שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מחר יש לי מבחן חוץ
ואני מרגישה ת'לב שלי לחוץ
אפילו שאני טובה בחומר
ות'כלס כבר 56 זה ציון עובר...חברות שלי גם הן חוששות
בעיקר מהבנת הנקרא
ואני לא לומדת כלום
כאילו זאת סתם בחינה!אבל כן זוכרת כל הזמן
שביום רביעי השבוע
כבר אשכח מהבעה
עד מבחן החוץ הבא....||חוץ בהבעה, וזהו!!!!!!!!!!!
|| -
חשבתי שאני טוב
שאני יכול
לכתוב
ליצור
רציתי שהאנשים סביבי
יעריכו
יאהבו
יתמכו
חלמתי לקבל חיבוק
שיגידו לי
אתה טוב
אתה נכון
רציתי אבל לא
לא קרה
אז ישבתי לבד
וגנזתי
מחקתי
חיבורים שירים יצירות
חשבתי אולי יבוא היום
ואהיה מוכן לצאת שוב לעולם
כי הבנתי
העולם לא אכזר
ולא שאני לא טוב
לא מוצלח
פשוט העולם לא היה מוכן
לא היה מכיל
ואולי אני לא ההיתי מוכן אליו||לא רומז כלום
|| -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
צעד
פסיעה
הודיעו על המסע
שאני נמצאת בעיצומו
הרגע הזה
שהיה נראה לי כחלום
עומד להתממש
זה התחיל מדמיון
ואוטוטו הופך מציאות
מן מחשבה סתמית
רגעית
האמנתי שתחלוף
אין יותר לאן לשאוף
תהיתי
לא ידעתי
כמה ישפיע
צעד אחד קטן
כמה הוא ירגיע
את תהפוכות הבטן
את דמעות הליל
וישאיר
עיניים בורקות
שיאירו הדרך
יזהירו מאבנים
בורות
מהמורות
מחכה ליום
שבו אכריז
לעולם
לכולם
ניצחתי
הנני כאן! -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
למה הלב שלי נשבר בכל פעם מחדש
למה שאני רואה משהו חדש הוא נרגש
מתמלא לאט בדמעות של התרגשות
ולפעמים גם אלו דמעות של התרחקותלמה כשחשבתי שאוכל את כולם לנצח
למחרת בכיתי שבוע בלילות
למה כשחשבתי שבעולם הזה יש ביטוח
הלב שלי גרם להרבה תאונותלמה הקרובים אלי גרמו להרגיש לבד
למה הרחוקים הפסיקו את הבדד
למה כל העולם יכול בשנייה להתהפך
למה כל הזמן הלב שלי מסתבךחבל שהבנתי את זה מאוחר מידי
שאין בעולם הזה חברים
ולמה רק אחרי שהרמתי את ידי
הלב שלי נשבר לרסיסים.טוהר
-
פעם ראשונה אני שמשתף שיר שכתבתי..
אשמח להערות והארות.
**נפש.
מוצפת הומה רוגשת בסער,
פעם מאושר ופעם בצער.
נפש,
כמהה לפרוץ, לכתוב, לשטוף,
להלביש גליה מילים שישאום הרחק מן החוף.
גלים שישטפו את העיר בכוחם,
מילים שישתפו בסודותיי את העולם.לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.
ה' שפתי תפתח,
כי חש אני ככבד פה, דל מילים ואביון.
חנני ה' יפוצו מעינותיי,
וימלאו בשבח שפתותיי.
קשט בהם את כיסא כבודך,
ויהיו לשירת מלאכים לפניך.נפש,
כמהה לבוא ולעלות להיכלות,
היכלות ניגון וזמר.
נשמה,
רוצה להתעלות, מעל מקום זמן וחומר.
חשקה לשזור צלילים למנגינה, כמו יהלומים לנזר
או כמו לפסול לזהב צורה להפוך מילים לזמר.
לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.
ה' שפתי תפתח,
כי חש אני ככבד פה, דל מילים ואביון.
חנני ה' יפוצו מעינותיי,
וימלאו בשבח שפתותיי.
