שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
%(#f90a0a)[הטעות שלי]
היום עשיתי טעות,
מבלי לבקש מעצמי או מאחרים רשות.
טעות מצערת וכואבת,
ואותכם אני ממש שואלת.
האם יש לי אפשרות,
אולי תתנו לי רשות?
ואתם כנראה עונים בנחישות
רשות?
מה? ואיך?
ואני אנא אני באה,
רוצה לדעת אם יש דרך חזרה.
ולכם אני עונה : חשבתי שאני את הכל יודעת,
ועכשיו גליתי שאיני יודעת אפילו לא קצת.
אגיד לכם את אשר על ליבי,
ואולי תראו, תעידו בעדי.
כל אחד הוא בן אדם,
ולטעות מותר מדי פעם,
ושטועים לתקן צריך לדעת,
כי אני ברת דעת.
ואני עם דמעות בעיניים,
מסתכלת לשמיים.
אמנם טעות גשמית טעיתי,
ומה עם אותם דברים אותם עשיתי
כלפיך אבא?
התסלח? תמחל?
ואנחנו יודעים שאתה רחום,
ומקבל שבים במבטך החנון.
והוא כל דמעה שלי ושלכם יאסוף,
ואל תשובתינו ותפילתינו יכסוף.
%(#f9f106)[שלך הילדה הקטנה והטועה] -
אבא הלוואי שתאהב אותי ככה
אבא אמן שתמיד תהיה איתי כמו שהבטחת
אבא הלוואי שתמיד אהיה מאושרת
אבא אמן שאשאר אני ולא אחרתאבא תדע שתמיד אני מתפללת
אבא תאמין בי שבדרך שלך אני בוחרת
אבא תדע שלפעמים אני נופלת
אבא תאמין בי גם כשאני מושפלתאבא אני אותך אוהבת
אבא פעמים אני משקרת
אבא הכל מאהבה
אבא הכל מרצון להיות קרובהאבא פעמים מרגישה מעט רחוק
אבא פעמים מרגישה לא טוב
אבא לפעמים לעבירה יש טעם מתוק
אבא לפעמים יודעת גם לשתוקאבא אני יודעת שאתה שומע
אבא שאני בוכה אני מרגישה שאתה דומע
אבא אני יודעת שאתה הוא זה שקובע
אבא לפעמים הרגש בי מתעתעאבא ברגעים שהכל שחור
אבא לפעמים רוצה מעט אור
אבא תמיד תחזיק את ידי
אבא אתה תמיד בתוך ליבי!טוהר
-
מתי אעמוד?
מול עיני בחלון העץ מתנודד
גם ראשי בחלום בסחרור מתמודד
בין לילה ליום, בין מים לאש
מתנדנד מתפתל, רק לא להתייאשבין חושך לאור, מתנדנד מְדַמֵם
בין אוקיינוס מטביע ללפיד מתרומם
שוב רצון מתנפץ כגלים אל החוף
שוב גלים מאיימים אותי לסחוףהם מלטפים, מחבקים, וקוראים לי: בוא
מבלבול ולֵאוּת נמציא לך מחבוא
ואני ממלמל, מנסה בקול לקרוא
האם בשביל זה היה צריך אותי לברוא?האם בשביל ליפול לעולם הזה באתי?
האם בשביל זה מרחם אמי יצאתי?
האם בשביל זה, יש יעד בסוף?
או שמשביל זה, הרוח אותי תאסוף?הרוח אותי תאסוף לשמים
עת אני אשתוקק, שוב לשקוע במים
ואז בי יטיחו כל כוכבי לילה
את מה שדחקתי כשחלף הלילהמדוע נשארת כשאנחנו הלכנו?
מדוע ישנת כשאנחנו עבדנו?
ולמה נותרת, מתפלש בשלולית?
