שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[צופה מהצד]

פוסט זה נמחק!

[פונץ' בננה]

Spoiler

אני בטוחה שכל מי שקורא תקטע מכיר לפחות אחד או יותר מקרים כאלו קרובים
וזה כואב נורא לראות את זה בעיניים.  יצא לי היום לפגוש שוב את המקרה ...
ודיי קרוב אליי, אותי זה שבר.
מי שרואה את תחילת דרכם של אותם נערים\ות במצבים האלו.. תנסו הכל כדי להיות שם, להקשיב ולעזור להם 
תודה ענקית ל @זברה

כואב לראות תשנאה בעיניים,
ת'ריחוק מהשם, כפליים.
אבא, למה זה קורה?
הוא היה טוב,
עכשיו הכל נפל לו, נעלם.
הלך בלי לחשוב.
כאילו לא היה פה מעולם...
שכח בבום את מה שהיה,
עילוי של הישיבה,
במקום את עצמו לא מצא,
חיפש קצת אהבה...
אבא, למה זה קרה?
בבקשה, תהפוך את הכל,
שיהיה כמו בהתחלה
בחור חזק, עם עמוד שדרה,
או אפילו ...
שיחזור לשים רק כיפה.....

[צופיה ג.]

פוסט זה נמחק!

[צופיה ג.]

שלום לילד התמים בגינה
שלום לילד שמשחק בשמחה
שלום לילד שאט אט הפך לנער
שלום לילד שליבו נשבר

אומר שלום לכל הילדות
של בית כנסת ויהדות
של חיי תורה רוחניים
של שמחות, שבתות וחגים

זורק את הכל, כל מה שספג
ומוצא את עצמו בוכה בעליית הגג
מראה לכולם שהוא בסדר
אך את האמת הוא משאיר בסתר

הכעס בוער לו מהעניים
והוא רק רוצה להתרחק כפליים
להיות רחוק ממה שלמד בילדותו
ולהפוך להיות אחר שונה מאישיותו

אז הוא התמכר לאלכוהול וסמים
וחשב שחי את החיים הטובים
ברח מהמציאות במועדונים ומסיבות
ולבסוף מצא את עצמו זרוק בין השמיכות

הוא מרגיש נורא, מרגיש דחוי
מנסה להתעלם ולהרגיש רצוי
כולם עליו מרחמים
יש כאלה שאת הקשר מנתקים

רק בגלל שהוא השתנה
רק בגלל שעבר טלטלה
הוא נשאר בלי אף אחד
עם הרגשות הכואבים בלבד

אך אותו נער ישאר לנצח אותו הילד
התמים בגינה ולא היה בודד
אותו הילד שזכר בית כנסת
שבתות, חגים ותורה מתמשכת

השינוי הגדול משפיע על החיצוניות
רק כדי לברוח מהרוחניות
אופי ולב טוב לא משתנים במהירות
ואם תסתכלו טוב תראו בו עדינות
...
ואני מאמינה שבאותו ילד נשארה הפנימיות

[אבא תודה]

פוסט זה נמחק!

[זברה]

אתה יודע,
שכבר עייפתי,
ואני לא מבין לאן זה הולך.
עייפתי,
אני מתנקה ושוב מתלכלך.
אתה יודע,
שכבר הלכתי,
ואני לעצמי זה סוגשל מלכודת.
הלכתי,
ואיך עוצרים? כי בא לי לרדת.

אתה יודע,
שפעם בכיתי,
גם אם עכשיו נגמרו הדמעות.
בכיתי,
כמו ילד שלא מצליח לראות.
אתה יודע,
שפעם נלחמתי,
לצאת מהפחד שסוגר בקירות,
נלחמתי,
אבל עדיף לבד, ממילים שבורות...