קשט בהם את כיסא כבודך,
ויהיו לשירת מלאכים לפניך.** -
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
האם זה הגיוני
שנפש כה צעירה
תחשף לכל הססגוני
עוד לפני שהיא שלמה
עם עצמה, מה היא ומי
ובפרט שהיא קצת פרשה כנפיים
ועם הוריה הקשר לא בשמיים
כי איתם חילוקי דעות
רק עסוקה בלכבות שריפות
אולי היא תמימה עדיין בהתפתחות
חושבת שזאת נקראת - "עצמאות"
תכלס' בקושי מסכימה לקבל מרות
כי חושבת שההורים חיים בעיוות
אבל מבינה עמוק בלב
שאני מלאה בלבול וכאב
מצד אחד בטוחה שאני טועה
מצד שני קשה לי להודות באשמה
חושבת שזה שההורים לא יודעים להתפשר
לפעמים גורמים למשהו לבעבע להתבשל
אבל מערערת הרבה לעצמי
איך אפשר לדרוש מבחורה מפוקחת
להתנהג בשנת עשרים ושלוש
כמו הסבתא במטפחת
מרגישה ששניהם לא נכונים
הכיוון נכון רק נדרשים איזונים
והכי קשה כשהיא יוצאת לקניות
פתאום הכל מכה בה בעוצמות
אולי זה סתם נקיפות מצפון מטופשות
כי כולם פה את עצמן מתאימות
להתפתחות למודרניזציה שכובשת במות
רואה מסביבי את כולן - מתקדמות
שלמות עם עצמן עליזות
אפילו שלי זה נראה אולי קצת פריקות
לא מבינה למה רק לה הספיקות
אולי אני סתם מושפעת מאמירות מיושנות
היא לא יודעת-
אם היא רוצה או לא
אם היא טובה או לא
אם היא שלמה או לא
אם היא צודקת או לא
אם היא בעייתית או לא
מה שבטוח שהיא מבולבלת, או שאולי בכלל לא
טוב, היא עוד צריכה להחליט -
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
אבא זה קשה לי מידיי
שהנשמה חצויה
שאני מרגישה אבודה
שאני כמעט כבר שנתיים
על אותה נקודהוהכאב הזה חוזר אליי
והוא נהיה לי חד פתאום
אני לא תמיד מבינה
לא תמיד מצליחה
למצוא את הכוח
שאולי עוד נשאר בי
להתעורר בשביל
עוד יוםאבל גם כשהעיניים עצובות
והדמעות לאט נופלות על הכרית
אני יודעת שאתה איתי
רק אתה מבין את כל מה
שאני לא יודעת להסביר
ק אתה מבין את השתיקות שלי
שאני לא מוצאת מילים כבר לדבר
ואני יודעת אני לא לבד
גם כשזה מרגיש לי ככה
אתה תמיד מחזיק לי את היד
ונותן לי תקווה
להמשיך להילחם
אבא אני יודעת שזאת רק תקופה
ואני יודעת שהיא תעבור
אבל בינתיים תן לי
רק להחזיק בך חזק
לפני שכבר אפול#רקרציתילפרוק
-
-
השיר כתוב במנגינה של תכלת ולבן של בן ארזה
בית א:
שקט בלילות
אנשים שקועים בחלומות
אני מטייל ברחובות
מבט מושפל בעייני
מזמזם שיר שקט
העלבון בלב
מתעורר לי בלילות.פזמון:
זה ירגע עוד מאט
שהעלבון יהיה חזק
זה יכאב ממש
וזה ישרוף חזק כל כך
תן להתמודד
על תברח מהכאב
עם תברח
הוא יחזור מחר.בית ב:
זוכר את הרגע
שהחץ ננעץ בלב
את המבט הפגוע
ששלחתי לכל עבר
לחפש מישהו
שיגן עליי עכשיו
וינחם אותי
מול כולם עכשיופזמון ב:
זה ירגע עוד מאט
שהעלבון יהיה חזק
זה יכאב ממש
וזה ישרוף חזק כל כך
תן להתמודד
על תדחיק את הכאב
עם אתה תדחיק
הוא יחזור מחר.תן להתמודד
לכאב להכאיב יותר
ואז מחר
זה לא יכאב יותר||טוב פעם ראשונה שאני מנסה לבנות על שיר קיים אז מחכה לתגובות ממכם.
עכשיו בעצם מה שזה אומר שיש לך כאב על תדחיק אותו הצד תתמודד איתו
פעם פעמיים וזה ירגע עם תמשיך להדחיק או לחפות בדרכים אחרות
זה לא יעזור זה רק יחזור שוב
זה כולל הכול גם געגוע וגם כאב וכל דבר כזה
מקווה שזה יפה || -
צעקות ובכיות מכל עבר
עיר שלמה נעטפה כולה בשבר
חילים אבירים פורצים עם חרבות
מרחוק כבר חלושות נשמעות היבבותכל העיר שקטה אפילו היצור הקטן
והזקן מזמזם ניגון עצוב ישן
קצת מפחיד קצת קשה לראות אייך דועך לו העשן
ומהשמים זולגות דמעות של ענןפיזמון
למה
יש עוד מלחמה
כמה
אייך הלכה עוד נשמה
לשמה
ניקברה באדמהואייך
אי אפשר לחזור
ולחייך
קשה לחשוב על
המשך
כאבים שאי אפשר
לרכךבית
הרחבה ריקה מילדים משחקים
אין שום דבר
קצת חסר את הנערים המצקצקים
יש רק טעם מרלכל דרדק בעירה יש חלום
כל אחד רוצה
שתבוא הבשורה הטובה על שלום
אבל אף אחד לא מוצא -
היאוש משתלט
לא נותן לצאת
חוזר בלילות
נרגע בשבתות
הסרט לא נגמר
בזכרונות הקשים
הכישלונות מסייטים
לא מאפשרים
להתקדם בחיים
עוצרים את התכנונים
מורידים חשקים
מונעים מהחברים
ליצור קשרים
מפחדים מאכזבות
משבירת לבבות
כבר מנופצים לרסיסים
הניצוצות עולים
מבקשים ומתחננים
לא להיכנע בדרכים
להמשיך לצעדים הבאים
לראות את העולם
לא שחור לבן
יש עוד גוונים בינם
שטחים אפורים
לא החלטיים ומוחלטים
