שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
.דם יהודי נשפך כמים
מאז פטירת ר' חיים
מעיר התורה סרה השמירה
מאז פטירת מרן שר התורה .
שני יהודים בני עליה
שני אלמנות יתומים ששה
אוי לנו מדוע זה היה
אי אפשר להמשיך בשגרה
כאילו לא כלום קרה
אסון נורא יתומים ואלמנה
חייבים להתחזק החלטה נחושה
לעשות מעשה לקבל קבלה
להשלים את מה שחסרנו
מעת פטירת מורינו ורבינו. -
לא מעזה להישיר ת'מבט
מרגישה קטנה, משפילה ת'עיניים.
כשכולן מצביעות למה באת
תמיד חייבת להרוס בידיים.לא יכולה בכלל להסביר
לא מסוגלת לחזור על זה שוב
כבר עמדתי אלפי פעמים להבאיר
ושכן, גם לי זה עצוב.מה לעשות שתמיד אני באה
מלאת רצון, נכונה להשקיע
ותמיד משהו מסתבך במפתיע
ואין לי איך להמשיך הלאה.אז ממקומי, מהפינה המושפלת
נושאת עיניים, מקווה בלי קול.
שפעם תאמינו שאני לא בכוונה מקלקלת
שגם אני רוצה להצליח הכל.||גילוי נאות
היו לי בראש שני בתים שלמים לכתיבה על נושא אחר בכלל, ואז התיישבתי לכתוב ו... זה מה שיצא, ממש בלי תכנון, ככה בשליפה.
והגעתי למסקנה שלכל בנ"א, גם ההכי מוצלח ומוכשר - יכולים להיות כאלו רגעים, שהוא ירגיש דפוק ולא נצרך.
אז... החלטתי להעלות את השיר ומעניין מה תגיבו ואם תתחברו.
ומי שמתעניין על השיר שתכננתי לכתוב - ד' נתן וד' לקח....|| -
לא שלי
הוא שם,
רחמן
נאמן
כל הזמן.גם בערפל
כשאפל
ושפל.וגם בהסתרה
ראיתי עטרה
בכוחו מכירה
בשמו מזכירה.יסכך,
ירכך,
יזכך,
את פניו לך יאר
יקדמוך רחמיו, מהר. -
הי, אתם שם שומעים?
אני פה אם לא שמתם לב
ומי שירפא, שיבין
ללב הרוטט בכאב?איך זה שככה, ממש בין כולם
אני לבד, ומה שמולי
כאילו אין עוד אחד בעולם
שעומד על התדר שליאנשים רעשים צבעים וקולות
המולה חיה וכובשת
אז למה אצלי הכל ריק ואילם
מרגישה חסרה, מיובשת -
פוסט זה נמחק!
-
עפרון יוצר קשקוש,
והדמעות כותבות.
הלב פתוח על הדף,
מצולק מכדי להציל.עיניים סגורות, עשן.
פתוחות, אש ודם.
ידיים כבולות בשלשלאות כאב,
והסוהר הוא השטן.צרחה מפלחת את הדממה,
והשקט לוחש לי מילים .
האכזבה מטפטפת עליי,
חודרת לאמון שכעת נעלם.סימן חדש נחרט עכשיו,
והמחרטה זה ציפורני שקר.
סדק קטן שהיה בשממה,
והפך את הרגע לשבר.החלפת אותי עכשיו?
אני קלף של ילדים?
התרגלות למילה יקרה?
לא כדאי להשתנות חזרה?מילים גבוהות ומכובסות,
לדעתי מעשים יפים יותר.
לא רוצה תרצון לרצות.
רוצה רק שנחזור למקור.|| מי שהספיק להכיר את הסגנון כתיבה שלי יגיד שזה קצת שונה אבל זה טיפה יותר עמוק מעבר למילים סוגשל להגיד בלי להגיד מה.
אגב זה לא שיר עליי סו...|| -
לא שלי
כמו פשתה
פשוטה
ועינה רכה,אפִִִִִילה
ותפילה
ואדמה
עמוקה,עוד תגיע
ותגיה
חמה מעל
ים,ושירות
ומשארות
ותוף של
מרים. -
מלא לי בפנים בהמון תחושות
מלא בדעות שקטות או סוערות
מלא ברגשות מחשבות וחלומות
מלא בהמווווון רצונותיש לי משלי עולם משורטט
משהו ממש מתוכנת
שם כל פרט מדוקדק, מפורט
כל חלק איתי מאומתולא תמיד יש לי שליטה
למרות שכולם כך חושבים
לפעמים יוצאת ממני החלטה
ולי- רצונות אחריםשלט אדום ותמרור אין כניסה
עוצרים ביד זרים
הי, זה אישי, אנ'לא מכניסה
רק את אלו שכאן גרים -
ילדה קטנה
לבדה במסע
ארוך ארוך
נראה שאין לו סוף
עליות, ירידות,
התפצלויות ו---
תהיות.
אינספור שאלות
שאין עליהם תשובות
ומי יתמוך בה
מי יושיט לה את ידו
נושאת עניה לשמיים
מאין יבוא עזרה?
היא נופלת
ומתרוממת,
ממשיכה ושוב נופלת,
שוב נופלת ומתרסקת,
דיי, אין בה עוד כח!
מתי זה יגמר?? -
#anchor(הרצון)
משהו בלב שלי כל הזמן נוגע
לא יודעת מיהו, אבל הוא יודע.
