שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁבָה שֶׁהוּא יָכוֹל
אֲבָל הוּא לֹא הֶאֱמִין
הַמִּלִּים הִקִּיפוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ הַחוֹל
הוּא בָּחַר לֹא לְהַאֲזִין
לֹא לְהַכְנִיס לַלֵּב הַגָּדוֹל
לֹא לָתֵת שׁוּם פֶּתַח
הָאַכְזָבוֹת בֵּין כֹּה מִלְּאוּ אֶת הַכֹּל
לֹא הִשְׁאִירוּ רֶוַח
וְזֶה לֹא שֶׁהוּא לֹא נִסָּה
הוּא כְּבָר בֶּן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ
אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁעָשָׂה
הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מִתְבַּקֵּשׁ
לֹא מְיֻחָד לֹא שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם
מַסְלוּל תּוֹאֵם גִּיל
חִפֵּשׂ אֶת מְקוֹמוֹ בָּעוֹלָם
מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁרָגִיל
הִיא בֶּאֱמֶת חָשְׁבָה שֶׁהוּא יָכוֹל
אֲבָל הוּא כְּבָר הִתְיָאֵשׁ
כְּמוֹ צַיָּר בְּלִי מִכְחוֹל
כְּמוֹ טַבָּח בְּלִי אֵשׁ
כְּמוֹ גִּבּוֹר עַל
שֶׁכּוֹחוֹתָיו נִלְקְחוּ
חָשׁ אָבוּד בֶּחָלָל
עִקְבוֹתָיו נִשְׁכְּחוּ
הוּא יָדַע שֶׁרַק הִיא
חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא יָכוֹל
וְלָכֵן אַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ הִיא
שֶׁנִּצְּחָה אֶת הַכֹּל||אין גיל לאהבת אם לבן||
-
-
אני שונאת להיות לבד
כמו עציץ בצד
שמי בכלל רואה אותו
והוא נמצא רק הוא
ואף אחד לא לידואני שונאת להיות קרה
כמו קרח אי שם בסיביר רחוקה
שהוא קפוא ולא מפשיר לעולםאני שונאת שאת מתעלמת
מה? את לא רואה?
אין לך עניים?
אין לב?
את לא בן אדם?אני שונאת שאת חושבת שלא עשית כלום
כאילו את מלאך
שאף פעם לא טועה
ותמיד עושה רק טובלא
לא חיים שלי
את בן אדם
ולבן אדם יש רגשות
ולכן הוא טועה לפעמים
וגם לפעמים מגיע להתעניין מה קרה
וגם הוא לא עשה כלום
וקל וחומר אם עשהאני שונאת שאני עדיין אוהבת
ואני אוהבת שאת חברה
ואת חברה שאת אכפתית
ואת אכפתית כי יש לך לב
ויש לך לב כי את בן אדם
ואת בן אדם ולא מאךולא חיפשתי חברה מלאך
אלה חברה שהיא טובה
והיא טובה כי היא חברהאני שונאת להיות לבד- אני אוהבת איתך!!
-
אחרי החגים כאן
החופש עוד רחוק
יש זמן
קצת לעבוד בנחת
בלי לדאוג לעוללים
להשקיע משאבים
להביא הרבה מזומנים
אוטוטו קיטנות עטירות ממון
נופשים קורצים
נופשונים כובשים את ערי החוף
מלאים את הנוף
מסתירים את החוף
ממש סוף שנה תיכף
אוטוטו עולים כיתה
כולנו גם בעבודה
לא מפסיקים לגדול
גם בחופש הגדול -
מחכים לתשובה
אומרים יקר רוח לא יצליח
אך בסוף יתוגמל
אומרים ההמון אוהב שטוח
אך בסוף נגעלאומרים אל תדאג שהחומר שולט
יום יבוא לרוח
אומרים אל תמהר אל תתיאש
עוד מעט תצליחסלח לי ההמון שֶאוֹמֵר אמרים
סלחו לי החכמים שעל עצמם מדברים
חיכיתי כבר הרבה שנים
ולא ראיתי דבריכם מתקיימיםלא ראיתי את השקר יורד
לא ראיתי את האמת עולה
אני רואה תמיד את אותה התמונה
אנשים חוטאים ומחכים לתשובה -
-
נדהמת לגלות
שהתקטנתי
כנראה שבלילות
קצת התנתקתי
ועכשיו היא מקשקשת
תחפושת מרשרשת
אומרת שאני אחרת
טובה יותר, זוהרתתחפושת מלבישה לי
חיוך על הפנים
לא משנה כמה רע לי
תמיד שמח ונעים
היא מכריזה מהפיכה
מעכשיו יש רק שמחה
ואני יודעת-
שזו אפילו לא בדיחה...חברות שלי אומרות לי
שאני אף פעם לא בדיכאון
הן לא ביקרו בלב שלי
איך אין בו היגיון
תמיד ירוק הדשא שלי
ממלא את הדמיון
במציאות הוא קצת זר לי
מלא בריקבוןמה הן רוצות?
שאבכה כל היום?
אני הקמתי מחיצות
כדי להגשים לעצמי חלום
והיום אני רואה-
שהשתניתי נורא
ומה הכי רע?
שזה הפך לשיגרה.אנ'לא רוצה
שמחה מֵרַצָה -
פוסט זה נמחק!
-
מחר יש לי מבחן חוץ
ואני מרגישה ת'לב שלי לחוץ
אפילו שאני טובה בחומר
ות'כלס כבר 56 זה ציון עובר...חברות שלי גם הן חוששות
בעיקר מהבנת הנקרא
ואני לא לומדת כלום
כאילו זאת סתם בחינה!אבל כן זוכרת כל הזמן
שביום רביעי השבוע
כבר אשכח מהבעה
עד מבחן החוץ הבא....||חוץ בהבעה, וזהו!!!!!!!!!!!
|| -
חשבתי שאני טוב
שאני יכול
לכתוב
ליצור
רציתי שהאנשים סביבי
יעריכו
יאהבו
יתמכו
חלמתי לקבל חיבוק
שיגידו לי
אתה טוב
אתה נכון
רציתי אבל לא
לא קרה
אז ישבתי לבד
וגנזתי
מחקתי
חיבורים שירים יצירות
חשבתי אולי יבוא היום
ואהיה מוכן לצאת שוב לעולם
כי הבנתי
העולם לא אכזר
ולא שאני לא טוב
לא מוצלח
פשוט העולם לא היה מוכן
לא היה מכיל
ואולי אני לא ההיתי מוכן אליו||לא רומז כלום||
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
צעד
פסיעה
הודיעו על המסע
שאני נמצאת בעיצומו
הרגע הזה
שהיה נראה לי כחלום
עומד להתממש
זה התחיל מדמיון
ואוטוטו הופך מציאות
מן מחשבה סתמית
רגעית
האמנתי שתחלוף
אין יותר לאן לשאוף
תהיתי
לא ידעתי
כמה ישפיע
צעד אחד קטן
כמה הוא ירגיע
את תהפוכות הבטן
את דמעות הליל
וישאיר
עיניים בורקות
שיאירו הדרך
יזהירו מאבנים
בורות
מהמורות
מחכה ליום
שבו אכריז
לעולם
לכולם
ניצחתי
הנני כאן!