שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מרגישה לבד
הבדידות חונקת את הגרון
מרגישה בדד
לדיכאון נמאס מלישוןהבדידות זה הדבר
הכי קשה שיכול להיות
הדיכאון חזר
נמאס לי כבר מלבכותפעמים הבדד
עושה מעט טוב
אבל שהוא מלווה בדיכאון
זה צורב מאד בגרוןנמאס כבר לבכות
ועוד יותר שאת לבד
שהדיכאון והדמעות
חוזרים
מרגישה שהכל נאבד...טוהר
-
#anchor(אי צדק!)
מכירים את זה שמשהו מעצבן
ובא לתת בעיטה לכל העולם?
מכירים את זה שהכל מקומם
ובא לטלטל את המוח לבן-אדם?שמעתי ראיתי הזדעזעתי משחיתות
מה שהולך היום זה פשוט הפקרות!
מבור ששתית אל תשליך לשם אבן
לאחרונה זה קורה מידי הרבה!רב צדיק, סופר חשוב, ועוד אנשים
לא נמאס כבר לאחרים להרוס ת'חיים?
מה אכפת לכם שהשני מצליח כעת?
למה להפוך את הרוגע לאי שקט???שונאת כפיות טובה, שונאת אכזריים
שונאת הבלים שלהם כולם מאמינים
שונאת תקשורת ושונאת רכילות
מי שיכול לקבוע זה רק הרבנות!!!!!!! -
||נכתב בהשראת הנושא של @לא-הכל-טוב-אבל-הכל-לטובה , העלת לי זיכרון ישן
פעם סיפרו לי ת'סיפור שעכשיו אני מהמירה לשיר..(אני לא זוכרת אם זה אמיתי אבל לפי מה שקורה בעולם אני חושבת שייתכן.) סוף עגום.. חייבת לשתף אבל באמת- קחו לתשומת ליבכם
אז אני הלבשתי עלי את דמות "הכותבת" ונכנסתי לתפקיד:||הרגשת שאת לא אהובה
שלא מתייחסים אליך מספיק
שאת ברמה פחותה
שבזבזת הרבה זמן לריקחשבת שרשום לך על המצח- כישלון
ושמעת הרבה ביקורות על מקום אחרון
והרגשת איך הלב שלך קופא
כשראית את הסיוט הזה שוב קורהבלית ברירה החלטת לצאת, להתנתק
לברוח מהמציאות
לחיות בתוך בועת אישיות
אחת כזו מדומיינת, מנוטרלת
קצת הרבה מבוהלתאבל לא הבנו זאת מייד
תקעת לנו בלב סכין חד
לא חיכינו לתירוצים
להתנצלויות או וויכוחיםהתעלמנו ממך
מהצעקה החרישית שלך
התרחקנו ממך
כי חשבנו שזאת בחירה שלךדיברנו עלייך דברים
לא מאהבת מרדכי
אלא משנאת המן
שלחנו לך תוצאות מעשים
לא שלנו,
אלא שלך, ממזמן--בחרנו לשבת לך על הפצעים
במקום לעזור לך ולומר:
"פסעת פסיעה אחת אחורנית
זה בטוח רק בשביל התנופה בחזית"
החלטנו לבעוט לך בפנים
ולשרוף לך ת'רגעים שפעם היו יפיםעכשיו את כאן יושבת מולי
מביטה בי בעיניים גדולות
כאילו אני איזה חפץ שולי
ואני יושבת ומתחננת קשותשתמחלי לי על העבר האכזרי
למרות שנראה שמאוחר מדי
את יושבת כאן מולי
בתוך מוסד של חולים בקטע נפשיהנפש פצועה---
מי יוכל לה--- -
קבלתי קבלות
רציתי ישועות
נחנקתי מהדמעות
בנוסף התפילות
האמנתי מהלב
שכל הכאב
יעלם
אני הייתי בטוחה
שהשם יעזור לי
שישמע אותי
שירגיש אותי
אבל בסוף
זה לא קרה
נפלתי למרה שחורה
מרגישה נפילה
באמונה
מרגישה אבן גדולה
שיושבת על הלב
איפה האמונה
איפה התפילה
איפה היד הגדולה
שאמורה להושיע
אבא אין לי שאלות
וזה קשה
אבל איפה כל התפילות
זה מתסכל
אני מרגישה מוזר
לא רוצה שתהיה לי זר
אבא תעזור לי
אבא תשמע אותי
אבא לא באלי ללכת אחורה
אבא לא באלי שתעלם האמונה
אבא זה מה שמחזיק אותי
להאמין שהכל לטובה
אבל קשה לי נורא
מרגישה ילדה חצופה
שרע לי באה אליך
שטוב לי שוכחת ממך
אבא תשמע אותי
תחזק אותי
תרים אותי
לא באלי ליפול
לא באלי לברוח
לא באלי לצעוק
לא באלי לשכוח
אבא אני אוהבת אותך
אבא תושיע אותי
תיתן לי אמונה
ששום דבר לא שב ריקם
ותיתן לי הרגשה
שאתה לא עוזב אותי
לעולם!
