שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
בסופו של דבר בא לי לברוח,
בסופו של דבר נגמר לי הכח,
מחפשת מקום בו יהיה לי נוח,
מתרחקת ממך ואין לי מנוח,לא מצליחה להתחבר,
יודעת שאתה אוהב,
רוצה להישאר,
ומתרחקת יותר,אני באמת משתדלת,
רוצה אותך יותר,
אבל החוט נמתח לי הרחק הרחק,תחזיק בי חזק,
כדי שלא העלם,
תחזיק בי חזק,
כי הכאב רק עולה,אוהבת אותך אבא,
אוהבת באמת,
מאמינה רק בך,
מעומק הלב... -
אני סתם שלומיאלי מסונוור
מכל הבלאגן שכאן נשאר
מהשטויות שעשיתי בעבר
והטעויות שעדיין לא נשכחו כבר
אבל אל דאגה כי יש דרך חזרה
כי אני בן של מלך שמחכה שנשוב בתשובה
שיר על כל נער שעושה שטויות וחוזר לאבא שבשמיים
-
כוכב נופל
כוכב נופל נוחת לידי בחבתה
מביטה בו, מתחברת
מרגישה בדיוק ככהנופלת לי רחוק, יותר מאי פעם
מרגישה צורך לחמוק
ולא לחזור אף פעםאבל תמיד אני חוזרת
ולא משנה הסיבהתמיד אני שבה
לשדה המערכהמבולבלת ושבורה
מתמודדת כאובהאין איש שמבין
רק השמים איתי בוכיםהלב שלי צועק אליך
מתחנן שתעצור
תבין שכל כך רחקתי
בבקשה
תעזור לי לחזור -
#anchor(יצורים מוזרים)
לפעמים נמאס להיות טוב
נמאס לאהוב, רוצים לעזוב
אך עדיין להשאר קרוב
יש ימים שהחיים זורמים
ולפעמים הם נתקעים
אנשים לעיתים חופרים
ולעיתים אנחנו הרודפים
יש מילים שלעולם לא נבטא
יש רגעים שהקבוע משתנה
החיוך נמצא עלינו קבוע
אך יש שניות שהוא נמחק ברגע
אמונה היא תרופה לחיים
ולעיתים היא מסתתרת שם בין החרכיםכי האמת מאט מוזרה
מה אנחנו למישהו יש תשובה!?
כל הזמן אנחנו משתנים
יש ימים אנו כאלה
ויש ימים שהפוכים מאלה
מי אנחנו מי יבין!? -
חלום מתוק
מחייכת אל קהל צופים
חיוך כובש
לפתע בין המפורסמיםפלשים מסנוורים
פסיעות בטוחות על הבמה
הופעות בגדים
מציצות בכל פינההיד מושטת
המקרופון כמעט ביד
לפתע מתעוררת
חזרתי למציאות החלום נגמרמצב הרוח יורד באחת
נעלמו המצלמות
היה זה רק חלום
העיניים עצובותואז מרגישה את העוצמה בתוכי
אומרת לי לא ליפול
מנצלת את כל הכח
מנסה לגדול -
כל פעם שכאבתי
כל פעם שהיה לי מרכל פעם כזו צעקתי
וקול בכיי גברהאנשים מסביב החרישו
שום קול לא נשמענשארתי לבד בשדה מוקשים
עד שאקרוס, אלא מה?ופתאום מתוך החושך
ראיתי מחזה אלוקיםרגע כזה של הראה שמימית
ובליבי קולות וברקיםוענן כבד מוסר
מוסטת עלטהכי גם שם ידך תנחני,
תאחזני ימינך -
מצלמת תמונה הולמת
לתחרות המתקיימתהבאתי אביזרים לצילום מתאים
נופים מרפאים
פרפרים,הרים,פרחיםצילמתי נהנתי
את התמונה שלחתי
ואפילו זכיתי מקום שלישי!קרדיט לק.ב
🥰 -
צועדת בשביל
ארוך
ומתיש
כל כך
קשה הדרך
קוצים
אבנים
שלא נחים
ומנסים
הם קטנים
אך
מפילים
איך פוסחים
מבלי להיפגע
איך הולכים
בדרך
הטובה
כשליעד נגיע
בסיפוק
בשלווה
כשבסוף
לי תופיע
מדליית זהב
-
פוסט זה נמחק!
-
למה הלב שלי כלכך כואב
לחשוב שמישהו אותי לא אוהב
איזה מפחיד זה להתחבר
לאדם שעליך יכול לוותרלמה כשקשה לי לשמוח
הלב שלי נהיה עצוב
למה שרוצה רק לברוח
פתאום העולם לא חשובלמה הכוכבים נעלמים
שאני חייבת אותם בתוך החושך
למה אנשים יכולים להיות רעים
וגורמים ללב שלי לדפוק בקצבלמה אני שואלת הרבה שאלות
וזה מרגיש שאני רק חופרת
למה אם אני אשתוק פתאום
יחשבו שאני בדיכאון כי אני לא מדברת!טוהר
-
ממציא תווים,
מתאמן ומנגן
הם לא מספיק משתלבים
הכל מתבלגן!משחק עם הסולמות
אך לא עובד והתיאום חשוב
המנגינה יורדת רמות
מנסה לכתוב שובמתחילים ומנגנים
אך הזיופים הקטנים מפריעים
את המיתרים שוב מכוונים
לבסוף מצליחים וכולם מריעיםמנגינה נוצרה!
מצאה חן בעיני המלחין
מקפיצה תאווירה
בפעם הבאה מנגינה באווירה נלחין -
חבר
היית לי חבר
יותר קרוב מאח
אותה ישיבה
ודומים כל כך
מדברים אל תוך הלילה
שיחות פתוחות
על הניסיונות ......
