שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
סלחתי
זה לא אומר
שהכאב בלב נגמר
שהמועקה הזאת לא תלווה אותי מחר
שהאושר שוב מגיע להציף אותי
סלחתי
זה לא אומר שהכל נמחק
כמו חורים על הקיר החלק
כמה שתמלא עדיין ישאר סימן
כמה שתטייח זה לא יראה אותו לבן
סלחתי
אז אשאיר הכל מאחור
לא אמשיך להתעסק ולנבור
אביט קדימה ואזכיר לעצמי
מה שהיה היה
סלחתי! -
הולך הח''כ ובידו התיק
לפתע שום דבר לא מעיק
הוא ממש עוד רגע נכנס למליאה
לפתע הביט סביב בפליאההוא בכלל יושב ורגליו במים
בוהה בשקיעה ובציפורים שבשמיים
הוא נח לו על חוף הים
ופתאום, כולו נדהםהוא עומד על במה עם המון נגנים
ומהקונטרול כולם להתחיל מסמנים
הוא ניגש לרמקול להתחיל לשיר
הי! הוא בכלל ברחובה של עיר!מביט הוא לכל הצדדים
חבורת ילדים מסביבו מרצדים
''הי אבא, אתה מקשיב? אני רעב!''
לכיוונו של הילד הוא מסתובב...לפתע בבית הכנסת ניצב
מישהו מבוגר- זה כנראה הרב!
הוא מיישר את משקפיו
ופתאום מתבהר כל המצבהוא בכלל בכיתה, על השולחן ישֶן
בעוד כולם לומדים, הוא חולם ומדמיין
אוי, עוד פעם בראש שלי העתיד
אני נשאר בהווה לנצח. תמיד!אך לפתע קול למוחו מבליח
איך אתה רוצה עתיד מבטיח
אם בהווה אתה לא מצליח?
מיד פתח את המחברת והחל לכתוב
מהיום אין כמוני!
אני הילד הכי- הכי טוב! -
פוסט זה נמחק!
-
בלדה על רחמי שקר
אדם קבל על מערכת
רצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז הקשיבו לו ודיבר
שמחו על שנרגע
עד שהבין העניין וכעסרצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז שאלו לסיבת כעסו והסביר
הקשיבו ושמחו ששוב נרגע
עד שהבין העניין וכעסרצו שיירגע לא רצו להשתנות
אז שאלו לסיבת כעסו השני ואמר
כשתשתנו יהיה טוב עד אז כלום
אמרו לו מה, אתה מזלזל בתהליך? -
פוסט זה נמחק!
-
ניכנסת למקצב
שקט כאן כמו הים
זה מדהים
איך ביומיים
נהרס האתר המדהים.לפני שבוע
בזמן הקבוע
היית ניכנס
ומעל מאה הודעות
מחכות לך באתראות.איבדת ראש
וכימעט מתייאש
מאיפה אני אמור להתחיל
לסנן את מה שהאתר מכיל.היום אתה ניכנס
ובקושי 20 חדשות
מנסה להבין
מה הולך כאן לקרות.
איך האתר מכאן ממשיך?.
ומתי נט פרי
את האתר יתיר?||תכלס מה שנכון נכון....
פשוט חסר פו מיליונים כתבתי מה שיצא לי
ברמה ממממ פחות גבוהה אבל...|| -
פוסט זה נמחק!
