שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
ברגל ימין התחיל זמני
מקרב ליבי מודה אני
על הבינה להבחין שנתת בי
שמיושבי בית המדרש ששמת חלקיריבונו של עולם
אחת היא שאילתי
שבבית השם יהיה שבתי
לא לפחד לא להתייאש
שבליבי תבער תמיד האש -
||יש שירים שלא צריכים הקדמה ויש שירים שהקדמה לא תעזור מה שבטוח זה שההזדהות תגיע ממי שמרגיש את המילים וההקדמה לא משנה...||
זעזוע חודר עמוק
מצולק הייטב כחץ
נפש ניתלת בשוק
בין שמים לארץהארץ בת הינם
והשמיים שמיי גן
קשר דם אל שניהם
כאשר וריד הוא המאגןהטלאות, טלאות פנימיות
תנודות מוניטור בחשש
והגלולות, הגלולות משתקות
אך הכאב בלב עוד מורגשרואה אנשים מרוחקים
שקרובים רק פיזית
צווחה קורעת שחקים
והד של שקט חוזר ומצמיתשסע מצד אל צד
יוצר ללב חדר שלישי
החדר שבו הרגש נלכד
ומשחרר צער אמיתימאיים בהפסקת אש
האש שבוערת בליבי
טעם אבק שריפה יבש
נבלע עם הכח אחרון שביוולקאם טו יואור ריל לייף
נכתב על סף עילפון
מוצא את עצמי מדמם
את הנשמה בספא בסלון -
במבט לאחור
על כל מה שהיה
רוצה לחזור
אל אותה התקופה
בה תום של ילדות
משתקף מפנינו
בלי שום טעות
אור נשפך מעינינו
כמה הייתי מוכן לשלם
לחזור אל אותם רגעים
בהם העולם היה לי שלם
לא הכרתי את החיים......
מסתובב מסתקרן
רוצה רק לדעת
מפניי אור קורן
בשמיים לגעת
אם רק אחזור לרגע
אל התקופה המתוקה
בלי כל הידע
אל צחוק שבקע
בשמחה אמיתית
ואושר צרוף
של ילד קטן
שרוצה רק לעוף
עם משובה ילדותית
שגרמה לחיוך
גדול אמיתי
לא קטן ומעוך.....
עם עיניים בורקות
ומרץ נעורים
בשנים כה מתוקות
רוצה לחזור לאותם ימים
הלוואי ונזכה באמת
לחזור לתקופה
בה לא טעמנו טעמו של חטא
תקופה כה יפה,||מוקדש לכל מי שמתגעגע לתקופות האלה (כמוני) ||
-
סוף סוף מצאתי את הדרך
מצאתי את השביל
שאל בית המלך
אותי הוא יובילרק אשא תפילה
שתמיד בו אצעד
שלא אדע שום נפילה
ויותר לא אמעד -
לילה.
שקט שמתמשך.
דממה מהדהדת.אפילה.
חושך שמערפל.
מסך שחור מעמעם.בדידות.
כשכולם נעלמים.
נמצא רק עם עצמי.זה הזמן,
בו אוכל להביט אלי פנימה.
להכיר עוד לעומק. להיבנות.||שיר שכתבתי בלילה שקט וחשוך - ומלא השראה...||
-
כתבתי את זה סתם ברגע של געגוע, כזה שמציף את כולך ואין מה לעשות רק- להתגעגע...
געגוע.
למה שהיה,
ונגמר.
זיכרון שעדיין,
נשמר.
כבר שבוע.
הלב מתעקש,
להרעיש.
הדף מתקשקש,
מתיש...געגוע.
רק עוד פעם,
לחזור,
קצת לדבר,
לסגור.
לא רגוע,
הראש חושב,
מבלבל.
הזמן לא עוזב,
מתסכל...ומנגינה שמתפזרת,
בשקט... נוגעת.