מנסה בכל הכח לשבור את התקרה
שסוגרת וכולאת, מונעת בחירה.הוא משתוקק, ולא יודע מה,
הוא רוצה, ולא חולם עד כמה.
מנסה להלחם גם על מה שמובן,
לקום ולפרוץ, לא להיות חובבן.יש בי רצון לעלות ולגדול,
יש בי ת'כוח להיות בלי לחדול.
אם רק אתן משמעות לאותו קול
אשבור מוכסמות, ואסכים (אפילו רק) לשקול. -
#anchor(שיר על אלה שקצת איבדו את הדרך...)
יוסי מרגיש קצת רחוק
רוצה להגביה מעוף
משהו מבלבל ולא נותן ת'כח
הכל נראה שחור
הוא רק שוקע עמוק
מרים ידיים וכבר חושב
על...ואז מגיע אדם
כזה פשוט וחכם
ושואל את הנער:
תגיד לי למה?!
למה הלב רדום?
למה לא מרגיש חיבור?
תתקרב תצעד קדימהתפתח ת'לב כקופסא
תזרוק את המועקה
תבנה חיים שלמים של
אושר ותורה
יהיה לך הכל
אתה תצא גדול
רק תנסה וכבר תצליחפזמון:
אל תלך רחוק,
עכשיו זה כבר מתוק
העולם קצת מבלבל ולא נותן לך לראות
האושר כבר כאן
לידך מוכן
לא צריך לחפש ולרוץ כל הזמןוהעיקר אל תשכח
שבתוכך אתה חזק
ולא סתם דווקא אתה לקושי נזרק!||השיר נכתב על נוער מתמודד במנגינת "נסענו לצפון" של אודי דמארי...
נ.ב-אני אישית לא מכירה ת'שיר אז תגידו לי אתם מה אתם אומרים אבל לא בפוסט הזה. אם יש דרך אני וגם חברתי (היא ביקשה ממני תגובות) נשמח.
כל הזכויות שמורות לנ.ט האלופה!!! ||||אגב- הבתים בשיר שהיא כתבה קצת אחרים ואני התאמתי לשיר בלי מנגינה השיר המקורי שהיא חיברה הוא ככה:
הוא מרגיש קצת רחוק
רוצה להגביה מעוף
משהו מבלבל
ולא נותן לזה ת'כח
הכל נראה שחור
הוא רק שוקע עמוק
מרים ידיים
ובר חושב על...
ואז מגיע אדם
כזה פשוט וחכם
ושואל את הנער
תגיד לי למה?
למה הלב רדום
למה לא מרגיש חיבור
תתקרב תצעד קדימה
תפתח ת'לב כקופסה
תזרוק את המועקה
תבנה חיים שלמים
של אושר ותורה
יהיה לך הכל
אתה תצא גדול
רק תנסה וכבר תצליח
אל תלך רחוק
עכשיו זה כבר מתוק
העולם קצת מבלבל
ולא נותן לך לראות
האושר כבר כאן
לידך מוכן
לא צריך לחפש
ולרוץ כל הזמן
ככה זה כנראה אמור להסתדר יותר עם המנגינה ;)|| -
שיר שראיתי ואהבתי
-
פוסט זה נמחק!
-
לא שלי
מה נוח לשכב
בביצה לבנה
אשר אין בה רבב.
ולמרות שקטנה,
אין קור או שרב
רק מנוחה ושינה.נוחה הביצה
העולם בה עגול
ובה מי שנמצא
לא צריך לעמול.ופשוט, וברור,
ובל זאת רוצה
לצאת לעולם ולגדול
כי הביצה היא לבנה
ועגולה, שלימה ויפה.
אבל בשביל לגדול
צריך אותה לשבור. -
אבא טוב
מחפש את מקומי
לבדוק מה הכי טוב
בשבילי .
אולי מפה תעזור
למצוא את דרכי אליך,
כי אני יודע ש-יש לי אבא טוב
שרוצה אותי קרוב
רק תראה לי את האור
שיהיה לי איך לחזורעייפתי כבר עם כל
המכשולים .
כשחיפשתי אותך
שהייתי שבור
אתה הרמת אותי שאני
אחזור להיות בקרבתך,
ילד שלך.יש לי אבא טוב
שרוצה אותי קרוב
רק תראה לי את האור
שיהיה לי איך לחזור -
אני לא מרוכז לא רגוע
לא חושב רגע
והנה זה מגיע
יוצאת מהפה מילה כרגע
חסר סבלנות קצר רוח
נראה שאני רוצה לברוח
לא מקשיב לא מתעניין באמת
רק רוצה ידי חובה לצאתלא ברצון לא בכוונה
אני יודע זה פוגע
כשאני פוגע גם לי זה מפריע
מעומק ליבי מבקש מחילה -
למי מאיתנו אין מחשבות?
כל היום הן תוקפות
לפעמים אותן נעים לחשוב
לפעמים זה רק מוסיף מכאובהן הכלי והדרך
בשבילן כורעים ברך
מתחננים שיפסקו
או לחילופין שיציקוומתי?
ולמה זה ככה תמיד?
אחרי הכל זוהי צרת רבים
ממש לא היחידאבל גם כשהמחשבות מפריעות
את האופק בשחור צובעות
צריך לזכור לומר תודה
כי זה אומר שאנחנו (עדיין)
עם חשיבה....
