שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
כולן נשארו באמצע הדרך
אני המשכתי עם כל המרץ
גאה בעצמי עם כל הקשיים
לא בורחת לברזילים
נלחמת על החיים
נשארת מול הידידים
משנה את דפוסי החשיבה
מבינה שיש שטחי אפור בגזרה
לא רק טוב או רע
החיים דינאמיים, לא עוצרים
ננצל כל שניה להתקדם לתפקיד
שאותו לנו הועיד האלוקים -
תמיד רציתי להיות מוצלחת
זו שעונה על הכול בנחת
לא נבהלת משום שאלה או דיון
שולחת חוכמות לכול כיווןכזו שיודעת מה להגיד
לבקר פעולות ודוחות של תאגיד
לנחם ולחזק תלמיד כושל
לעזור לכולם מניסיון להתחשלהעולם ידע על רצונותי וחלומי
שלח אותי ללמוד במוסד אקדמי
מקצוע מורכב, שווה, והעיקר – חכם
אבטא את יכולותי – כך סוכםלאט לאט התחלתי נובלת
מתכנסת בעצמי ללא יכולת
אין לי זמן אפילו לעצמי
רק רוצה לסיים סיוט עולמימה עושים במקרה שכזה
עם גיליון ציונים ממש מבזה
שוקעת עמוק ללא חשק
קפואה כאילו מאיימים עלי בנשקמרגישה בכלא ממש אסירה
מחיצה עבה, לא עבירה
המצב כמעט לא אנושי
העיקר שקוראים לזה מקצוע חופשי... -
ברק אור בעיניים
רוקד לי ברגליים
עווית של התרגשות
ים של התממשותמתענג, מתרפק
כל כולי בשמעק
מהצרות מתנתק
ומהציון מתמתקר' שמעון
ליבי מתרונן
כדאי להשען
ואצלו לחונןאשרי עין ראתה
אלפי ישראל גילתה
זקנים ונערים בתפילה
נשים וילדים בתחינההוי, ר' שמעון
משכנך בצפון
ואורך מלא עולם
שוכן בלב כולםישועתינו תחיש
בצעקתינו תרגיש
ורפואה לנו תגיש
לנער וגם קשישבעדינו תמליץ
שמשיח יקיץ
ובחלונינו יציץ
ואותו לא נחמיץסיני סיני בתורה
ראה עמך באורה
בלי היסוס ופשרה
אליך יעלו בדהרהבשבילך נפשנו נקריב
רק, עולמך אל תחריב
ולא ישמע עוד ריב
בעגלא ובזמן קריב, -
בס"ד
~ רק אתה ~
ואני יודעת שאנ'לא לבד,
רק תחזיק לי את היד.
ת'אמר לי תחזיקי מעמד,
שזה רק עוד ניסיון אחד.את עולה עליו מעל הגל.
נלחמת, כי יש לך כוחות על.
ונכון שזה קצת מבלבל,
ונקרע בי כבר החבל...אבל-
כל פעם מחדש, אותי אתה מציל.
זורק ממני את כל מה שאת ליבי מכשיל.
רק אתה זה שמכיל,
רק אתה זה שמוביל.
אותי בדרך, אותי בדרך...כי בלעדיך אני כלום.
עפר ואפר, לא שווה מאום.
הכוח שלך הוא עצום,
עוזר לי כל פעם מחדש לקום.עליי לא מוותר,
היחיד שתמיד עוזר.
תראש שלי מסדר,
אנא אל תסתתר.כל פעם מחדש...
-
א אליש התייחס לנושא זה ב
-
רגע אסור
ריגוש בלי שיעור
המשחק מכור
אני גמוררגשותי נמכרים בזול
למדתי לא לשאול
אני מניח לי ליפול
לא לומד מהאתמולפותח, מציץ
פוער בי חריץ
מיניתי פריץ
יצר עריץלילה מאוחר
הכאב לא יתואר
אני נשען על כר
מה יהיה מחרפותח הלב
שניה ללבלב
בוחר להיות שליו
אל הטוב להישאבבחוץ אין עוד אור
אך בי לא שולט שחור
יש לי דרך לחזור
לכאבי יש מזורומחר השחר יאיר
ואני אכבוש העיר
הרע כבר לא ישיר
אני אהיה האביר||הלוואי||
-
לג בעומר תשפג
מָחָר יִהְיֶה
הָאוֹת הַזֶּה
לְבָבוֹת יֶהֱמוּ
נְפָשׁוֹת יִתְרוֹמְמוּ
יָד אֶל יָד
כָּתֵף לְכָתֵף
אַחְדוּת תִּזְרֹם
בְּעוֹרְקָיו
שֶׁל עַם עָיֵף
הָהָר, יִבְעָר
בָּאֵשׁ, בְּכוֹחַ
יִרְווּ, יִשְׁאֲבוּ
קֹדֶשׁ, וְרוּחַ
יִשְׁאֲפוּ לַעֲלִיָּה
לְהִדָּמוֹת לִשְׁנִיָּה
לְלֶהָבָה חַיָּה
צְלוּלָה, נְקִיָּה
לְהִטָּהֵר
בְּמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל
לְהִשָּׁאֵר
עוֹד קְצָת, לְעַכֵּל
לְהַרְגִּישׁ
קְצָת יוֹתֵר חַי
אֵצֶל אֲדוֹנֵינוּ
בַּר יוֹחַאי -
הכישלון מדחיק לפינה,
מורט עצבים ,משגע
והלב רוצה הסבר, מילה
לימים הבהירים מתגעגע.סוחבת עוד יום ,
עונה בחיוך
עטוף בתום,
אבל זה תיוך.ובראש שלי---
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות
תן לי תכוחות ....כי לכולם זה נראה רגיל .
