שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שאלה למשוררים (2)
אליכם המשוררים אפנה בשנית
לשאול האם לדבריכם תכלית
האם חורז את הכול עיקרון
חזון חלום או איזה רעיוןפעמים בקוראי שירים
התהייה אצלי עולה
אני רואה מוטיבים ידועים
ולא רואה להם מטרהעושה רושם שהאדם שכתב
ערבב כמה מושגים שאהב
סידר בתוך חרוזים
ובנה מהם כמה בתיםוכאן אשא דברי
אל רעי המשוררים במחילה
אם נכונה הבנתי
יש פה טעות קלהדבריו של אדם צריכים כוונה
אך על דיבורו להיות חופשי
לכן אפשר לבזבז איזו מילה
או להגיד משפט שטותיאך בדרך כלל
ובפרט כשאומרים אמירה
לא להילחץ אבל
יש להשקיע מחשבהצריך לחדד הרעיון
ואז להלבישו במילים
ולא לגבב או למרוח
אלא להרחיב הדבריםשיהיה בהצלחה לכולם
שפיטת הרוח מוגבלת
אין אלו דברי זעם
קחו אותם ברוח אוהבת -
האנשים הרעים
תמיד הכרתי
ידעתי שהם דואגים לעצמם
וכסף הם מרוויחים על הדרך
אבל שזה מתנפץ בפנים
זה קשה הרבה יותר
כשלפתע האנשים הכי קרובים
השקיעו בדבר כל כך חשוב
ואם איקס אדום התבטלו התוכניות
לכולםוהאנשים הטובים
בשבילם נפגעתי
פתאום הברור מאליו נגמר ודמם
עם כל ההשקעה שדבר לא ישווה לה ערך
ובשבילם אני נקרעת מבפנים
על שנאלצו בשביל קירוב האחר לוותר
ולדחוק את מה שכל כך אוהבים
חולמים שהכל יחזור להיות שוב
אך בלב לא ישתנה סדר העדיפויות
לעולם||אגב מעניין אותי- זה נקרא שיר עם חריזה??||
-
שיר יפה שאחותי כתבה:
אנשים טובים
בפשטות דובקים
את עצמם אוהבים
ללא צורך ביחס מאחריםבמעשיהם שלמים
לנצח מאושרים
לא חוקרים ולא דנים
את השני מבינים
הם ימצאו חן בעיני האלוקים! -
סליחה טאטע!!
מבטיחה שאחזור
רק תושיט לי יד
שיהיה לי כוח לאזורהלכתי רחוק
הכי רחוק שיש!
מהמקום אליו נפלתי-
אפשר רק להתבייש...מתחננת ממעמקים
לקצת עזרה
הקול שחוזר ממרחקים
מבשר על אפס אהבהבוכה על הריחוק
מתאמצת לחזור,
כאילו נאחז בי שיתוק
מתרסקת עמוק יותר לבור----מחכה ליום
בו אלך איתך תמיד
מחכה ליום
בו אוכל לצעוק---
אבא, חזרתי! -
המחשבות נהפכו לזיכרונות
ההפסדים שלי מול הניצחונות
מחזיקה חזק מנסה שלא ליפול
וכשקשה לי מפחדת שוב לשאולוהדמעות בלילה שורפות את הלב
מפחדת להתייאש אחרי שאתלהב
הפעימות שלי מרעישות כמו מנגינה
אבל למה אני בוכה כשהיא עצובהוהשורות של המחברת נשארו ריקות
מנסה לשכוח את כל החוויות הרעות
בכל פעם כשאני במערבולת של רגשות
אני מנסה להחזיק חזק שלא לבכותכי בין הטוב לבין הרע אני מתבלבלת
ונמאס לי להגיד שטוב לי, אני משקרת
כי לפעמים מי שאוהבת יכול להיות כזר
ולמה העולם הזה יכול להיות כל כך מוזר?טוהר
-
הוא טרק את הדלת
בפנים חתומות
ובחלון עוד עומדת
דמעותיה חמותוהם עצובים
והוא בשלו
הימים הטובים?
