שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[שבור אור]

שאלה למשוררים

אליכם המשוררים אשלח נא שאלה
למה תכתבו דבריכם כמו חידה
ובקרוא אדם דבריכם עלי ספר
ימצא רק מילים חסרי כל פשר

אם בידכם תשובה טובה
תאמרו לא מצאנו כלי אך מצאנו אורה
וניקח בלית ברירה
מילים מיוחדות ושפה מרוממה

אומר לכם אשריכם
יהי חלקי עמכם
אמת ונכון הדבר
שלא תמיד ירד הדַּבָּר

אך אם תשובה אין עמכם
ומתחבא שם משהו בסתר לבבכם
ומתחילה בחרתם כלים גבוהים
כי אמרתם דברינו ודאי רמים

אומר לכם רדו להמון
שבו קצת בשקט והנמיכו השאון
אם את עצמכם אינכם מבינים
כמוכם יהיו גם אנשים אחרים

על כן רעי המשוררים
אל נא תפליגו בדברים
אמרו בפשטות אשר על לבבכם
ותנו לדבריכם לסלול את דרכיכם

Spoiler

את ההשראה לשיר קיבלתי ממקום אחר, לא מהאתר הזה...

[עדי 3]

@שבור-אור
תשובה לשואלים

אענה לך משורר מדופלם
הכתיבה לא נועדה
להרשים את כולם

פורקת מטענים,
נוצרת היא מתוך הלב
מפגינה שמחה ולעיתים כאב

לשוני מסתבך
סביב אותן הרגשות
ולאוויר מילים מתעופפות

קורה בוודאי
שמילותיי הן גבוהות
"בעולמות רוחניים" מרחפות

אך ישנן פעמים
שהן דלות ופשוטות
בלי קישוטים ותחפושות

וזוהי שפת הלב
מי יבין מי ידע?

כן, שפת הלב
הרי היא חידה!

לפעמים קישוטים
לפעמים בלי מסיכות
לך תבין סודן של רגשות....

[ארי גולד]

כולם אותי שואלים
תמיד אותי מבלבלים
איך כותבים שירים
איך אתם מצליחים,

אז פעם אחת ולתמיד
את הדברים אני אעמיד
למען תפסיקו להטריד
ואת זה תשנן ותתמיד,

תכתוב עם השראה
תכתוב עם מטרה,
שיר זה לא הקראה
זו עמדה סדורה,

שהכול יצא ברור
מי ברוך מי ארור,
שיבינו את הסיפור
שיבינו את השיעור,

שהכתיבה תהיה זורמת
את העין מושכת,
כדי שלא תהיה מגושמת
צריך שתהיה חותכת,

תקפיד על משקלים
ת'רמה הם מעלים,
תשחק עם המילים
ככדור ביד עוללים,
תן קצת משלים
ואת המסר תשלים,

תכתוב מהלב
נוגה, כואב,
שמח או אוהב
העיקר מהלב,

אני באמת ניסיתי
מקווה שעזרתי,
ואם הצלחתי
את היעד הגשמתי...

arigold

[עדי 3]

@ארי-גולד אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

כולם אותי שואלים
תמיד אותי מבלבלים
איך כותבים שירים
איך אתם מצליחים,

אז פעם אחת ולתמיד
את הדברים אני אעמיד
למען תפסיקו להטריד
ואת זה תשנן ותתמיד,

תכתוב עם השראה
תכתוב עם מטרה,
שיר זה לא הקראה
זו עמדה סדורה,

שהכול יצא ברור
מי ברוך מי ארור,
שיבינו את הסיפור
שיבינו את השיעור,

שהכתיבה תהיה זורמת
את העין מושכת,
כדי שלא תהיה מגושמת
צריך שתהיה חותכת,

תקפיד על משקלים
ת'רמה הם מעלים,
תשחק עם המילים
ככדור ביד עוללים,
תן קצת משלים
ואת המסר תשלים,

תכתוב מהלב
נוגה, כואב,
שמח או אוהב
העיקר מהלב,

אני באמת ניסיתי
מקווה שעזרתי,
ואם הצלחתי
את היעד הגשמתי...

arigold

וכמובן מעל הכל
עזרה משמיים
בילעדיה,
אין קמח- אין מים!
ואם לא בורא עולם-
אף שיר לא יצֶא מושלם!!!