האם לא ידעת שיש לך תכלית?ואיך לא לחמת על הכיוון של חייך
לא שברת שינים, לא מסרת נפשך
לא חתרת בעוז ברגע המכריע
והנחת למים אותך להטביעלא נולדת כך סתם, גם אתה ידעת
רק לעבוד את קונך, לשם כך נולדת
אך כשבאה העת, מטרתך למלא
נרדמת, שכחת כל ערך נעלההם ישימו לְפָנַי דברים שידעתי
ובכל זאת נטשתי, כאילו שכחתי
ואני לא אדע מה להם להשיב
גם אותם לא אוכל אחור להשיבנאלמים הגלים, המייתם עוד רועשת
כמו דוב לחבקני, כמו דג ברשת
אומרים לי עזוב, הוא אבוד, המאבק
כמונו ידעת, כבר נדבק בך האבקוגם אם תצליח לעמוד זה עתה
זה יהיה רק עתה, ולא אתה
אתה תישאר מתבוסס בבוץ
לא תוכל להפריד לעולם את המוץבפעם הבאה שוב תשכח את הכל
תיסחף, תיגרף, תיפלט אל החול
ומשם הגלים ישטפוך חזרה
שוב תיפול, תידרדר, לארץ גזרהואני מתדרדר, מתנדנד, נאבק
מתאמץ להשליך מעלי האבק
מנסה עוד ללחום על חירותי לעמוד
מתי לא אפול, מתי אעמוד?ורק אתה המכיר מי הוא הטועה
וחומל ושומר על בנך התועה
ואני מטלטל בלב ים שוב ושוב
ומרגיש לפעמים כמו עבד עלובמתי אעבוד רק אותך לבדך
מתי אהיה רק שלך, עבדך
את המיית הגלים אשתיק, לא אקשיב
ותמיד אדע מה להם להשיבואתה הקובע להיכן יש לחתור
ואתה היודע שאלותי לפתור
אז תשמור ותגן, תעזור ותושיע
מגלים מאיימים שוב אותי להטביע -
ר רבקה ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
מאבק עיקש
אין לי כוח להמשיך להילחם-
בעצמי
צועקת ומוכיחה בלי סוף את-
עצמי
מתאכזבת עד אין קץ-
מעצמי
ונשברת כל פעם מחדש-
מעצמימלראות שכל מה שבניתי
קורס כמו מגדל רעוע של קלפים
מלראות את הכל מתפורר
כאילו לא עמלתי חודשים...אני ניצבת באותה נקודת התחלה
עם יאוש בעיניים, וחולשה
בלי כוח להמציא תחבולות
הלב עייף ומותש ממלחמות
עם אפס רצון לעוד קבלות
למה אין קיצור דרך לעלות ??אבל למרות הכל, אני לא אתיאש
אמשיך להתמיד, לבקש
לא אשבר ואלחם בכל הכוח
אזכור הכל ולא אנסה לשכוח
כי גם אם כואב, אני מקריבה
וגם אם קשה, אני מוכנה
לשנס מותניים ולהתחיל לבנות הכל מהתחלה...||אממ יצא לי קצת מבנה מוזר של שיר, מצטערת, תאלצו לסבול אותי גם ככה
|| -
לשאול מה קורה
ומה נשמע
יכול לעשות
טוב לנשמה
לראות התעניינות
ודאגה
שאני כן חשובה לך
אפילו לשנייה
לעזור במקצת
יכול להועיל
אפילו קצת
אולי להכיל
אולי אני סתם
חולמת שזה יקרה
אני רק מפנטזת
שזה יקרה
אבל משהו אחד
אני חייבת להגיד
שמתי יבוא היום ותביני
שאהבה זה דבר
שלא חייב לומר
טוהר -
מיואשת מהחיים
מתוסכלת מבפנים
אבא
למה קשה לי
למה שורף לי
למה כל מה שאני עושה
יוצא דפוק
כולי שורדת בלי סיפוק
נמאס ממחשבות
שתלב מטרידות
הורסות לי תשלוה
תמנוחה
קשה כבר לתפוס תטוב
בתוך כל המכאוב
מסביב
שמציף
תשברם של הלב הוא מעיף
לכל הרוחות
ואפחד לא מקשיב לצרחות
כל אחד עסוק בעצמו
חושב על מה יעשה טוב לו
והלב שלי
נקרע
מלראות תטעויות
אל מול עיני
צפות
אילה -
||מוקדש לכל אלה שאף אחד לא חולם שהם חשים בודדים
"הוא? אין סיכוי! כל כך הרבה נמצאים סביבו... האחרון שיהיה בודד"...||"בודד? תדבודד"
במרכז ההמולה בפסגת המעמד
בין הלצה להמלצה יושב בדד
האזור גועש הכל רועש הלב אבַד
האירוניה במיטבה מעמדו נכבד
אך בַּד בּבַד מרגיש כנווד
אין בעולמו אלא ד' אמות של לבדמהרהור למחשבה הוא נודד
סביבו עדיין ממשיכים להתגודד
מאמץ את האימרה "בודד- תתבודד"
להתבודד? או שמא מפחד להתמודד
את זכרונות העבר הוא מודד
אין ברירה לבסוף מצדד. -
פוסט זה נמחק!
