שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

בינינו לא משנה

פוסט זה נמחק!

יואלי ד

פוסט זה נמחק!

המחבל המחופש

עשיתי את מלאכתי נאמנה
הרגשתי שהיא מרוצה
היא הייתה ניראת לי רגוע
שאף אחד לא דוחה אותה
שכולם רוצים להתקרב עליה
הייתה בסביבה שמתנהגים כמוה
לא שהיא מתקרבת
נשארת רק היא והמתנדבת.

היא הייתה גדולה
ומאוד קשה
אבל זה היה שווה
לראות אותה שמחה
זה כמו "מים קרים לנפש עייפה"
משמונה עד חמש
לראות רק אותה
ולא לזוז ממנה.

וזהו זה ניגמר
אחרי שבוע
שהייתי מותשת
חזרתי מסופקת.

פתאום מתקשרים
שבי על הכיסא מצווים
מה קרה?
נשאלת השאלה
הילדה שלך לצערינו נפטרה.

הלכתי לנחם
עם המשפחה להתאבל
לא חשבתי
שאני הקטנה
יהיה עם נשמה
כזאת גבוהה
שבוע לפני שהיא מחזירה
את נשמתה לבורא.

ישר שנודעתי
בדקתי מה אמרתי לה
מה דיברתי עליה
ואיך איתה התנהגתי
ואז חשבתי לעצמי
אנחנו לא יודעים
מה יקרא בעוד כמה ימים
עם פגענו בחבר
או לא החזרנו את החובות
אין דרך לתקן.

הם עולים לעולם האמת
ואנחנו נשארים פה
לאכול את הכאב
ולחפש איך לתקן
אז שימו לב מה יוצא
מהפה שלכם
כי כל מילה או חוב
בסוף צריך לשלם.

סיפור קשה
האמת לא יודעת עם זה שיר או משהו כזה
פשוט סיפור אמיתי
חשבתי על זה שאין לנו באמת איך לתקן
ןעם הייתי פוגעת בה
מה היה קורה
שבעזרת השם לא תצרכו לדעת מה זה לאבד מישהו קרוב
ומכווה שזה בסדר צוות פיקוח

אביגיל אליאסוב

פוסט זה נמחק!

אביגיל אליאסוב

פוסט זה נמחק!

הראל 1

הי
מה קורה
אני מרגיש
פחד
לחץ
חסר אונים
מה יהיה
מה יקרה
האם אנצל
לבי הומה
מחכה רק שיעבור
אבל אני יודע
זה מתנה
הזמן של התשובה
של סליחה כפרה
ניתן מאהבה

טותיייי

הרגש מבלבל
הפחד מופיע
העולם מתסכל
הגעגוע מגיע

הלחץ גובר
הלב פועם
המוח דוהר
הבכי חוסם

האנשים נעלמים
כשצריכים לדבר
החברים בורחים
כשרוצים לספר

המשפחה מתפרקת
הסביבה לא תומכת
הכתיבה מנחמת
והמנגינה כואבת...

טוהר

ויווש

חשבתי שזה נגמר
חשבתי שזה עבר
אבל זה שוב חזר
רודף כמו חתול אחרי עכבר

חשבתי שהטיפולים הסתיימו
חשבתי שבהם לא אזכר שוב
אך אלוקים מתכנן התוכניות
הכין לי את הבאות

השנה
בראש השנה
כשהגיע לתפילות
בשעות הגורליות
אכוון יותר
שזה ייגמר
אצעק מקירות ליבי
'אבאאאא שמע את קולי'

'מי יחיה ומי ימות'
קיבל אצלי הרבה יותר משמעות
לא סתם אמרה
לא סתם אגדה ישנה
אלא שביום זה (באמת!) נגזר מה יהיה השנה

תתפללו על הקרובים שלכם ועל עצמיכם שתמיד תיהיו בריאים ומאושרים ולעולם לא תלמדו מושגי רפואה חדשים

אבא תודהa

הכתיבה

הרגע הזה שכואב לי
הזמן הזה שצף בי
כאב
געגעוע
אי הבנה
אי הגשמה
היא באה ומרפאה בי
היא נותנת לי מקום
במה
לתחושות
לרגשות
לאהבות

מזל שיש לי אותך
כמה שיש לי אותך
בכל זמן
בכל עט

רציתי לומר לך תודה.
תודה שאת נותנת לי מקום
בעולמך הגדול עם מלא תום
רגש, שמחה, אהבה וחום.