[שרה 99]

כעסת על עצמך
על שדרשת רעתך
למה פגמת ביחסך
אל האנשים שאת אוהבת

השריטות שלך ניתבו
את דרכך בלבלו
לתקן לא נתנו
רק הרסו וקלקלו

נתת לעצמך דרור
קיטרת בכל משעול
התנהלת ב"הילחם או ברח"
ללא אפשרות טווח

חיית במצב הלא בריא
ללא שינוי מזהיר
הקשה עלייך את המציאות
רצית להימלט בסיבוב

הגיע רגע והתחיל תהליך
התעשתת מהסיוט המחליא
טווית דרך פעולה
להימנע מחזרה על הבעיה

מתפללת לאחד שבידו לעזור
להוציא מהשאול השחור
להבין גם כשאין א"א בנמצא
שמבחין בשקט שלפני הסערה

[איללוש]

ספרי לי אחות
כיצד לרוץ, לשחות
ספרי לי אחותי
ואת זה אקח איתי
אדע לעוף רחוק,
לצלול עמוק עמוק

לא אל תלכי רחוק
זכרי לרוץ לקפוץ,
לא אל תלכי מהר
גם כך לא נאחר
לא אל תשחי עמוק
כאב בך זה יחרוץ
לא אל תלכי מהר
ואז אורך ינצוץ!

Spoiler

אני בדרך כלל לא רושמת שירים, אבל היום החלטתי שאני רוצה גם לנסות...
זה היה באמצע שיעור היסטוריה-פשוט ישבתי וכתבתי...-תודה גם לחברותי שעזרו לי לירשום את השיר הזה...(ה.כ, ר.ש,א.ב ט.כ,)

[רות רפפורט]

יום יפה היום השמש זורחת
ואני מרגישה כאורחת
העננים בשמים כבר כמעט לבנים
ולהם יש מעט גוונים
אני מטיילת בחוץ בין עצי הלימון
ופתאום רואה לצידי חילזון
מדלגת מעליו ונהנית מהאויר הצח
אני מנסה לחשוב ומקמטת את המצח
אולי זה יעזור לי לחשוב
כמה העולם בו ברא לנו אלוקים חשוב
בליבי מתמלאה אהבה אל הבורא
ולי ולעם ישראל הוא מורה
ללכת בדרכי האבות והאמהות
ובלי להזדהות לעם אחר אלא להישאר עם היהדות

[רות רפפורט]

פוסט זה נמחק!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

חודלת מברירות---

נמאס לי כבר לנסות-.
לשוב, בסוף לטעות.
"תראי את העתיד."
הוא מחכה לך בפינה.
אלוקים עוד יעיד.
עד מתי אני מחזיקה..

ושוב נופלת,
את הכאב אני מתחזקת.
שיהיה לו איפה להופיע.
כשהוא יגיע.אני יגיד לו:
שלחרטות שלו אין בי געגוע.

ואם ללבד שלי,
הוא יהיה האופציה,
אגיד שעשיתי כבר סלקציה.
ואם הוא לא מביא תועלת.
אז, על מי אני מבזבזת,
עמוד במחברת.

זה הוא-
שממלא אותי בריקנות.
עובד עלי במיומנות.
ואחרי זה קורא-
לרגשות שלי התמכרות.

