שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[Anne]

כל פעם שכאבתי
כל פעם שהיה לי מר

כל פעם כזו צעקתי
וקול בכיי גבר

האנשים מסביב החרישו
שום קול לא נשמע

נשארתי לבד בשדה מוקשים
עד שאקרוס, אלא מה?

ופתאום מתוך החושך
ראיתי מחזה אלוקים

רגע כזה של הראה שמימית
ובליבי קולות וברקים

וענן כבד מוסר
מוסטת עלטה

כי גם שם ידך תנחני,
תאחזני ימינך

[מסווגתמזוודה117]

מצלמת תמונה הולמת
לתחרות המתקיימת

הבאתי אביזרים לצילום מתאים
נופים מרפאים
פרפרים,הרים,פרחים

צילמתי נהנתי
את התמונה שלחתי
ואפילו זכיתי מקום שלישי!

קרדיט לק.ב 🥰

[מרב]

צועדת בשביל
ארוך
ומתיש
כל כך
קשה הדרך
קוצים
אבנים
שלא נחים
ומנסים
הם קטנים
אך
מפילים
איך פוסחים
מבלי להיפגע
איך הולכים
בדרך
הטובה
כשליעד נגיע
בסיפוק
בשלווה
כשבסוף
לי תופיע
מדליית זהב

[יצחק אדיר אשכנזי]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

למה הלב שלי כלכך כואב
לחשוב שמישהו אותי לא אוהב
איזה מפחיד זה להתחבר
לאדם שעליך יכול לוותר

למה כשקשה לי לשמוח
הלב שלי נהיה עצוב
למה שרוצה רק לברוח
פתאום העולם לא חשוב

למה הכוכבים נעלמים
שאני חייבת אותם בתוך החושך
למה אנשים יכולים להיות רעים
וגורמים ללב שלי לדפוק בקצב

למה אני שואלת הרבה שאלות
וזה מרגיש שאני רק חופרת
למה אם אני אשתוק פתאום
יחשבו שאני בדיכאון כי אני לא מדברת!

טוהר

[אייל גלבוע 4]

ממציא תווים,
מתאמן ומנגן
הם לא מספיק משתלבים
הכל מתבלגן!

משחק עם הסולמות
אך לא עובד והתיאום חשוב
המנגינה יורדת רמות
מנסה לכתוב שוב

מתחילים ומנגנים
אך הזיופים הקטנים מפריעים
את המיתרים שוב מכוונים
לבסוף מצליחים וכולם מריעים

מנגינה נוצרה!
מצאה חן בעיני המלחין
מקפיצה תאווירה
בפעם הבאה מנגינה באווירה נלחין

[אילן פ]

חבר

היית לי חבר
יותר קרוב מאח
אותה ישיבה
ודומים כל כך
מדברים אל תוך הלילה
שיחות פתוחות
על הניסיונות ......
מלב אל לב
היה עם מי לדבר
לספר מה שכואב

ובסוף ההמתנה
הגיעה המתנה
ופתאום ....
הפתעת ....!
מזל טוב !!
התראסת
שמחתי
צחקתי
בליבי בכיתי
לא ברור בדיוק ממה
אני לא פסיכולוג של נבכי הנשמה

אחי -- נשארנו חברים
ניסית לשדר
אבל ברור לי
שזה כבר סיפור אחר
שאתה אי שם במקום אחר
מה שהיה כבר לא יחזור
הזמן לא חוזר לאחור
ומבין
צריך התגברות
וזה חלק מהבגרות

[1122]

[שיר לשלושת השבועות]

חיים של גאולה
זאת אגדה מעולה
אותה סיפרו לי מאז שנולדתי
עליה גדלתי ותמיד חלמתי

ממתקים על העצים
ילדים ברחובות ירושלים משחקים
אומות העולם שפחות ועבדים
וכולם רק תורה לומדים

אין מלחמות בכלל בעולם
אין יותר פילוג בעם
ימי האבל יהפכו לשמחה
ולרגל נעלה כל המשפחה

כל החולים יתרפאו
עשרת השבטים יקובצו
על העולם תתפשט ישראל
וגם נעמוד כולם למעמד הקהל

וישובו כהנים לעבודתם
ולווים לשירם ולזמרם
כל כך מיוחד בבית המקדש
כל היקום יהיה כחדש

אז חברים,
זאת לא אגדה
חשוב שכולנו נזכור ונדע
הגאולה קרובה מתמיד
לנו נותר רק להשקיע לכבודה ולהתמיד!