עוד רגש שוזרת,
אני, מ ת ג ע ג ע ת... -
כעת נשמע צליל דק
של הקשת מקלדת
חדר חשוך
ואור מסך.ועל עיניים עייפות
תמונה עומדת
מילים מרצדות
על המחשךראש חסר חלום
ושאיפה בודדת
של ילד ער
בשעה עייפהובחוץ- הלילה
והרוח מרקדת
ריקודה עדין
יחפהועוד רגע קט
והעין נעצמת
והחלום יביאהו ימהוהנה כמעט
הריאה נושמת
משֹיחה ללב "נומה"האצבעות מקלידות
והרגל נרדמת
הוא ער, ולבו ישןרחוק מדם שה
על מזוזת הבית
רחוק מן ההר העשןובגדיו הדלוחים
על גופו מונחים
וגופו על נפשו
בכבדותוקרעים וטלאים
ושריטות ופצעים
על ליבו וראשו
לעדותעל קול מים זכים
ויערות רחוקים
ודשא רווי אגלי טלולילות וימים
היינו כחולמים
וזכרם לעד לא יבוטל
.אז היה, הזיה
ובלילה חשוך
אור מסך
כבה. -
נפלאות הבורא
בשמיים יש מלא עננים
ובראש מחשבות
רוצה להרפות מכל העניינים
רק להביט ולראות
את נפלאות הבורא
ולהרגיש
איך כל מה שקורה
לכל איש ואיש
זה רק ממנו הוא האבא
ואם שכחנו נזכור להבא
שהשם אחד
תמיד איתנו
לא משאיר אף אחד לבד
הוא אבינו
אז קח אויר ותתעודד
תרפה ותעצור
בוא אחי ותתמודד
כי יש מי שיעזור
תביט אל השמיים ותראה
איך הכל מנפלאות הבורא -
נקלעתי בזמן הצפירה היום ליד הר הרצל, וכשכולם עמדו שם בשקט הבנתי משהו גדול
חשוב לי להדגיש- זה אמנם מדבר על מתים אך לפעמים זה הגעגוע של כל אחד לעצמו ולא רק למי שהיה ולא כאן...אני ואתה:
כל אחד ודמותו
המרצדת מול עיניו
כל אחד ונרו
והאיש שהוא מתגעגע איליוכל אדם ותפילתו
לאיש שהיה ונעלם
כל אדם ותשוקתו
לראותו רק עוד פעםכל אדם וזכרונו
המתעתע מולו תדיר
הנה ההוא שמזכיר לי שוב אותו
כשהיינו אז בעיר,כל אדם ושתיקתו
מול דרך העולם
כל אדם וזכותו
לכאוב עד דמעות בלי טעםכל אדם וקברו
ומצבת האבן שעליו
כל אחד ומתו
שמתאגדים כולם עכשיוובור גדול נפער
ולשם כל הדמויות פניהן
זה המקום שעדיין לא נשבר
זה כוח היכולת להתבונןבמה שהיה ועבר
ובמה שזועקת כל עין
זה אני אתה וכל אחד שנשאר
זה הביחד שיוצר יש מאין---
יעל#
-
שיר על יום הזיכרון!
היום זה יום זכר
ולא אמור להיות
שינוי של עמידה
בין חרדים לחילונים
אפילו בצפירה
נקרא פרקי תהילים
נקווה לימים יותר טובים
את חללי צה'ל אנו לא שוכחים
כי הם אלא שמוסרים את חייהם נלחמים
והכל זה עבורינו
אפ' כשזה נראה נגדינו
-
השם בשמים רק הוא מזוג זיווגים
לא נראה לי שמשנה לו מקום הלימודים
השם בשמים מפרנס כל יצורים
לא מעניין אותו איך אתם נראים
אם נבין את זה ונפנים
שלא המראה ולא המקום קובעים
רק את הלב אוהב אלוקים
אם נסתכל פחות על החוץ יותר על הפנים
אזי יהו לנו חיים טובים ויפים -
זה לא השיר שהייתי בוחרת להשמיע
זו לא המנגינה שרציתי שתתנגן
אם היו נותנים לי לבחור הייתי מורדת
מחליפה את התווים, משנה את הקצב.מישהו אחר את מנגינת חיי הטמיע
מישהו שעלי רק רוצה להגן
וזה לא משתלם לשנות, או לרדת
כי את הטוב המוחלט לי הוא מעצב. -
-
"עצמאות"
רק אני לבד אני יכול
אני רוצה כמו גדול
לא רוצה לא ביקשתי
לא צריך על תעזרו ליצריכים אתם כולכם לדעת
אני מושלם ויהיה לעד
גם אם אני חסר
לא אספר אחביא אסתתררציתי לספר לך חבר
מושלם יש רק בעולם אחר
לבקש עזרה זאת לא בושה
בדיוק להפך זאת גבורה -
מפתח:
אם זה היה בידי
אולי הייתי שמח כל הזמן
אבל זה הולך לצידי
ואני רק שואל עד מתי ולאןמולי יש חרב
ואני מחפש לי מחבוא
אף לעת ערב
מחכה לאנדרנלין שיבואכבר נגמרו הכוחות
אזלו המילים
עושה שוב טעויות
בוכה ת'חיים
מתחיל עם הלילות
שורף ת'ימים
מייצר עוד שאלות
מסתיר ת'פנים
כבר אין מה לעשות
אז איפה אלוקים?????אם הייתי טיפה חכם
זה היה אחרת
אולי בכל זאת הייתי קם
ומחליף אדרתכרגע אני בורח
לא יודע לאן
מחפש את המפתח
וגומר על הזמן...--
מוקדש לכל אלו שלא מפסיקים לשאול שאלות על החיים-
ובכל זאת מחפשים עדיין את המקום שלהם....