שגרה, עסוקים כרגיל,
"אולי יעבור לה עם הגיל,
שתפתור ת'קונפליקט בתרגיל "חייה בעולם לא מובן.
אנשים רצים מפה ,לשם,
מחייכים להצלחה כמובן
ורק אני יורקת פה דם .ובראש שלי----
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות,
תן לי ת'כוחותלזכור מהו יעודי,
מה זורם לי בדמי,
ללמוד מטעויות ,
להבין משמעויות,
וללכת בדרכך
כי הכל ממך. -
שיר שכתבתי במנגינה של שירו של אמיר דדון בין קודש לחול, מקווה שתהנו... (תקראו עם המנגינה זה הרבה יותר יפה...)
בין קינאה לעצבות, אני חי
עם מצב רוח שמשתנה אצלי, עם כל משב קליל,
את כל השיימינג מחבריי,
אני נזכר במה שהוא אז העליל,
והמציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
היא יושבת מכבידה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...בין שינאה לעצלות, אני חי
עם מצב רוח שמשתנה אצלי, עם כל משב קליל,
את כל הרייטינג מאחורי,
אני נזכר במה שהוא אז העליל,
איך המציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
משברת מכבידה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...מתי כבר די...
מתי תאיר קצת צעדיי...איך המציאות הזאת - יום יום יושבת עלי,
מטלטלת מעיקה היא על כתפי,
והמשא הזה כבד וקצת גדול עלי,
אני צריך לגדול מזה ודי,
לגדול מזה ודי...בין מיתה לחיות אני חי...
-
לא שוכחים
תמיד זוכרים
את 45 הצדיקים
שעלו למרומים
לפני שתי שנים
מדליקים נרות לזכרם
לומדים משניות
אומרים תהילים
לזכר החללים
שבשביל נפלו
אוי הלב נזכר
במה שהיה
איך אפשר שלא?
איך עולים ככה להר?
תמיד זה ילווה אותנו
עם צמרמורת של תחושות
עם רגשות קשות
אחחח זה לא פשוט||גם לכם קשה עכשיו או רק לי במיוחד שאחד ההרוגים הוא מהקהילה שלנו||
-
||כרגע, בדרך למירון עלתה בי דמותה של רחל-אשת ר' עקיבא והחלטתי לשרבט כמה משפטים...
מקווה שהצלחתי להעביר את מה שבתוכי-החוצה.||בְּשָׁעָה שֶׁוִּתַּרְתְּ
עָל בֵּית אַבָּא
וְהַטּוֹב שֶׁהָיָה מְנַת חֶלְקֵךְ,
בַּתֶּבֶן חָלַקְתְּ
אָז הִבְטִיחַ עֲקִיבָא
'יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב' לְנַחֲמֵךְפָּתַחְתְּ צֹהַר,
לְעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה
לֹא שִׁעַרְתְּ זֹהַר-
וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָההַיּוֹם, כְּשֶׁאֶעֱמֹד עַל הָהָר
עִם רְבָבוֹת הַחוֹגְגִים
זִכְרֵךְ לֹא יֻצְהַר
אַךְ מַעֲשַׂיִךְ ,עַד הֵיכָן מַגִּיעִים---אֶשְׁאַב מִמֵּךְ חֹמֶר בְּעֵרָה
שֶׁיַּצִּית אֶת גַּחַלְתִּי
לַהֲקָמַת בַּיִת שֶׁל תּוֹרָהכִּי אַתְּ-
פָּתַחְתְּ צֹהַר,
לְעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה
לֹא שִׁעַרְתְּ זֹהַר-
וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָהוַאֲנִי-
אֶזְכֹּר אֶת עֲקִיבָא רוֹעֵה הַצֹּאן
שֶׁגִּדַּלְתּוֹ לְתַנָּא בְּכֹחַ הָרָצוֹן
וּכְשֶׁנָּתַן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב בִּזְכוּת
הָפַךְ הוּא לְאֶחָד מֵעֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת!||לאילו שלא הבינו איך נכנסת רחל ,אשת רבי עקיבא לעולמו של רשב"י -אומר את שידוע:
רש"בי היה תלמידו של רבי עקיבא ולמד תורה מפיו במשך 13 שנה.