מלב אל לב
היה עם מי לדבר
לספר מה שכואבובסוף ההמתנה
הגיעה המתנה
ופתאום ....
הפתעת ....!
מזל טוב !!
התראסת
שמחתי
צחקתי
בליבי בכיתי
לא ברור בדיוק ממה
אני לא פסיכולוג של נבכי הנשמהאחי -- נשארנו חברים
ניסית לשדר
אבל ברור לי
שזה כבר סיפור אחר
שאתה אי שם במקום אחר
מה שהיה כבר לא יחזור
הזמן לא חוזר לאחור
ומבין
צריך התגברות
וזה חלק מהבגרות -
[שיר לשלושת השבועות]
חיים של גאולה
זאת אגדה מעולה
אותה סיפרו לי מאז שנולדתי
עליה גדלתי ותמיד חלמתיממתקים על העצים
ילדים ברחובות ירושלים משחקים
אומות העולם שפחות ועבדים
וכולם רק תורה לומדיםאין מלחמות בכלל בעולם
אין יותר פילוג בעם
ימי האבל יהפכו לשמחה
ולרגל נעלה כל המשפחהכל החולים יתרפאו
עשרת השבטים יקובצו
על העולם תתפשט ישראל
וגם נעמוד כולם למעמד הקהלוישובו כהנים לעבודתם
ולווים לשירם ולזמרם
כל כך מיוחד בבית המקדש
כל היקום יהיה כחדשאז חברים,
זאת לא אגדה
חשוב שכולנו נזכור ונדע
הגאולה קרובה מתמיד
לנו נותר רק להשקיע לכבודה ולהתמיד! -
על תורה שאסורה בתקשורת
ציבור חוטא
ומוסכמות מתעוותות
יחידים מתבלבלים
ואמונות קורסותאין מנהיג כי נסוג הצבא
נסוג הצבא כי אין מנהיג
יחידים מקימים פלוגות
כדי להתחבא ולהפסידאל תצטרף לשקר
ואל תסכים בשתיקה
ואל תניח בהפקר
את עיקרי תורתךאני צועק
אין איש עונה
אין איש איתי
נשארתי לבדיאך אולי בעוד יום או יומיים
יחלחלו הדברים לבסוף לאוזניים
ומי יודע דרך האור
אולי עוד נקום ונצא מהבורהן כתוב בתורה
שנוי בנביאים
ומשולש בכתובים
נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים -
בס"ד
לבד מול גלים- T.tבלילה לבד,
יושב וכותב לך מכתב.
אין בי כלום, ואתה עדיין מחזיק לי תיד,
כשנשבר לי וממש כאב.רק אני ואתה יודעים,
כמה דמעות, נשפכו בלי מילים.
איך אני נשרף כל יום בפנים
ושוב, יושב וכותב לך לבד מול גלים.כי כבר ניפצתי הכל,
החזקתי כל יום חזק שלא ליפול.
אבל כבר לא יכול!
מה אני מבקש ממך?
תן לי לצאת מזה, ולקום כמו גדול. -
יש לי פחד במה
מיתרי קולי רועדים
אני לא יודעת למה
בכל האימונים יש זיופיםאבל פעם ביאוש
כשנשכבתי על המיטה
חברה אמרה לי לחוש
את הצלילים את השירהעצמתי את העיניים
ודמיינתי עולם צלילים
לפתע ורדו המשקפיים
עולם עשוי מתויםשרתי ללא זיופים
לשירה נשאבתי
דילגתי בין הצלילים
אך כשאת עיני פקחתיהשקט שרר
מחיאות כפים לא שמעתי
רציתי לומר השיר נגמר
ובמקום זה מהבמה ברחתי -
החייל נסוג אחור
ואין איש בעורף
מנסה רק לעבור
לשרוד את החורףאולי זו בגידה
אולי זה חיים
ומעבר לגדה
הנה הם באיםימיו שחלפו
ללא שום תכלית
פניו חפו
שנותיו השחיתלא נאבק
לעצמו נכנע
התכסה באבק
לנשמתו לא ענהרק נסוג כל חייו
אל האוהל, בפנים
רק השחית את שנותיו
עתה אין לו פנים.||השיר הזה נכתב קצת בהשראת השיר של @שבור-אור||
-
כשהשקר מתעבה
החומה מתגבהת
כשהעולם מנסה
לאבד אותי לדעתכשגם דמעותיי אזלו
ואין עוד נשק בכליי
והאויב עומד מולי
וכה רועדות ידיילא נשאר מנוס
מלשמוע את הקול
שקורא לי לחפש
ואף פעם לא לחדוללא להניח אף אבן
לא לעזוב את התמיהות
להתקדם איתן ביחד
בדרך לתשובותיודעת גם אם
אפילו שמי איני זוכרת
אני אנצח לבסוף
כי האש בי עוד בוערתובקו הסיום
שום דבר לא משנה
רק שהתאמצתי
והצלחתי
עשיתי את זה!||ווואי, איזה קול שזה!! כתבתי אתמול וזה קשור לשיר שלך @אליש ו @שבור-אור (אויב, נשק וכו:)(זכות בשבילי:)||
-
אין בי כוחות
להתמודד מול רוחות
לרדוף אחר הלא נודע
בלי לדעת האם את הטוב עושה
הלוואי הייתה לי ציפור קטנה
באוזן לוחשת כי הנכון עושה
מעודדת בזמנים קשים
מפזרת בלי סוף מילים טובות- פרחים
מעריכה, מעריצה, מוקירה
לא שופטת, טוענת, מצליפה
רק רע את מוציאה
אולי באיזה יום היא תבוא
הלוואי
ובנתיים,
המשיך את הרוח לרדוף
בלי סוף
בתקווה שעושה את הנכון.