אליה ב

לפעמים בתוך שגרה,
קצת שוכח להביט,
להציב מולי מראה,
להסתכל על התכלית,
ואם בסוף שנה קצת מאבד את המסלול,
יש חודש בו אוכל לשוב,
אלול.

וגם כשזה נדמה,
שכמעט הכל אבוד,
והטהור והטמא,
מסתחררים פה בריקוד,
והטובות והרעות במעשים הכל בלול,
יש חודש בו נוכל לשוב,
אלול.

ולאט לאט אני,
קרב אל המשפט,
ולאט משפיל פנים,
ומרים את המבט,
ועל כס הדיינות יושב אבי, הכל מחול,
בזה החודש הוא יוצא אלי,
אלול.

אדמילים

אחרית
כמה משמח הוא
הסוף
בקיומו
מוחה את הספק
משיל אי וודאות
מעליו
לפחד
יש עכשיו גבולות
. . . . . . . . . . . . .
כמה משמח הוא
הסוף?

בינינו לא משנה

2 עולמות
לא יודעת מה יקרה
מקווה שיהיה טוב
רק רע הקשר הזה בונה
אבל לא רוצה לחשוב לעזוב

נסחפת אחרי זה בלי מרגוע
נדבקת לזה לא ברור למה
רק לא לחשוב לאן מוביל האופנוע
ורק לא להכנס לתוככי הנשמה

כי אם אכנס היצר יזכיר
שהקשר הוא רק פוגע
ובעזרת דוגמאות הוא גם יבהיר
שלא למקום טוב הוא נוסע

אז רק מתפללת
ה' הטוב רק אתה יודע
מה אני עוברת
ואת צעקותי רק אתה שומע
כשבין 2 עולמות אני דוהרת

אז ה' תן לי עצה מלפניך
כי עוד מעט ימים נוראים
וכבר לא יכולה בלעדיך

שלום לכם

הבטחת,
וזה לא התקיים,
אמרת שזה יגמר,
וזה רק יתגבר,

אמרת שאבריא,
ונעשתי חולה,
אמרת שאתחזק
ואני יותר חלשה,

קיוויתי שזה יעבור,
וחטפתי בפרצוף,

ועכשיו?
עזבת אותי,
בלי שום עדכון,
שיקרת והתחמקת,
וזהו נעלמת,

שברת לי את הלב,
כמו שאף אחד לא הצליח,
בזמן רגיש,
השארת אותי לבד ברוח,

אז עכשיו אני כבר יודעת,
שאין כבר תקווה,
והנר שהיה דלוק- כבה,

שום דבר כבר לא השתנה
רק ילך ויחמיר עד שיגמר...

תודה לך על הזמנים שאיתי היית,
ובי לך כי בסוף- היית נוראית.

נווד

פוסט זה נמחק!

רות רפפורט

מנפילה לעליה

יש בחור בישיבה
שמרגיש בנפילה
זה פוגע לו ברוחניות
הוא נבלע לעולם של גשמיות

כול החיים ראה תורה
ולהשם תמיד אמר תודה
אך פתאום מתוך חולשה
נפל לתהום שבלי קדושה

הוא רצה תורה זוהרת
אך העניים ראו אחרת
את הלימוד ראו שחור
ואת החיים שבחוץ ראו כאור

אחרי המון ביטול תורה ודברים בטלים
היתה הנפש צמאה לדברים הרגילים
פתאום ראה דברי קדושה
ואותם כול כך רצה