טוהר -
תגידו לי מה עושים
כשצדק ויושר קורסים
כשתום ורכות מתמוססים
ואת הבמה באלגנטיות תופסים
שקר ורוע מאוסיםואיך יפה הם מחופשים
ואיך באיטיות לתודעה הם נכנסים
את האמת הזוהרת מטשטשים, מכסים
בכל הטוב שעוד נשאר כוססים
ערפל וספיקות לכל עבר מרססים
את החלש, העדין, ללא היסוס רומסים.ויש עוד כמה שבורים, מהוססים
שאת האמת מפיצים בקולות מהוסים.
אבל עד מהרה בברוטליות הם נדרסים
כי, הא....זה ברור שלהטפות לא מתייחסים. -
השם אתה יודע את מה שבתוכי
השם אתה הוא זה שנותן לי את כוחי
בלעדייך אני כלום
לא שווה מאום
אבל אתה רואה
שלי כל כך קשה
ולפעמים היצר עליי משתלט
הוא לא נותן לי שוב להתחרט
ואיך כל פעם מצליח בי לשטות
משאיר אותי עם אלף חרטות
דמעות שלא עוצרות
לא יכולה לראות
איך שוב נפלתי
וכמה שהתפללתי
להיות חזקה לא לפול
אבל עליי היצר יכול
ואני שוב נקרעת
כמעט משתגעת
אבל יודעת
שאתה אבא כל יכול תעזור לי
אתה רואה שקשה לי
משתדלת להיות טובה
לא להתרחק להשאר קרובה
אבל אבא רק אתה שומע
את הדמעות בלילות
שלא נותנות לי מרגוע
תשמע את התפילות
זה אוכל'תי מבפנים מלאת חרטה
זה משאיר לי את הנפש שוב שרוטה
אבא תן לי תכוחות להתגבר
לא רוצה לפול בזה יותר -
למה כולם חושבים
שהם על החיים שלי מחליטים
למה הם מתערבים
ולפני שמסתכלים שופטים
הם מבקרים ופוגעים
והם לא באמת דואגים
רק נותנים ביקורת
מדביקים לי גם כותרת
את הנפש שלי שורטים
זורקים לי משפטים
מנסה להשאר חזקה
אבל בפנים מרגישה מועקה
אני מצפה מאנשים
להיות יותר רגישים
להבין בנפש האדם
לפני שהם שורטים בדם
רק מחרבים והורסים
מנפצים לי את הלב לרסיסים
ולא מבינים מה הם עושים
זורים לי מלח לפצעים
וגם חושבים שזה נעים
מנסה לא להכנע
למילים של אשמה
לברוח מהשנאה
לפני שהיא באה
אבל אבא תן לי תכוחות
תן לי את הפצעים לאחות
מרגישה שזה גדול עליי
אבא תעזור אתה שם מעליי
תן לי להשאר חזקה באמת
ממילים שפוגעות
לברוח ולהתעלם מהחטא
לפני שבנפש נוגעות||שיר כואב במיוחד!!!!