-
תרדמת העולם
אנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעורריםאיפה עבר הירדן
איפה בית המקדש
איפה שיבת כל שארית ישראל
אני חוזר על שאלות אני לא חדשרק למה לחיים זה לא מגיע
הכול בלעדי נחלת דרשנים
מושגים שנולדו לחיזוקים והתרוממויות
אבל שלא סתם ככה יבואו להפריעאומרים לי איזה צדיק
אתה חמוד אתה
איזה שאיפות איזה דיבורים
דברים יפים דיברתאז כבר איני יודע את מי להאשים
כולם איתי מסתבר
רק תגידו לי אם כך אנשים
למה בכנסת אין איש מדברלא ידברו שלנו ארץ גדולה ואנו מחשים לקחתה
לא ידברו שגוי ויהודי זה לא אותו דבר
לא ירעישו על בזיון הר הבית, לא יתכננו מקדש
רק יתפארו על במות התקשורת על עוד איזה חוק שעבראל תאשימו נבחרי ציבור כל כך מהר
זה אתם שבחרתם
תאשימו אותם רק אם תמיד
בעמדותיכם בעקביות דבקתםמאמינים בתורה ובוחרים חילוני
הולכים אחרי נאומים והצהרות
כשעוסקים בחול אין עוד קודש
אחר כך מתפלאים על התוצאותאנשים ישנים אנשים ישנים
מסביב הולמים כל היום פטישים
הולמים בהרים בבתים בראשים
חושבים, מדברים, אבל לא מתעורריםהרבה יש לדבר
ואני מרגיש משחית מילים
אבל גם ככה המערכות מושחתות
אז אמרתי יושחתו עוד כמה דברים -
היי
אני סתם ילדה רגילה
לא מיוחסת או חשובה
אפילו לא חכמה
או מוכשרת ברמה
נולדתי כך
וכשגדלתי ראתי
שיש ילדים אחרים
יש ילדים חשובים
התנהגו אלהם אחרת
בכבוד חנופה
בלי קשר למעשים
להשפעות לתוצאות
בהתחלה כעסתי
רציתי לשנות את העולם
רציתי להביא שויון
אבל הסבירו לי
זה לא יקרה
העולם לא ישתנה
אבל לא הבנתי
התעקשתי
נפצעתי
וכשהובסתי
הבנתי
העולם הוא שקר
וכך הוא ישאר
אבל
אני יכולה להשתנות
להפוך את הסביבה שלי
לטובה יותר -
פתאום גיליתי את הפורום הזה, אני כל כך שמחה שיש לי איפה לבטא את עצמי.
שיר שכתבתי לא מזמן.איפה האור שבקצה המנהרה
חשוך לי וקר
הזמן עובר, נשארת רק אמונה
אוצר יקרתגידו איך יוצאים מכאן
הלכתי לאיבוד
רוצה לראות אפילו קצה ענן
ואת החושך נופל שדודאוויר חריף מדי
טיפות של גשם
רוח סערה צועקת
עננים מתקדרים-
רק לצאת מפה!!מתי יבוא האור יגאל אותי
מתוך כל הבלבול יוציא אותי
מתי יבוא האור יאיר עיניי
ייתן לי כל הטוב עד בלי דיאיפה האור שיאיר החשיכה
ליבי רטוב
לפעמים נאבדת לי התקווה
שפעם יהיה טוברק האהבה מצעידה את רגליי
הולכת בלי להתייאש
עם הדמעות שזולגות על פניי
רוצה כבר להתרגשמתי יבוא האור יציל אותי
מלהתפתל בכאב של עצמי
שיבוא ויחבק אותי
מתי כבר ישמע את קולי?!ועוד יגיע יום
אראה אותו למולי
זה יקרה פתאום
האור ישטוף את כל כולי
אשא עיניי למרום
מחוץ למנהרה אראה את עצמי -
מנסה להספיק את הרכבת
הרכבת של החיים
אך שוב אני מאחרת
והיא מותירה בי שבילים חרוכיםוכולם נמצאים על הרכבת
הרכבת של השפיות
ורק אני פספסתי
מחפשת מה הטעותוכמה שארוץ טרופת נשימה
עליה לא אצליח לעלות
נגזר עליי להיוותר בשממה
לאסוף שברי מהותרגע לפני החושך עוף חול
יוצא לקראתי בשיר ומחול
יש לך סיכוי
לתפוס את הרכבת
את לא צריכה לרוץ
רק לפתוח דלתלפתוח את הלב
לבעל הרכבת- בורא עולם
והיא ברחמיו יעלה אותך
לרכבת עם כולם.... -
בכי ענוג, חיוך ראשון של תינוק
אושר עילאי על פני כולם
מחלקת גן עדן בניחוח מתוק
נשמות חדשות יורדות לעולםאך מחלקה ליד נשמע צפצוף מזעזע
מאבק על חיי אדם נוסף מתחיל
לבסוף יצא רופא בצער משווע
את הבשורה הנוראה אין להכיליש מזלטוב! מרוב התרגשות לא מצליחים לעכל
מעדיפים לשכוח את הזיכרון האחר, הלא מתוק.