[שבור אור]

על תורה שאסורה בתקשורת

ציבור חוטא
ומוסכמות מתעוותות
יחידים מתבלבלים
ואמונות קורסות

אין מנהיג כי נסוג הצבא
נסוג הצבא כי אין מנהיג
יחידים מקימים פלוגות
כדי להתחבא ולהפסיד

אל תצטרף לשקר
ואל תסכים בשתיקה
ואל תניח בהפקר
את עיקרי תורתך

אני צועק
אין איש עונה
אין איש איתי
נשארתי לבדי

אך אולי בעוד יום או יומיים
יחלחלו הדברים לבסוף לאוזניים
ומי יודע דרך האור
אולי עוד נקום ונצא מהבור

הן כתוב בתורה
שנוי בנביאים
ומשולש בכתובים
נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים

[פונץ' בננה]

בס"ד
לבד מול גלים- T.t

בלילה לבד,
יושב וכותב לך מכתב.
אין בי כלום, ואתה עדיין מחזיק לי תיד,
כשנשבר לי וממש כאב.

רק אני ואתה יודעים,
כמה דמעות, נשפכו בלי מילים.
איך אני נשרף כל יום בפנים
ושוב, יושב וכותב לך לבד מול גלים.

כי כבר ניפצתי הכל,
החזקתי כל יום חזק שלא ליפול.
אבל כבר לא יכול!
מה אני מבקש ממך?
תן לי לצאת מזה, ולקום כמו גדול.

[NAAMA 0]

יש לי פחד במה
מיתרי קולי רועדים
אני לא יודעת למה
בכל האימונים יש זיופים

אבל פעם ביאוש
כשנשכבתי על המיטה
חברה אמרה לי לחוש
את הצלילים את השירה

עצמתי את העיניים
ודמיינתי עולם צלילים
לפתע ורדו המשקפיים
עולם עשוי מתוים

שרתי ללא זיופים
לשירה נשאבתי
דילגתי בין הצלילים
אך כשאת עיני פקחתי

השקט שרר
מחיאות כפים לא שמעתי
רציתי לומר השיר נגמר
ובמקום זה מהבמה ברחתי

[Anne]

שמחה
ודמעות
של שיר
ודאגה

וילדה
בגוף בוגר
שעל הכל
מביטה

והלב שלה
קרוע
קורא
לעזרה

אבל אפילו
היא
בעצמה
את עצמה
לא מבינה

אז
עיניים לחות
היא שולחת
אל שמיים
שחורים

ודבר אחד
מבקשת
תבין אותי
גם אם בשיריי
חורים

[אליש]

החייל נסוג אחור
ואין איש בעורף
מנסה רק לעבור
לשרוד את החורף

אולי זו בגידה
אולי זה חיים
ומעבר לגדה
הנה הם באים

ימיו שחלפו
ללא שום תכלית
פניו חפו
שנותיו השחית

לא נאבק
לעצמו נכנע
התכסה באבק
לנשמתו לא ענה

רק נסוג כל חייו
אל האוהל, בפנים
רק השחית את שנותיו
עתה אין לו פנים.

Spoiler

השיר הזה נכתב קצת בהשראת השיר של @שבור-אור

[Anne]

כשהשקר מתעבה
החומה מתגבהת
כשהעולם מנסה
לאבד אותי לדעת

כשגם דמעותיי אזלו
ואין עוד נשק בכליי
והאויב עומד מולי
וכה רועדות ידיי

לא נשאר מנוס
מלשמוע את הקול
שקורא לי לחפש
ואף פעם לא לחדול

לא להניח אף אבן
לא לעזוב את התמיהות
להתקדם איתן ביחד
בדרך לתשובות

יודעת גם אם
אפילו שמי איני זוכרת
אני אנצח לבסוף
כי האש בי עוד בוערת

ובקו הסיום
שום דבר לא משנה
רק שהתאמצתי
והצלחתי
עשיתי את זה!

Spoiler

ווואי, איזה קול שזה!! כתבתי אתמול וזה קשור לשיר שלך @אליש ו @שבור-אור (אויב, נשק וכו:)(זכות בשבילי:)

[נעמי ה]

אין בי כוחות
להתמודד מול רוחות
לרדוף אחר הלא נודע
בלי לדעת האם את הטוב עושה
הלוואי הייתה לי ציפור קטנה
באוזן לוחשת כי הנכון עושה
מעודדת בזמנים קשים
מפזרת בלי סוף מילים טובות- פרחים
מעריכה, מעריצה, מוקירה
לא שופטת, טוענת, מצליפה
רק רע את מוציאה
אולי באיזה יום היא תבוא
הלוואי
ובנתיים,
המשיך את הרוח לרדוף
בלי סוף
בתקווה שעושה את הנכון.

