---