תדעו שבסוף יש אור.... גם כשזה לא נראה....@אייצ'ית...
-
פוסט זה נמחק!
-
@ברוריה אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
אז איפה אלוהים?????
מה זה השאלה הזאת??
הייתי בכיף עונה לך על השאלה-
אבל זה לא המקום המתאים. -
ארבעת השירים הנ"ל נכתבו בהשראת המצב (הוספתי עוד 3 של חברות)
כותבות- גאולה בלב
קצת ארוך , אבל שווה קריאה!זהו, נמאס
לא רוצה לבכות עוד מכאב .
לדעת מכל מה שהולך.
אני רגישה , זה נשבר מהר
כמה סטירות אפשר לקבל-
ועוד מבלי להתעורר?
המצב פה רק מתחרפן .
לחשוב על הילדים הקטנים
שב'רחובות..
על הלב שפועם שם- ללא הפסקות!
קרה מקרה כל כך כואב
הלב מסרב לעכל
לא נתפס לנו
איך זה קרה לנו
צרחות בהלות
אמבולנסים משטרות
המחבלים ברחו
בלי בושה ליערות
המסוקים באויר
לנסות לתופסם
את הרשעים האלה
ימח שימם
כל זה קרה
דווקא ביום העצמאות
דווקא ביום שבו
יש חגיגות
לא סתם זה קרה היום
אנשים חוגגים
ושוכחים את אלוקים
שוכחים שנפטרו
עשרים וארבע אלף תלמידים
ובכל זאת שמים מוזיקה ושירים
לא סתם הפיגוע היה בפארק
שמה היה את החגיגות והריקודים
לכל כדור יש כתובת
הכל מכוון מלמעלה
בורא עולם מעורר אותנו
שנעשה תשובה שנחזור
אליו הוא מחכה לנו
הוא רוצה לגאול אותנו
בשביל זה אנחנו צריכים
רק תפילות והלוואי שנשמע
רק בשורות טובות
פיגועים, אסונות
איבוד דם כמו דמעות
אנו מאבדים מהמשפחה
אחים בלב היהודי
בעקבות כל הצרות
כמה קרוב זה יכול להיות
לא דימיינתי
תמיד בירושלים והשטחים זה יכול לקרות
כך שמעתי
תמיד חשבתי שזה רחוק מכל מה שאני מכירה
ועד להיות לשעה 8 וחצי בלילה
כשהמקרה קרה
אז כע זה נורא לדעת שאנחנו לא רואים סימנים
סימנים מאבא שאותם אנו מפספסים
מעבירים הלאה כחלק מהשגרה
ושוכחים שלכל מקרה יש מטרה
מטרה שאנו צריכים להבין
מטרה שצריכה לחדור לבפנים
ואנו כהרגלנו
ממשיכים בשגרת חיינו
זה נורא להכיר את מי שאבד
לדעת שאיתנו הוא כבר לא יהיה לעד
לדעת שהוא נפטר ע"י השונאים
ע"י בני עשיו הערורים
שאין להם כל טיפת לב ורגשות
רק הרג, חנק ורק אלא המחשבות
לעשות פיגוע ירי, או לינץ'
העיקר להרוג
וכן זה ממש כואבב לדעת שאנו לא מבינים
לא סתם קרו כל הפיגועים
ירושלים, חדרה
בני ברק, ובאר שבע
עכשיו עוד נקודה חדשה סומנה
אלעד
לאיפה נגיע עם כל הצרות?