נכתב בדמעות!!!!
|| -
הגל שעולה
מתקרב אך בורח
הרצון שגולה
תר אחר כוחבתוך עומק אינסופי
מחפש בקרבתך
בוא אליי קלי
קח אותי איתךעכשיו---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרהחג סביב כמו במעגל
שקוע במערבולת
מנסה לרדת מהגל
להתעלות על המפולתתבקע לי את הים
הושט לי את ידך
הוסף על הקיים
תן לי משלךושוב---
הים סוער
ליבי בוער
מתחנן שוב לשובך
לאור מתוך ההסתרהכי אחריי גאות בא השפל
כדיי לאסוף אוצרות
רק פקח לנו עיניים
תעזור לנו לראותתאמין רק בנו
מתוך ים של שחור
בקריעה משלנו
תראה לנו ת'אורועכשיו
גם בים סוער
כשהלב עוד בוער
קורא רק לשובך
לאור מתוך ההסתרה
הקול מלמעלה- התקרבו בנים
אל המערב נתאסף כולנו אחים -
אלול
4 אותיות
שנוגעות בלב
אלול
איך החודש הזה
הגיע כלכך מהר
אלול
מרעיד לי הנפש
לחשוב עליו
אלול
רוצה להרגיש את הקירבה
ואת השכינה מעלי
אלול
חודש הרחמים והסליחות
אלול
רוצה לחפש את השבילים
לדמעות
אלול
חטאנו תסלח לנו
אלול
חפשנו ומצאנו
אלול
מצאנו את הלב
אלול
את הלב
של אבא אוהב...
טוהר -
אלול
לפחות בחודש הזה תשכחי מהכל
לפחות פה תאזרי אנרגיות יש מאין
לפחות בחודש הזה אל תנסי ליפול
לפחות עכשיו תישארי מעל המים
לפחות..
לפחות שבוע לפחות שבועיים ואולי גם 3
יש לך כוח?
אז תמשיכי כך,
תראי לו באמת את הכוונות שלך!
לפחות עד ראש השנה
זה לא הרבה, נכון..?
שבוע וחצי - זמן מתנה!
נצלי אותו עד תום.||הגיוני שאח"כ אומר שוב - "רק עוד שבוע ועוד אחד"
זה הרעיון- ככה מתמודדים, מגמדים את הזמן.
"כאילו אין מחר לחיות היום, תחזיק רק להיום" (עקיבא תורג'מן, "יש בך הכל") || -
"הבא להיטהר מסייעין בידו"
ואני באה
להיטהר
אך השער נעול
ואני רוצה
להתחבר
אך לא יודעת את הכיוון
ורק רוצה
שיסייעו בידי
שיפתחו לי את השערים
שיראו לי את הכיוון
שיעזרו לי להיטיב המעשים
שאצליח רק טוב לעשות בעולם
ולעזור לעצמי ולכולם
מה בסך הכל ביקשתי
להיטהר
רוצה שיסייעו
בידי
רוצה שיבינו
אותי
רוצה להיות טהורה יותר
להזדכך
להתקרב
להתחבר! -
שמש שלי
שקעת לך בשקט של בין הערבים
והשארת אותי רק עם שאריות
ניצוצות זוהרים אליי משמים
ואני יודעת- אילו נשיקותולא שכחת, גם באפילה
שולחת לי חיוכים
לפעמים זה רק נפילה
אך את ליבי צובטיםועכשיו כשהתקטן הירח כל כך
ונשארתי כאובה לבד
אני יודעת, פרצופי לח
החלום לי אבדתבטיחי לי שתשובי
ותבקיעי בזריחה מפעימה
תבטיחי לי שתגיעי
גם אם תשקע שוב חמה -
||||ספויילר||לא שלי.. שווה קריאה ||
רווקה בחדר המורות----
אין כניסה בלי חצאיות
שחרחרות
מקומות קבועים
אין כאן תורות
מביטה מבחוץ ממרחק של
דורות
ברוכה הבאה
לחדר מורותשותים כאן קפה
בכוס
לא קרטון
רק המורות הזקנות שנותנות את
הטון
מרגישה מאובנת
כמו עמוד של בטון
לו רק הייתי בשנת
שבתוןופוליטיקה זה כאן
עסק רגיל
לעולם כנראה
לא עוברים את
הגיל
רכילות רכילות רכילות
לתועלת!