גדלותם של רבי עקיבא ותלמידיו נזקפת לזכותה של רחל, כפי שאמר רבי עקיבא-שלי ושלכם שלה הוא!|| -
הסתכלו נא בסביבה
בחצר שם מאחורה
כך בולטת המדורה
מוכנה כבר להבערהעוד מעט ערבית
ואז הרגע המרטיט
יגיע איש עם אבוקה
ידליק את ההילולהכי לפני הרבה שנים
חיו להם מעץ חרובים
רבי שמעון וגם הבן
תנאים קדושים. אכןוביום הזה הוא נפטר
מוקף באור הזוהר
עולה לשמים בטהרה
ולכן מדליקים המדורהאז בואו נשמח וגם נשיר
נעשה יחד מעמד אדיר
לכבוד הצדיק רבי שמעון
שנקבר במערה שם במירון#anchor(ל"ג בעומר שמח!)
-
הרגשתי שהכל נופל
החיים הם כמו ערפל
פעם הרגשתי למעלה
ופעם נשארתי למטההרגשתי כוחי ועוצם ידי
כי ידעתי שתמיד ה' לידיי
כנראה לא מספיק הודתי
ופתאום הכל התרסק ליהרגשתי כמו עלה ברוח
רציתי רק רחוק לברוח
ללכת ליער ורק לצרוח
ומכל הרע שיש לשכוחלהתקדם מתוך אמונה
שהכל בחיים זה לטובה
ואם יש ניסיון קשה ומרה
רק לחייך ולהביט במראהטוהר@
-
ואיך זה שפתאום באות דמעות
ללא שליטה מתפרצות
חושבת על החיים הטובים
משפחה מדהימה ואחים אוהביםמרגישה על הפנים
יענו כל הכישרונות, לא שווים
כל מה שצברה מתוך כל האתגרים
יורקים לה בפרצוף ובורחיםמתפללת ליחיד שבאמת
יכול להוציא אותה מהסרט
לחשוב מחשבות מועילות
ולא כאלה, שמפילות לבורותלוחשת לעצמה במראה
אני אוהבת אותך ילדה
את לא בודדה
את תעברי את התקופה-גיבורה! -
לפעמים,
עדיף,
לטמון ת'ראש בחול.
לפעמים,
עדיף,
לא לשמוע קול.לא לצפות,
ולא להתאכזב.
לא להרפות,
לשקוע בכאב.חוסר אמונ/ה-
זה הלב, שמתגונן
מינימום הגנה-
זה לא להתבונן..לפעמים,
עדיף,
לנעול תרגשות.
לפעמים,
עדיף,
עיניים יבשות.לפעמים
עדיף
לטמון ת'ראש בחול... -
בלילה
ישבתי חשבתי
רציתי לכתוב על
רצונות שאיפות חלומות
רציתי לא הצלחתי
התיאשתי
אמרתי ננסה שוב מחר
אולי אז אצליח לשאוף
ובבוקר ניסיתי שוב
לספר על החלומות
שאיפות
ועד שהצלחתי
הדף נעלם
ברוח
ולא חזר
אז חשבתי שוב
מהתחלה
על דברים שרציתי לכתוב
על חלומות שאולי יתגשמו
והבנתי
יש דברים שכותבים
ויש דברים ששומרים
על הלב
חורטים על הנשמה -
#anchor(קשוח)
זה קשוח
המצב מתוח
הכל פתוח
עף ברוח
אני עוד כאן
בבלאגן
בתוך העצב
כאן טמון הכלב
תסתכלי במראה
חתיכת רעה
אל תשאלי מה קרה
החוב עכשיו נפרע
את מאה?
מה את רואה?
נעים לך להיות בדיכאון?
להרגיש חידלון?
ככה כעת
תקועה באמת
בגוף יש רפיון
בלב פי מליון
קשה לי עכשיו
זה מידי מורכב
מתי אצא מכאן?
אגיע לאן?
מי יודע?
צריכה להיאבק
בספק
לא יכולה יותר
אבל אסור לוותר -
זהו זה נגמר
בפה עוד טעם מר
רק דבר לי עוד נשאר
התקווה אל המחרכי היום, קצת עצוב
אבל מחר יכול להיות טוב
וזה בסדר להתבלבל בסיבוב
העיקר לא לעזובמותר להרגיש כאב
מחט דוקרת בלב
אבל אסור להתכחש
כי זה יגרום לי להיחלשאז זהו, עוד יום עבר
ילך לפח של החיים שלי
אך המשחק עוד לא נגמר
ומחר יהיה אולי קצת טוב ליהלוואי