-
ר רבקה נעל נושא זה ב-
-
||אני בטוחה שכל מי שקורא תקטע מכיר לפחות אחד או יותר מקרים כאלו קרובים
וזה כואב נורא לראות את זה בעיניים. יצא לי היום לפגוש שוב את המקרה ...
ודיי קרוב אליי, אותי זה שבר.
מי שרואה את תחילת דרכם של אותם נערים\ות במצבים האלו.. תנסו הכל כדי להיות שם, להקשיב ולעזור להם
תודה ענקית ל @זברה||כואב לראות תשנאה בעיניים,
ת'ריחוק מהשם, כפליים.
אבא, למה זה קורה?
הוא היה טוב,
עכשיו הכל נפל לו, נעלם.
הלך בלי לחשוב.
כאילו לא היה פה מעולם...
שכח בבום את מה שהיה,
עילוי של הישיבה,
במקום את עצמו לא מצא,
חיפש קצת אהבה...
אבא, למה זה קרה?
בבקשה, תהפוך את הכל,
שיהיה כמו בהתחלה
בחור חזק, עם עמוד שדרה,
או אפילו ...
שיחזור לשים רק כיפה..... -
פוסט זה נמחק!
-
שלום לילד התמים בגינה
שלום לילד שמשחק בשמחה
שלום לילד שאט אט הפך לנער
שלום לילד שליבו נשבראומר שלום לכל הילדות
של בית כנסת ויהדות
של חיי תורה רוחניים
של שמחות, שבתות וחגיםזורק את הכל, כל מה שספג
ומוצא את עצמו בוכה בעליית הגג
מראה לכולם שהוא בסדר
אך את האמת הוא משאיר בסתרהכעס בוער לו מהעניים
והוא רק רוצה להתרחק כפליים
להיות רחוק ממה שלמד בילדותו
ולהפוך להיות אחר שונה מאישיותואז הוא התמכר לאלכוהול וסמים
וחשב שחי את החיים הטובים
ברח מהמציאות במועדונים ומסיבות
ולבסוף מצא את עצמו זרוק בין השמיכותהוא מרגיש נורא, מרגיש דחוי
מנסה להתעלם ולהרגיש רצוי
כולם עליו מרחמים
יש כאלה שאת הקשר מנתקיםרק בגלל שהוא השתנה
רק בגלל שעבר טלטלה
הוא נשאר בלי אף אחד
עם הרגשות הכואבים בלבדאך אותו נער ישאר לנצח אותו הילד
התמים בגינה ולא היה בודד
אותו הילד שזכר בית כנסת
שבתות, חגים ותורה מתמשכתהשינוי הגדול משפיע על החיצוניות
רק כדי לברוח מהרוחניות
אופי ולב טוב לא משתנים במהירות
ואם תסתכלו טוב תראו בו עדינות
...
ואני מאמינה שבאותו ילד נשארה הפנימיות -
אתה יודע,
שכבר עייפתי,
ואני לא מבין לאן זה הולך.
עייפתי,
אני מתנקה ושוב מתלכלך.
אתה יודע,
שכבר הלכתי,
ואני לעצמי זה סוגשל מלכודת.
הלכתי,
ואיך עוצרים? כי בא לי לרדת.אתה יודע,
שפעם בכיתי,
גם אם עכשיו נגמרו הדמעות.
בכיתי,
כמו ילד שלא מצליח לראות.
אתה יודע,
שפעם נלחמתי,
לצאת מהפחד שסוגר בקירות,
נלחמתי,
אבל עדיף לבד, ממילים שבורות...רק אתה יודע,
איך בשקט מגעגוע נחתכתי.