כבר אין הם אצלו.והוא ברחוב
והם כועסים
יש להם חוב
עצות מטכסיםהלא הם התחייבו
לדאוג לו תמיד
בחוטי משי טוו
עולם שהשמיד.הוא חיפש את דרכו
בעולם כה סוחף
והדרך שלו
ליבו הדוחףרצו שיבין
שייטוש הרגליו
שיפחד מהדין
אימתו כבר עליו.ירא מעצמו
מגבולות שאינם
תוסס הוא דמו
מזכיר שהוא בנםשל אבות, אמהות
שלא נכנעו
עיניהם כבר קהות
זועקים הם: דעושיש שם אחד
ואוהב הוא אתכם
לנצח, לעד
ידו בידכםוגם אם עזבתם
זרקתם אחור
הן בנים אתם
יודעים במה לבחור. -
מרגיש כמו "אויב באדמת ידיד"
מסתקלים עלי מוזר
אני כל כך מפחיד,מטריד?!"מבוקש" ברוסיה, אוקראינה,ואפילו טורקיה
מרדף אופנועים,רובים ובעיקר שפיכות דמים
איזה אנדרלמוסיה..
לכלוא אותי כולם חפצים!חלק מ"לוחמי הצללים"
ונלחם למען עמי
ולפעמים תוקף אותי פחד אימים
שאולי יגלו אותיב"התנקשות" הוכרחתי להשתתף
חטופים בארץ רחוקה כמעט סוף העולם דרומה
ואפילו התחבאנו במרתף
המשטרה חקרה והתענינה"שתול" עמוק מבפנים
ולכפר הקטן מנסה לתת מזור
בתוך בועת טבע משל עצמם הם כלואים
מנסה לאתר את האיזורמ"טווח אפס" הם יורים
רוצחים ב"דם קר"
האיברים הם קוצרים
שומרים הכל במקפיא הקרצריך" מגן אנושי"
בין כל המשימות והמבצעים
מישהו שימור אותי מפני עצמי
שיזכיר לי שכולנו אחים
השיר בהשראת יונה ספיר -
בסופו של דבר בא לי לברוח,
בסופו של דבר נגמר לי הכח,
מחפשת מקום בו יהיה לי נוח,
מתרחקת ממך ואין לי מנוח,לא מצליחה להתחבר,
יודעת שאתה אוהב,
רוצה להישאר,
ומתרחקת יותר,אני באמת משתדלת,
רוצה אותך יותר,
אבל החוט נמתח לי הרחק הרחק,תחזיק בי חזק,
כדי שלא העלם,
תחזיק בי חזק,
כי הכאב רק עולה,אוהבת אותך אבא,
אוהבת באמת,
מאמינה רק בך,
מעומק הלב... -
אני סתם שלומיאלי מסונוור
מכל הבלאגן שכאן נשאר
מהשטויות שעשיתי בעבר
והטעויות שעדיין לא נשכחו כבר
אבל אל דאגה כי יש דרך חזרה
כי אני בן של מלך שמחכה שנשוב בתשובה
שיר על כל נער שעושה שטויות וחוזר לאבא שבשמיים
-
כוכב נופל
כוכב נופל נוחת לידי בחבתה
מביטה בו, מתחברת
מרגישה בדיוק ככהנופלת לי רחוק, יותר מאי פעם
מרגישה צורך לחמוק
ולא לחזור אף פעםאבל תמיד אני חוזרת
ולא משנה הסיבהתמיד אני שבה
לשדה המערכהמבולבלת ושבורה
מתמודדת כאובהאין איש שמבין
רק השמים איתי בוכיםהלב שלי צועק אליך
מתחנן שתעצור
תבין שכל כך רחקתי
בבקשה
תעזור לי לחזור -
#anchor(יצורים מוזרים)
לפעמים נמאס להיות טוב
נמאס לאהוב, רוצים לעזוב
אך עדיין להשאר קרוב
יש ימים שהחיים זורמים
ולפעמים הם נתקעים
אנשים לעיתים חופרים
ולעיתים אנחנו הרודפים
יש מילים שלעולם לא נבטא
יש רגעים שהקבוע משתנה
החיוך נמצא עלינו קבוע
אך יש שניות שהוא נמחק ברגע
אמונה היא תרופה לחיים
ולעיתים היא מסתתרת שם בין החרכיםכי האמת מאט מוזרה
מה אנחנו למישהו יש תשובה!?