[כמה קל להיכנע]

יותר מידיי היינו עסוקים
בלהסתכל על האחרים
ולכן לא ראינו את עצמנו

וזאת אותה הגאווה
שגרמה לנו לדרוש מעצמנו
קצת יותר מידיי
אותה הגאווה
שתלינו את עצמנו בעצמנו
במקום לתלות הכל בקב''ה
ולהאמין בפשטות שהוא כל יכול

והגיע הזמן
שנבקש מהשם
שיוציא אותנו
מכל אותם שקרים
שבנינו לעצמנו
מכל אותן תקוות
שתלינו בעצמנו
הגיע הזמן שנבין
שהשם אוהב אותנו אמיתי
והוא לא בוחן אותנו
בהשוואה לאחרים
ואם באמת היינו מאמינים
שהכל אפשרי
היינו מקבלים הכל
כי נעלמה ממנו הידיעה
שבסך הכל מגיע לנו טוב...

[כמעט מפורסמת]

לחכות.

חיכיתי שתסתיים המשמרת
שהחבילה מחול כבר תגיע
שאמא תצייר לי שער במחברת
חיכיתי שיתחלף הצבע ברקיע

חיכיתי שאבא יחזור בלילה
שלא אשאר לבד.
חיכיתי שתיגמר השנה כבר אינשאללה,
חיכיתי לעבור לחדר ממד.

אני עדיין מחכה לטוב שיבוא
שתיגמר כבר התקופה הזאת לעד
שאכנס כבר ללובי, עד מתי במבוא
אשאר מחכה לי בדד.

אני עדיין מחכה לאהוב את עצמי
ולהגשים חלום ישן.
אני עדיין מחכה לומר את שמי
בחיוך אמיתי של נאמבר וואן.

אני תמיד אחכה לסליחה אמיתית
על צלקות, על דמעות, על שנאה.
לעולם אחכה מהדמות הראשית
להתנצלות על שנים בלי שינה.

לחכות זה קשה, זה כואב ומתיש
במיוחד כשלא רואים תאופק
אך לחכות זה לחיות, להיות, להרגיש
זו תקווה שבזכותה יש לי דופק.

[זאת אני 0]

מנסה להתחבר לנשמה שלי
ולא, לא מתוך רגש שלילי
בא לי להיות קצת נורמאלית
נמאס לי תמיד להיות מקורית
שונה מכולם, אחרת מידי
עמוקה אולי טיפשה ודאי
די נמאס לי שאני כאילו קלילה
ת'כלס לוקחת ת'חיים קשה
מנסה להתחבר לדקה לנשמה
אבל היצר שלי לא מרשה
ולמה אני צריכה לשמוע לו?
בא לי כבר להגיד לו לא
כל החיים ניסיתי מספיק
בא לי כבר אותו להדחיק
אולי אפילו להצליח להרחיק
ואז להתחבר לכאב עם ממתיק
להגיד שניצחתי אותו
החיים שלי זה לא בשבילו

[התאומה]

זה מלחמת אחים
מה שיש בלב שלו
מלחמת הפכים
משהו לא ברור בו

היצר האדיש הזה
שחונק אותו, כובל
והוא שנדחף לקצה
שוב נופל ומתבלבל

ולעומת זאת יש בו גם טוב
קול שקורא לו לא לעזוב
בוטח בו צועק שיש בו כוחות
ושלא ישמע לאלף הפרכות

והוא שם לבד
עם מלחמה סוערת
בנאדם מיוחד
בנפש נפתלת

והוא שם לבד
נקרע בין יצרים
מחפש האחד
שיתקן הקרעים

אולי ימצא היום...

[אריה 93]

הַנַּחַל שֶׁלִּי
אַכְזָב,
בָּאתִי לְהַבִּיט בּוֹ
אֲבָל הוּא
יָבֵשׁ עַכְשָׁו,
לוּ הָיָה נוֹבֵעַ
הָיִיתִי זוֹרֵם אִתּוֹ
וְשׁוֹטֵף מִמֶּנִּי
הַכֹּל,
אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ
וְרַק אֲבָנִים כְּבֵדוֹת
הִשְׁאִיר
וּבַת קוֹל,
וְהִיא
מְהַדְהֶדֶת אֶת
זַעֲקָתִי,
וְהָרוּחַ
לוֹחֶשֶׁת
אֶת תְּפִלָּתִי,
שֶׁיִּשְׁטֹף שׁוּב
פָּנִים יְגֵעוֹת
מַעְיַן פְּלָאִים
מְקוֹר הַדְּמָעוֹת