בין לבין
מקנחת
נזלתתוזו סצנה לגמרי
לא
אפשריתת
כל בוקר נכנסת
עם פרצוף של
כרית
מעמידה לי פרצוף רענן
נכנסת בצעד בוטח(?)
שאנןושואלת את עצמי בלי
אמון
גלגל חוזר או
עניין של
תזמון
ואיך אני ממרחק של דורות
מצויה לי בתוככי החדר
מורותתו"כל טוב"
ו"שלום שלום"
ו "מאיפה הגעת אלינו
עד הלום"?
ו "מחר את תורנית, תקני גם חלב"
השם! מאיפה להם רמת
המשלב??????משתדלת מממש להיות
מאופקת
לו רק הייתה לי פאה
מסורקת
רגע בוכה רגע
צוחקת
רק שלא תישאר לי
צלקתלא ממש מצליחה לעכל
רק מבחוץ לגחך
תרצינות לקלקל
והולכת להפוך לרזה כמו
מקל
לא מעיזה לאכול שכל אחד
מסתכל.....רק עזרו שאזכור תמיד תתחושה
איך הייתי כל כך
נטושה
ויום יבוא ואהיה כבודה כבר
דורות
לא אשכח את דרכי
בחדר המורות..... -
כמו שביל לא סלול
כמו הר תלול
עומד אני בפתח אלולביד מקל חלול
הראש כבר לא צלול
ועוד מעט הכל כלולואיך אוכל לבוא לפניך
אין לי פה להשיב
כי ממש רחקתי ממך
אבל אני יכול להקשיב:לקול תקיעת השופר
תקיעה שברים תרועה תקיעה
שילחשו לי שאפשר לקום מעפר
ושהשמש זורחת אחרי כל שקיעה -
אבא תראה איך היא נופלת
ואף אחד לא רואה שהיא מדממתאבא תביט לה בעיניים
הדמעות יורדות לה בין הלחייםאבא מאיפה הכוחות לשרוד ת'חיים?
הרי מזמן היא איבדה ת'אמון באנשיםאבא תן לה ללמוד שמנפילות קמים
שצומחים משם למקומות אדיריםאבא איך אפשר להאמין שהכל יתבהר
אם בינתיים השחור שם רק מתגבראבא למרות הכאב ששנים היא אוספת
על כל המכשולים היא בסוף נלחמת
-
מזמור ל---~ בנבכי נפשו
ה' אליך כספתי וארים עיניי אל שמיך ואזכור
כי נפלתי ואקום ואתה עומד בעדי
אך כי אבכה במסתרי ליבי ואתה תשמע
וארד אל מרבדי השאול ואבדתי
ולא אמצא מזור לנפשי הכמהה אליך
עד מתי אדמה כי צדק רצוני ואאחוז בו
רעדה ארצי ואשבר מעליה
ותזרח השמש ואדע כי מאיתך היא
כי אתה אוהבני ותרפא את פצעיי מעל ליבי
ובאשר הלכתי תהיה איתי אלוקיי צורי ותקוותי. -
פוסט זה נמחק!
-
רוצה להתעלות לגעת בכסאך
רוצה להתחזק ללכת בדרכך
הגיע הזמן להשתפר
לקחת את עצמי בידיים
להשתנות ולגדולרוצה להיות טובה יותר
רוצה באמת להאמין
לא להתרגל למציאות
להאמין שיהיה טובמתי יבוא היום שאגדל
והאמין שאפשר
להיות אחרתאולי תתן לי סימן
תראה לי שאתה כאן
איתי
שומר עלי בכל הכוח
לא מוותרגם כשאני נופלת
ומתלכלכת
עזור לי לקום
להתנער מהחול
לקום ולגדול -
אני גמרתי
כבר נפלתי
אתם לא ראיתם
אבל אני כבר החלטתי
שנמאס לי
אתם שתקתם
אבל זה יותר הכאיב לי
אמרתם שבסוף יהיה טוב
אבל לא הייתה לי סבלנות
לחכות
כמו צער יכול להיות
בכאב
כבר שברים
יכול ליצור הלב
העולם מלא ברגשות
אנשים תחפשו
את השביל המתאים
ללב שלי
כי אם לא
אתם תאבדו אותי
או שתגרמו לי
לאבד תעצמי
אילה....