כל הזמן אנחנו משתנים
יש ימים אנו כאלה
ויש ימים שהפוכים מאלה
מי אנחנו מי יבין!? -
חלום מתוק
מחייכת אל קהל צופים
חיוך כובש
לפתע בין המפורסמיםפלשים מסנוורים
פסיעות בטוחות על הבמה
הופעות בגדים
מציצות בכל פינההיד מושטת
המקרופון כמעט ביד
לפתע מתעוררת
חזרתי למציאות החלום נגמרמצב הרוח יורד באחת
נעלמו המצלמות
היה זה רק חלום
העיניים עצובותואז מרגישה את העוצמה בתוכי
אומרת לי לא ליפול
מנצלת את כל הכח
מנסה לגדול -
כל פעם שכאבתי
כל פעם שהיה לי מרכל פעם כזו צעקתי
וקול בכיי גברהאנשים מסביב החרישו
שום קול לא נשמענשארתי לבד בשדה מוקשים
עד שאקרוס, אלא מה?ופתאום מתוך החושך
ראיתי מחזה אלוקיםרגע כזה של הראה שמימית
ובליבי קולות וברקיםוענן כבד מוסר
מוסטת עלטהכי גם שם ידך תנחני,
תאחזני ימינך -
מצלמת תמונה הולמת
לתחרות המתקיימתהבאתי אביזרים לצילום מתאים
נופים מרפאים
פרפרים,הרים,פרחיםצילמתי נהנתי
את התמונה שלחתי
ואפילו זכיתי מקום שלישי!קרדיט לק.ב
🥰 -
צועדת בשביל
ארוך
ומתיש
כל כך
קשה הדרך
קוצים
אבנים
שלא נחים
ומנסים
הם קטנים
אך
מפילים
איך פוסחים
מבלי להיפגע
איך הולכים
בדרך
הטובה
כשליעד נגיע
בסיפוק
בשלווה
כשבסוף
לי תופיע
מדליית זהב
-
פוסט זה נמחק!
-
למה הלב שלי כלכך כואב
לחשוב שמישהו אותי לא אוהב
איזה מפחיד זה להתחבר
לאדם שעליך יכול לוותרלמה כשקשה לי לשמוח
הלב שלי נהיה עצוב
למה שרוצה רק לברוח
פתאום העולם לא חשובלמה הכוכבים נעלמים
שאני חייבת אותם בתוך החושך
למה אנשים יכולים להיות רעים
וגורמים ללב שלי לדפוק בקצבלמה אני שואלת הרבה שאלות
וזה מרגיש שאני רק חופרת
למה אם אני אשתוק פתאום
יחשבו שאני בדיכאון כי אני לא מדברת!טוהר
-
ממציא תווים,
מתאמן ומנגן
הם לא מספיק משתלבים
הכל מתבלגן!משחק עם הסולמות
אך לא עובד והתיאום חשוב
המנגינה יורדת רמות
מנסה לכתוב שובמתחילים ומנגנים
אך הזיופים הקטנים מפריעים
את המיתרים שוב מכוונים
לבסוף מצליחים וכולם מריעיםמנגינה נוצרה!
מצאה חן בעיני המלחין
מקפיצה תאווירה
בפעם הבאה מנגינה באווירה נלחין -
חבר
היית לי חבר
יותר קרוב מאח
אותה ישיבה
ודומים כל כך
מדברים אל תוך הלילה
שיחות פתוחות
על הניסיונות ......
מלב אל לב
היה עם מי לדבר
לספר מה שכואבובסוף ההמתנה
הגיעה המתנה
ופתאום ....
הפתעת ....!
מזל טוב !!
התראסת
שמחתי
צחקתי
בליבי בכיתי
לא ברור בדיוק ממה
אני לא פסיכולוג של נבכי הנשמהאחי -- נשארנו חברים
ניסית לשדר
אבל ברור לי
שזה כבר סיפור אחר
שאתה אי שם במקום אחר
מה שהיה כבר לא יחזור
הזמן לא חוזר לאחור
ומבין
צריך התגברות
וזה חלק מהבגרות
/#ORLY#