[אדמילים]

ילד
ילד שחור עיניים
ילד רך
מדבר שנים מולך
ואם תקשיב
עד שאזרח
תחצה הלילה
בבטחה

ילד שחור עיניים
כמו הלילה
אשר לפניי
מחר תרים
ראשך למעלה
אולי תביט קצת
בעיניי

ילד שחור עיניים
ילד תם
כדמות סהר
שמור נא עצמך
ולא סתם
שמור עוד עצמך
כנער

ילד שחור עיניים
כמו התהום
אשר לפניך
שן עכשיו
חכה ליום
ואז אוכל, אשקיף
עליך

[אייל גלבוע 4]

עבר עליי יום איום
מרגיש רסק של עגבניה...
ורגע לפני סוף היום
מתלבט אם לתת הזדמנות שנייה

ההורים שוב כועסים
והמורים חמוצים ולעולם לא מרוצים
החברים כבר אפילו לא מנסים
זה גיל ההתבגרות או שהחיים באמת חמוצים?!

זרקתי תצמי על המיטה והרהרתי
אוהבים אותי?
מה בכלל עשיתי?
האם זו אשמתי?
רוצים לריב איתי או שרוצים בטובתי?

חשבתי ונזכרתי
"יש להשתדל שהמחר יהיה יפה הרבה יותר מהיום"
ואז פתאום תקווה לעצמי נתתי
אם רק אנסה עכשיו- מחר הרבה יותר יזרום!

ציטוט-ספר היום יום חב״ד

[מרב]

צעד איתך
ללא גישה
סוד מפיך
שלבסוף יפיל

כמו גל רועש
תתבער האש
הרימו כבר עוגן
בעוד הדימעה זולגת

ואת שותקת
הכל אבוד
כאילו כלום

שברים שנופצו
שלמים אז היו
אנשים שניסו
להם - שילם המצפון

Spoiler

מכירים את זה שקינאה בוערת לחבר בעניים והוא יכול להרוס לכם חברות שלמה עם מישהו שהכי קרוב ללב שלכם?…
השבוע חוויתי את זה לא אני חברה שלי וזה היה הדבר הכי קשה לראות....
"הקינאה, התאווה והכבוד, מוצאים את האדם מין העולם"

[ויווש]

תשעת הימים אלינו נכנסו
מזכירים לנו ימים קשים שעברו
הדם היה שפוך ברחובות
שבו השתמשו הגויים לזיבול במשך שבע שנים תמימות!!!

הקב"ה ישב וחיכה
אולי עוד עמו יחזור בתשובה
הנביא הוכיח והיתרה
אך העם כלל לא שמע

בתקופת הבית הראשון
ההרס הגיע עד נחל הקישון
הגולים הלכו ובכו
ואת ההגודל לעצמם כרתו

בפעם הראשונה
כשעלה הצורר לירושלים עיר הבירה
עשה מצור סביב החומה
הרעב הגיע לכל פינה
ואמא בשלה את בנה

וביום תשעה באב
כבר הובטח מימי המדבר
שיהיה זה בכיה לדורות
ובית המקדש חרב
בגלל שלושת עבירות חמורות

לאחר כמה שנים
חזרו המקרים
באותם תאריכים
חזרו על אותם המעשים??!!
לא הם היו מפולגים!!!
מלחמת אזרחים פרצה
שאחד הצדדים קרא לרומי לעזרה
הרשעים עמדו מהצד צוחקים ונהנים
לראות יהודים הורגים יהודים
עד שהחליטו לנקוט במעשים
היהודים לאט לאט נזכרו שהם אחים
ורצו יחד להלחם כנגד הרומאים
אך הגזירה נגזרה
ובית המקדש השני בסערה השמימה עלה

הקבה רוצה שניהיה מאוחדים
הוא לא רוצה אותנו מפולגים
מספיק לנו צרות וקשיים
שרק אחכ אנחנו נזכרים שאנחנו בעצם:
א-ח-ים

[חסידייה אוטנטית]

בוכה כמקובל
פשוט השתגעתי
מרגישה בקרנבל
מצטערת שנגעתי

יודעת שבחרתי
הכי נכון בעולם
עם האמת הלכתי
מתעלמת מכולם

אני צוחקת
כי נמאס לי לחשוב
יד ביד עם האמת
חיה ובועטת

מאכזבת את כולם
והכי את עצמי
יודעת שזה בשבילם
אבל בעצם בשבילי

נגמרו לי המילים
אז אני כותבת
מסתכלת אל בני אדם רגילים
וקצת הרבה נבהלת

כבר התבלבלתי לגמרי
תעזרו לי למצוא ת'צמי?
כי שכחתי איך קוראים לי...............
יום אחד אשוב...........