בבניין ליד ריקודים, ילד שר ומחולל
ברחוב משוטט אחיו שברח מידי רחוקעד מתי נמשיך לחיות בשחור לבן מדכא
עד מתי נחשוב שטוב לנו ולא נאמר מילה
משיח צופה בנו ודורות רבים הוא מחכה
רק כשנזעק מהלב תוכל לרדת גאולה -
פוסט זה נמחק!
-
יושב
בריכוז כותב
שופך את הלברע
ה' ברא
ומידי פעם משהו טוב ארעאחרים
לי אומרים
שחרר ת'מצוות, שבתות וחגיםציווים
שקועים בלימודים
התורה והמצוות כל כך מכבידיםעוזב
נשבר הלב
שוכח לרגע שה' אותי אוהבזז
כולי נחפז
ובעולם החדש אני מגלה או אזהחיים
מאד מורכבים
כי כשלכאורה טוב גדולים האתגריםבגבורה
אין רע
ואך ורק בעזרת התורההימים
חולפים וזורמים
ורק זכרונות טובים נצרמים -
@אדמילים מהמםםם!!!
איך אני אוהבת מילים כתובות שמדברות!!
הנה משהו משלי:שבועות של בניה
של עמל וזיעה
קרסו אלי קרקע
תהוםעומדת למעלה
מרגישה חסרה
מבקשת שיגמר כבר
היוםושוב, זורחת שמש
ושוב אני בונה
מתאמצת להספיק.
לתפקדאבל הלילה מגיע
ומול עיניי הכלות
הכל שוקע
כמו עולה על
מוקדובלי להבין איך
לישון אני נכנסת
עם דופק סדיר
ושלווהלעצמי אני חושבת
ומיד מבינה
ככה זה
כשיש בך
תקווה -
מוקדש למחפשים ולמחפשות שבינינו,
שחווים את הרגעים הללו יום- יום שעה- שעה.
והכי חשוב- זכרו שאתם/ן אף פעם לא לבדלַיְלָה חָשׁוּךְ, מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת סֵדֶר
שׁוֹכֵב גָּמוּר מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
לֵיל הַכְּלוּלוֹת שֶׁל עוֹד חֲבֵר חֶדֶר
רָקַדְנוּ עַד כְּלוֹת, הוֹי אֵיזוֹ שִׂמְחָהנִשְׁאַרְתִּי לְבַד, כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
שָׁחוֹר שָׁם בִּפְנִים, אֲבָל יָרוֹק מִקִּנְאָה
נָכוֹן, עַכְשָׁו הַנֶּפֶשׁ מְעַט מְיֻסֶּרֶת
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר עַד הַחֲתֻנָּהעוֹד לַיְלָה חָשׁוּךְ, יָרֵחַ מֵאִיר אֶת הַחֶדֶר
שׁוֹכֵב קָרוּעַ מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה
עֲנִיבָה מְנֻסָּה זְרוּקָה, זֶה בְּסֵדֶר
"אַתָּה מַדְהִים, הִיא קְצָת פָּחוֹת הִתְחַבְּרָה..."נִשְׁאַרְתִּי לְבַד, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת
תָּבוֹא הָאַחַת וְתַלְחִין לַשִּׁיר מַנְגִּינָה
הַאִם אִמָּא צוֹדֶקֶת כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל יַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם עַד הַחֲתֻנָּה