רק אתה יודע,
איך בשקט מגעגוע נחתכתי.
אתה יודע,
כשאני כבר שכחתי---

[טיטו]

איך פתאום הכל הולך
נעלמה לה התחושה
דמעות מציפות את העיניים
איך כל הטוב מתהפך
לעוד איזה מועקה
בא לי לקרוע את השמיים
איך כבר לא מולך
אפילו על הנשמה
על השריד שצמא למים

איך רק תגיד לי איך
לא רוצה ליפול. להיות עוד איזה ילד בשממה
איך רק תגיד לי איך
לא רואה את האור. רוצה לחיות ברעש שבדממה

איך מחפש לי עוד דרך
לשמור על הלב שיפעום
ולא יפסיק מרוב כל העומס
איך רואה את מה שבערך
גרם לי לרצות כבר לחדול
לא לחשוב על התקווה שעוד יש
איך משתיק ת'פחד שילך
למצוא לו בלב אחר מקום
שלא ישוב להשבית בי את הרגש

Spoiler

קרדיט למוזה הגרועה שמוציאה ממני את הלב אל הדף

[אוהבת מוזיקה 0]

עת משבר אבד כבודה
נהפך הפקר צניעותה
בצד נותרה מתבוננת
מתמודדת

העולם עוד המשיך להסתובב
העוברים לא חודלו לרכל
מרוץ החיים המשיך במרוצה

אנשים המשיכו לפקפק
מבטים בחרו להתחמק
כאילו אויר נמצא בכלל
כאילו אין פה שום בן אדם

היא הרגישה אבודה
כאילו מישהו מחק את שמה
אין איש בא לעזור
והיא רק זעקה בלי קול

אחת שתבוא תגאל
תקשיב תלטף
שכבות תקלף
שתציץ לעברה

אחת רק אחת!

[טותיייי]

אוהבת אותך
ואת לא מבינה
אני רוצה אותך
להיות כלכך קרובה
כמו שתמיד היינו
הבסטיות
כמו שתמיד חלמנו
לשים פס על העולם
להשתחרר מכולם
איפה נעלמת לי
איפה ברחת
את הבטחת לי
ושקרת
עזבת אותי
והלכת לבנות
שאת קוראת להן חברות
שמאחורי הגב
עליך מרכלות
מתי תביני
שאני דואגת לך
מתי תביני
שאני אוהבת אותך
אבל את שחכת
ברחת
השארת אותי
לדמם לבד...
טוהר

[משורר מבולבל]

Spoiler

השיר הבא נכתב לזכרו של איש יקר שנקטף מארץ החיים בגיל צעיר.

לב נוטף
הוא שוכב במיטה ונזכר
ברגעים קטנים שלא יחזרו לעולם
ובסוף תמיד אוסף אותו חלום מוכר
על זמן מתוק שהיה ונעלם

הוא יושב בחלון ודומע
מתי יבוא הסוף הוא ממלמל
יללת חתול מן הרחוב שומע
בכאב הוא מצטרף ומילל

פזמון:
עד שגעגוע יחלוף, הלב יפסיק כבר לנטוף
הדם יהפוך שוב למים
עד שמרגוע יעטוף, עד שאגיע אל הסוף
השמש תזרח בשמים

הוא פוסע בשממה ומתגעגע
לימים יפים שהוא היה ממש צעיר
ועוד רגע הוא הולך להשתגע
הבדידות מתוחה מקיר אל קיר

הוא עומד בתפילה בלי ניע
הכאב מכה גלים גלים
מכה אחת נוספת אותו תכניע
פצע פתוח שלעולם לא יחלים

פזמון: עד שגעגוע...

[ANASTASIA]

פוסט זה נמחק!

[מוטי טבק]

@ANASTASIA נא לקרוא את חוקי הקטגוריה לפני כתיבת פוסט!!!

[טותיייי]

יום עובר
והכאב גדל
יום חוזר
והפחד מהדהד

הרעש בדממה
מרעיד את הלב
השקט בזעקה
מחריש את הכאב

אהבה היא כואבת
במיוחד שהיא לא הדדית
אהבה היא צורבת
כשאף אחד לא מבין

חלוף הימים
מביטה לעננים
זיכרונות באים
והכל נופל להרים

לא רוצה להיזכר
הכל רוצה למחוק
לא רוצה להיבהל
נמאס לי כבר לשתוק

כשהים סוער
גם הלב פועם
כשהים שקט
אז הלב עוצר

די לשחק לעצמי ברגשות
כדאי לזרוק את כל הדאגות
כי נמאס כל פעם מהדמעות
שאני נזכרת בחלום שלי
הן שוב מגיעות...