אתה יודע,
כשאני כבר שכחתי--- -
איך פתאום הכל הולך
נעלמה לה התחושה
דמעות מציפות את העיניים
איך כל הטוב מתהפך
לעוד איזה מועקה
בא לי לקרוע את השמיים
איך כבר לא מולך
אפילו על הנשמה
על השריד שצמא למיםאיך רק תגיד לי איך
לא רוצה ליפול. להיות עוד איזה ילד בשממה
איך רק תגיד לי איך
לא רואה את האור. רוצה לחיות ברעש שבדממהאיך מחפש לי עוד דרך
לשמור על הלב שיפעום
ולא יפסיק מרוב כל העומס
איך רואה את מה שבערך
גרם לי לרצות כבר לחדול
לא לחשוב על התקווה שעוד יש
איך משתיק ת'פחד שילך
למצוא לו בלב אחר מקום
שלא ישוב להשבית בי את הרגש||קרדיט למוזה הגרועה שמוציאה ממני את הלב אל הדף||
-
עת משבר אבד כבודה
נהפך הפקר צניעותה
בצד נותרה מתבוננת
מתמודדתהעולם עוד המשיך להסתובב
העוברים לא חודלו לרכל
מרוץ החיים המשיך במרוצהאנשים המשיכו לפקפק
מבטים בחרו להתחמק
כאילו אויר נמצא בכלל
כאילו אין פה שום בן אדםהיא הרגישה אבודה
כאילו מישהו מחק את שמה
אין איש בא לעזור
והיא רק זעקה בלי קולאחת שתבוא תגאל
תקשיב תלטף
שכבות תקלף
שתציץ לעברהאחת רק אחת!
-
אוהבת אותך
ואת לא מבינה
אני רוצה אותך
להיות כלכך קרובה
כמו שתמיד היינו
הבסטיות
כמו שתמיד חלמנו
לשים פס על העולם
להשתחרר מכולם
איפה נעלמת לי
איפה ברחת
את הבטחת לי
ושקרת
עזבת אותי
והלכת לבנות
שאת קוראת להן חברות
שמאחורי הגב
עליך מרכלות
מתי תביני
שאני דואגת לך
מתי תביני
שאני אוהבת אותך
אבל את שחכת
ברחת
השארת אותי
לדמם לבד...
טוהר -
||השיר הבא נכתב לזכרו של איש יקר שנקטף מארץ החיים בגיל צעיר.||
לב נוטף
הוא שוכב במיטה ונזכר
ברגעים קטנים שלא יחזרו לעולם
ובסוף תמיד אוסף אותו חלום מוכר
על זמן מתוק שהיה ונעלםהוא יושב בחלון ודומע
מתי יבוא הסוף הוא ממלמל
יללת חתול מן הרחוב שומע
בכאב הוא מצטרף ומיללפזמון:
עד שגעגוע יחלוף, הלב יפסיק כבר לנטוף
הדם יהפוך שוב למים
עד שמרגוע יעטוף, עד שאגיע אל הסוף
השמש תזרח בשמיםהוא פוסע בשממה ומתגעגע
לימים יפים שהוא היה ממש צעיר
ועוד רגע הוא הולך להשתגע
הבדידות מתוחה מקיר אל קירהוא עומד בתפילה בלי ניע
הכאב מכה גלים גלים
מכה אחת נוספת אותו תכניע
פצע פתוח שלעולם לא יחליםפזמון: עד שגעגוע...
-
פוסט זה נמחק!
-
יום עובר
והכאב גדל
יום חוזר
והפחד מהדהדהרעש בדממה
מרעיד את הלב
השקט בזעקה
מחריש את הכאבאהבה היא כואבת
במיוחד שהיא לא הדדית
אהבה היא צורבת
כשאף אחד לא מביןחלוף הימים
מביטה לעננים
זיכרונות באים
והכל נופל להריםלא רוצה להיזכר
הכל רוצה למחוק
לא רוצה להיבהל
נמאס לי כבר לשתוקכשהים סוער
גם הלב פועם
כשהים שקט
אז הלב עוצרדי לשחק לעצמי ברגשות
כדאי לזרוק את כל הדאגות
כי נמאס כל פעם מהדמעות
שאני נזכרת בחלום שלי
הן שוב מגיעות...טוהר