עד מתי נתמודד עם כל האסונות?
איך אנחנו לא שמים לב לסימנים?
ולמה אחרי יום מהאסון נשארים אדישים?
ממשיכים בחיים
ושוכחים שיש אבא
ושהכל כתוב מלמעלה
הוא מכתיב לנו מה יקרה
ואנחנו בובות על חוטים
עושים את מה שהוא רוצה
אז בואו נחשוב קצת יותר עמוק
בואו נרגיש את זה קרוב! לא רחוק
נתפלל לאבא שבשמיים
ונבקש ממנו שיעזור משמיים
שיעזור לנו ללכת בדרך הנכונה
שיעזור לנו להתמודד ויביא תגאולה
שיעזור לנו עם הנסיונות הרבים
ושיעזור לנו לעובדו לאורך כל השנים
בלי שאלות
בלי טענות
רק לעבוד אותו! את אבא שלנו
הוא אוהב, ותמיד שומר עלינו
הוא גורם לאושר ולשמחה
או להפך לעצב והבכיה
ואסור לשכוח שהכל לטובה
גם אם מרגיש רע ואין תקוה
אסור לשכוח וחובה לזכור
אם נאמין באבא את הכל נעבור.
משמחה לאבלות
עד מתי הגלות
רוצים גאולה
במהרה
שנצא מעבדות
לעצמאות
עוד חג נהפך לזיכרון
עוד יום שנהפך לשחור
רק אתמול היינו בדיכאון
ועכשיו המשך לזיכרון
עד מתי הצרות
עד מתי הבכיות
יתומים ואלמנות
כמות הדמעות
די אבא בבקשה
די אבא רוצים גאולה
רוצים משיח
שכבר יצמיח
את כולם
את העולם
מתחננים אבא
בוכים בזעקה
שחורה
מזעקה של הלב
די לכאב
מתחננים
משוועים
לעזרתך
אין עוד מלבדך
אנו יודעים
רוצים לעבוד אותך רק בשמחה
רק בצהלה
לא במרה שחורה
לא בעצבות
רק שמחה
ועצמאות...|| חברים חייבים להתעורר!!
נמאס לשמוע על כל הזוועות שהולכות. כואב
כל יום שעובר ואנחנו בחיים, בריאים, זה מתנה ענקית מאלוקים!
שכל אחד יעשה משו קטן , יקריב מעצמו למען האחר , כדי שנהיה שם כולם ביחד..
|| -
... קובייה. ...
צועד חושב
על האבסורד
אני כ"כ אוהב
"תן עוד".על מה יצא הקצף
והשוקולד..על מה יצאו לאסוף יותר מאלף
מסטיק על מרבד.סלמנולה
וסלומון
וגרנולה
המון.
(זהו נגמרו לי החרוזים...)||נחמד, לא?.........||
-
את השיר הזה כתבתי עכשיו, די בהשראת השיר של @אייצ-ית והדיון שהתפתח פה
לא בטוח שיש קשר, אבל זו ההשראה שלי...
נקרעת בין שבילים
כולם נראים נכונים
יודעת שלא כל הדרכים
מובילות אליך, אלוקים.רוצה רק להתקרב
ומסתבכת בין נתיבים
רוצה בשביל הנכון ללכת
ולא מוצאת סימניםמחפשת כוחות
במאגרים מרוקנים
אבודה בין מחשבות
שמיידות בי אבנים.הולכת וחוזרת
תועה בין המסלולים.
דמעה מטשטשת
את גודל המכשולים.לא מפסיקה לשניה
הלב פועם על מאתיים
ורק החיפוש שנשנה
הוא התוצאה בינתיים. -
עוד פיגוע וצמרמורת חוזרת:
אפלה:
שקט
סערה דוממת
חיים מקופלים
ארץ מדממתכתרים
נשמטים מאדרת
הכל סוערים
האדישות מכרסמתמהות
גוועת בארשת
נשרפות המחשבות
בטרוף של עצרתואפלה
שמיים מחשכת
עוד נשמה
מעצמה מתנתקתוגאולה
מאליה מזדעקת
מתי מלוכה
כבר תזכה לרשת?וממתינה
לא מתייאשת
נשבעת שאלחם
עד לבוא ריח קטורת
יעל#
864/3086