לתורה וללימוד התגעגעה נורא
ולישיבה חזר ביגיעה ולא במורא

MUSIC 2

** מוקדש לכל עמ''י האהובים שקורעים תצמם לשוב הביתה ומקרבים את הגאולה, בזכותכם! **
ברגע של דממה,
דקה.
מן שמיים ואדמה,
מכה.
קולה של גאולה,
שלמה.
כולה ממהרת בהולה,
לשמה.
ומתוך הערפל יופיע,
מלאך.
בדמות אדם מושיע,
מזוכך.
מתוך ליבו של בן,
אהוב.
קול שופר מלובן,
צרוב.
ואני וכל עמי,
נדע.
וכולם יריעו עימי,
ודע.
שאת הגאולה הבאת,
אתה.
כי את עצמך הקרבת,
לעולה.
כשאלול דפק לך,
בדלת.
הדלקת את לבך,
בשלהבת.
וכל עם ישראל,
מודה.
בזכותך בא גואל,
פודה.
כשהכרית היתה ספוגה,
חייכת.
ובלב מלא תוגה,
סלחת.
אז תודה לך,
אח.
כי בעיני אתה,
מלאך.
וכשקשה, אהבתי איתך,
קח.

ESTER 0

(אם לא תביו את משמעות השיר, אתם יכולים לדפדף לספויילר)

תשובה מאהבה

ושוב זה קרה
ושוב זה ארע
ואותי זעזע
ומה לי
ומה לעשות

רק להתעורר
ויהפוך זדון
לזכות גדולה

השיר נכתב תוך כעדי קריאה ולימוד בשפר "בגן האמונה" של הרב הרוש שליט"א בעיניין תשובה מאהבה
משוחבר לפניכם:
כל מי שעושה תשובה מאהבה ידוע, על פי חז"ל שנהפך לו זדון למצווה!
איך?
ע"י הזעזוע שקבל מהעבירה או מהנפילה שקרתה לו, מתעורר בחרטה גדולה, מתוך אהבתו לה' וכך משתנה לטובה
זה הכח הגדול שיש לתשובה מאהבה

יאיא

A עד שידליקו את האור
עד שמישהו יצית פה גפרור
וזו שעת דמדומים כבר שעות
אולי אצייר ציור.
לשווא לרוקן את היום
למלא אותו בדמיונות
ואם כך זה קרוב מאוד לסוף
אז מה עוד אוכל מכאן לראות.

פ אז תקן אותי אם אני טועה
רמזים דקים זה מסבך כזה
אני נודד בתקווה גם מתוך שינה.
וכוון אותי כשאני תועה
ולא יכול לסחוב את זה כל כך הרבה
נודד ונמצא תצרף מחשבה.

B כשמזכירים לי אני זוכר
אבל בין לבין אני שוכח
בטעות או בכוונה
מתקרב חולם בורח.
זז ונע על המקום
הביתה הלוך חזור
בסוף כל ד' אמות
מנסה למצוא לסגור את החור.

הזמן לא מפסיק לחלוף והאדם נודד וסוחב את הגלות עוד קצת ומאמין שהוא ממש קרוב לסיומה...
בדרך הוא מתפלל שלא לטעות ולא לתעות... ותמיד הוא נודד בעולם אך במחשבות ליבו הוא ממש נמצא בלב העניינים,
אז מבקש לצרף מחשבה למעשה...

שלום לכם

פוסט זה נמחק!

פונץ' בננה

בס"ד
'ואז את תראי'- קאבר

במבט לשמיים משהו מאיר,
קרני השמש שולחות נחמה-
מין משהו לא רגיל.
ושירים שכתבה, אף אחד לא יכיר
שמרה רק לעצמה.

שקיעה עצובה, מזייפת עוד שיר.
לכל דבר בעולם הזה, יש מחיר...

ואז את תראי, לא סוף העולם
אפשר לחייך, האור עוד כאן.
בסוף תגלי, שככה כולם,
מנסים לתקן, מחכים שיבוא לו הזמן.

שמש חמה, תבוא ממזרח
ורוח קרה, תלטף אותך.
מי שלקח, הוא גם זה ששולח
את כל הטוב שרק מחכה לך.

ואז את תראי, לא סוף העולם
אפשר לחייך, האור עוד כאן.
בסוף תגלי, שככה כולם
מנסים לתקן, מחכים שיבוא לו הזמן.