טוהר

[חסידייה אוטנטית]

אבא למה דווקא היא?
למה לכאוב נתת לי?
הכאב חי חותך
השארת לנו רק לכאוב את מותך

העיניים שדורשות
הפיות שדשות
כאילו מדובר בחדשות
בכזו קלות משחקים ברגשות

מנסה לא לחשוב
למה מגיע לנו לכאוב
מחפשת קצת אור
מתגוננת מפני גלי הקור

צורחת בדממה
מוחה עוד דמעה שמבליחה
מתחפרת הכי עמוק שאפשר
מנסה להאחז במה שעוד נשאר

נשרפת מבפנים
זועקת באין אונים
יודעת שבחרת את הטופ
רציתה אותה קרוב

אבא!!!!!!!!!!!!!!
די עברנו מספיק!!
רוצים כבר לחזות בתחיית המתים
בעבודת הכהנים והלויים
תביא כבר ת'משיח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

Spoiler

אם משהו התחזק ולו במעט יהיה זה לעילוי נשמתה

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

באלי לצעוק שכולם ישמעו
באלי לצרוח שכולם יבכו
באלי לדבר ושכולם ישתקו
רוצה לצאת מהבור
מכל השחור
רוצה להתנתק
אבל הדחף משתק
רוצה לבכות
בלי שישמעו
רוצה להרביץ לעצמי מכות
אבל לא להישאר עם שריטות
רוצה לפרוק
אבל בלי שיפגעו
רוצה שלום
בלי להשתחוות
רוצה מצוות
בלי התאמצות
רוצה חברות
בלי עבירות
רוצה לפתוח דף חדש
רוצה ללכת בשביל
ישר בלי לדשדש
גם עם היצר אותי הפיל
לזכור לקום
אלוקים לא ישאיר אותי לבד
מספיק הלב שלי ממני אבד..
ואני עם עצמי בדד
חייבת לאהוב תעצמי
כי אין מי שיעשה זאת במקומי
חיבת להרים תעצמי
כי אפחד לא ידע שנפלתי
אה וגם חיב להסתיר
אז תנו לי רק תקציר
שאדע את מה להציג
תזאתי הגיבורה
או הזאתי שכבר נפלה?!
אילה

[צופיה ג.]

פוסט זה נמחק!

[תהילה כהן 0]

פוסט זה נמחק!

[תהילה כהן 0]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

אבא
אתה אורי וישעי
אבא
אם לא אתה
ממי אפחד
אבא
לפעמים אויבי
קמו עלי
אבא
אם תחנה
ועלי תגן
לא אירא ליבי
אבא
שבתי
בביתך
כל ימי חיי
אבא
אני רוצה לחזות
בך
ולהרגיש את היכלך
אבא
אני רוצה
לזבוח לך
אבא
שמע קולי
וענני
אבא
אל תסתר
פניך ממני
אבא
אל תעזוב אותי
ואל תיטוש
אבא
אמי ואבי
עזבוני
אבא
ואתה תמיד
אספת אותי
אבא
הורה לי
את דרכך
אבא
אל תתני
ואל תעזבני
אבא
כי לפעמים
היה קשר
ולי זה נמאס
אבא
לולא האמנתי בך
איפה הייתי
אבא
לראות בטוב
אותי למדת
אבא
בארץ חיים
אני חיה
אבא
אני מקווה אליך
אבא
חזק ליבי
אבא
רק בך
מאמינה אני…
טוהר

[מנאששש]

לא שלי

כתם עיקש
להסיר נבקש
כתמי אבק
או דם מאבק
חוט שני
אדמוני עקשני

הֵא מלבין עוצמתי
להתיז באופן נקודתי
לפרק, למוסס
כל נתז תוסס
שיגיע לכל קפל
להר שגָבַה, לְשֵפֶל

שפשפי ביד קלות
הוסיפי מעלות
ואם לא מיד, בהשהיה
עוד יֶרַח בהשריה

ואחרי הכל, כשתזדככי
אל תשכחי
תרככי

בכביסה עדינה,
מרוככת, ליבך לא יבש
אפופת ניחוח תפוח, רימון ודבש

עַדֵי ליבך יהא מחוור כשמלה
רק אז בלשונך תָנֵץ מלה