Spoiler

יש לי איזה מחסום כתיבה בימים האחרונים, השיר הזה שכתבתי בעבר מבטא את ההרגשה הזאת. מעניין אם תזדהו

[איזה קטע]

הי חברתי האהובה
סורי על הבוטות
את חיה בבועה
זאת המציאות

אין לי בעיה שתעופי
אם זה טוב לך אז שתיהני
אבל בא לי להגיד לך דוגרי
את חיה בסרט אחותי

בנית לך עתיד לוהט
הדמיון עלייך מזמן שולט
את בטוחה שאת סופר נחשקת
רק יוצאת לשוק ומיד נחטפת

אוי נו באמת, תגבירי הגיון
את מותק, אבל זה לא קשור
את חיה את חייך רק בדמיון
אל חייך יש לך בקושי קישור

תצאי מהסרט נשמה
את נתקעת בגללו במקום
אולי תתחילי לעבוד ובהתאמה
תצבעי לך עתיד וחלום?

Spoiler

זה שיר לאלה שחיות בסרט ולא משקיעות מאומה בחיים האמיתיים

[צ'רלס פייפר]

נפש של אמן
מבולבלת
חי עם שטן
מכורבלת
משורבטת
על לב חצוי
רגשות מעיקים
חלומות שהתגשמו
מול זכרונות ביעותים
נפש אמן
נפש מיוחדת
חיה כאן
במציאות אחרת
רגישה
מרגישה
בקיצוניות
את האיזון
בין הנורמלי
לשפיות

[Avital 2]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

מחר יש חג
וכולם מכינים
מאכלי חלב
כל כך טעימים

ואני שואלת
למה משקיעים
כל כך הרבה בהלת
ומאכלים מורכבים

איזה מוזרים כולם
סך הכל, אפשר לחשוב
החג כולה יום אחד
מתכונננים כאילו הוא-"שבועות"

Spoiler

בדיחה,
למי שלא הבין...

[שיר 5]

שמעתי הרצאות הקשבתי לשיעורים
כאלו שמדברים על קדושת החיים
שאבין, שאדע, והעיקר שאפנים
שחיי כאן לא סתם שווים
הלב לא מרגיש את מה ששומעים
השכל לא מבין את מה שמרגישים
ואני בתווך כמו בת תשעים
לא מצליחה שום דבר להגשים
מכינה תוכנית כותבת לי תרשים
כזה שיגרום לי מחר להשכים
לנסות לקום עם כוחות מחודשים
להצליח לנסוק, להגיע למרומים
אבל החיים מורכבים כפליים
מוצאת את עצמי מתנהלת בעצלתיים
אח"כ יורדת שלב או שניים
מנסה להחזיק, נאחזת בשיניים
מבינה שאין סיכוי, מקפלת ברכיים
אבל הלב צועק, שורט בציפורניים
רוצה לעלות, לא מצליח בינתיים
וה' שולח לי אז מלאכים
שאותי מחזקים, מרימים ואוהבים
את דימויי העצמי מחזקים
נותנים לי יד ולוחשים
את נמצאת בצבא מילואים
ממש בקרב על החיים
יש לך כוחות לנצח אויבים
כי המפקד לא בחר בסתם חיילים
רק בכאלה שבסוף חוזרים
וכתפיהם במדליות של זהב מעוטרים.

[מא1]

בס"ד

אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת-

את-
אִמָּהּ של מלכות,
הנחלת לכולם שייכות
בחובה שהיא זכות,
לנישא גם לפָּחוּת.

היטבת-
מראשון ועד אחרון- חסדך
נתת את נפשך וכל מאודך,
"אל אשר תלכי אלך"
לא חשבת כלל על עצמך.

וזכית-
בשרשרת של דורות מלוכה
ולצדו של מלך בימי המנוחה,
כן, על פני המים- שלח לחמך
הכל חוזר, תיווכח בעצמך!!!

Spoiler

"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית"
שנזכה לעשות רק טוב!